## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 2b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:1)

**וטמא מת** (מי שנגע במת). והנוגע באב הטומאה קרוי "ולד (תולדות) הטומאה". ואבות אלה **תולדותיהן לאו** [לא] **כיוצא בהן,** שאין דין האב ודין התולדה שווים. ש**אילו אב** הטומאה **מטמא אדם** הנוגע בו, **ו**כן **כלים** שנגעו בו. **ואילו** אחד מן ה**תולדות** — **אוכלין ומשקין** הרי הוא **מטמא,** אבל **אדם וכלים** — **לא מטמא.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:2)

מצאנו איפוא כי יש הלכות שבהן דין התולדות שווה לאבות, ויש הלכות שבהן דין התולדות אינו דומה לאבות, ולכן יש לשאול: **הכא מאי** [כאן בנזיקין מה הדין]? **אמר רב פפא:** כאן אין יחס אחד פשוט של התולדות והאבות, שכן **יש מהן** שהם **כיוצא בהן, ויש מהן** שהם **לאו** [לא] **כיוצא בהן.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:3)

א כדי לברר את דברי רב פפא, מקדימים ברייתא המסבירה בפירוט את אבות הנזיקין. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שלשה אבות נאמרו בשור,** כלומר, שהשור יכול לגרום לשלושה אבות נזיקין; **הקרן** שהוא נוגח בה, **והשן** שהוא אוכל בה, **והרגל** שהוא דורס ומזיק בה בדרך הילוכו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:4)

ומבררים: **קרן מנלן** [מניין לנו]? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים] בברייתא על הכתוב "ו**כי יגח** שור את איש או את אשה" (שמות כא, כח): **אין נגיחה אלא** ב**קרן.** וראייה לדבר ממה **שנאמר: "ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר ה' באלה תנגח את ארם** עד כלותם**"** (מלכים א כב, יא), **ואומר** עוד הכתוב: **"בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח"** (דברים לג, יז).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:5)

על לשון ברייתא זו שואלים מיד: **מאי** [מה] הצורך בראיה הנוספת של **"ואומר"?** ומסבירים: היה צורך בראיה נוספת זו, שהיא תשובה לשאלה אפשרית על הראיה מהכתוב שהובא קודם לכן: **וכי תימא** [ואם תאמר] כי **דברי תורה מדברי קבלה** (מדברי נביאים) **לא ילפינן** [אין אנו למדים] ולכן אין ללמוד הגדרתה של נגיחה שבתורה מדבר האמור בנביאים כגון זה שבספר מלכים — לכך **תא שמע** [בוא ושמע] מן הכתוב בתורה **"בכור שורו הדר לו"** וכו'.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:6)

על הצעה זו של שאלה תוהים: **והאי מילף** [וכי זה לימוד] **הוא?** והרי אין זה לימוד של הלכה, אלא **גילוי מילתא בעלמא** [דבר בלבד] **הוא** ש**נגיחה בקרן הוא,** ובזה הכל מודים שאפשר ללמוד משמעות המילים שבתורה גם מדברי נביאים!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:7)

**אלא** כך היתה השאלה האפשרית: **מהו דתימא** [שתאמר] **כי פליג רחמנא** [כאשר חילקה התורה] **בין** דין שור **תם** שנגח פעם או פעמיים, שמשלם רק חצי נזק, **ל**דינו של שור **מועד** שנגח שלוש פעמים, שמשלם נזק שלם — הרי **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא בקרן **תלושה,** כגון שהחזיקה הבהמה קרן בין שיניה והזיקה בה, וכעין הקרניים שעשה צדקיה בן כנענה לעצמו, שנזק כזה הוא בלתי מצוי, והיה מקום לחלק בו בין שור תם למועד, **אבל ב**קרן **מחוברת** שמזיקה כדרכה — **אימא** [אמור] ש**כולה** מתחילתה **מועדת היא,** שדרך השור לנגוח, על כן


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:8)

**תא שמע** [בוא ושמע] ממה שנאמר **"בכור שורו הדר לו** וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:9)

**",** שאף בקרן מחוברת נאמרה לשון "נגיחה", ואף היא בכלל פרשת "כי יגח". זו היא קרן הכתובה בתורה. **תולדה** של **קרן מאי** [מה] **היא** — נזקים שעשה השור בגופו בזדון כדי להזיק: **נגיפה** (דחיפה), **נשיכה, רביצה** על דברים כדי להזיקם, **ובעיטה.** ותחילה מבררים את מהות ההבדלים בין הנאמרים ברשימה זו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:10)

**מאי שנא** [במה שונה] **נגיחה** **דקרי** [שהוא קורא] **לה אב** נזיקין — **דכתיב** [שנאמר] במפורש **"כי יגח"** (שמות כא, כח), אולם **נגיפה נמי כתיב** [גם כן נאמר] **"כי יגף** שור איש את שור רעהו**"** (שמות כא, לה)! ומשיבים: **האי** [זו] ה**נגיפה** שנאמרה בכתוב אין פירושה דחיפה בגוף, אלא **נגיחה** בקרן **היא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **פתח** הכתוב **בנגיפה** ("כי יגוף") **וסיים בנגיחה,** שהכתוב אומר בהמשך "כי שור נגח הוא" (שמות כא, לו), **לומר לך: זו היא נגיפה זו היא נגיחה** והם דבר אחד, ואין הבדל במובנם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:11)

ושואלים עוד: אם כן **ומאי שנא** [ובמה שונה] השימוש בלשונות אלה בתורה **גבי** [אצל] **אדם, דכתיב** [שנאמר] בו תמיד **"כי יגח"** (כגון שמות כא, כח), **ומאי שנא** [ובמה שונה] **גבי** [אצל] **בהמה דכתיב** [שנאמר] **"כי יגף"?** והרי אף נגיפה — נגיחה היא!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:12)

ומסבירים: **אדם דאית ליה מזלא** [שיש לו מזל], כלומר, שיש בו דעת להיזהר ואינו נפגע בקלות, **כתיב** [נאמר] בו לשון **"כי יגח",** אולם **בהמה דלית** [שאין] **לה מזלא** [מזל] **כתיב** [נאמר] בה לשון **"כי יגף",** ללמד שכל נגיחה בה היא נגיפה (כמו: מגיפה), כלומר, מביאה לידי חבלה ומוות.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:13)

ומוסיפים: **ומלתא אגב אורחיה קא משמע לן** [ודבר נוסף בדרך אגב השמיע לנו] השימוש השונה בלשונות אלה — ששור ה**מועד** שנגח אדם שלוש פעמים ורגיל **ל**נגוח בני **אדם הוי** [הריהו] גם כן **מועד ל**נגיחת **בהמה** ואם נגח בהמה — משלם נזק שלם. שהרי נגיחת אדם עד שימות מצויה פחות מנגיחת שור אחר, ואם נוגח בני אדם — ודאי שמועד הוא לנגוח ולהמית גם שוורים. אבל שור ה**מועד לבהמה,** שנגח בהמה שלוש פעמים — **לא הוי** [אין הוא] **מועד לאדם.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:14)

ושואלים עוד: הלא **נשיכה** שאמרנו כי היא אחת מתולדות הקרן, **תולדה** של **שן היא,** שהרי השור נושך בשיניו! ומשיבים: **לא,** אין הדברים דומים זה לזה, שכן, אצל **שן** — **יש הנאה** **להזיקה,** שהשור נהנה באכילה זו, **ו**אילו **הא** [וזו] הנשיכה — **אין הנאה** **להזיקה,** אלא היא נשיכה כדי להזיק בלבד.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:15)

כיוצא בזה שואלים: הלא **רביצה ובעיטה תולדה** של **רגל היא,** שהרי הן נעשות ברגל ובדרך הילוך! ודוחים: **לא, רגל הזיקה מצוי,** שאין היא כוללת אלא נזקים המצויים והרגילים על ידי הליכתה של הבהמה, ואילו **הני** [אלה], רביצה ובעיטה, **אין הזיקן מצוי,** שאין דרך הבהמה לבעוט או לרבוץ על גבי כלים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:16)

ומעתה שבים להסביר את דברי רב פפא: **אלא תולדותיהן לאו** [לא] **כיוצא בהן** ש**אמר רב פפא אהייא** [על איזה] מאבות נזיקין מדובר?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:17)

**אילימא אהני** [אם תאמר על אלה] שמנינו, אולם **מאי שנא** [במה שונה] **קרן** ש**כוונתו להזיק,** **ו**המזיק הוא **ממונך,** שייך לך, **ושמירתן עליך** — הלא **הני נמי** [אלה גם כן] תולדותיה: נגיפה, נשיכה וכו', נכללות באותה הגדרה: **כוונתן להזיק, וממונך** הם, **ושמירתן עליך!**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:18)

**אלא** יש לומר ש**תולדה** של **קרן** דינה **כקרן, וכי קאמר** [וכאשר אמר] **רב פפא** שיש הבדל בין אב לתולדה — על **שן ורגל** אמר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:19)

ושואלים: **שן ורגל היכא כתיבי** [היכן הן נאמרות] בכתוב, כך שניתן לקרוא להן אבות נזיקין? ומשיבים: **דתניא** [שכן שנינו בברייתא] על מה שנאמר "ושלח את בעירה ובער בשדה אחר" (שמות כב, ד): **"ושלח"** — **זה הרגל,** עצם שילוח הבהמות ("בעירה") גורם לנזק הבא מדריסת הרגל, **וכן הוא אומר: "משלחי רגל השור והחמור"** (ישעיה לב, כ). הרי שהפעל "לשלח" מתייחס בלשון הכתוב לרגל.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 2b:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 2b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/2b:20)

**"ובער"** — **זו** דרך ההיזק הנגרמת על ידי **השן, וכן הוא אומר: "כאשר יבער**