## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 62a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 62a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 62a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/62a:1)

**במה דברים אמורים** — **במדליק בתוך שלו והלכה** האש **ודלקה בתוך של חבירו, אבל מדליק בתוך של חבירו** — **דברי הכל משלם כל מה שהיה בתוכו.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 62a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 62a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/62a:2)

**ומודה ר' יהודה לחכמים במשאיל מקום לחבירו** בשדהו **להגדיש** בו **גדיש, והגדיש** חבירו תבואה בחצירו **והטמין** באותו גדיש דבר אחר, שאם גרם בעל השדה לשריפת הגדיש **שאין משלם אלא דמי גדיש בלבד,** שהרי לא קיבל חבירו רשות להטמין כלים אלה באותו גדיש. וכן אם קיבל רשות **להגדיש חטין** והלך **והגדיש שעורין,** או שקיבל רשות להגדיש **שעורין והגדיש חטין.** וכן אם הגדיש **חטין וחיפן** (כיסה אותן) **בשעורין,** או הגדיש **שעורין וחיפן בחטים** — מודה ר' יהודה בכל אלה **שאינו משלם אלא דמי שעורין בלבד,** שהוא הפחות שבהם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 62a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 62a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/62a:3)

ובענין דומה **אמר רבא: הנותן דינר זהב לאשה** לשמירה **ואמר לה "הזהרי בו** בדינר זה, כי **של כסף הוא",** והיא לא ידעה שהוא של זהב, אם **הזיקתו** את הדינר בעצמה — **משלמת דינר זהב** כפי שוויו האמיתי, **משום דאמר** [שיכול לומר] **לה: מאי הוה ליך גביה דאזקתיה** [מה היה לך אצלו שהזקת אותו], כלומר, לא היית צריכה להזיק, ואין זה משנה אם היה זה של כסף או של זהב. ואולם אם **פשעה** (התרשלה) **בו** ואירע שאבד או נגנב — **משלמת** רק דמי דינר **של כסף, דאמרה ליה** [שהיא יכולה לומר לו]: **נטירותא דכספא** [שמירה של דינר כסף] שהוא פחות בערכו — **קבילי** [קיבלתי] **עלי,** אך **נטירותא דדהבא** [שמירה של דינר זהב] שהוא יקר — **לא קבילי** [קיבלתי] **עלי.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 62a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 62a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/62a:4)

**אמר ליה** [לו] **רב מרדכי לרב אשי: אתון** [אתם] **ב**שמו של **רבא מתניתו לה** [אתם שונים אותה], **אנן ממתניתא פשיטא לן** [אנו מן הברייתא ברור לנו] דבר זה, שהרי שנינו: הגדיש **חטין וחיפן בשעורין,** הגדיש **שעורין וחיפן בחטין** — **אינו משלם אלא דמי שעורין בלבד. אלמא אמר ליה** [מכאן שיכול המדליק לומר לו] לבעל הגדיש: **נטירותא דשערי קבילי** [שמירה של שעורים קיבלתי] **עלי** ולא יותר, **הכא נמי אמרה ליה** [כך גם כן יכולה האשה לומר לו]: **נטירותא דדהבא** [שמירה של זהב] **לא קבילי** [קיבלתי] **עלי.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 62a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 62a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/62a:5)

א **אמר רב: שמעית מילתא** [שמעתי דבר הלכה] **ל**שיטת **ר' יהודה** שבמשנתנו **ולא ידענא** [יודע אני] **מאי** [מה] **היא** אותה הלכה. **אמר שמואל: ולא ידע** [וכי אין יודע] **אבא** (שמו הפרטי של רב) **מאי שמיע ליה** [מה שמע]? אלו הם הדברים ששמע: **ל**שיטת **ר' יהודה** ש**מחייב על נזקי טמון באש עשו תקנת נגזל באשו,** שכשם שבנגזל תיקנו חכמים שיכול הוא להישבע כמה גזל ממנו הגזלן, ויצטרך הגזלן לשלם, כך לדעת ר' יהודה שחייב על טמון באש, אם ישבע בעל הגדיש שדברים מסויימים היו בגדישו — יצטרך המבעיר לשלם אותם דברים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 62a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 62a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/62a:6)

ובענין זה **בעי** [שאל] **אמימר:** האם **עשו תקנת נגזל** זו שנשבע ונוטל, גם **במסור** (מלשין) שגורם להחרמת רכושו של חבירו בידי גויים, **או לא?** ומבררים את הבעיה: **אליבא דמאן דאמר לא דיינינן דינא דגרמי** [לדעת מי שאומר שאין אנו דנים דין של גורמי נזיקין] אלא מחייבים רק על נזק ישיר בידים — **לא תבעי** [תישאל] **לך** שאלה זו, שוודאי דין **מסורות** **נמי** [גם כן] **לא דיינינן** [אין אנו דנים] אפילו בנזק ברור, כיון שהוא בדרך של גרם נזיקין בלבד.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 62a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 62a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/62a:7)

**אלא כי תבעי** [כאשר תישאל] **לך** הרי זה **אליבא דמאן דאמר דיינינן דינא דגרמי** [לשיטת מי שאומר שאנו דנים דין של גורמי נזיקין] והשאלה היא: האם **עשו תקנת נגזל** זו גם **במסור, דמשתבע** [שנשבע] הנפגע על טענתו שכך לקחו ממנו **ושקיל** [ונוטל] כטענתו, **או לא?** לשאלה זו לא נמצאה תשובה, ולכן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 62a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 62a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/62a:8)

מסופר: **ההוא גברא דבטש בכספתא דחבריה שדייה בנהרא** [אדם אחד בעט בקופת כסף, כספת, של חבירו והשליכה בנהר], **אתא מריה** [בא בעליה] של הכספת **ואמר: הכי והכי הוה** [כך וכך היה] **לי בגוה** [בתוכה]. **יתיב** [היה יושב] **רב אשי וקא מעיין ביה** [ומעיין בה בשאלה זו]: **כי האי גוונא מאי** [כגון זה מה הדין]? האם מאמינים אנו לניזק או לא?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 62a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 62a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/62a:9)

**אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אחא בריה** [בנו] של **רבא, ואמרי לה** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב אחא בריה** [בנו] של **רבא לרב אשי:** **לאו היינו מתניתין** [האם אין זו משנתנו] **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **ומודים חכמים לר' יהודה במדליק את הבירה שמשלם כל מה שבתוכו, שכן דרך בני אדם להניח בבתים.** ואם כן צריך לסמוך על הניזק ולשלם מה שטוען שהיה שם, ומה מקום להסתפק בשאלה זו?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 62a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 62a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/62a:10)

**אמר ליה** [לו] רב אשי: **אי דקא טעין זוזי** [אם שטוען הניזק שמטבעות] היו שם — **הכא נמי** [כאן גם כן הדין] שישלם. **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **דקא טעין מרגניתא** [שהוא טוען שמרגליות] היו בקופה, והשאלה היא: **מאי** [מה] הדין? **מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא** [האם מניחים אנשים מרגליות בכספת] ונאמין לו, **או לא?** ואף שאלה זו לא נפתרה, ועל כן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 62a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 62a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/62a:11)

**אמר ליה** [לו] **רב יימר לרב אשי: טעין כסא דכספא** [אם הניזק טוען שהיתה לו בין השאר כוס כסף] **בבירה** (ארמון) ששרף חבירו, **מאי** [מה] דינו? האם נאמן הוא, או לא? **אמר ליה** [לו] רב אשי: **חזינא** [רואים אנו] **אי איניש** [אם אדם] **אמיד** (עשיר) **הוא** שיש מקום לשער **דאית ליה כסא דכספא** [שיש לו כוס כסף], **אי נמי איניש מהימנא** [או גם כן שאדם נאמן] **הוא דמפקדי אינשי גביה** [שמפקידים אנשים אצלו חפצי ערך] — **משתבע ושקיל** [נשבע שכך היה אצלו ונוטל] כטענתו. **ואי** [ואם] **לא** היה איש כזה — **לאו כל כמיניה** [אין זה בכוחו] לטעון כן וליטול כפי דבריו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 62a:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 62a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/62a:12)

ובענין אחר **אמר ליה** [לו] **רב אדא בריה** [בנו] של **רב אויא לרב אשי: מה** ההבדל **בין גזלן לחמסן? אמר ליה** [לו]: **חמסן** — **יהיב דמי** [נותן כסף] עבור החפץ שנוטל מן הבעלים שלא כרצונם, ואילו **גזלן** — **לא יהיב דמי** [אינו נותן כסף].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 62a:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 62a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/62a:13)

ותמה רב אדא ו**אמר ליה** [לו]: **אי יהיב דמי** [אם נותן כסף] **חמסן קרית ליה** [אתה קורא לו]? הרי כיון שנותן כסף ומשלם עבור מה שנטל, הרי זה קונה כדינו, ואף שלא מכר בעל החפץ מרצונו, **והאמר** [והרי כך אמר] **רב הונא:** מי ש**תלוה** [תלו אותו] כדי להכריחו למכור דבר **וזבין** [ומכר] — **זביניה זביני** [מכירתו מכירה], משמע שגם מכירה באונס נחשבת כמכירה חוקית! ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה], **הא** [זה] שמכירה מתוך אונס נחשבת מכירה — הרי זה במקרה ש**אמר "רוצה אני",** שהסכים למכירה למרות שהוכרח לה, **הא** [זה] שהמכירה לא חלה — הרי זה במקרה ש**לא אמר "רוצה אני".**