## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 49b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 49b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 49b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/49b:1)

**ותני** [ושנה] בברייתא זו במקום "זכה" — **"זכתה".** כלומר, לא זכה המכה, אלא זכתה האשה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 49b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 49b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/49b:2)

ומציעים: **לימא** [האם נאמר] כי מחלוקת רבה ורב חסדא היא **כתנאי** [כמחלוקת תנאים] שנחלקו בשאלה זו, שכך שנינו: **בת ישראל שנישאת לגר ונתעברה ממנו, וחבל בה** אדם **בחיי הגר** ויצאו ממנה הוולדות — **נותן דמי ולדות לגר,** בעלה. חבל בה **לאחר מיתת הגר, תני חדא** [שנוייה ברייתא אחת]: **חייב, ותני חדא** [ושנויה ברייתא אחת]: **פטור, מאי לאו תנאי נינהו** [האם לא במחלוקת תנאים שנויות הן] ברייתות אלה? **ל**פי שיטת **רבה ודאי** חייבים לומר כי **תנאי** [מחלוקת תנאים] **היא. אלא ל**שיטת **רב חסדא מי לימא תנאי** [האם יש לומר כי מחלוקת תנאים] **היא?**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 49b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 49b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/49b:3)

ומשיבים: לדעת רב חסדא אפשר לומר כי שתי הברייתות סבורות כמוהו, ומה שנחלקו הברייתות **לא קשיא** [קשה] לרב חסדא, שכן ניתן לפרש דבר זה לא בדמי ולדות, אלא בשבח ולדות — בשבח שהשביח גוף האשה מחמת היותה מעוברת, שנחלקו בו במשנתנו; **הא** [זו] ששנה פטור — כדברי **רבנן** [חכמים], שלדעתם שבח ולדות לבעל, ו**הא** [וזו] ששנה חייב — כדברי **רבן שמעון בן גמליאל** שאשה זוכה בשבח שהשביח גופה מחמת הוולדות, וזה נותן המזיק לאשה גם אם חבל בה לאחר מיתת הבעל.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 49b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 49b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/49b:4)

ושואלים: **אי** [אם] כשיטת **רבן שמעון בן גמליאל, מאי אריא** [מדוע דווקא] נאמר דין זה **לאחר מיתה?** **אפילו מחיים** של הבעל **נמי אית** [גם כן יש] **לה פלגא** [מחצה] (כפי שנאמר בסוגיה הקודמת)! ומשיבים: **מחיים אית לה פלגא** [יש לה חצי], **לאחר מיתה** יש לה **כוליה** [הכל].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 49b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 49b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/49b:5)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור], יכול אתה לפרש כי **הא והא** [זו וזו], שתי הברייתות כדעת **רבן שמעון בן גמליאל,** אלא מדובר בעניינים שונים: **כאן** ששנינו חייב — מדובר **בשבח ולדות** ששייך בחלקו לאשה, ואם מת בעלה — זוכה היא בכולו. ו**כאן** ששנינו פטור — מדובר **בדמי ולדות** ששייכים לבעל, ולאחר מיתת בעלה הגר פטור המזיק מן התשלום.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 49b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 49b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/49b:6)

**אמרי** [אומרים]: ומדוע יש הבדל בין הדברים? — **משבח ולדות,** כלומר, חלקו של הבעל שהאשה זוכה בו לאחר מותו **לישמע** [נלמד] גם את הדין לגבי **דמי ולדות,** שתזכה האשה גם בהם אם נחבלה לאחר מיתת הבעל, לדעת רבן שמעון בן גמליאל, **ומ**דעת **רבן שמעון בן גמליאל לישמע לרבנן** [נלמד לדעת חכמים] שהרי לגבי דמי ולדות בחיי הבעל אין ביניהם מחלוקת!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 49b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 49b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/49b:7)

**אמרי** [אומרים]: **לא,** אין מקום להנחה הראשונה של קושיה זו, ומדוע — **שבח ולדות דשייכא** [ששייכת] **ידה** (חזקתה) **בגוייהו** [בהם] כבר מתחילה — **זכיא בהו בכולהו** [זוכה בהם בכולם] לאחר מות בעלה, משום שהיתה לה כבר מקצת זכיה בהם, ואילו **דמי ולדות** ש**לא שייכא** [שייכת] **ידה בגוייהו** [בהם] מתחילה **לא זכיא בהו** [זוכה בהם] **כלל,** לפי שלענין זה אין לה יותר זכות מאשר לכל אדם אחר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 49b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 49b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/49b:8)

א **בעי מיניה** [שאל אותו] **רב ייבא סבא** [הזקן] את **רב נחמן: המחזיק בשטרותיו של גר מהו** דינו לאחר מיתת הגר? האם נאמר כי **מאן** [מי] ש**מחזיק בשטרא** [בשטר] — **אדעתיה דארעא** [על דעת הקרקע] המשועבדת בשטר אלה **הוא** ש**מחזיק, ובארעא הא** [ובקרקע עצמה הרי] **לא אחזיק** [החזיק] ואותה בוודאי לא קנה, **ושטרא נמי** [ואם כן שטר עצמו גם כן] **לא קנה** אפילו את הנייר, משום **דלאו דעתיה אשטרא** [שאין דעתו על השטר לקנותו] אלא על הדבר הכתוב בו, וכיוון שמת הגר, בטל שעבודו ואינו יכול לגבות. **או דלמא דעתיה נמי אשטרא** [שמא דעתו גם כן על השטר], ונייר השטר שייך לו?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 49b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 49b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/49b:9)

**אמר ליה** [לו]: **עני מורי** [ענה אדוני], **וכי לצור על פי צלוחיתו הוא צריך,** וכי דעתו על השטר שיוכל להשתמש בו כנייר, לכסות בו פי צלוחית? **אמר ליה** [לו]: **לצור ולצור,** שדעתו של האדם גם על שימוש פעוט זה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 49b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 49b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/49b:10)

ועוד בענייני גר שמת, **אמר רבה:** היה **משכונו של ישראל ביד גר, ומת הגר, ובא ישראל אחר והחזיק בו** במשכון, שהרי אין יורשים לגר — **מוציאין אותו,** את המשכון **מידו** ומחזירים אותו לבעליו, **מאי טעמא** [מה טעם הדבר] — **כיון דמית ליה** [שמת לו] ה**גר** — **פקע ליה שעבודיה** [לו שיעבודו] על המשכון, וממילא חוזר המשכון לבעליו הראשונים, ואין רשות לאחר לקחתו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 49b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 49b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/49b:11)

ודין נוסף: אם היה **משכונו של גר ביד ישראל ומת הגר, ובא ישראל אחר והחזיק בו** — **זה,** המלווה **קנה** במשכון חלק **כנגד מעותיו** שהלווה לגר, **וזה** האחר שהחזיק במשכון **קנה את השאר.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 49b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 49b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/49b:12)

ושואלים: **ואמאי** [ומדוע] לא נאמר שיזכה המלווה בכל המשכון? **תקני ליה** [תקנה לו] **חצירו,** כי מכיוון שהמשכון היה מונח ברשותו הרי רשותו קונה לו, **דהאמר** [שהרי אמר] **ר' יוסי בר חנינא: חצירו של אדם קונה לו** אפילו **שלא מדעתו!**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 49b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 49b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/49b:13)

**אמרי:** [אומרים]: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] באופן **דליתיה** [שהמלווה איננו] ליד החצר, ומסבירים: **כל היכא** **דאיתא לדידיה** [מקום שהוא עצמו ישנו], **דאי בעי מקני** [שאילו היה רוצה לקנות], אם היה נוטל לידיו את המשכון, **מצי קני** [יכול היה לקנות בעצמו] — **קניא ליה נמי** [קונה לו גם כן] **חצירו,** ואולם **כל היכא דליתיה לדידיה** [מקום שהוא עצמו איננו] **דאי בעי** [שאם רוצה] **הוא** עצמו **למיקני** [לקנות] את המשכון **לא מצי קני** [אינו יכול לקנות] — **חצירו נמי לא קניא** [גם כן אינה קונה].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 49b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 49b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/49b:14)

ומסכמים, **והלכתא** [והלכה] היא: במקרה **דליתיה** [שהמלווה אינו] **בחצירו** ש**לא קנה** את שאר המשכון.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 49b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 49b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/49b:15)

ב משנה **החופר בור** באופן שחללו **ברשות היחיד ופתחו** באופן שהכניסה לבור היא ב**רשות הרבים, או** שחפר בור **ברשות הרבים ופתחו לרשות היחיד,** או שחפר **ברשות היחיד** שלו **ופתחו לרשות היחיד** של **אחר** — הרי זה **חייב** בכל אלה בנזקי הבור.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 49b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 49b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/49b:16)

ג גמרא באותו ענין ששנינו במשנה **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **החופר בור** שחללו **ברשות היחיד ופתחו לרשות הרבים, (ברשות הרבים ופתחו לרשות היחיד)** — **חייב, וזהו בור האמור בתורה,** אלו **דברי ר' ישמעאל. ר' עקיבא אומר:** מי ש**הפקיר רשותו** שהבור נמצא בה **ולא הפקיר בורו** — **זהו בור האמור בתורה.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 49b:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 49b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/49b:17)

ובהסבר מחלוקתם **אמר רבה: בבור** שחפר אדם **ברשות הרבים** או פתח את בורו לשם — **כולי עלמא** [הכל], ר' ישמעאל ור' עקיבא, **לא פליגי** [חלוקים] **דמיחייב** [שהוא מתחייב] בנזיקין, **מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? **אמר קרא** [הכתוב]: "**וכי יפתח** איש בור", **ו**הוסיף וכתב: "או **כי יכרה** איש בור" (שמות כא, לג), ויש לשאול: **אם על פתיחה,** כלומר, הסרת הכיסוי של בור החפור מכבר — **חייב, על כרייה** של בור חדש **לא כל שכן** שחייב?! ואם כן, מה בא הכתוב ללמדנו? **אלא** כך יש להבין **שעל עסקי פתיחה ועל עסקי כרייה באה לו** האחריות לבור, שאף אם אין הוא הבעלים של המקום — יש לו אחריות משום שעשה דבר המזיק. **לא נחלקו אלא**