## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 55a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 55a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 55a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/55a:1)

**נאמר בהם** המלה **"טוב",** כאמור במצוות כיבוד אב ואם ("ולמען ייטב לך". דברים ה, טז)? **אמר לו** ר' חייא בר אבא: **עד שאתה שואלני למה נאמר בהם "טוב", שאלני אם נאמר בהן "טוב" אם לאו** [לא], **שאיני יודע אם נאמר בהן "טוב" אם לאו,** כלומר, אינני בקי כל כך בתורה לזכור דברים אלה, **כלך** (לך) **אצל ר' תנחום בר חנילאי, שהיה רגיל** (מצוי) ללמוד **אצל ר' יהושע בן לוי שהיה בקי באגדה,** אפשר ששמע ממנו בענין זה ויוכל להשיבך.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 55a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 55a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/55a:2)

**אזל לגביה** [הלך אצלו] ושאלו. **אמר ליה** [לו] ר' תנחום: **ממנו,** מר' יהושע בן לוי עצמו, **לא שמעתי** דבר בענין זה, **אלא כך אמר לי שמואל בר נחום אחי אמו של רב אחא בר' חנינא, ואמרי לה** [ויש אומרים] שהיה זה **אבי אמו של רב אחי בר' חנינא,** שלא נאמר "טוב" בדברות הראשונות **הואיל וסופן** של הלוחות הראשונים היה **להשתבר** משעשו ישראל את העגל.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 55a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 55a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/55a:3)

ושואלים: **וכי** (ואם) **סופן להשתבר מאי הוי** [מה בכך] אם היה נאמר בדברות הראשונות "טוב"? **אמר רב אשי:** אילו היה כך **חס ושלום פסקה** (פוסקת היתה) **טובה מישראל** לאחר שנשברו, ולכן לא נאמר בהם "טוב" אלא בדברות האחרונות, שנכתבו בתורה לאחר פרשת שבירת הלוחות, כדי שלעולם יהיה טוב לישראל.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 55a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 55a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/55a:4)

כיוון שדיברנו בענין זה מביאים ענין דומה. **אמר ר' יהושע: הרואה** אות **טי"ת בחלומו** — **סימן יפה** הוא **לו.** ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם]? **אילימא** [אם תאמר] **משום דכתיב** [שכתוב] בתורה **"טוב"** ומלה זו מתחילה באות טי"ת, **אימא** [אמור] שמה שרואה הוא רמז למה שכתוב **"וטאטאתיה במטאטא השמד"** (ישעיהו יד, כג) שיש בו כמה טי"תים, והוא ענין של פורענות! ומשיבים: ברואה בחלומו **חד טי"ת קאמרינן** [טי"ת אחד אנו אומרים] שיש בכך סימן טוב, ובפסוק זה של פורענות יש רבים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 55a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 55a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/55a:5)

ומקשים עוד: אף להסבר זה **אימא** [אמור] שהרואה טי"ת אחת בחלומו הוא רמז למה שנאמר **"טמאתה בשוליה"** (איכה א, ט)! ומשיבים: ברואה בחלום יחד עם האות **טי"ת** גם את האות **בי"ת קאמרינן** [אנו אומרים] שהוא סימן יפה לו. ומקשים: אף בזה **אימא** [אמור] שיש בזה רמז למה שנאמר **"טבעו בארץ שעריה"** (איכה ב, ט)!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 55a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 55a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/55a:6)

**אלא** טעם הדבר שהרואה טי"ת בחלום סימן יפה הוא לו, אינו מעצם העובדה שהוא פותח את המלה "טוב", אלא **הואיל ופתח בו הכתוב לטובה תחילה** (בראשונה), **שמ"בראשית"** (בראשית א, א) **עד** לפסוק **"וירא אלהים את האור** כי טוב**"** (בראשית א, ה) **לא כתיב** [נאמרה] האות טי"ת, ופעם ראשונה שנמצאת אות זו היא במלה "טוב".


###### Steinsaltz on Bava Kamma 55a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 55a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/55a:7)

ובדומה לזה **אמר ר' יהושע בן לוי: הרואה "הספד" בחלומו** הרי זה רמז ש**חסו עליו מן השמים ופדאוהו,** שאינו צריך להספד זה. ומעירים: **הני מילי** [דברים אלו] אמורים דווקא כשרואה את המלה "הספד" **בכתבא** [בכתב].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 55a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 55a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/55a:8)

א נאמר במשנה: **וכן חיה ועוף כיוצא בהן וכו'. אמר ריש לקיש: כאן שנה רבי,** כלומר, בהלכות אלו, שחיה ועוף דינם כבהמה לכל העניינים שמנינו במשנה, ובכללם כלאים, כלולה אותה הלכה הכתובה בתוספתא כי **תרנגול טווס ופסיוני** נחשבים **כלאים זה בזה,** שדין כלאיים חל גם על עופות.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 55a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 55a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/55a:9)

ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שכן הוא, ומה החידוש באלה דווקא? **אמר רב חביבא: משום דרבו בהדי הדדי** [שהם גדלים יחד], **מהו דתימא** [שתאמר]: **מין חד** [אחד] **הוא** ואינם כלאים זה בזה, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שהם מינים נבדלים, וכלאים זה בזה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 55a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 55a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/55a:10)

ואגב הלכות אלה בכלאי עופות **אמר שמואל: אווז ואווז הבר** הרי הם **כלאים זה בזה** ואין הם נחשבים למין אחד. **מתקיף לה** [מקשה על כך] **רבא בר רב חנן: מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **אילימא** [אם תאמר] **משום דהאי אריך קועיה והאי זוטר קועיה** [שזה ארוך צווארו וזה קטן צווארו], **אלא מעתה, גמלא פרסא וגמלא טייעא** [גמל פרסי וגמל ערבי], **דהאי אלים קועיה והאי קטין קועיה** [שזה עבה צווארו וזה דק צווארו], **הכי נמי** [כך גם כן] תאמר **דהוו** [שהריהם] **כלאים זה בזה?** הלא ברור לנו שהם מין אחד, שיש בו שתי צורות!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 55a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 55a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/55a:11)

**אלא אמר אביי:** לא זה הטעם, אלא יש הבדל אחר ביניהם במין הזכר שבהם: **זה,** אווז הבר — **ביציו** (אשכיו) **מבחוץ,** שניכרות הן, **וזה,** האווז — **ביציו מבפנים. רב פפא אמר:** יש הבדל אחר ביניהם במין הנקיבה שבהם: **הא טעונה חדא ביעתא בשיחלא** [זו, אווזת בר טוענת רק ביצה אחת בשחלה של הביצים] וחוזרת וטוענת ביצה אחרת לאחר זמן, **והא** [וזו] — **טעונה כמה ביעתא בשיחלא** [ביצים בשחלה] ולכן רואים שאינם מין אחד.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 55a:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 55a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/55a:12)

ועוד בענייני כלאים **אמר ר' ירמיה אמר ריש לקיש: המרביע שני מינים** של בעלי חיים **שבים** — **לוקה** משום איסור כלאים. ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם], כלומר, מה הרמז לדבר במקרא? **אמר רב אדא בר אהבה משמיה** [משמו] של **עולא: אתיא** [בא, נלמד] הדבר בגזירה שווה **"למינהו" "למינהו" מ**חיות שב**יבשה** (ראה בראשית א פסוקים כא,כה), שכשם שבחיות היבשה כתוב "למינהו" ואסורים בהם כלאים, כן הוא גם בחיות שבים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 55a:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 55a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/55a:13)

**בעי** [שאל] החכם **רחבה: המנהיג** (מוביל) עגלה הרתומה ביחד, **בעיזא** [בעז] ביבשה **ושיבוטא** (מין דג) במים, **מהו** הדין? האם יש בהם משום איסור כלאים כמו בשור וחמור, שאסור לחרוש בהם יחד, או לא? וצדדי השאלה: **מי אמרינן** [האם אנו אומרים]: **כיון דעיזא לא נחית** [שהעז אינה יורדת] **בים, ושיבוטא לא סליק** [עולה] **ליבשה** — **לא כלום עביד** [הוא עושה] בזה שמנהיג אותם ביחד, שהרי אינם עובדים יחד. **או דלמא השתא מיהת קא מנהיג** [שמא עכשיו על כל פנים הוא נוהג] בשניהם יחד, ובזה תלוי האיסור?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 55a:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 55a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/55a:14)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רבינא:** מה מקום יש לשאלה? **אלא מעתה** לפי זה תאמר גם כן שאם **חיבר** אדם **חטה ושעורה בידו** יחד, **וזרע** את ה**חטה בארץ** ישראל, **ו**את ה**שעורה בחוצה לארץ** שאינו אסור בכלאי זרעים, למרות שהם מקומות סמוכים זה לזה, **הכי נמי דמחייב** [ככה גם כן יהיה חייב]? אלא ודאי כיון שהארץ וחוץ לארץ הם שני תחומים נבדלים אין אנו אומרים שיש בכך כלאים, ואף ים ויבשה כן.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 55a:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 55a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/55a:15)

**אמרי** [אומרים] כתשובה לכך: **הכי השתא** [כך אתה משווה]?! **התם** [שם] לענין זריעת כלאים, **ארץ** — **מקום חיובא** [חיוב] של כלאים הוא, **חוצה לארץ** — **לא מקום חיובא** [חיוב] כלאים, ולכן אף שהם סמוכים זה לזה לא חל כלל האיסור. אבל **הכא** [כאן] בהנהגה בים או ביבשה **אידי ואידי חיובא** [זה וזה חיוב] **הוא,**