## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 37b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 37b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 37b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/37b:1)

**שור שור ושור, חמור וגמל, מהו** דינו, למה יהא מועד?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 37b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 37b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/37b:2)

האם נאמר **האי** [זה] ה**שור בתרא** [האחרון] שנגח בפעם השלישית — **בתר** [אחר] שני ה**שוורים** הראשונים שנגח **שדינן ליה** [אנו מטילים, מייחסים אותו] ונאמר שנגח שלושה שוורים בזה אחר זה, **ואכתי** [ועדיין] רק **לשוורים הוא דאייעד** [שנעשה מועד], ואילו **למידי אחרינא** [לדבר אחר] שאינו שוורים **לא אייעד** [נעשה מועד], שהרי נגח רק שנים — חמור וגמל. **או דילמא** [שמא] **האי** [זה] ה**שור בתרא** [האחרון] — **בתר** [אחר] נגיחת ה**חמור וגמל שדינן ליה** [אנו מטילים אותו], שאומרים שנגח שור חמור וגמל, **ואייעד ליה לכולהו מיני** [ונעשה בכך מועד לכל המינים]?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 37b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 37b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/37b:3)

וכיוצא בזה עוד שאלה: נגח **חמור וגמל, שור, שור ושור מהו** דינו? האם **האי** [זה] ה**שור קמא** [הראשון] שנגח לפני השוורים האחרים, **בתר** [אחר] **חמור וגמל שדינן ליה** [מטילים אנו אותו], **ואייעד ליה לכולהו מיני** [ונעשה מועד לכל המינים], **או דילמא בתר** [שמא אחר] שני ה**שוורים** שנגח אחרי כן **שדינן ליה** [מטילים אנו אותו], **ואכתי** [ועדיין] **לשוורים הוא דאייעד** [שהועד], ואילו **למינא אחרינא** [למין אחר] **לא אייעד** [הועד]?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 37b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 37b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/37b:4)

ועוד שאלה דומה: נגח **שבת שבת ושבת, אחד בשבת ושני בשבת מהו? הא** [זו] ה**שבת בתרייתא** [האחרונה] **בתר** [אחר] **שבת הוא דשדינן ליה** [שאנו מטילים אותו], **ואכתי** [ועדיין] **לשבת הוא דאייעד** [שנעשה מועד], **לימות החול לא אייעד** [נעשה מועד]. **או דילמא בתר** [שמא אחר] **אחד בשבת ושני בשבת שדינן ליה** [מטילים אנו אותו], **ואייעד ליה לכולי יומא** [ונעשה מועד לכל הימים]?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 37b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 37b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/37b:5)

וכן אם נגח **חמישי בשבת וערב שבת ושבת,** ו**שבת** הבאה, **ו**עוד **שבת, מהו? הא** [זו] ה**שבת קמייתא** [הראשונה] **בתר** [אחר] **חמישי בשבת וערב שבת** **שדינן ליה** [מטילים אנו אותו] **ואייעד לכולהו יומי** [ונעשה מועד לכל הימים], **או דילמא** [שמא] **הא** [זו] ה**שבת קמייתא** [הראשונה] **בתר** [אחר] **שבתות הוא דשדינן ליה** [שאנו מטילים אותה], **ולשבתות** בלבד **הוא דאייעד** [שנעשה מועד]?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 37b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 37b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/37b:6)

לכל אחת מן השאלות הללו לא נמצא פתרון, ו**תיקו** [ותעמודנה] השאלות במקומן.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 37b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 37b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/37b:7)

ושאלה אחרת בנושא דומה **נגח שור** ב**יום חמשה עשר בחודש זה, ו**אחר כך נגח ב**יום ששה עשר בחודש זה** הבא אחריו, **ויום שבעה עשר בחודש זה** שלאחריו. שנגח לא באותו יום בחודש, חודש אחר חודש, אלא בהבדלי ימים, הרי זו **פלוגתא** [מחלוקת] של **רב ושמואל** בענין אחר, המקביל לכך.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 37b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 37b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/37b:8)

**דאתמר** [שנאמר] שנחלקו בענין אשה ש**ראתה** דם נידה ב**יום חמשה עשר בחדש זה, ויום ששה עשר בחדש זה,** הבא, **ויום שבעה עשר בחדש זה** לאחריו. **רב אמר: קבעה לה וסת,** שעל ידי ראיות אלה קבעה לה זמן קבוע לנידתה בכל חודש ויום אחד, **ושמואל אמר: עד שתשלש בדילוג,** כלומר, לא התאריך הוא הגורם לקביעות, אלא תוספת היום היא שיוצרת אותה, ולכן רק אם תדלג שלוש פעמים רצופות, דהיינו בפעם הרביעית — הרי זו קביעות.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 37b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 37b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/37b:9)

ועוד בענין העדאה, **אמר רבא: שמע** השור **קול שופר ונגח,** שמע **קול שופר ונגח,** ושמע שוב **קול שופר ונגח** — **נעשה מועד לשופרות.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 37b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 37b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/37b:10)

ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שכך הוא! ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר]: **הך** [בקול זה] של ה**שופר קמא** [הראשון] **סיוטא בעלמא** [פחד בלבד] **הוא דנקטיה** [שאחזו] ומשום כך נגח, ונגיחה זו אינה נחשבת לעשותו מועד, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שכיון שחוזר ונוגח בשמיעת קול השופר, רואים שדבר זה גורם לו לנגוח.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 37b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 37b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/37b:11)

א משנה **שור של ישראל שנגח שור של הקדש, ו**כן **שור של הקדש שנגח שור של הדיוט,** כלומר, של איש פרטי — **פטור** מתשלומי השור הנוגח, **שנאמר: "**וכי יגוף שור איש את **שור רעהו"** (שמות כא, לה), ומהלשון "שור רעהו" מובן — **ולא שור של הקדש,** בין אם היה זה השור הנוגח או הננגח.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 37b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 37b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/37b:12)

**שור של ישראל שנגח לשור של גוי** — **פטור, ו**אילו שור **של גוי שנגח לשור של ישראל, בין** שהיה השור הנוגח **תם** ו**בין** שהיה **מועד** — **משלם נזק שלם.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 37b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 37b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/37b:13)

ב גמרא ומעירים: **מתניתין** [משנתנו] היא ש**לא כ**שיטת **ר' שמעון בן מנסיא, דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, ו**כן **של הקדש שנגח שור של הדיוט** — **פטור, שנאמר "שור רעהו"** — **ולא שור של הקדש. ר' שמעון בן מנסיא אומר: שור של הקדש שנגח שור של הדיוט** — אכן **פטור, ו**אולם שור **של הדיוט שנגח שור של הקדש, בין** שהיה **תם בין** שהיה **מועד** — **משלם נזק שלם.** ובאים לברר את השיטות.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 37b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 37b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/37b:14)

**אמרי** [אומרים]: **מאי קא סבר** [מה סבור] **ר' שמעון** בן מנסיא שמבחין בין שור הקדש שנגח שפטור, לנוגח את שור הקדש שחייב? **אי** [אם] **"רעהו"** שכתוב בפסוק **דוקא** [מדוייק] — אם כן **אפילו של הדיוט שנגח של הקדש ליפטר** [יהא פטור], שהרי אינו "שור רעהו", **ואי** [ואם] **"רעהו" לאו דוקא** [אינו מדוייק] וכל שור בכלל זה, **אפילו** שור של **הקדש נמי** [גם כן] **כי נגח דהדיוט ליחייב** [כאשר נוגח של הדיוט שיתחייב]!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 37b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 37b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/37b:15)

**וכי תימא** [ואם תאמר]: **לעולם קסבר** [סבור] ר' שמעון בן מנסיא כי **"רעהו" דוקא** [מדוייק], ולכן שור של הקדש שנגח שור של הדיוט — פטור. **ומיהו** [ומכל מקום] שור של **הדיוט כי נגח** [כאשר נוגח] שור של **הקדש היינו טעמא דמיחייב** [זה הטעם שמתחייב] — **משום דקא מייתי ליה** [שהוא מביאו לומד את הדבר] **מקל וחומר** של **הדיוט,** וכך הוא לומד: **ומה** שור של **הדיוט שנגח** שור **של הדיוט** הריהו **חייב, כי נגח** [כאשר נוגח] של **הקדש לא כל שכן דמיחייב** [שיתחייב]? וכיון שהתחייב להקדש — משלם הוא נזק שלם בכל אופן שהזיק, בין הוא תם בין מועד.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 37b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 37b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/37b:16)

ואולם אם בקל וחומר הוא לומד, הלא במקרה זה קיים הכלל של **דיו לבא מן הדין להיות כנדון** שאין למדים להחמיר בדבר הנלמד יותר מן המלמד עצמו, ולפיכך נאמר: **מה להלן** בהדיוט **תם** משלם **חצי נזק** בלבד **הכא נמי** [כאן גם כן] שור תם הנוגח שור של הקדש ישלם **חצי נזק** ולא יותר!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 37b:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 37b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/37b:17)

**אלא אמר ריש לקיש,** זה הטעם של ר' שמעון בן מנסיא: **הכל,** כל המזיקים בעצם **היו בכלל נזק שלם,** שמעיקרו של דבר כל מי שמזיק או גורם נזק צריך לשלם תשלום מלא עבורו, ו**כשפרט לך הכתוב: "רעהו" גבי** [אצל] שור **תם,** הרי הוא בא להוציא מן הכלל, ויש לדייק בו: דווקא במקרה שנגח את שור **רעהו הוא** ש**תם משלם חצי נזק, מכלל** הדברים נשמע שאם נגח שורו שור של **הקדש, בין תם בין מועד** — **משלם נזק שלם**.