## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 3a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:1)

**הגלל עד תמו"** (מלכים א יד, י), ולמדו ש"גלל" זה הוא שן הבהמה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:2)

ומבררים את הברייתא. **אמר מר** [החכם] בברייתא זו: **"ושלח" זו הרגל, וכן הוא אומר: "משלחי רגל השור והחמור"** (ישעיה לב, כ). ושואלים: אפשר לדייק ולומר כי **טעמא** [הטעם] ש"ושלח" זה רגל רק משום **דכתב רחמנא** [שכתבה התורה בנביא] **"משלחי רגל השור והחמור",** ואולם לכאורה פירוש זה הוא הכרחי מעצמו, **הא לאו הכי במאי מוקמת לה** [הרי בלא כך במה היית מעמיד אותו את הכתוב] "ושילח את בעירה"?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:3)

שהרי **אי** [אם] **קרן** — הלא הדבר **כתיב** [נאמר] כבר בפסוק אחר, ו**אי** [אם] בנזקי **שן** — גם כן הרי **כתיב** [נאמר] פסוק אחר, שנאמר "וביער בשדה אחר", וממילא אין כתוב זה עוסק אלא בנזקי רגל!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:4)

ומשיבים: **איצטריך** [צריך] ראיה נוספת לדבר, כי **סלקא דעתך אמינא** [היה עולה על דעתך לומר] **אידי ואידי** [זה וזה] גם "ושילח" וגם "וביער", מדברים **אשן** [על נזקי שן] בשני אופנים של נזקי שן, **והא** [וזה], הכתוב "וביער בשדה אחר" מדבר באופן **דמכליא קרנא** [שמכלה את הקרן], את כל תבואת השדה, ואילו **הא** [זה], הכתוב שנאמר בו "ושילח" מדבר באופן **דלא מכליא קרנא** [שאינה מכלה את הקרן], אלא רק מקצת הפירות, והוא ענין של "ושילח" בלבד, שאף עליו חייבה התורה לשלם. על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] הכתוב "משלחי הרגל" ש"שילוח" הוא נזקי רגל.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:5)

ושואלים: **והשתא דאוקימנא** [ועכשיו, שהעמדנו, הסברנו] קטע זה של הפסוק **ארגל** [על נזקי רגל], נזקי **שן דלא מכליא קרנא מנלן** [שאינה מכלה את הקרן, מניין לנו]? שהרי לפי זה נזקי שן נלמדים רק מן הכתוב "וביער בשדה אחר", ומשמע דווקא שן כזו שמבערת ומכלה הכל!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:6)

ומשיבים: אין צורך בכתוב מיוחד לענין זה, שאנו דנים בנזקי שן **דומיא דרגל** [בדומה לנזקי רגל] שנזכרו באותו פסוק: **מה רגל לא שנא מכליא קרנא ולא שנא לא מכליא קרנא** [אינו שונה כשמכלה את הקרן ואינו שונה כשאינה מכלה את הקרן] **אף שן** — **לא שנא מכליא קרנא, ולא שנא לא מכליא קרנא** [אינו שונה כשהיא מכלה את הקרן, ואינו שונה כשאינה מכלה את הקרן]. וממשיכים לדון בפרטי הברייתא.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:7)

**אמר מר** [החכם] בברייתא זו: **"ובער"** — **זו השן, וכן הוא אומר: "כאשר יבער הגלל עד תמו".** ונדייק: **טעמא דכתב רחמנא** [הטעם, דווקא, משום שכתבה התורה] **"כאשר יבער הגלל עד תמו"** יודעים אנו שמדובר בשן, ואולם לכאורה אינו נחוץ כתוב מיוחד לכך, ומעצמו היה מובן כך הכתוב, **הא לאו הכי במאי אוקימנא ליה** [הרי בלא כך במה היינו מעמידים, מסבירים אותו את הכתוב]?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:8)

**אי** [אם] נזקי **קרן** — הלא **כתיב** [נאמר], **אי** [אם] נזקי **רגל** — הלא **כתיב** [נאמר]! ומשיבים: **איצטריך** [הוצרך] הדבר להיאמר, כי **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר] **אידי ואידי ארגל** [זה וזה מדברים על רגל], ואולם **הא** [זה] שנאמר "וביער בשדה אחר" — הרי זה מדובר באופן **דאזיל** [שהיא הולכת] **ממילא** (מאליה), שהבהמות מזיקות מעצמן, ואילו **הא** [זה] שנאמר "ושילח את בעירו" הרי זה מדובר באופן **דשלח שלוחי** [ששלח בכוונה], ובשניהם חייבה התורה לשלם, ולא היינו יודעים על נזקי שן, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] ש"וביער" הוא נזקי השן.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:9)

ושואלים: **והשתא דאוקי אשן** [ועכשיו שהעמיד, הסביר, את "וביער" על נזקי השן], **רגל דאזלא ממילא מנלן** [ההולכת מעצמה מניין לנו] שחייב עליה? שהרי נאמר באב נזיקין זה רק "ושילח"!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:10)

ומשיבים: **דומיא** [בדומה] לנזקי **שן** שהוזכרו באותו פסוק; **מה שן לא שנא שלחה שלוחי, לא שנא דאזל ממילא** [אינו שונה אם שלחה, ואינו שונה אם הלכה מעצמה] — **אף רגל לא שנא שלחה שלוחי, לא שנא אזלא ממילא** [אינו שונה אם שלחה, ואינו שונה אם הלכה מעצמה].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:11)

ושואלים: **ולכתוב רחמנא** [ושתכתוב התורה] רק **"ושלח** את בעירה**"****ולא בעי** [יצטרך] כלל את הכתוב של **"ובער** בשדה אחר **",** ונאמר כי הביטוי "ושילח" **משמע רגל ומשמע שן,** כיצד? **משמע רגל** — **דכתיב** [שנאמר] **"משלחי רגל השור והחמור",** **ומשמע שן** — **דכתיב** [שנאמר] **"ושן בהמת אשלח בם"** (דברים לב, כד)!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:12)

ומשיבים: **אי לאו קרא יתירה** [אם לא המקרא היתר] של "וביער", **הוה אמינא** [הייתי אומר]: אין הפסוק מדבר בכל הנזקים, אלא **או הא** [זה] **או הא** [זה] והייתי אומר שכוונת הכתוב לחייב בתשלום **או רגל** לפי ש**הזיקו מצוי** וצריך שמירה תמידית, **או שן** ש**יש הנאה להזיקו** (עם ההיזק).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:13)

ומקשים: **מכדי** [הרי] **שקולין הן,** ששתי האפשרויות שקולות זו כזו, ושתיהן יכולות להיכנס למשמעות "ושילח", **ו**אם כן **יבאו שניהם,** שהכתוב מדבר בשני אבות נזיקין אלה, **דהי מנייהו מפקת** [שהרי איזה מהם אתה מוציא] ממשמעות הכתוב? ואם כן, שוב אין צורך ב"וביער"! ומשיבים: אף על פי כן **איצטריך** [נצרך הדבר], שכן **סלקא דעתך אמינא** [היה עולה על דעתך לומר] כי **הני מילי** [דברים אלה אמורים] דווקא **היכי דשלח שלוחי** [כאשר שולח] את בהמתו לשדה חבירו בין לנזקי שן בין לנזקי רגל, **אבל** אם **אזלא ממילא** [הולכת מעצמה] — **לא,** על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שבכל מקרה חייב.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:14)

ולאחר שביררנו את המקור בתורה לנזקי שן ורגל, שבים לדון בדבריו של רב פפא "יש מהן (מן התולדות) שלאו כיוצא בהן (באבות)", האם דבריו אלה אמורים באבות אלו. **תולדה** של **שן מאי** [מה] **היא** — כגון **נתחככה** הבהמה **בכותל להנאתה** וגרמה על ידי כך נזקים לכותל, או **טינפה פירות** על ידי שנתגלגלה עליהם **להנאתה.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:15)

ואם כן **מאי שנא** [במה שונה] אב הנזיקין **שן** שהוא נזק הבא על ידי אכילה, שהגדרתו ש**יש הנאה להזיקו** שבהמה גורמת נזק מתוך שרצונה ליהנות, **ו**המזיק הוא **ממונך, ושמירתו** מוטלת **עליך** — **הני נמי** [אלה גם כן] נכללים בהגדרה זו לגמרי, שכן גם בהם **יש הנאה להזיקן, וממונך** הם, **ושמירתן עליך! אלא** יש לומר כי **תולדה** של **שן כשן** עצמה היא. **וכי קאמר** [וכאשר אמר] **רב פפא** שיש הבדל בין אב לתולדה הרי זה ביחס ל**תולדה** של **רגל.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:16)

ועל כך מקשים: **תולדה** של **רגל מאי** [מה] **היא** — כגון ש**הזיקה** הבהמה **בגופה** (ולא ברגליה) **דרך הילוכה,** או **בשערה** שהסתבך בדבר **דרך הילוכה,** או **בשליף** (חבל) **שעליה,** או **בפרומביא** (זמם) **שבפיה,** או **בזוג** (פעמון) **ש**תלוי **בצוארה.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:17)

אולם גם בזה, **מאי שנא** [במה שונה] אב הנזיקין **רגל** שהגדרתו: ש**הזיקו מצוי, וממונך, ושמירתו** מוטלת **עליך, הני נמי** [אלה גם כן] **הזיקן מצוי, ו**הם **ממונך, ושמירתן** מוטלת **עליך! אלא** ודאי **תולדה** של **רגל כרגל. וכי קאמר** [וכאשר אמר] **רב פפא** דבריו שתולדה אינה כאב, הרי זה על **תולדה** של **בור.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:18)

ונברר תחילה: **תולדה** של **בור מאי ניהו** [מה הוא]? **אילימא** [אם תאמר] ש**אב** הנזיקין הוא כשהבור עמוק **עשרה** טפחים לפחות, שזהו שיעור בור האמור בתורה, **ותולדה** היא בור שעומקו **תשעה** טפחים. אולם, הרי **לא תשעה כתיבי** [נאמרו] בתורה במפורש, **ולא עשרה כתיבי** [נאמרו], ואם אב הנזיקין הוא זה הכתוב במפורש בתורה — הרי שניהם אינם כתובים!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:19)

ומשיבים: **הא לא קשיא** [זה אינו קשה], ואפשר לומר שאף שאין השיעורים מפורשים בכתוב, מכל מקום כך יש להבין את משמעו. שהרי בנזקי בור **"והמת יהיה לו"** (שמות כא, לד) **אמר רחמנא** [אמרה התורה], **וקים להו לרבנן** [ומוחזק להם לחכמים] כי **עשרה** טפחים בעומק **עבדן** [עושים, גורמים] **מיתה** לבעל חיים הנופל בהם, ואילו **תשעה** טפחים — **נזיקין עבדי** [עושים], **מיתה לא עבדי** [עושים]. ואם כן אותו בור הכתוב בתורה — של עשרה טפחים הוא, ופחות מכן הריהו תולדה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:20)

ועדיין מקשים: **סוף סוף** נמצא כי **זה,** בור בן עשרה טפחים, הוא **אב** נזיקין **למיתה, וזה** של תשעה טפחים הוא **אב לנזקין** אחרים, ואין איפוא לחלק בין בור עשרה לבור תשעה, ולומר כי אחד מהם הוא אב והשני הוא תולדה!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:21
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:21)

**אלא** יש לומר שדבריו של רב פפא אודות התולדות שאינן כאב, מוסבים **אאבנו** [על אבנו], **סכינו, ומשאו שהניחן ברשות הרבים והזיקו,** ואלה דינם אינו כדין אב הנזיקין בור.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 3a:22
[Steinsaltz on Bava Kamma 3a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/3a:22)

ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אי דאפקרינהו** [אם שהפקירם] את אבנו סכינו ומשאו — הרי **בין ל**שיטת **רב ובין ל**שיטת **שמואל** שתתבררנה להלן — **היינו** [זהו] ממש, **בור** ששניהם מסכימים כי בכלל הגדרת בור כל דבר שהפקירו בעליו, וגרם להיזק ברשות הרבים.