## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 22b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 22b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 22b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/22b:1)

**רישא** [במקרה הראשון] **בעל** ה**גמל חייב,** כיון ש**לא איבעי ליה** [צריך היה] לעשות כדרך שעשה ו**לאפושי** [להרבות] **בטעינה** של פשתן על גמלו עד כדי שיכנס הפשתן לחנות, ולכן האשמה לדליקה תלויה בו. **סיפא** [בסוף] ה**חנווני חייב,** כיון ש**לא איבעי ליה לאנוחי** [היה צריך להניח] את **נרו מאבראי** [מבחוץ].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 22b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 22b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/22b:2)

ומציעים עוד, **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו: **המדליק את הגדיש, והיה גדי כפות** (קשור) **לו** סמוך לגדיש, **ו**כן **עבד סמוך לו** לגדיש, **ונשרף עמו** הגדי והעבד — **חייב** לשלם על הגדיש ועל הגדי (ואולם על העבד פטור, שכן צריך היה העבד לברוח מפני האש). ואולם אם היה **עבד כפות לו** באופן שלא יכול היה לברוח מהאש, **וגדי סמוך לו ונשרף עמו** — **פטור** על הגדי והגדיש.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 22b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 22b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/22b:3)

ומעתה נברר, **בשלמא למאן דאמר** [נניח לשיטת מי שאומר] **אשו משום חציו** — **משום הכי** [כך] **פטור** על הגדיש במקרה השני, שהרי זה כאילו הוא הרג את העבד בחיציו ונתחייב מיתה על כך, ומי שנתחייב בעונש מיתה אין מענישים אותו גם בעונש ממון. **אלא למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר] **אשו משום ממונו אמאי** [מדוע] **פטור? אילו קטל תוריה עבדא, הכי נמי דלא מיחייב** [אילו היה הורג שורו שהוא ממונו עבד, כך גם כן שלא היה מתחייב] בתשלום נזקים שגרם בתוך כדי כך?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 22b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 22b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/22b:4)

ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך** **ר' שמעון בן לקיש: הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **כשהצית** את האש ממש **בגופו של עבד,** ולכן הוא חייב מיתה ככל הורג עבד, **דקם ליה בדרבה מיניה** [שעומד לו, די לו, בעונש הגדול ממנו] של מיתה, ואין מענישים גם אותו בעונש ממון.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 22b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 22b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/22b:5)

ומקשים: **אי הכי, מאי למימרא** [אם כך, מה בא זה לומר], מה חידוש משמיענו בזה? שהרי ממש רוצח הוא, ורוצח פטור מתשלומים! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] הלכה זו אלא למקרה כגון זה: **בגדי דחד** [של אדם אחד] **ועבד דחד** [של אדם אחד], שהיינו אומרים שכיון שהוא מתחייב ממון לאדם אחר שאינו בעל העבד — יצטרך לשלם לבעל הגדי מה שהזיק לו, למרות שהוא חייב מיתה על הריגת העבד. על כן השמיע לנו שכיון שעל אותה פעולה עצמה התחייב עונש מוות — שוב אין אנו מחייבים אותו ממון כלל.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 22b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 22b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/22b:6)

ומציעים עוד, **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו: **השולח את הבעירה ביד חרש שוטה וקטן,** שכל אלה אין בהם דעת — **פטור מדיני אדם,** שאין מחייבים אותו בבית דין על כך, **ו**אולם **חייב בדיני שמים,** שמכל מקום יש לו אחריות על כך, וראוי לו לשלם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 22b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 22b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/22b:7)

ומעתה, **בשלמא למאן דאמר** [נניח לשיטת מי שאומר] **אשו משום חציו** — **חציו** של **חרש** שוטה וקטן **הוא** ולכן פטור המשלח אותם. **אלא למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר] **אשו משום ממונו, אילו מסר שורו לחרש שוטה וקטן הכי נמי** [כך גם כן] הדין ש**לא מיחייב** [יתחייב]?! והרי שנינו במפורש שחייב (לעיל בבא קמא י,א)!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 22b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 22b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/22b:8)

ומשיבים: **הא אתמר עלה** [הרי כבר נאמר על כך] ש**אמר ריש לקיש משמיה** [משמו] של **חזקיה: לא שנו** שפטור **אלא** רק **כשמסר לו** לשוטה **גחלת ו**השוטה **ליבה** אותה ונעשתה דליקה, **אבל** אם **מסר לו שלהבת** דולקת — **חייב. מאי טעמא** [מה טעם הדבר] משום ש**ברי היזקא** [ברור כאן הנזק] והרי זה כאילו היה מוסר לו שור נוגח. ואם כן, אף אם חיוב אש משום ממון הוא — חייב.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 22b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 22b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/22b:9)

**ור' יוחנן אמר: אפילו** מסר **שלהבת** — **פטור, קסבר** [סבור הוא]: **צבתא** [חברתו] של ה**חרש קא גרים** [היא שגורמת] לדליקה, שמפני שטותו לא נזהר כראוי, ו**לא מיחייב** [מתחייב] המשלח אלא **עד** ש**מסר ליה** [לו] **גווזא סילתא ושרגא** [עץ, עצים דקים שמציתים בהם אש, ונר בוער] שאז ברור הנזק, והרי זה כאילו הוא עשאו בעצמו. עד כאן הובאו ראיות שונות במחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 22b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 22b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/22b:10)

**אמר רבא: קרא ומתניתא מסייע ליה** [הכתוב והברייתא מסייעים לו] **לר' יוחנן.** **קרא** [הכתוב] — שכן אמר הכתוב **"כי תצא אש"** (שמות כב, ה), משמע **תצא מעצמה,** ונאמר **"ישלם המבער את הבערה", שמע מינה** [למד מכאן] כי **אשו משום חציו** שאנו מתייחסים אל האיש כאילו הוא עצמו הבעיר את הבעירה, ומשום כך מחייבים אותו בתשלום נזקיה, והרי זו ראיה מן הכתוב.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 22b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 22b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/22b:11)

**מתניתא** [מן הברייתא] מנין — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא] על פסוק זה: **פתח הכתוב**