## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 54b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:1)

ושואלים, ומכאן יש לדייק: **הא** [אבל] **שור שהוא פקח** שנפל לבור — **פטור?**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:2)

**אמר ר' ירמיה:** בלשון "**לא מבעיא**" [נצרכה] **קאמר** [אמר במשנה], וכך יש להבין: **לא מבעיא** [נצרכה] לומר שאם נפל לשם **שור שהוא פקח** ש**חייב, אבל** אם נפל **שור** שהוא **חרש שוטה וקטן, אימא** [אמור] שלא מפני הבור בלבד נפל, אלא **חרשותו גרמה לו, קטנותו גרמה לו, וליפטר** [ושייפטר] איפוא בעל הבור, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שחייב גם על אלה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:3)

**אמר ליה** [לו] **רב אחא לרבינא, והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **נפל לתוכו בר דעת** — **פטור. מאי לאו** [האם לא] הכוונה ל**שור בר דעת? אמר ליה** [לו]: **לא,** הכוונה היא ל**אדם.** והקשה לו: **אלא מעתה,** אם כך אתה מפרש, תדייק איפוא: **אדם בן דעת הוא** ש**פטור** בעל הבור על נזקיו, **הא לאו** [הרי מכאן, אם לא] **בן דעת הוא** נאמר ש**חייב** עליו? והרי **"שור"** — **ולא אדם כתיב** [נאמר], שכך פירשנו את הכתוב!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:4)

אמר לו רבא: **אלא מאי** [מה פירוש] **"בן דעת"** — כוונתו **מין בן דעת,** כלומר, כל מין האדם, שיש בו דעת — אין חייבים עליו. **אמר ליה** [לו] רב אחא: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא במפורש]: **נפל לתוכו שור בן דעת** — **פטור!**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:5)

**אלא אמר רבא:** יש לדחות את הסברו של ר' ירמיה, ולפרש כפשוטו: **שור והוא חרש, שור והוא שוטה, שור והוא קטן דוקא** חייב, **אבל שור והוא פקח** — **פטור, מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **דבעי ליה עיוני ומיזל** [שהיה צריך לו להתבונן וללכת] ואם לא התבונן — השור גרם לעצמו. ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: בור ש**נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן וסומא** (עיוור) **ו**כן שור שהיה **מהלך בלילה** ואינו יכול לראות — **חייב** בעל הבור. היה השור **פקח ומהלך ביום** — **פטור,** לפי שהיה השור צריך להסתכל.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:6)

א משנה **אחד שור ואחד כל בהמה** דינם שווה **ל**ענין חיוב נזקים ב**נפילת הבור, ול**ענין **הפרשת** (הרחקת) **הר סיני** שאסור היה לכל בהמה לעלות בהר בזמן מתן תורה, **ולתשלומי כפל** של גנב, **ול**חובת **השבת אבידה, ול**ענין **פריקה** של משאו מעליו, ולענין **חסימה** שאסור לחסום אותו בדישו, **ל**ענין איסור הרבעה וחרישה בו ב**כלאים, ול**ענין איסור מלאכה בו ב**שבת,**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:7)

**וכן חיה ועוף כיוצא בהן,** שכל הדינים הללו שייכים בהם. **אם כן למה נאמר** בתורה בכל אלה **"שור" או "חמור"? אלא שדבר הכתוב בהווה,** בדברים המצויים, ומהם נלמד גם לגבי דברים אחרים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:8)

ב גמרא ומפרשים מניין לנו כל ההלכות השנויות במשנה — דין אחד לשור ולכל בהמה **ל**ענין **נפילת הבור** מניין לנו? — **"כסף ישיב לבעליו"** (שמות כא, לד) **כתיב** [נאמר], ומשמעו: **כל** בעל חיים **דאית ליה** [שיש לו] **בעלים, כדאמרן** [כפי שאמרנו] בעמוד הקודם. **ל**ענין **הפרשת הר סיני** למדים מן האמור **"אם בהמה אם איש לא יחיה"** (שמות יט, יג) **ו****אף חיה בכלל בהמה הויא** [היא], כמפורש בתורה (ראה דברים יד, ד–ה), ו**"אם"** ("אם בהמה") שנאמר הרי זה בא **לרבות את העופות.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:9)

**ל**ענין **תשלומי כפל** — **כדאמרינן** [כפי שאמרנו] במדרש ההלכה: **"על כל דבר פשע"** (שמות כב, ח) הרי זה **כלל כל דבר פשיעה** — כל דבר שאפשר לפשוע בו. **ל**ענין **השבת אבידה** הרי נאמר בכתוב באופן כללי **"לכל אבדת אחיך"** (דברים כב, ג). **ל**ענין **פריקה** — **יליף** [לומד] בגזירה שווה **"חמור" "חמור" משבת,** שכשם שבדיני שבת נזכר "חמור" ("לא תעשה כל מלאכה... וחמורך". דברים ה, יד) והכוונה לכל בהמה — אף דין פריקה ("כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו עזוב תעזוב עמו". שמות כג, ה) בכל בהמה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:10)

וכן **ל**ענין **חסימה** ("לא תחסום שור בדישו". שמות כה, ד) — **יליף** [לומד] הוא בגזירה שווה **"שור" "שור" משבת** ("ויום השביעי שבת... ושורך". דברים ה, יד).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:11)

**ל**ענין **כלאים, אי** [אם] מדובר כאן באיסור **כלאים** של **חרישה** ("לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו". שמות כב, י) — **יליף** [לומד] בגזירה שווה **"שור" "שור" משבת,**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:12)

**אי** [אם] מדובר ב**כלאים** שב**הרבעה** ("בהמתך לא תרביע כלאים", ויקרא יט, יט) — **יליף** [לומד] הוא גזירה שווה של המילים **"בהמתך" "בהמתך" משבת** ("ויום השביעי שבת... ובהמתך". שמות כ, י).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:13)

ושואלים: **וגבי** [ואצל] **שבת** עצמה **מנלן** [מניין לנו] הלכה זו ש"שור" ו"חמור" משמעם כל מיני חיה ובהמה? — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יוסי אומר משום** [בשם] **ר' ישמעאל: בדברות הראשונות** שבספר שמות **נאמר: "עבדך ואמתך ובהמתך"** (שמות כ, י) **ובדברות האחרונות** בספר דברים **נאמר: "ושורך וחמרך וכל בהמתך"** (דברים ה, יד), **והלא שור וחמור בכלל כל בהמה היו, ולמה יצאו** לפרטם במיוחד? — **לומר לך: מה שור וחמור האמור כאן** גם **חיה ועוף כיוצא בהן, אף כל** מקום שנאמרו שור וחמור, **חיה ועוף כיוצא בהן.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:14)

ומקשים: **אימא** [אמור] ופרש כך: לשון **"בהמה"** שנאמר ב**דברות הראשונות** — **כלל** הוא, **"שורך וחמרך"** של **דברות האחרונות** — **פרט,** והרי כאן **כלל ופרט,** ולפי כללי מדרש ההלכה במקרה שכזה **אין בכלל אלא מה שבפרט;** ובענייננו: **שור וחמור** — **אין** [כן], **מידי אחרינא** [דבר אחר] — **לא!**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:15)

**אמרי** [אומרים] בתשובה לכך: **"וכל בהמתך"** שנאמר ב**דברות האחרונות** לאחר "שורך וחמורך" הרי זה **חזר וכלל,** ואם כן יש כאן **כלל ופרט וכלל,** ולפי כללי מדרש ההלכה במקרה שכזה **אי** (אין) **אתה דן אלא כעין הפרט**, ובענייננו: מה הפרט מפורש בעלי חיים — **אף כל בעלי חיים.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:16)

ומקשים: **ואימא** [ואמור] כך: **מה הפרט מפורש** שור וחמור הם **דבר שנבלתו מטמא במגע ובמשא, אף כל דבר שנבלתו מטמא במגע ובמשא, אבל עופות** — **לא!**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:17)

**אמרי** [אומרים] בתשובה: **אם כן, נכתוב רחמנא** [שתכתוב התורה] **חד פרטא** [פרט אחד], או "שור" או "חמור", ודי היה בכך. וכיון שכתבה שניים הרי זה ללמד דבר שאינו שווה לגמרי לשניהם, דהיינו עוף. ודוחים: זאת אינה תשובה, שכן **הי נכתוב רחמנא** [איזה מהם תכתוב התורה] — אותו בלבד? **אי כתב רחמנא** [אילו היתה כותבת התורה] **"שור"** בלבד **הוה אמינא** [הייתי אומר]: מה ש**קרב לגבי מזבח** — **אין** [כן], חייב בשביתה בשבת, ואולם זה **שאינו קרב לגבי מזבח** — **לא.** ולכן **כתב רחמנא** [כתבה התורה] גם **"חמור",** שאף מה שאינו קרב על המזבח אסור במלאכה. **ואי כתב רחמנא** [ואילו היתה כותבת התורה] **"חמור"** בלבד, **הוה אמינא** [הייתי אומר]: מה ש**קדוש בבכורה** — **אין** [כן], ואולם זה **שאין קדוש בבכורה** — **לא,** ולכן **כתב רחמנא** [כתבה התורה] גם **"שור".** ואם כן, אין ייתור בפרטים אלה, וכל אחד מלמד לעניינו. וחזרה השאלה: מדוע לא נדייק באופן שאין האיסור כולל עופות?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:18)

**אלא** יש לומר כי **"וכל בהמתך"** לשון **ריבויא** [ריבוי] **הוא,** המרבה ומוסיף כל דבר הדומה בצד מסויים לפרט, אף שאינו ממש כעין הפרט.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:19)

ושואלים: **וכל היכא דכתב רחמנא** [מקום שכתבה התורה] **"כל"** לשון **ריבויא** [ריבוי] **הוא? והא גבי** [והרי אצל] **מעשר, דכתיב** [שנאמר] **"כל", ו**בכל זאת **קא דרשינן ליה** [ואנו דורשים אותו] **בכלל ופרט** ולא בריבוי,


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:20)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: מה שנאמר **"ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך"** (דברים יד, כו) — הרי זה **כלל, "בבקר ובצאן וביין ובשכר"** (דברים יד, כו) — הרי זה **פרט,** **"ובכל אשר תשאלך נפשך"** (דברים יד, כו) — **חזר וכלל,** נמצא שיש בכתוב


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:21
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:21)

**כלל ופרט וכלל,** ואז **אי** (אין) **אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש** שכל אחד מאלה הוא **פרי מפרי,** כלומר, דבר היוצא מדבר שיצא מדבר אחר, כגון יין ושיכר שעושים מן הפירות, וכן בעלי חיים, **ו**כולם הם **גידולי קרקע,** כלומר, דבר הגדל או ניזון מן הקרקע, **אף כל** דבר שהוא **פרי מפרי וגידולי קרקע** בכלל זה. הרי שלמדים כאן רק בכלל ופרט, ואין למדים מ"כל" לריבוי!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:22
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:22)

**אמרי** [אומרים] ועונים: יש לחלק, **"בכל"** — לשון **כללא** [כלל] הוא, ואילו **"כל"** ("וכל בהמתך") — לשון **ריבויא** [ריבוי] הוא. **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] באופן אחר: לשון **"כל" נמי כללא הוא** [גם כן לשון כלל היא], **מיהו האי "כל" דהכא ריבויא הוא** [ואולם "כל" זה של כאן לשון ריבוי היא], שכן **מדהוה ליה למכתב** [ממה שהיה לו לכתוב] **"ובהמתך" כדכתיב** [כפי שנאמר] **בדברות הראשונות, וכתב "וכל בהמתך", שמע מינה ריבויא** [למד מכאן שלשון ריבוי] הוא, להוסיף ולרבות על הנאמר קודם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:23
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:23)

ושואלים: **השתא** [עכשיו] ש**אמרת:** כי **"כל"** לשון **ריבויא** [ריבוי] **הוא,** אם כן **"בהמתך"** שנאמר ב**דברות הראשונות, ו"שור" ו"חמור"** שנאמרו ב**דברות האחרונות למה לי?** שהרי "וכל בהמתך" כולל את כל מיני בעלי חיים!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:24
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:24)

**אמרי** [אומרים]: יש בכך צורך, מה שנאמר **"שור"** — הרי זה בא **לאגמורי** [ללמד] בגזירה שווה **"שור" "שור" ל**ענין **חסימה, ו**מה שנאמר


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:25
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:25)

**"חמור"** — הרי זה בא **לאגמורי** [ללמד] בגזירה שווה **"חמור" "חמור" ל**ענין **פריקה,**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:26
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:26)

**"בהמתך"** — **לאגמורי** [ללמד] גזירה שווה **"בהמתך" "בהמתך" ל**ענין איסור **כלאים.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:27
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:27)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך] שמייתור זה למדים לענין כלאים, **אפילו אדם ליתסר** [ייאסר] לחרוש ביחד עם שור או בעל חיים אחר, **אלמה תנן** [ומדוע שנינו במשנה] במפורש: **אדם מותר עם כולן לחרוש ולמשוך,** משמע שאיסור חרישה בכלאים חל רק על בהמות, ולא על בני אדם!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:28
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:28](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:28)

**אמר רב פפא: פפונאי ידעי טעמא דהא מילתא** [חכמי העיר פפוניא יודעים את טעם דבר זה], **ומנו** [ומי הוא] חכמים אלה שרמזנו להם — **רב אחא בר יעקב** שהיה בן פפוניא: **אמר קרא** [הכתוב] **"**לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמורך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך **למען ינוח עבדך ואמתך כמוך"** (דברים ה, יד), ללמדנו: **להנחה** (למנוחה) **הקשתיו** (השוויתי אותו), שלענין זה יש דין אחד גם לאדם וגם לבהמה, **ולא לדבר אחר.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 54b:29
[Steinsaltz on Bava Kamma 54b:29](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/54b:29)

כיון שהוזכר קודם לכן לימוד הנובע מהשוואת הכתוב בלוחות ראשונים ואחרונים מביאים דבר אחר הנוגע לנושא זה, **שאל ר' חנינא בן עגיל את ר' חייא בר אבא: מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם** המלה **"טוב", ובדברות האחרונות**