## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 60a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:1)

**סלתא** [עצים דקים], **שרגא** [ונר], **דההוא** [שבזה] **ודאי** ה**מעשה דידיה** [שלו של המשלח] הם ש**גרמו** לשריפה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:2)

א שנינו במשנה שאם **שלח** את הבערה **ביד פקח** — **הפקח חייב,** ואם בא אחר וליבה — המלבה חייב. **אמר רב נחמן בר יצחק: מאן דתני** [מי ששונה] בנוסח המשנה **"ליבה" לא משתבש** [טועה], **ומאן דתני** [ומי ששונה] **"ניבה" לא משתבש** [טועה]. ומוכיח שלשתי המילים יש משמע של הפחת אש.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:3)

**מאן דתני** [מי ששונה] **"ליבה" לא משתבש** [טועה], **דכתיב** [שנאמר]: **"בלבת אש"** (שמות ג, ב), **ומאן דתני** [ומי ששונה] **"ניבה" לא משתבש,** [טועה] **דכתיב** [שנאמר]: **"בורא ניב שפתים"** (ישעיה נז, יט), כלומר, דבר היוצא מן השפתים, אויר, וכן הוא ליבוי האש, הנעשה על ידי הפחת אויר באש.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:4)

ב שנינו במשנה שאם **לבתה הרוח** — **כולן פטורין.** ומשמע — אף מי שליבה את האש עם הרוח. ובפירוט הדברים מביאים את מה ששנינו בברייתא, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **ליבה** הוא **ולבתה הרוח, אם יש בלבויו** בלבד **כדי ללבותה** — **חייב** בנזקי האש, שהרי הרוח היתה רק מסייעת וגם בלעדיה היה די בליבויו. **ואם לאו** [לא] שאין ליבויו מספיק — **פטור.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:5)

ושואלים: **אמאי** [מדוע] יהא פטור אם אין בליבויו כדי ללבותה? **ליהוי** [שיהא] זה **כזורה** תבואה בשבת **ורוח מסייעתו,** שחייב על כך משום מלאכה בשבת אף על פי שהרוח מסייעת לו ובלעדיה לא היה זורה התבואה!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:6)

**אמר אביי: הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים]? **כגון שליבה** הוא **מצד אחד, ולבתו הרוח מצד אחר** והלכה השריפה עם הרוח, שנמצא שלא ליבויו הוא שגרם לשריפה, ולכן הוא פטור. **רבא אמר:** כאן מדובר **כגון שליבה** הוא **ברוח מצויה** ולא היה בליבוי זה כדי ללבות האש ולהבעיר, **ולבתו הרוח ברוח שאינה מצויה** ופטור, שכן לא היה לו להעלות על דעתו שכך יהיה. **ר' זירא אמר:** כאן מדובר **כגון דצמרה צמורי** [שרק נפח מעט על האש], ואין זה ליבוי גמור.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:7)

**רב אשי אמר:** **כי אמרינן** [כאשר אנו אומרים] שחייב **זורה ורוח מסייעתו** — **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא **לענין שבת,** שבענין שבת כלל הוא ש**מלאכת מחשבת אסרה תורה,** ואין הדבר תלוי בטיבה או בגודלה של המלאכה, כי אם בצד היצירה והמחשבה שלו. **אבל הכא** [כאן] בנזקים **גרמא בעלמא** [גורם בלבד] **הוא, וגרמא בנזקין פטור** כל עוד לא עשה מעשה גמור.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:8)

ג משנה **השולח את הבערה, ואכלה** האש **עצים או אבנים או עפר** שנתקלקלו על ידי השריפה — הרי זה **חייב, שנאמר: "כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה"** (שמות כב, ה), לומר שגם על השחתת השדה עצמו חייב המבעיר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:9)

ד גמרא ובפירוש הפסוק שהובא במשנה **אמר רבא: למה לי** (לאיזה ענין נצרך) **דכתב רחמנא** [שכתבה התורה] **"קוצים" "גדיש" "קמה" ו"שדה",** שלכאורה הם דוגמאות מיותרות?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:10)

ומסביר: **צריכי** [נצרכו] כולם להיאמר, **דאי כתב רחמנא** [שאילו כתבה התורה] **"קוצים"** בלבד, **הוה אמינא** [הייתי אומר]: **קוצים הוא דחייב רחמנא** [שחייבה התורה], **משום דשכיח** [שמצויה] **אש גבייהו** [אצלם], **ושכיח דפשע** [ומצוי הדבר שהאדם פושע] וגורם ברשלנותו לדבר זה, **אבל גדיש** ש**לא שכיח** [מצויה] **אש גבייהו** [אצלם] אצל ערימות התבואה, **ולא שכיח דפשע** [מצוי הדבר שהאדם פושע] בכך — **אימא** [אמור] ש**לא** יתחייב. **ואי כתב רחמנא** [ואילו כתבה התורה] **"גדיש"** בלבד, **הוה אמינא** [הייתי אומר]: דווקא **גדיש חייב רחמנא** [חייבה התורה], **משום** ש**הפסד מרובה הוא, אבל** שריפת **קוצים** ש**הפסד מועט** — **אימא** [אמור] ש**לא,** על כן השמיע לנו הכתוב שאפילו על נזקי קוצים חייב.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:11)

המלה **"קמה" למה לי** — ללמד: **מה קמה** שהיא **בגלוי, אף כל** דבר ש**בגלוי** חייב עליו המבעיר, ואילו על דברים שהיו טמונים ושרפתם האש — אין המבעיר חייב עליהם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:12)

ושואלים: **ול**שיטת **ר' יהודה** ש**מחייב** גם על **נזקי טמון באש,** המלה **"קמה" למה לי?** ומשיבים: לדעתו באה המלה "קמה" **לרבות כל בעלי קומה,** שאין הכתוב מחייב רק תבואה אלא כל דבר העומד, אף אילנות, ואפילו בעלי חיים. ושואלים: **ורבנן** [וחכמים] שלמדו ממלה זו לדין טמון, **לרבות כל בעלי קומה מנא להו** [מניין להם]? ומשיבים: **נפקא להו** [יוצא להם] הדבר **מ**מה שנאמר **"או הקמה",** ו"או" זה לשון ריבוי הוא.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:13)

ושואלים: **ור' יהודה** כיצד מפרש הוא את המלה **"או"?** ומסבירים: **מיבעי ליה** [צריך הוא אותו] כדי **לחלק,** שעל כל אחד מאלה המנויים בתורה הוא חייב, שאם לא כן היינו אומרים שרק אם שרפה האש את כל אלה ביחד חייב לשלם. ושואלים: **ורבנן** [וחכמים], דין זה **לחלק מנא להו** [מניין להם]? ומשיבים: **נפקא להו** [יוצא, נלמד להם] דבר זה **מ**"או" אחר, שנאמר **"או השדה".**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:14)

ושואלים: **ור' יהודה,** מה הוא לומד מ"או השדה"? ומשיבים: **איידי דכתב רחמנא** [מתוך שכתבה התורה] **"או הקמה",** **כתב** [כתבה] גם כן **"או השדה",** ויש בזה רק משום יפוי הלשון, ואין ללמוד דבר מסויים לגופו של ביטוי זה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:15)

וממשיך רבא בביאור חלקי הפסוק: **"שדה" למה לי** — **לאתויי** [להביא לרבות] **לחכה** האש את **נירו** (השדה החרוש שלו) **וסכסכה** (חרכה) את **אבניו,** שגם על נזקים אלה חייב לשלם. ושואלים: **ולכתוב רחמנא** [ושתכתוב התורה] **"שדה" ולא בעי הנך** [נצטרך את אלה]! שאם על נזקי שדה שאינו מתכלה בשריפה חייב, לא כל שכן על נזקים אחרים! ומשיבים: **צריכא** [צריך] הדבר להיאמר: **דאי כתב רחמנא** [שאילו כתבה התורה] **"שדה"** בלבד, **הוה אמינא** [הייתי אומר] **מה שבשדה** — **אין** [כן], **מידי אחרינא** [דבר אחר] — **לא,** על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שחייב על הכל.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:16)

ה אגב הדברים שאמרנו מביאים מדרש אגדה ש**אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: אין פורענות באה לעולם אלא בזמן שהרשעים בעולם,** שבגללם היא באה, **ו**בכל זאת **אינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה, שנאמר: "כי תצא אש ומצאה קצים"** (שמות כב, ה), **אימתי אש יוצאה** — **בזמן שקוצים מצוין לה,** ואף הפורענות אינה באה אלא כשיש רשעים שהם כקוצים, **ו**אולם **אינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה, שנאמר "ונאכל גדיש",** ונדייק בלשון: **"ואכל גדיש" לא נאמר, אלא "ונאכל גדיש",** לומר **שנאכל גדיש כבר** שעוד לפני שנשרפו כל הקוצים כבר נשרף הגדיש, שהוא עיקר התבואה שבשדה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:17)

וכיוצא בו **תאני** [שנה] **רב יוסף** ברייתא זו: **מאי דכתיב** [מהו שנאמר] במכת בכורות: **"ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר"** (שמות יב, כב) מדוע נאמר הדבר אף לישראל שלא נגזרה עליהם פורענות זו כלל? כי **כיון שניתן רשות למשחית** להרוג **אינו מבחין בין צדיקים לרשעים** ופוגע באלו ובאלו, **ולא עוד, אלא שמתחיל מן הצדיקים תחלה, שנאמר: "והכרתי ממך צדיק ורשע"** (יחזקאל כא, ח) וצדיק נזכר בפסוק קודם לרשע.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:18)

**בכי** [בכה] **רב יוסף: כולי האי נמי** [כל אלה גם כן] הצדיקים **לאין דומים** בזמן הפורענות. **אמר ליה** [לו] **אביי: טיבותא הוא לגבייהו** [דבר טוב הוא עבורם] לצדיקים שמתים תחילה, **דכתיב** [שנאמר]: **"כי מפני הרעה נאסף הצדיק"** (ישעיה נז, א), כדי שלא יסבול בסבל שבראיית רעת עמו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60a:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 60a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60a:19)

ועוד בעניינים אלה: **אמר רב יהודה אמר רב:**