## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 23b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:1)

**כחצר הניזק,** כלומר, כמו המקום שבו היא אוכלת, **דמי** [נחשב]. **דאי** [שאם] **כחצר המזיק** הוא **דמי** [נחשב] **לימא ליה** [שיאמר לו] בעל הכלב לניזק: **מאי בעי רפתך בפומא דכלבאי** [מה רוצה, מה עושה הלחם שלך בפי הכלב שלי] שהוא רשותי ואיני חייב על נזק שנעשה בתוך רשותי.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:2)

ומעירים: והצורך בדיוק זה הוא משום **דאיבעיא להו** [שנשאלה להם לחכמים] שאלה זו: **פי** ה**פרה** עצמו, האם **כחצר הניזק דמי** [נחשב] **או כחצר המזיק דמי** [נחשב]?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:3)

ותוהים: **ואי אמרת** [ואם אומר אתה] שפי פרה **כחצר המזיק דמי** [נחשב], אם כן **שן דחייב רחמנא היכי משכחת לה** [שחייבה התורה כיצד אתה מוצא אותה]? שהרי נזקי שן משלם רק על נזק שנעשה בחצר הניזק, ואם פי המזיק נחשב כרשותו של בעליו, נמצא שתמיד השן אוכלת ברשות המזיק!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:4)

**אמר רב מרי בריה** [בנו] של **רב כהנא:** אפשר גם באופן זה לתאר נזקי שן שיהא חייב בהם, **כגון שנתחככה** הפרה **בכותל להנאתה** ושברתו, **ו**כן אם **טנפה** פרה **פירות להנאתה** וקלקלה אותם, שהרי כל דבר שעושה בעל חיים לשם הנאתו הוא בגדר "שן", ויהא חייב עליו כיון שלא נכנס בפיו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:5)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] תשובה זו **מר זוטרא: והא בעינא** [והרי צריכים אנו] בחיוב נזקי שן שיתקיים הכתוב **"כאשר יבער הגלל עד תמו"** (מלכים א יד, י), שיהא זה נזק שמכלה הכל, **ו**כאן **ליכא** [אין], שהרי אבני הכותל שנשבר וכן הפירות שטונפו עדיין קיימים! **רבינא אמר:** גם באופן זה, שהתחככה הפרה בכותל, אפשר שיהא נזק גמור המכלה הכל, כגון **דשף צלמי** [ששיפשפה ממנו את הצורות] שהיו מצויירות בו. **רב אשי אמר: דפסעי פסועי** [שמעכה] את הפירות שהתגלגלה עליהם, ועל ידי כך כילתה אותם לגמרי. ואם כן, נשארה איפוא השאלה ביחס להגדרה של פי פרה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:6)

ורוצים להציע **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לבעיה זו ממה ששנינו: **שיסה בו,** בחבירו, **את הכלב, שיסה בו את הנחש** — **פטור. מאן** [מי] **פטור** — **משסה פטור, וחייב בעל** ה**כלב. ואי אמרת** [ואם אומר אתה] שפי הבהמה **כחצר המזיק דמי** [נחשב], **לימא ליה** [שיאמר לו] בעל הכלב לניזק: **מאי בעי** [מה רוצה, מה עושה] **ידך בפומיה דכלבאי** [בפיו של הכלב שלי] שהוא רשותי?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:7)

ומתרצים: יש להבין אחרת את המשנה, **אימא** [אמור]: **פטור אף משסה,** שהמשסה פטור מאחר שאין הכלב שלו, ובעל הכלב פטור לפי שמה שנעשה בפי כלבו הריהו כנעשה בחצירו. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] שכאן מדובר **דאפקיה לניביה וסרטיה** [שהוציא הכלב את ניביו, שיניו הגדולות, ושרטו] ולא הכניס ידו בפיו, ואין זה איפוא בתוך חצר המזיק.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:8)

ומציעים, **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו: **השיך בו** בחבירו **את הנחש,** שקירב את שיני הנחש לגוף חבירו, והרגו, **ר' יהודה מחייב וחכמים פוטרים.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:9)

**ואמר רב אחא בר יעקב** בהסבר מחלוקתם: **כשתימצי** [כשתרצה ותדייק בדבר] תוכל **לומר** כי **לדברי ר' יהודה** — **ארס נחש בין שיניו הוא עומד,** שאין הנחש עושה פעולה רצונית בהכשת הארס, אלא הוא נפעל בידי המכיש, **לפיכך** האדם שהשתמש בנחש להכשה הרי הוא כ**מכיש** (כמכה) חבירו **בסייף** וחייב, **והנחש** עצמו **פטור** שהרי לא עשה מעצמו דבר. ו**לדברי חכמים, ארס נחש** — **מעצמו מקיא** אותו הנחש, ו**לפיכך נחש בסקילה** כשאר חיה שהרגה אדם, **ו**האדם ה**מכיש** על ידו **פטור** ממיתת בית דין.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:10)

**ואי אמרת** [ואם אומר אתה] כי **פי פרה כחצר המזיק דמי** [נחשב], **לימא ליה** [שיאמר לו] בעל הנחש לניזוק: **מאי בעי** [מה רוצה, מה עושה] **ידך בפומא דחיוואי** [בפי הנחש שלי]? ומשיבים: **לענין קטלא** [חיוב מיתה] **לא אמרינן** [אין אנו אומרים] טענה זו, כי בין בחצר המזיק ובין בחצר הניזק תמיד ההורג חייב.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:11)

**ומנא תימרא** [ומנין תאמר] שכן הוא — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **הנכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות, ונגחו שורו של בעל הבית, ומת** האיש — **השור בסקילה, ובעלים פטורים מן הכופר.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:12)

ונברר: **בעלים פטורין מן הכופר מאי טעמא** [מה טעם] — **דאמר ליה** [שאומר לו]: **ברשותי מאי בעית** [מה אתה רוצה]? אם כן, לענין **שורו נמי** [גם כן] **לימא ליה** [שיאמר לו] בעל השור: **מאי בעית** [מה אתה רוצה] **ברשותי,** וכיון שבאת שלא ברשות, כל האחריות עליך! **אלא** חייבים לומר כי **לענין קטלא לא אמרינן** [מיתה אין אנו אומרים] טענה זו, ואין להוכיח מכאן לענין נזיקין שפי פרה נחשב כחצר הניזק.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:13)

מסופר: **הנהו עיזי דבי תרבו דהוו מפסדי ליה** [אותן העזים של בית משפחת תרבו שהיו מפסידים לו] **לרב יוסף** את נכסיו. **אמר ליה** [לו] רב יוסף **לאביי: זיל אימא להו למרייהו** [לך אמור להם לבעליהם] **דליצנעינהו** [שישמרו ברשותם] את העזים. **אמר ליה** [לו] אביי לרב יוסף: **אמאי איזיל** [למה אלך]? **דאי אזילנא** [שאם אלך] ואומר לו זאת **אמרי** [יאמרו] **לי: לגדור מר גדירא בארעיה** [יגדור אדוני גדר בקרקעו] ולא יוכלו העזים לבוא לרשותו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:14)

על טענה זו שואלים: **ואי גדר** [ואם גודר] אדם בהכרח כדי להישמר משן בהמות, ואם לא גדר אין הבעלים חייבים בנזק, אם כן **שן דחייב רחמנא** [שחייבה התורה] על הנזק שנגרם לו **היכי משכחת לה** [איך תמצא אותה]? שאם צריך הניזק לגדור את שדהו שוב אין הבהמות הזרות יכולות להיכנס שם! ומשיבים: **כשחתרה** הבהמה תחת הגדר. **אי נמי** [או גם כן] **דנפיל גודא בליליא** [שנפלה הגדר בלילה] ולא יכול היה בעל הגדר להספיק לבנותה לפני שנגרם הנזק.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:15)

ובענין נזקי שן של עזים, מסופר: **מכריז** היה **רב יוסף ואיתימא** [ויש אומרים] שהיה זה **רבה: דסלקין לעילא ודנחתין לתחתאה** [העולים למעלה והיורדים למטה], כלומר, הבאים מבבל לארץ ישראל ("עולים") ומביאים אתם מתורת בבל, והבאים מארץ ישראל לבבל ("יורדים") ומביאים אתם מתורת ארץ ישראל, כולם מסכימים להלכה זו: **הני עיזי דשוקא דמפסדי** [אותם עזים השוהות בשוק עד שישחטון ובינתיים הן גורמות הפסד], **מתרינן במרייהו תרי ותלתא זמנין** [מתרים אנו בבעליהן שתים ושלוש פעמים], **אי ציית** [אם מציית] לנו ושומר את בהמתו מלהזיק — הרי **ציית** [מציית] הוא, ואין אנו אומרים לו דבר. **ואי** [ואם] הוא **לא** מציית — **אמרין ליה** [אומרים אנו לו]: **תיב אמסחתא וקבל זוזך** [שב על יד האטליז וקבל את מעותיך], כלומר, שחט את העזים מיד, שכיון שכוונתך לשוחטן אין אתה רשאי להשהות נזק זה אצלך.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:16)

א משנה **איזהו תם ואיזו מועד? מועד** — **כל שהעידו בו שלשה ימים** שנגח בכל יום. **ו**שב דינו להיות **תם** — **משיחזור בו** ולא יגח **שלשה ימים,** אלו **דברי ר' יהודה, ר' מאיר אומר: מועד** — כל **שהעידו בו שלשה פעמים** בלי קשר למספר הימים שנגח בהם. **ו**שב דינו להיות **תם** בדרך זו: **כל שיהו התינוקות** (הילדים) **ממשמשין בו** ומשחקים בו **ואינו נוגח.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:17)

ב גמרא שואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' יהודה** במשנתנו, ששור מועד הוא זה שנגח בשלושה ימים? על מה סומך הוא את דבריו? **אמר אביי:** נאמר בתורה "כי שור נגח הוא מתמול שלשום ולא ישמרנו בעליו" (שמות כא, לו), וכך הוא דיוקו של הכתוב: **"תמל"** — **חד** [פעם אחת], **"מתמל"** (מלפני אתמול) — **תרי** [שנים], **"שלשם"** — **תלתא** [שלושה], **"ולא ישמרנו בעליו"** — **אתאן** [באנו, הגענו] **לנגיחה רביעית** שבה הוא מועד.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:18)

ואילו **רבא אמר: "תמל" "מתמל"** אין דורשים לשתי דרשות, אלא הכוונה היא ליום **חד** [אחד], **"שלשם"** הוא **תרי** [שני ימים], **"ולא ישמרנו"** פירושו **האידנא** [עכשיו] בנגיחה השלישית, ואז הוא **חייב.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 23b:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 23b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/23b:19)

ושואלים: **ור' מאיר** שאינו תולה את ההעדה בימים אלא במספר הפעמים שנגח, **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **אמר ר' מאיר:**