## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 20a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:1)

מסופר: **ההוא ברחא דחזא ליפתא אפומא דדנא** [תיש אחד ראה לפת על פי חבית חרס], **סריך סליק, אכלה לליפתא ותבריה לדנא** [טיפס ועלה, אכל את הלפת ושבר את החבית]. **חייביה** [חייב אותו] **רבא,** את בעל התיש, **אליפתא ואדנא** [על הלפת ועל הכלי] בתשלומי **נזק שלם.** ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם] חייבו בתשלום נזק שלם גם על הכלי? והרי אין זה דרכו! — **כיון דאורחיה למיכל ליפתא, אורחיה נמי לסרוכי ולמסלק** [שדרכו לאכול את הלפת, דרכו גם כן לטפס ולעלות] על מנת לאוכלה, ולכן גם שבירת הכלי בכלל נזקי השן היא.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:2)

**אמר אילפא: בהמה** שהיתה **ברשות הרבים ופשטה צוארה ואכלה מ**ירק שהיה **על גבי** (על גבה של) **חברתה** שעמדה גם כן שם — **חייבת, מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **גבי חברתה כחצר הניזק דמי** [נחשב], ולכן חייב גם שם על נזקי השן.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:3)

ומציעים: **לימא** [האם נאמר] ש**מסייע ליה** [לו] ממה ששנינו בברייתא: **היתה קופתו** (סלו) של אדם שהיה עומד ברשות הרבים **מופשלת לאחוריו** ובתוכה דבר מאכל, **ופשטה** הבהמה **צוארה ואכלה ממנו** — **חייבת.** ומשיבים: משם אין ראיה, כי אפשר לפרש ששם מדובר **כדאמר** [כפי שאמר] **רבא** בענין אחר — **בקופצת, הכא נמי** [כאן גם כן] באוכלת מן הקופה מדובר **ב**מקרה שהיתה הבהמה **קופצת,** וכיון שהיה זה שינוי ודאי חייב אף ברשות הרבים, ואולם חצי נזק, ולא נזק שלם כנזקי שן.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:4)

ושואלים: **והיכא איתמר** [והיכן נאמר] דבר זה שאמר **רבא** מעיקרו? ומשיבים: **אהא** [על זה] ש**אמר ר' אושעיא: בהמה ברשות הרבים,** אם **הלכה ואכלה** — **פטורה,** אם **עמדה ואכלה** — **חייבת.** ותהו על כך: **מאי שנא** [במה שונה] **הלכה** שחייבת **דאורחיה** [שדרכה] **הוא?** אולם אם **עמדה נמי אורחיה** [גם כן דרכה] **הוא! אמר רבא:** מה שאמרו "עומדת" מדובר **בקופצת** ואוכלת,


###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:5)

שאין זה דרכה. **בעי** [שאל] **ר' זירא: מתגלגל** ואוכל **מהו** דינו? **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר]? **כגון דקיימא** [שעומד] **עמיר** (אלומת תבואה) **ברשות היחיד, וקא** [והוא] **מתגלגל ואתי** [ובא] על ידי הבהמה **מרשות היחיד לרשות הרבים** ושם אכלתו הבהמה, **מאי** [מה] הדין? האם יש לדונו כאן כדין שן ברשות היחיד ויהיה חייב, או כדין שן ברשות הרבים וייפטר?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:6)

ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה **דתני** [ששנה] **ר' חייא: משוי** (משא) ש**מקצתו בפנים** ברשות הבעלים **ומקצתו בחוץ** ברשות הרבים, **אכלה בפנים** — **חייבת,** שהוא רשות הניזק, **אכלה בחוץ** — **פטורה,** שהיא שן ברשות הרבים. **מאי לאו** [האם לא] מדובר אף כאן, ש**מתגלגל ואתי** [ובא] והולכים אנו אחר המקום בו היתה האכילה? ומשיבים: **לא, אימא** [אמור] כך: **אכלה, על מה ש**היה **בפנים** — **חייבת** אף אם נתגלגל החוצה, **על מה שבחוץ** מתחילה — **פטורה.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:7)

**איבעית אימא** [אם תרצה אמור] תירוץ אחר: **כי קאמר** [כאשר אמר] **ר' חייא,** מה שאמר היה זה **בפתילה דאספסתא** [בחבילה ארוכה של אספסת] שמקצתה בפנים ומקצתה בחוץ מתחילתה, ואינה מתגלגלת.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:8)

א שנינו במשנה: **אכלה** הבהמה **כסות** או כלים — משלם בעליה חצי נזק, וממשיכה המשנה: במה דברים אמורים — ברשות הניזק, אבל ברשות הרבים פטור.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:9)

ושואלים: **אהייא** [על איזה] מקרה אמרו שהיא פטורה? **אמר רב: אכולהו** [על כולם], שברשות הרבים פטורה גם על אכילת כסות וכלים, אף שהוא דבר בלתי רגיל, וצריך היה לדונו משום קרן, שחייבת כרגיל אף ברשות הרבים. **מאי טעמא** [מה טעם דבר]? **כל המשנה,** כלומר, שעשה דבר שאינו רגיל, **ובא אחר ושינה בו** והזיקו — הרי זה **פטור.** ואף כאן, מי שהניח כסות וכלים ברשות הרבים עשה דבר משונה, ולכן אף שהבהמה עשתה גם היא דבר משונה ואכלה אותם — אין חייבת עליהם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:10)

**ושמואל אמר: לא שנו** במשנה שפטור ברשות הרבים **אלא** שאכלה **פירות וירקות,** כדין שן ברשות הרבים, **אבל** אם אכלה **כסות וכלים** ברשות הרבים — **חייבת** לשלם חצי נזק, שכיון שהוא משונה הריהו כקרן וחייב כדין קרן ברשות הרבים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:11)

**וכן אמר ריש לקיש** כדברי רב, שמה שנאמר במשנה שפטורה ברשות הרבים **אכולהו** [על כולם] נאמר. ומעירים: **ואזדא** [והלך] **ריש לקיש לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**אמר ריש לקיש:** היו **שתי פרות ברשות הרבים, אחת רבוצה ואחת מהלכת, בעטה** הפרה ה**מהלכת ברבוצה** — **פטורה,** בעטה ה**רבוצה במהלכת** — **חייבת.** משמע שהוא סבור שכיון שדרך הפרה להלך ברשות הרבים, וזו רבצה, אפילו אם שינתה השניה ובעטה — פטורה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:12)

**ור' יוחנן אמר** כדברי שמואל בפירוש המשנה: **לא שנו** שפטורה ברשות הרבים **אלא** אם אכלה **פירות וירקות, אבל כסות וכלים** — **חייבת** לשלם חצי נזק גם ברשות הרבים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:13)

ושואלים: **לימא** [האם לומר] ש**ר' יוחנן לית ליה** [אין לו, אינו מקבל] את דברי **ריש לקיש אפילו בשתי פרות?** ודוחים: **לא, לעולם** אפשר לומר כי **אית ליה** [יש לו, מקבל את דבריו], אלא שהוא מחלק בין המקרים: **כסות, עבדי אינשי דמנחי גלימי ומתפחי** [עשויים אנשים להניח גלימתם ברשות הרבים ולנוח], ולכן אין זה נחשב כשינוי, **אבל בהמה לאו אורחה** [אין זו דרכה] שתהא רובצת ברשות הרבים, וכיון שבהמה זו עשתה שינוי — אין חיוב על האחרת ששינתה ובעטה בה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:14)

ב שנינו במשנה: **ואם נהנית** הבהמה — אף שפטורה מתשלומי הנזק שגרמה, מכל מקום **משלמת** מה שנהנית. ושואלים: **וכמה** הוא חלק זה שמשלמת? **רבה אמר:** משלם על כל דבר שאכלה בהמתו רק **דמי עמיר** (קש). שיכול בעליה לומר: אני הייתי מאכיל את בהמתי קש, ומה שנהנתה בדברים אחרים, צריך לחשב רק לפי דמי הקש שחסכתי על ידי כך. **רבא אמר:** אם אכלה שעורים משלם **דמי שעורים,** כלומר, ממין שאכלה, אבל **ב**מחיר ה**זול** ביותר שבשוק.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:15)

ומעירים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רבה, תניא כוותיה** [ושנויה ברייתא אחרת כשיטתו] של **רבא.** **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רבה,** **ר' שמעון בן יוחי אומר: אין משלמת אלא דמי עמיר בלבד.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:16)

**תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רבא:** **אם נהנית** — **משלמת מה שנהנית, כיצד? אכלה קב או קביים** (שני קבים) של תבואה **אין אומרים תשלם דמיהן** של קב או קביים שאכלה, **אלא אומדין כמה,** כלומר, באיזה סכום **אדם רוצה להאכיל לבהמתו דבר הראוי לה, אף על פי שאינו רגיל** שתאכל אותו. ואם אכלה שעורים, למרות שאינה רגילה בכך — משלם עבור שעורים במחיר הזול שלהם. **לפיכך,** כיון שאם **אכלה** הפרה **חטין, או** שאר **דבר הרע לה** שלא היה רוצה להאכילה כלל, אם היה זה ברשות הרבים הרי **פטורה** לגמרי.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:17)

ג בקשר להלכה זו במשנה, שאם נהנית משלם מה שנהנית (כפי שיבואר להלן) מספרים: **אמר ליה** [לו] פעם **רב חסדא לרמי בר חמא: לא הוית גבן באורתא בתחומא** [היית עימנו בערב בתוך התחום], **דאיבעיא לן מילי מעלייתא** [שכן נשאלו לנו דברים מעולים]. **אמר** לו רמי בר חמא: **מאי מילי מעלייתא** [מהם אותם דברים מעולים] שעסקתם בהם? **אמר ליה** [לו]: השאלה היתה: **הדר בחצר חבירו שלא מדעתו** (מרצונו), האם **צריך להעלות** (לשלם) **לו שכר** עבור מה שדר בחצירו **או אין צריך?**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:18)

ומבררים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אילימא** [אם נאמר] שמדובר **בחצר** ש**לא קיימא לאגרא** [עומדת להשכרה] ואם לא היה אדם זה גר שם היה בעליה משאירה ריקה, **וגברא** [והאדם] הדר בחצר הוא גם כן אדם ש**לא עביד למיגר** [היה עשוי לשכור חצר], שיש לו אפשרויות אחרות של מגורים בחינם, אם כן הרי זה מקרה של **זה** (הדייר) **לא נהנה וזה** (הבעלים) **לא חסר,** ובמקרה זה ודאי שאין לו לשלם. **אלא** תאמר שמדובר **בחצר דקיימא לאגרא** [העומדת להשכרה] **וגברא דעביד למיגר** [ואדם שעשוי לשכור חצר], אם כן **זה** הדייר **נהנה, וזה** בעל החצר **חסר,** ובמקרה זה ודאי חייב לשלם!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 20a:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 20a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/20a:19)

ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] שאלה זו אלא **בחצר** ש**לא קיימא לאגרא** [עומדת בדרך כלל להשכרה] **וגברא דעביד למיגר** [ואדם העשוי וצריך היה לשכור], **מאי** [מה] יהיה דינו? וצדדי השאלה: האם **מצי אמר ליה** [יכול לומר לו] הדייר לבעל החצר: **מאי** [מה] **חסרתיך** ומה הפסדת בכך? הרי אתה לא הפסדת דבר, כיון שלא היתה חצרך עומדת להשכרה. **או דלמא מצי אמר** [שמא יכול לומר] בעל החצר לדייר: