## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 60b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:1)

**לעולם יכנס אדם** הנמצא בדרך לעיר **ב"כי טוב",** כלומר, בעוד החמה זורחת ויש אור, (כאמור: "וירא... את האור כי טוב". בראשית א, ד), **ו**כן **יצא** מן העיר לדרך **ב"כי טוב", שנאמר** במכת בכורות במצרים: **"ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר"** (שמות יב, כב), לומר שאין ראוי להיות בחוץ בלילה שהוא עת סכנה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:2)

ועוד מביאים, אגב דברים אלה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: מגיפת **דבר בעיר** — **כנס רגליך,** כלומר, מעט ביציאה מן הבית, **שנאמר: "ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר"** (שמות יב, כב), **ואומר** כיוצא בו: **"לך עמי בא בחדריך וסגר דלתך בעדך** חבי כמעט רגע עד יעבור זעם**"** (ישעיהו כו, כ), **ואומר: "מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה"** (דברים לב, כה).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:3)

ושואלים: **מאי** [מה] צורך להביא **"ואומר"** פסוקים נוספים לראיה, כאשר לכאורה אפשר ללמוד הנהגה זו מפסוק ראשון בלבד? ומסבירים: גם כשהבאנו את הפסוק הראשון "ואתם לא תצאו... עד בקר", יש מקום לשאול: **וכי תימא** [ואם תאמר]: **הני מילי** [דברים אלה] אמורים שלא יצא דווקא **בליליא** [בלילה] כאשר המשחית בעיר, **אבל ביממא** [ביום] — **לא, תא שמע** [בוא ושמע] מה שנאמר בכתוב **"לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך".**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:4)

ואף על פסוק זה יש מקום לשאול: **וכי תימא** [ואם תאמר]: **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא **היכא דליכא** [במקום שאין] **אימה מגואי** [מבפנים], ולכן ראוי להתחבא בבית. **אבל היכא דאיכא** [במקום שיש] **אימה מגואי** [מבפנים], **כי נפיק יתיב ביני אינשי בצוותא בעלמא טפי מעלי** [כאשר האדם יוצא ויושב בין אנשים בחברה כללית — טוב הדבר יותר], על כן **תא שמע** [בוא ושמע] מן הכתוב **"מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה"** לומר: **אף על גב** [אף על פי] ש**מחדרים אימה,** מכל מקום **מחוץ תשכל חרב,** ומוטב להישאר בבית.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:5)

ומסופר: **רבא בעידן רתחא הוי סכר כוי** [בזמן דבר, היה סוגר את חלונות ביתו] **דכתיב** [שנאמר]: **"כי עלה מות בחלונינו"** (ירמיה ט, כ).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:6)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: אם יש **רעב בעיר** — **פזר רגליך,** כלומר, סע מן העיר, שלא תמצא פתרון לדבר במקומך, **שנאמר: "ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם"** (בראשית יב, י), **ואומר** כיוצא בו: **"אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם"** (מלכים ב ז, ד).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:7)

ושואלים: **מאי** [מה] **"ואומר",** לשם מה מביא את הפסוק הנוסף? ומסבירים: אף שהבאנו את הכתוב מאברהם שירד בזמן הרעב למצרים, יש מקום לומר, **וכי תימא** [ואם תאמר]: **הני מילי** [דברים אלה] שצריך לצאת מן המקום אמורים דווקא **היכא דליכא** [במקום שאין] **ספק** סכנת **נפשות** מחוץ למקום בו הוא נמצא. **אבל היכא דאיכא** [במקום שיש] **ספק** סכנת **נפשות** מחוץ לעיר — **לא** יצא, לכן **תא שמע** [בוא ושמע] מה שנאמר שם **"לכו ונפלה אל מחנה ארם אם יחינו נחיה"** (מלכים ב ז, ד), ללמד שאף כשיש סכנת נפשות במקום אחר מוטב לברוח לשם מפני הרעב.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:8)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: אם יש **דבר בעיר** — **אל יהלך אדם באמצע הדרך, מפני שמלאך המות מהלך** אז **באמצע הדרכים,** ש**כיון דיהיבא ליה רשותא מסגי להדיא** [שניתנה לו רשות למשול בעיר הרי הוא הולך למישרין] ולא בצדדים. לעומת זאת אם **שלום** ושקט **בעיר** — **אל יהלך בצדי דרכים,** ש**כיון דלית ליה רשותא, מחבי חבויי ומסגי** [שכיון שאין לו למלאך המוות רשות לשלוט, הוא מתחבא והולך בצד].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:9)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: אם יש **דבר בעיר** — **אל יכנס אדם יחיד לבית הכנסת, שמלאך המות מפקיד שם כליו,** ומשום כך הוא מקום מסוכן. ומעירים: **והני מילי** [ודברים אלה] שלא יכנס לבית הכנסת אמורים **היכא דלא קרו ביה דרדקי** [במקום שאין לומדים בו התינוקות מקרא] **ולא מצלו ביה** [מתפללים בו] **עשרה,** אבל אם היו בו דברים אלה — אין הוא מקום סכנה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:10)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: אם היו ה**כלבים בוכים** בלי סיבה — סימן שהם מרגישים ש**מלאך המות בא לעיר, כלבים משחקים** משמע ש**אליהו הנביא בא לעיר.** ומעירים: **והני מילי דלית בהו** [ודברים אלה אמורים כשאין ביניהם] **נקבה,** שבזמן שיש ביניהם נקיבה בגללה שוחקים הם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:11)

מסופר: **יתיב** [ישבו] **רב אמי ורב אסי קמיה** [לפני] **ר' יצחק נפחא** [הנפח] **מר אמר ליה** [חכם זה אמר לו]: **לימא מר שמעתתא** [יאמר אדוני דבר הלכה], **ומר אמר ליה** [וחכם זה אמר לו]: **לימא מר אגדתא** [יאמר אדוני דבר אגדה], **פתח** ורצה **למימר אגדתא** [לומר אגדה] **ולא שביק מר** [הניח לו חכם זה], **פתח למימר שמעתתא** [לומר הלכה] **ולא שביק מר** [הניח לו חכם זה].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:12)

**אמר להם: אמשול לכם משל, למה הדבר דומה?** — **לאדם שיש לו שתי נשים, אחת ילדה** (צעירה) **ואחת זקינה. ילדה מלקטת לו** שערות **לבנות** מתוך שערו כדי שייראה צעיר, ואילו ה**זקינה מלקטת לו שחורות** מתוך שערו כדי שלא ייראה צעיר ממנה, ועל ידי שתיהן **נמצא קרח מכאן ומכאן,** וכך אתם גורמים שלא אומר דבר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:13)

**אמר להן: אי הכי** [אם כך] שאין אחד מכם מוכן לוותר, **אימא לכו מלתא דשויא לתרוייכו** [אומר לכם דבר השווה לשניכם], שיש בו גם הלכה וגם אגדה, על הכתוב **"כי תצא אש ומצאה קצים"** יש לשאול: **"תצא"** משמעו לכאורה שתצא האש **מעצמה** ולא שהבעירה אדם, ומצד שני נאמר בהמשך הפסוק **"שלם ישלם המבער את הבערה",** ומשמע שדווקא אם אדם הבעיר את האש — עליו לשלם. ויש לפרשו כך, **אמר הקדוש ברוך הוא:** הגם שהבעירה יצאה מהם בגלל חטאיהם, **עלי לשלם את הבערה שהבערתי.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:14)

**אני הציתי אש בציון, שנאמר:** **"**כלה ה' את חמתו... **ויצת אש בציון ותאכל יסדתיה"** (איכה ד, יא), **ואני עתיד לבנותה באש, שנאמר: "ואני אהיה לה** נאום ה' **חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה"** (זכריה ב, ט).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:15)

**שמעתתא** [דבר הלכה] שיש ללמוד מפסוק זה — **פתח הכתוב** כאן **ב**לשון השייכת ל**נזקי ממונו** "כי תצא אש", כדרך שבהמתו של אדם ההולכת ומזיקה, **וסיים בנזקי גופו** ("המבעיר את הבערה"), משמע שהנזק מיוחס אליו כמי שעשה בגופו, **לומר לך:** חיוב שחייב אדם על **אשו** הרי הוא **משום חציו,** כלומר, המשלח את האש הרי הוא כיורה חצים, שהוא ככוחו, ולא כנזק של ממונו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:16)

ועוד דבר אגדה הקשור קצת בעניינים אלה, נאמר: **"ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר בשער. ויבקעו שלשת הגבורים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער"** (שמואל ב כג, טו –טז) ונראה לחכמים שלא יתכן לפרש כפשוטו שרצה דוד לשם תאוותו לשתות מים. אלא "מים" האמורים כאן רמז הם לתורה, שמתחבט היה בשאלה בהלכה ולא יכול היה למצוא את פתרונה,


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:17)

ושאלו: **מאי קא מיבעיא ליה** [מה היתה אותה השאלה שנשאלה לו]? **אמר רבא אמר רב נחמן:** השאלה בדבר חיובו של אדם על נזקים של דבר **טמון באש קמיבעיא ליה** [נשאלה לו], ולא ידע דוד המלך **אי** [אם] לפסוק **כ**אותה שיטה של **ר' יהודה** שחייב על כך, **אי כרבנן** [אם כשיטת חכמים], **ופשטו ליה מאי דפשטו ליה** [ופתרו לו מה שפתרו לו], שהביאו תשובה לכך מן החכמים שבבית לחם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:18)

**רב הונא אמר:** כך היה מעשה, **גדישים** של **שעורים** של **ישראל הוו** [היו שם] **דהוו מטמרי** [שהיו מתחבאים] **פלשתים בהו** [בהם], והדרך להינצל מהם היתה בשריפת הגדישים הללו עליהם, **וקא מיבעיא ליה** [ונשאלה לו לדוד] שאלה זו: **מהו להציל עצמו בממון חבירו,** ולמעשה — האם מותר לו לשרוף את הגדישים הללו כדי להציל עצמו מסכנה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:19)

**שלחו ליה** [לו] חכמים בתשובה על כך: אמנם ככלל **אסור** לאדם **להציל עצמו בממון חבירו, אבל אתה מלך אתה, ו**כלל הוא ש**מלך פורץ** גדרות של אנשים על מנת **לעשות לו דרך** לצרכי מלכותו **ואין מוחין בידו** ומשום כוח המלכות מותר לך.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:20)

**ו**אילו **רבנן** [חכמים], **ואיתימא** [ויש אומרים] שהיה זה **רבה בר מרי, אמרו:** מעשה שהיה כך היה, **גדישים** של **שעורין** של **ישראל הוו** [היו] **וגדישין** של **עדשים** של **פלשתים** היו שם, שזמן הקציר היה אז, כנאמר שם "ויבאו אל קציר אל דוד" (שמואל ב, כג, יג), **וקא מיבעיא להו** [ונשאלה להם] שאלה זו: **מהו** הדין, האם מותר **ליטול גדישין של שעורין** של **ישראל ליתן לפני בהמתו, על מנת לשלם** להם אחר כך מתוך ה**גדישין של עדשים** השייכים ל**פלשתים?**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:21
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:21)

**שלחו ליה** [לו] תשובה כעין דברי הכתוב: **"חבל ישיב רשע גזלה ישלם"** (יחזקאל לג, טו), לומר: **אף על פי שגזילה** שגזל **משלם** — **רשע הוא,** ומכאן שאסור לאדם לגזול אף אם כוונתו לשלם לאחר מכן, **אבל אתה מלך אתה, ומלך פורץ לעשות לו דרך ואין מוחין בידו.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:22
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:22)

ושואלים: **בשלמא למאן דאמר** [נניח לשיטת מי שאומר] שהיתה השאלה האם רשאי **לאחלופי** [להחליף] גדיש בגדיש, **היינו דכתיב חד קרא** [זהו שכתוב בפסוק אחד]: **"ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים"** (שמואל ב כג, יא), **וכתיב חד קרא** [וכתוב פסוק אחר]: **"ותהי חלקת השדה מלאה שעורים"** (דברי הימים א יא, יג), ובדרך זו מיישבים את ההבדל בין הפסוקים, ששתי שדות היו, שדה השעורים של ישראל היתה, והשדה האחרת של העדשים של פלשתים היתה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:23
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:23)

**אלא למאן דאמר למקלי, מאי איבעיא להו להני תרי קראי** [לדעת מי שאומר שהשאלה היתה אם לשרוף אותם, לשם מה צריכים את שני הפסוקים הסותרים הללו]? ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך** בעל שיטה זו: **דהוו נמי** [שהיו שם גם] **גדישים** של **עדשים** של **ישראל דהוו מיטמרו בהו** [שהיו נחבאים בהם] **פלשתים,** כלומר, שני הדברים נכונים, שגם שעורים וגם עדשים היו שם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:24
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:24)

ושואלים עוד: **בשלמא למאן דאמר למקלי** [נניח לשיטתו של מי שאומר שהיתה השאלה אם לשרוף] **היינו דכתיב** [זהו שנאמר]: **"ויתיצב בתוך החלקה ויצילה"** (שמואל ב כג, יב), שהתשובה היתה כי מעיקר הדין אסור לשרוף אותה על מנת להציל עצמו. **אלא למאן דאמר לאחלופי** [לדעת מי שאומר שהיתה השאלה אם להחליף], **מאי** [מה] פירוש **"ויצילה"?** הרי לא היה כאן נזק צפוי לשדה!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:25
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:25)

ומשיבים: ש**לא שבק להו לאחלופי** [הניח להם להחליף אותה].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 60b:26
[Steinsaltz on Bava Kamma 60b:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/60b:26)

ועוד שואלים: **בשלמא הני תרתי, היינו דכתיב תרי קראי** [נניח לפי שתי שיטות הסבר אלה זהו הטעם שכתובים שני פסוקים], או משום שמדובר בהחלפה של שעורים ועדשים, או משום שאכן נשאלו שתי שאלות שונות.