## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 54a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 54a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 54a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54a:1)

ומשיבים: **"או"** זה **מיבעי ליה** [נצרך לו, להם] כדי **לחלק,** שלא נאמר שחייב בבור רק כשנופלים שם שור וחמור יחד. ואומרים: **ור' יהודה,** ענין זה של **לחלק מ"ונפל" נפקא** [יוצא לו], כלומר, מלשון יחיד שכתוב שם, שמשמעה אחד ולא שניים. **ורבנן** [וחכמים] משיבים על כך: **"ונפל" טובא** [הרבה] **משמע,** שאין להוכיח מפועל שנאמר בצורת לשון יחיד שגם שם העצם שבא אחריו הוא יחיד.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 54a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54a:2)

ולשתי השיטות מקשים, **אימא** [אמור] ודרוש את הפסוק כך: **"ונפל"** — הוא **כלל, "שור וחמור"** — **פרט,** ונדון לפי כללי מדרש ההלכה ש**כלל ו**אחריו **פרט** —**אין בכלל אלא מה שבפרט**, ולפיכך **שור וחמור** — **אין** [כן], **מידי אחרינא** [דבר אחר] — **לא!**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 54a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54a:3)

**אמרי** [אומרים] בתשובה לכך: בהמשך הכתוב בפסוק שלאחריו שנאמר **"בעל הבור ישלם"** (שמות כא, לד) הרי **חזר וכלל,** ולכן הרי זה כלל ופרט וכלל, ולפי כללי מדרש ההלכה: **כלל ופרט וכלל אי** (אין) **אתה דן** את הכלל **אלא כעין הפרט** הנזכר שם. ולענייננו: **מה הפרט מפורש** — שור וחמור, שהם **בעלי חיים, אף כל** מה שנוסף בכלל הוא **בעלי חיים.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 54a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54a:4)

ומקשים: **אי** [אם] דורשים את הכלל כעין הפרט, מדוע לא נדרוש כך: **מה הפרט מפורש** — **דבר** (בעל חיים) **שנבלתה מטמאה במגע ובמשא** אם אדם נגע בו או נשא אותו (בלא מגע ישיר), שדין זה הוא גם בשור וגם בחמור, **אף כל דבר שנבלתה מטמאה במגע ובמשא** חייב עליו בנזקי בור, **אבל עופות** שאין בנבלתם טומאת מגע ומשא — **לא!**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 54a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54a:5)

ומשיבים: **אם כן, נכתוב רחמנא חד פרטא** [שתכתוב התורה רק פרט אחד] ונלמד דבר זה ממנו. ושואלים: **הי נכתוב** [איזה פרט שתכתוב התורה]? שהרי אם היה נכתב רק פרט אחד אפשר לבוא למסקנה מוטעה, **אי כתב** [אם היה כותב] רק **"שור" הוה אמינא** [הייתי אומר]: נלמד מכאן שדבר ה**קרב לגבי מזבח** כגון שור — **אין** [כן] חייב עליו, ואילו זה **שאינו קרב לגבי מזבח** — **לא.** **ואי כתב רחמנא** [ואילו היתה כותבת התורה] רק **"חמור" הוה אמינא** [הייתי אומר]: מה ש**קדוש בבכורה** — **אין** [כן] חייב עליו, דבר **שאין קדוש בבכורה** — **לא,** שהרי בכור חמור ("פטר חמור") יש בו קדושה וחייב בפדיון, ולא היינו למדים מכאן לבעלי חיים אחרים, מלבד אלה החייבים בבכורה, על כן אמר הכתוב גם "שור" וגם "חמור". וחוזרת איפוא הקושיה ראשונה: מדוע לא נלמד מכאן בדרך כלל ופרט וכלל למעט עופות?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 54a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54a:6)

**אלא** יש לחזור מדרך לימוד זו לענין חיוב בור, וללמוד זאת מדיוק הכתובים, **אמר קרא** [הכתוב] **"והמת יהיה לו"** (שמות כא, לו) ונלמד מכאן: **כל דבר** [שהוא בן] **מיתה,** כל דבר שיכול למות.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 54a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54a:7)

ומקשים: אם זהו הכלל בחיובי בור, הרי **בין לרבנן** [לדעת חכמים] **דקא ממעטי להו** [שממעטים] את ה**כלים** מכתוב אחר**, ובין ל**דעת **ר' יהודה דקא מרבי להו** [שמרבה אותם] את ה**כלים,** וכי **כלים בני מיתה נינהו** [הם]? וכיוון שאינם בני מיתה — לכאורה לא היה צריך לימוד מיוחד לעניינם! **אמרי** [אומרים] בתשובה: אף כלים יכולים להיחשב כבנימיתה, שכן **שבירתן זו היא מיתתן.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 54a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54a:8)

ומוסיפים ושואלים על הסבר זה: **ול**דעת **רב** ש**אמר: בור שחייבה עליו תורה** על **הבלו** המזיק חייבה, **ולא** על **חבטו,** אם כן **בין לרבנן** [לחכמים] **בין לר' יהודה** נשאלת השאלה: וכי **כלים בני הבלא נינהו** [הבל הם]? כלומר, האם מסוגלים הם להינזק מהבל, שהיה צורך בכתוב מיוחד למעטם מחיוב בור? **אמרי** [אומרים] בתשובה: אכן, יש גם מקרה כזה — **בחדתי דמיפקעי מהבלא** [בכלים חדשים שפוקעים מחמת ההבל].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 54a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54a:9)

ושואלים עוד: הלא **האי** [כתוב זה] **"והמת יהיה לו" מבעי ליה** [נצרך הוא לו] **לכ**מו שאמר **רבא,** ש**אמר רבא: שור פסולי המוקדשין שנפל לבור** — **פטור, שנאמר: "והמת יהיה לו"** — **במי שהמת שלו, יצא זה שאין המת שלו.** ואם כן אין אפשרות ללמוד מכאן לימוד אחר!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 54a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54a:10)

**אלא** חיובי בור יש ללמוד ממקור אחר, ומה ש**אמר קרא** [הכתוב] בבור: **"כסף ישיב לבעליו"** (שמות כא, לד) הרי זה בא **לרבות כל דאית ליה** [שיש לו] **בעלים** שחייב עליו בעל הבור אם נפל לתוכו. ומקשים: **אי הכי** [אם כך] **אפילו כלים ואדם נמי** [גם כן] וקשה לכל הדעות!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 54a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54a:11)

ומשיבים: משום כך **אמר קרא** [הכתוב] **"שור"** — **ולא אדם, "חמור"** — **ולא כלים.** ושואלים: **ולר' יהודה דקא מרבי להו** [שמרבה אותם] את ה**כלים,** וסבור שחייבים גם על נזקי כלים בבור, **בשלמא** [נניח] מה שנאמר **"שור"** — **ממעט ביה** [בו] **אדם** שאין חייבים עליו, **אלא "חמור" מאי** [מה] **ממעט** הוא **ביה** [בו]? שהרי אינו לומד מן המלה "חמור" למעט כלים, ומה הלכה מלמדנו?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54a:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 54a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54a:12)

**אלא אמר רבא: "חמור"** האמור בדיני **בור ל**דעת **ר' יהודה, ו"שה"** האמור בדיני **אבידה** (דברים כב, א–ג) **לדברי הכל קשיא** [קשה], שאין לחכמים הסבר לשם מה נכתבו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54a:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 54a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54a:13)

א שנינו במשנה: **נפל לתוכו,** לתוך הבור, **שור חרש שוטה וקטן** — **חייב.** ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **"שור חרש שוטה וקטן"? אילימא** [אם תאמר] שהוא לשון סמיכות, וכוונתו **שור של חרש, שור של שוטה, שור של קטן,** **הא** [הרי] אם כן נבין מכאן כי אם נפל לבור **שור של פקח** יהיה בעל הבור **פטור?!** מה טעם פטור זה?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54a:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 54a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54a:14)

**אמר ר' יוחנן:** יש לפרש **שור שהוא חרש, שור שהוא שוטה, שור שהוא קטן**.