## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 25b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 25b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 25b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/25b:1)

**זובו של זב, ורוקו** של זב, **ושכבת זרעו, ומימי רגליו** של הזב, **ו**כן **דם הנדה** — כל אלה **מטמאין בין במגע בין במשא.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 25b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 25b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/25b:2)

ודוחים: **ודלמא הכי נמי** [ושמא כאן גם כן] הטעם הוא כדברי ר' יהושע **לפי שאי אפשר** לקרי **בלא צחצוחי זיבה,** ולא שמטמא במשא מצד עצמו! ודוחים: **אם כן** שהקרי טמא רק משום צחצוחי זיבה **לתנייה גבי** [שישנה אותו אצל ליד] **זובו, מאי שנא** [מה שונה, מה טעם] **דקתני לה גבי** [שהוא שונה אותו אצל] **רוקו, אלא משום דאתי** [שבא, שנלמד הדבר] בקל וחומר **מרוקו** כפי שנאמר בעמוד הקודם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 25b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 25b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/25b:3)

וחוזרים לעיקר הסוגיה, בענין "דיו". **אמר ליה** [לו] **רב אחא מדפתי לרבינא: והא האי** [זה] ה**תנא** ש**לא דריש** [דורש] **דיו ואף על גב** ש**לא מפריך** [נשבר] ה**קל וחומר** על ידי כך! **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **מפץ** (מחצלת גסה) שמקבלת טומאה **ב**טומאת **מת מניין?** — **ודין** (קל וחומר) **הוא: ומה פכין** (כלי חרס) **קטנים** שאי אפשר להכניס אצבע לתוכם, **ש**הם **טהורים ב**טומאת ה**זב,** מכל מקום **מטמא במת,** שכל כלי פתוח טמא באוהל המת, **מפץ שמטמא בזב** — **אינו דין שיטמא במת?**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 25b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 25b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/25b:4)

**וקמייתי לה** [והוא מביא אותה, לומד מכאן] **בין לטומאת ערב** שנטמא בו ביום עד הערב כמו אם היה נטמא מזב, **בין לטומאת שבעה** ימים, ככלי שנטמא במת. **ואמאי** [ומדוע] נאמר כך? **אימא** [אמור]: **אהני** [הועיל] **קל וחומר ל**ענין **טומאת ערב, ואהני** [והועיל] **דיו לאפוקי** [להוציא] **טומאת שבעה** שאינה מצויה בדבר שנטמא בטומאת משכב הזב! הרי שתנא זה אינו דורש "דיו".


###### Steinsaltz on Bava Kamma 25b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 25b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/25b:5)

**אמר ליה** [לו] רבינא לרב אחא: **כבר רמא ניהליה** [הקשה לו] קושיה זו **רב נחמן בר זכריה לאביי, ואמר ליה** [לו] **אביי** בתשובה: ה**תנא** הזה אינו לומד מזב, אלא **ממפץ בשרץ מייתי לה** [מביא, לומד אותה], **והכי קאמר** [וכך אמר]: **מפץ** שמיטמא **ב**טומאת **שרץ מניין? ודין הוא: ומה פכין קטנים שטהורים בזב** — **טמאין בשרץ, מפץ שטמא בזב** — **אינו דין שיהא טמא בשרץ?**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 25b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 25b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/25b:6)

**אלא מפץ במת מניין** שמיטמא — משום שנלמד מגזירה שווה, **נאמר "בגד** או **עור"** (ויקרא יא, לב) **ב**טומאת **שרץ, ונאמר "בגד ו**כל כלי **עור"** (במדבר לא, כ) **ב**טומאת **מת, מה "בגד" ו"עור" האמור בשרץ** — **מפץ טמא בו** כפי שלמדנו מקל וחומר מזב, **אף "בגד" ו"עור" האמור במת** — **מפץ טמא בו.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 25b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 25b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/25b:7)

ומעירים שבהכרח לומר ש"בגד ועור" הריהו בגדר **מופנה,** כלומר, ביטוי שאינו צריך לגופו אלא בא ללמדנו גזירה שווה זו, **דאי** [שאם] **לא מופנה** הוא, **איכא למפרך** [יש מקום לפרוך] את ההשוואה ולומר: **מה לשרץ** — **שכן מטמא בכעדשה, תאמר במת שאין מטמא בכעדשה אלא בכזית,** ונמצא שטומאת שרץ יש בה צד חמור ולא ניתן היה ללמוד גזירה שווה אלא אם כתוב זה מופנה לכך.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 25b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 25b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/25b:8)

**לאיי אפנויי מופנה** [ובאמת יש לומר כי מופנה הוא], ומנין שהוא מופנה: **מכדי** [הרי] **שרץ אתקש** [הוקש] **לשכבת זרע, דכתיב** [שכן נאמר] **"או איש אשר תצא** ממנו שכבת זרע**"** (ויקרא כב, ד), **וסמיך ליה** [וסמוך לו] נאמר **"או איש אשר יגע בכל שרץ"** (ויקרא פסוק ה), **וכתיב ביה** [ונאמר בו] **ב**טומאת **שכבת זרע "וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע"** (ויקרא טו, יז).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 25b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 25b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/25b:9)

אם כן **"בגד ועור" דכתב רחמנא** [שכתבה התורה] **ב**טומאת **שרץ למה לי?** הרי אפשר ללמוד אותו על ידי ההיקש משכבת זרע! **שמע מינה לאפנויי** [למד מכאן כי בא הדבר להפנות] כתוב זה שהוא מיותר לצורך גזירה שווה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 25b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 25b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/25b:10)

ושואלים: **ואכתי** [ועדיין] הלא **מופנה** רק **מצד אחד הוא** ש"בגד ועור" האמור בדין שרץ מיותר, אבל "בגד ועור" האמור בטומאת מת אינו מיותר! **הניחא למאן דאמר** [זה אמנם נוח לשיטת מי שאומר] אם היתה גזירה שווה **מופנה מצד אחד** שרק כתוב אחד מופנה — **למידין** גזירה שווה זו **ואין משיבין** (מקשים) — **שפיר** [יפה], **אלא למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר] שגזירה שווה כזו אמנם **למידין ו**אולם אם יש מקום לדבר, גם **משיבין** מקשים על ההשוואה, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? שהרי ראינו שיש צד חמור בשרץ מבמת!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 25b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 25b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/25b:11)

ומתרצים: "בגד ועור" האמור ב**מת נמי אפנויי מופנה** [גם כן מופנה הוא], כיצד? **מכדי** [הרי] **מת אתקש** [הושווה] **לשכבת זרע, דכתיב** [שנאמר] **"והנוגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו** שכבת זרע**"** (ויקרא כב, ד), **וכתיב ביה** [ונאמר בו] **בשכבת זרע "וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע"** (ויקרא טו, יז), אם כן **"בגד ועור" דכתב רחמנא** [שכתבה התורה] **במת** **למה לי? שמע מינה לאפנויי** [למד מכאן שבא הדבר להפנות] את הכתוב כדי ללמוד ממנו בגזירה שווה, **והוי** [והריהו] אם כן **מופנה משני צדדין** ובמקרה זה ודאי למדים גזירה שווה ואין משיבים עליה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 25b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 25b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/25b:12)

ומקשים מצד אחר: **הניחא למאן דאמר** [זה נוח לשיטת מי שאומר]: **דון מינה ואוקי באתרא** [למד ממנה והעמידה במקומה], שדבר שנלמד בגזירה שווה לומדים אותו רק באותו פרט שנאמרה בו הגזירה שווה, ואין משווים את הנושאים מעבר לכך, **אלא למאן דאמר** [לשיטת מי שאומר]: **דון מינה ומינה** [למד ממנה וממנה], שאם יש גזירה שווה בין עניינים, הריהם למדים זה מזה בכל ענייניהם, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? שלפי זה כשם שבטומאת שרץ הטומאה של מפץ היא רק לטומאת ערב, אף טומאת מפץ במת תהיה רק טומאת ערב!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 25b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 25b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/25b:13)

בתשובה לכך **אמר רבא:** אף לשיטה זו יש בכך גזירת כתוב מיוחדת, **אמר קרא** [הכתוב] **"וכבסתם בגדיכם ביום השביעי"** (במדבר לא, כד), ללמדנו: **כל טמאות שאתם מטמאין במת** — **לא יהו פחותין משבעה,** ואם כן, כיון שלמדנו בו דין טומאה במת — הרי דינו כשאר הטומאות בטומאות מת.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 25b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 25b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/25b:14)

א עד כאן דנו בענין דרך הלימוד ב"דיו", ומעתה חוזרים אנו אל הדיון בעיקרי הדעות במשנה בענין נזקי קרן. ושואלים: **ותהא שן ורגל חייב ברשות הרבים,** ונלמד הדבר **מקל וחומר,** ובאופן זה: **ומה קרן, שברשות הניזק אינו משלם אלא חצי נזק** כדברי חכמים, **ברשות הרבים** — **חייבת, שן ורגל, שברשות הניזק משלם נזק שלם** והרי זה חמור בהשוואה לקרן — **אינו דין שברשות הרבים** יהא **חייב** לשלם?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 25b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 25b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/25b:15)

ודוחים: **אמר קרא** [הכתוב] בענין שן ורגל **"ובער בשדה אחר"** (שמות כב, ד), כלומר, חיובו דווקא בשדה הניזק **ולא ברשות הרבים.**