## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 41a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:1)

**כמאן דקטלה דמי** [כמי שהרגה נחשב] שהרי בגלל בהמה זו נגרמה הריגתה של האשה, ויתחייב בעליו כופר, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאינו כן.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:2)

**רבא אמר: לעולם** תפרש ש**רבעה וקטלה** [והרגה] בעצם הרביעה, **ודקא קשיא** [ומה שהיה קשה] **לך: מה לי קטלה** [הרגה] **בקרנים מה לי קטלה** [הרגה] **ברביעה** — יש לתרץ: **קרן** כשנוגח **כוונתו להזיק, האי** [זה] הרובע **כוונתו להנאת עצמו הוא.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:3)

ושואלים: **במאי פליגי** [במה נחלקו], כלומר, מה הן המסקנות השונות הנובעות משני הסברים אלה? ומשיבים: **ב**מקרה של **רגל שדרסה על גבי תינוק בחצר הניזק** והרגתו, יש הבדל בין שני ההסברים: **ל**דעת **אביי** — **משלם כופר,** שהרי מדבריו עולה שכופר משלם בכל מקרה שהרג, גם אם לא היתה כוונתו להזיק, ו**ל**דעת **רבא** — **לא משלם כופר.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:4)

ולעיקר מחלוקת רב ושמואל מעירים, **תניא כוותיה דרב** [שנויה ברייתא כשיטתו של רב]: **שור האיצטדין** שהרג אדם — **אינו חייב מיתה, וכשר לגבי מזבח, מפני שהוא כמעושה** כמי שהוא אנוס לעשות את מה שהוא עושה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:5)

א משנה **שור שנגח את האדם ומת** האדם, אם היה השור **מועד** — **משלם** בעל השור **כופר, ותם** — **פטור מן הכופר. ו**מכל מקום **זה וזה** (שור מועד ושור תם) **חייבין מיתה** על שהרגו את הנפש. **וכן** הוא הדין **בבן** (ילד), **וכן בבת** (ילדה) אם הרגם השור. **נגח** השור **עבד או אמה** ומתו — **נותן** לבעליו **שלשים סלעים,** **בין שהוא** העבד **יפה** (שווה) **מאה מנה** (מטבע של מאה דינרי כסף) **ובין שאינו יפה אלא דינר אחד.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:6)

ב גמרא ושואלים: **וכי מאחר דמתם קטלינן ליה** [שכבר מהיותו תם הורגים אנו אותו] אם הרג אדם, אפשרות זו של **מועד** שהרג אדם **היכי משכחת לה** [כיצד מוצא אתה אותה]?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:7)

**אמר רבה: הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] במקרה **כגון שאמדוהו לשלשה בני אדם,** שהשור תקף שלושה בני אדם, באופן שאנו מעריכים שאם לא היו נמלטים ממנו בוודאי היה הורגם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:8)

**רב אשי אמר: אומדנא לאו** [אומדן לא] **כלום הוא,** כיוון שבפועל לא הרגם, ואין יכולים לראותו כשור מועד רק מפני שהתכוון לכך. **אלא הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **כגון שסיכן,** שנגח והביא עד לסכנת מוות **לשלשה בני אדם,** אבל עדיין לא מתו עד לאחר שננגח השלישי, ולכן עדיין לא הומת השור.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:9)

**רב זביד אמר:** כאן מדובר **כגון שהרג שלשה בהמות,** והרי הוא מועד, ואינו מומת על כך.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:10)

ותוהים: **ו**כי **מועד לבהמה הוי** [הריהו] **מועד לאדם?** הרי בזה אין אף אחד חולק שאינו מועד! **אלא אמר רב שימי: כגון שהרג שלשה גוים.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:11)

ותמהים: **ו**כי **מועד לגוים הוי** [הריהו] **מועד לישראל? אלא אמר ר' שמעון בן לקיש: כגון שהרג שלשה בני אדם טרפה,** שאותם בני אדם (מישראל) היו חולים או פצועים באופן שברור שימותו תוך זמן קצר, ולכן אין השור נידון למוות לפי שאין המתתם נחשבת כהריגה ממש, ומכל מקום הרי נתברר שהוא מועד לנגוח ולהרוג בני אדם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:12)

ותמהים: **ומועד לטרפה הוי** [הריהו] **מועד ל**אדם **שלם? אלא אמר רב פפא:** מדובר כאן במקרה ש**קטל וערק לאגמא** [שהרג וברח לאגם], ש**קטל וערק לאגמא** [שהרג וברח לאגם] כך שנעשה השור מועד, אבל לא הצליחו לתפסו עד לאחר שהרג בהיותו מועד.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:13)

**רב אחא בריה** [בנו] של **רב איקא אמר: כגון שהוזמו זוממי זוממין,** כלומר, שהעדים שהעידו על שלוש הנגיחות הראשונות הוזמו, ולכן לא הומת השור על פי עדותם, ולבסוף באו עדים שהעידו שהעדים שהזימו את הראשונים עדי שקר היו, כך שכל העדויות הראשונות חזרו ואושרו בבת אחת, ונמצא השור מועד עכשיו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:14)

ושואלים: אפשרות זו לעשות את השור מועד לאדם כשהוזמו המזימים, **הניחא** [דבר זה נוח] **אי** [אם] אנו מניחים כי **לייעודי תורא בעינן** [לעשות את השור מועד אנו רוצים] בהעדה על הנגיחות — **שפיר** [יפה] שנתברר שאכן נגח שלוש פעמים. **אלא אי לייעודי גברא בעינן** [אם בהעדה של השור לעשות את האדם, בעל השור, מועד אנו רוצים], **מימר אמר ליה** [יכול לומר לו] לדיין, כאשר מתברר ששורו נגח כשהוא מועד: **לא הוה ידענא** [ידעתי] שהועד שורי, כי העדים הראשונים הוזמו בשעתם! ומשיבים: **כגון דאמרי** [שאומרים] העדים: **כל אימת דקטיל תוריה, גביה הוה קאי** [כל פעם שהרג שורו, הוא היה עומד לידו] ובוודאי ידע.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:15)

**רבינא אמר:** מדובר כאן **במכירין** העדים **את בעל השור ואין מכירין את השור,** שבנגיחות הראשונות העידו ששורו נגח אך לא העידו בשור עצמו, ולכן לא הומת עדיין השור, ולבסוף הכירו שהוא השור שכבר נגח כמה פעמים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:16)

ושואלים: אם כן מדוע הוא מועד? **מאי הוה ליה למעבד** [מה היה לו לעשות]? שהרי אין הבעלים יודע איזה הוא השור הנגח! ומשיבים: **משום דאמרי ליה** [שאומרים לו]: **תורא נגחנא אית** [שור נגחן יש] **לך בבקרך** [בעדרך] **איבעי לך נטורי כולי בקרך** [צריך אתה לשמור את כל עדרך].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:17)

ג שנינו במשנה: **וזה וזה חייבין מיתה כו'.** ובענין זה מוסיפים: נאמר בתורה על שור הנוגח אדם: "סקול יסקל השור, ולא יאכל את בשרו, ובעל השור נקי" (שמות כא, כח), ועל כך **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **ממשמע שנאמר "סקל יסקל השור" איני יודע שנבילה היא,** שהרי נסקל ולא נשחט, **ו**הרי **נבילה אסורה באכילה, מה תלמוד לומר** **"**ו**לא יאכל את בשרו"?** אלא **מגיד לך הכתוב שאם שחטו** שחיטה כשרה **לאחר שנגמר דינו** אף שלא נסקל — מכל מקום **אסור באכילה.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:18)

**אין לי אלא** ששור זה אסור **באכילה,** שאסור **בהנאה מנין? תלמוד לומר "ובעל השור נקי".**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:19)

ושואלים: **מאי משמע?** [מה המשמעות], כיצד נובעת מן המילים משמעות זו? **שמעון בן זומא אומר: כאדם שאומר לחבירו "יצא איש פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום",** אף כאן פירוש "נקי" הוא שאין לבעל השור כל הנאה משור זה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:20)

ושואלים: **וממאי** [וממה, ומנין] יודעים אנו שהלשון **"**ו**לא יאכל את בשרו"** באה **להיכא** [להיכן, למקרה] ש**שחטו אחר שנגמר דינו** ולהשמיענו **שאסור באכילה? אימא דהיכא** [אמור שהיכן] ש**שחטו לאחר שנגמר דינו** — **שרי** [מותר] **באכילה הוא, והאי** [וכתוב זה] "ו **לא יאכל את בשרו" להיכא דסקליה מסקל** [להיכן שסקלוהו בסקילה], לומר ש**אסור בהנאה הוא,** ו**כ**דברי **ר' אבהו,** ש


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:21
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:21)

**אמר ר' אבהו אמר ר' אלעזר: כל מקום שנאמר** בתורה **"לא יאכל"** או **"לא תאכל"** או **"לא תאכלו"** — **אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע,**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:22
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:22)

**עד שיפרט לך הכתוב** ויפרש שמותר ליהנות ממנו, **כדרך שפרט לך בנבילה: לגר בנתינה, ולגוי במכירה!** שלאחר שנאמר "לא תאכלו כל נבלה" (דברים יד, כא), הוסיפה התורה היתר מפורש בהנאה: "לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה, או מכור לנכרי", ומשמע מכאן שללא היתר מפורש זה אסור היה הדבר אף בהנאה כיון שנאמר "לא תאכלו".


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:23
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:23)

ודוחים: **אמרי** [אומרים]: **הני מילי** [דברים אלה] של ר' אבהו, אמורים **היכא דנפיק ליה** [היכן שיוצא לו] **איסור אכילה ואיסור הנאה** שניהם **מקרא** [מפסוק] **מ**ביטוי כגון **"לא יאכל", אבל הכא** [כאן] ש**איסור אכילה** עצמו **מ"סקל יסקל" נפקא** [יוצא], **אי סלקא דעתך** [אם עולה על דעתך] לומר כי **האי** [ביטוי זה] **"לא יאכל את בשרו"** לענין **איסור הנאה** בלבד **הוא,** אם כן **נכתוב רחמנא** [שתכתוב התורה] במפורש: **"לא יהנה". אי נמי** [או גם כן] שייכתב רק **"לא יאכל",** המילים **"את בשרו" למה לי?** אלא בא הכתוב לומר **דאף על גב דעבדיה** [שאף על פי שעשה אותו] **כעין בשר, דשחטיה** [ששחטו] לאחר שנידון לסקילה, והוכשר לאכילה — מכל מקום **אסור** באכילה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 41a:24
[Steinsaltz on Bava Kamma 41a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/41a:24)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **מר זוטרא: אימא הני מילי** [אמור שדברים אלה אמורים]