## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 32a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:1)

**ואם עמד,** נעצר, **בעל קורה** ונתקלה החבית בקורה ונשברה — **חייב,** שהרי בעל החבית אינו יודע שיעמוד, וממשיך בהילוכו ונתקל בו. **ואם אמר** בעל הקורה **לבעל** ה**חבית "עמוד** כיון שאני עוצר **"**— הרי הוא **פטור.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:2)

**היה בעל חבית** מהלך **ראשון ובעל קורה אחרון** (אחריו), **נשברה חבית בקורה** — **חייב. ואם עמד בעל חבית** פתאום — **פטור** בעל הקורה, **ואם אמר לבעל קורה "עמוד"** ולמרות זאת שבר את החבית בקורה — **חייב. וכן** הם כל הדינים הללו נוהגים אם היה **זה בא בנרו וזה** בא **בפשתנו** וגרם הנר לשריפת הפשתן.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:3)

א גמרא **בעא מיניה** [שאל אותו] **רבה בר נתן מרב הונא:** אדם **המזיק את אשתו ב**תוך כדי **תשמיש המטה, מהו** דינו לענין חיוב תשלומי נזקיה? וצדדי השאלה: האם נאמר **כיון** ש**ברשות קעביד** [הוא עושה] — **פטור, או דילמא** [שמא] **איבעי ליה לעיוני** [היה צריך לו לשים לב] ולהיזהר?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:4)

**אמר ליה** [לו] רב הונא לרבה בר נתן: **תניתוה** [כבר שניתם אותה], את ההלכה במקרה זה, שהרי שנינו במשנתנו: זה בא בקורתו וזה בא בחביתו — פטור, **שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך.** ומכאן נלמד לשאלה שנשאלה, שכיון שלבעל רשות לתשמיש המטה, אם הזיק את אשתו תוך כדי כך — פטור הוא.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:5)

ומוסיפים: ויש החולקים על רב הונא וסבורים שהבעל חייב במקרה זה. והוא ש**אמר רבא:** חייב הבעל, **קל וחומר** מדיני רוצח בשוגג, שנאמר בו "ואשר יבוא את רעהו ביער לחטוב עצים... ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת" (דברים יט, ה). **ומה יער שזה לרשותו נכנס וזה לרשותו נכנס,** שהרי הוא רשות הרבים, **נעשה** ההורג **כמי שנכנס לרשות חבירו וחייב** גלות, **זה,** הבעל, **שלרשות חבירו** (אשתו) **נכנס, לא כל שכן** שחייב על נזק שגרם לה?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:6)

ומקשים: **אלא** לשיטת רבא **הא קתני** [הלא שנינו] **שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך** ואם מזיק פטור, ומשם למד רב הונא שהבעל פטור!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:7)

ומשיבים: יש הבדל בין הדברים, **התם תרוייהו כהדדי נינהו** [שם שניהם זה כמו זה הם], ששניהם מהלכים, ולכן פטור המזיק ההולך ברשות, **הכא איהו קעביד** [כאן הוא, הבעל, עושה] **מעשה** בביאה וכיון שכל המעשה שלו הוא — לכן חייב, אף שהיה זה ברשות.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:8)

ושואלים: **והיא** האשה **לא** נחשבת כעושה מעשה? **והכתיב** [והרי נאמר] לגבי ביאות אסורות **"ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם"** (ויקרא יח, כט), משמע שגם האיש וגם האשה נחשבים כעושים מעשה!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:9)

ומשיבים: **הנאה לתרוייהו אית להו** [לשניהם יש להם], ולכן אף האשה נענשת אם עברה ברצון, שנחשב הדבר כמעשה, אבל לענין נזקים **איהו** [הוא הגבר] **מעשה הוא דקעביד** [שעושה] ולכן חייב.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:10)

ב שנינו במשנה: **היה בעל קורה** מהלך ברשות הרבים **ראשון** ובעל חבית אחרון ו**כו'. אמר ריש לקיש: שתי פרות** שהיו **ברשות הרבים, אחת רבוצה** בדרך **ואחת מהלכת, בעטה מהלכת ברבוצה** — הרי היא **פטורה** מלשלם. **בעטה רבוצה במהלכת** — **חייבת** לשלם. ומציעים:


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:11)

**לימא** **מסייע ליה** [האם נאמר שאפשר לסייע לו] ממה ששנינו במשנתנו: **היה בעל קורה ראשון ובעל חבית אחרון, נשברה החבית בקורה** — **פטור, ואם עמד בעל קורה** — **חייב. והא הכא** [והרי כאן] אם עמד בעל הקורה הרי זה **כ**פרה **רבוצה** שבעטה **במהלכת דמי** [נחשב], שהרי בעל החבית הוא המהלך ובעל הקורה עומד במקומו ברשות הרבים וגורם לו לנזק, **וקתני** [ושנה] **חייב.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:12)

על כך תוהים: **ותסברא** [וסבור אתה] שאפשר לומר כך? **הא סייעי בעיא** [הרי לסייע לו רצה], **לא מסתייא** [די] ש**לא מסייעי** [מסייע] לו מכאן, **אלא מקשה נמי קשיא** [קשה היא גם כן], כי בדברי ריש לקיש, חייב בעל הפרה הרבוצה, **טעמא** [הטעם דווקא] משום ש**בעטה** הרבוצה במהלכת, **הא** [הרי, אבל] אם **הוזקה** המהלכת **ממילא,** שנתקלה ברבוצה וניזוקה — **פטור,** **והא מתניתין** [והרי משנתנו] העוסקת בנזק ש**ממילא** הוזק בעל החבית, בלא מעשה של בעל קורה, **וקתני** [ושנה]: **חייב!**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:13)

ומשיבים: אין מכאן קושיה, **מתניתין דפסקה לאורחא כשלדא** [משנתנו מדברת שבעצירתו פסק, חסם, בעל הקורה את הדרך כשלד, לרוחב הדרך] ובהכרח נתקל בו בעל החבית, ולכן הוא חייב אף בנזק שממילא. **הכא** [כאן] בדברי ריש לקיש, מדובר **כגון דרבעה בחד גיסא** [שרבצה הפרה בצד אחד] של רשות הרבים, ומכיון שכן **איבעי לה לסגויי באידך גיסא** [צריכה היתה הפרה המהלכת ללכת בצד האחר הפנוי], ולכן אם היתה נתקלת בה בלבד — היתה הפרה הרובצת פטורה. ונמצא שאין מכאן לא ראיה ולא סתירה לדברי ריש לקיש.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:14)

**אלא סיפא דמתניתין** [סופה של משנתנו] **מסייע ליה** [לו] **לריש לקיש, דקתני** [ששנה בה]: **היה בעל חבית** מהלך **ראשון ובעל קורה אחרון, נשברה חבית בקורה** — **חייב, ואם עמד בעל חבית** — **פטור. והא הכא** [והרי כאן] אם עמד בעל החבית ופגע בה בעל הקורה הרי זה **כ**פרה **מהלכת** שבעטה **ברבוצה דמי** [נחשב] **וקתני** [ושנה] **פטור,** והרי זה סיוע לדברי ריש לקיש.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:15)

ודוחים: **מתניתין דכי אורחיה קא מסגי** [משנתנו פוטרת משום שכדרכו הוא הולך], ובתוך כך פוגע בחבית. **הכא אמרה לה** [כאן יכול לומר לו] בעל הפרה הרובצת לבעל הפרה המהלכת: **נהי דאית** [אמנם יש] **לך רשות לסגויי** [ללכת] **עלי,** אבל **לבעוטי** [לבעוט] **בי לית** [אין] **לך רשותא** [רשות].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:16)

ג משנה **שנים שהיו מהלכין ברשות הרבים,** או **אחד רץ ואחד מהלך, או שהיו שניהם רצין, והזיקו זה את זה** — **שניהם פטורין.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:17)

ד גמרא מעירים: **מתניתין** [משנתנו] ש**לא כ**דעת **איסי בן יהודה. דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **איסי בן יהודה אומר: רץ** ברשות הרבים והזיק — **חייב, מפני שהוא משונה,** ששינה מדרך בני אדם ברשות הרבים. **ומודה איסי בערב שבת בין השמשות שהוא פטור, מפני שרץ ברשות.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:18)

**אמר ר' יוחנן: הלכה כאיסי בן יהודה.** ושואלים: **ומי** [והאם] **אמר ר' יוחנן הכי** [כך] שאם היה רץ והזיק — חייב? **והאמר** [והרי אמר] **ר' יוחנן** ככלל: **הלכה כסתם משנה** (דברים המופיעים במשנה בלא ייחוס שם תנא מסויים), **ותנן** [ושנינו במשנתנו]: **אחד רץ ואחד מהלך, או שהיו שניהם רצין** — **פטורין!**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:19)

ומשיבים: **מתניתין** [משנתנו] הפוטרת את הרץ, מדברת **בערב שבת בין השמשות,** שיש רשות לרוץ.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:20)

ומבארים: **ממאי** [ממה] מסיקים אנו מסקנה זו להסביר את המשנה במקרה מיוחד זה בלבד? **מדקתני** [ממה ששנה שם]: **או שהיו שניהם רצין פטורין.** ונעיין בדבר, **הא תו** [זו עוד] קטע נוסף זה **למה לי** לשנותו? **השתא** [עכשיו, הרי] **אחד רץ ואחד מהלך** — **פטור** הרץ, **שניהם רצין מיבעיא** [נצרכה לומר] שפטור המזיק? **אלא הכי קאמר** [כך הוא אומר]: **אחד רץ ואחד מהלך** — **פטור. במה דברים אמורים** — **בערב שבת בין השמשות** שרץ ברשות, **אבל בחול אחד רץ ואחד מהלך** — **חייב,** ואם היו **שניהם רצין** — **אפילו בחול פטורין.** ולפי זה מובן מדוע נוסף קטע זה במשנה, שנראה שלפי הבנתה הפשוטה הוא מיותר. ומבררים את ששנינו מקודם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:21
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:21)

**אמר מר** [החכם]: **ומודה איסי** שהרץ **בערב שבת בין השמשות** והזיק **שהוא פטור, מפני שרץ ברשות.** ושואלים: **בערב שבת מאי** [מה] **ברשות איכא** [יש כאן]? כלומר, מה הצורך לריצה זו בערב שבת?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 32a:22
[Steinsaltz on Bava Kamma 32a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/32a:22)

ומשיבים: **כ**דברי **ר' חנינא,** ש**אמר** **ר' חנינא** (כך היה נוהג לומר) בערב שבת: