## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 67b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 67b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 67b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/67b:1)

**אף גזול** הרי זה פסול **דלית ליה תקנתא** [שאין לו תקנה] ואסור לעולם, **לא שנא** [שונה] **לפני יאוש ולא שנא** [שונה] **אחר יאוש.** משמע שאין היאוש עושה קנין.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 67b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 67b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/67b:2)

**רבא אמר:** דין זה נלמד **מהכא** [מכאן] שאת הכתוב **"קרבנו"** (ויקרא א, ג), דרשו: **ולא הגזול.** ונברר **אימת** [מתי] מדובר? **אילימא** [אם תאמר] שהביאו לקרבן **לפני יאוש** — **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו], **למה לי קרא** [מקרא] לזה? הלא אין הבהמה שלו ואינו יכול להקדישה!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 67b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 67b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/67b:3)

**אלא לאו** [האם לא] הכוונה **לאחר יאוש, ושמע מינה** [ולמד מכאן] כי **יאוש לא קני** [קונה]. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 67b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 67b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/67b:4)

ושואלים: **והא** [והרי] **רבא** עצמו **הוא** ש**אמר** שיש להסביר ברייתא זו שמדובר בה ש**גזל קרבן דחבריה** [של חבירו] שחבירו הקדישו כבר לקרבן, אבל אם הגזלן הקדישו לאחר יאוש — כשר! ומשיבים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור]: **הדר ביה** [שחזר בו רבא] והולך בשיטה אחרת. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **חד מינייהו** [שאחת מהן], מן השמועות הסותרות הללו, **רב פפא אמרה** ולא רבא, וכיון שהיה תלמיד מובהק לרבא ייחסו את הדבר לרבא עצמו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 67b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 67b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/67b:5)

א לאחר בירור כמה גופי הלכה, חוזרים אנו לפירושה של המשנה. שנינו: **ומדת תשלומי ארבעה וחמשה** אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 67b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 67b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/67b:6)

ושואלים: **ואמאי** [ומדוע] נאמר כך? **נילף** [נלמד] בגזירה שווה **"שור" "שור" מ**מה שנאמר בדיני **שבת, מה להלן** בדיני שבת "שור" האמור בתורה ("ויום השבת... לא תעשה כל מלאכה... ושורך וחמורך וכל בהמתך...". דברים ה, יד) הרי זה לאו דווקא, אלא כל **חיה ועוף כיוצא בהן, אף כאן** בדין טביחה ומכירה נאמר ששאר **חיה ועוף כיוצא בהן** ואף עליהם ישלם הטובח והמוכר ארבעה וחמישה!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 67b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 67b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/67b:7)

**אמר רבא: אמר קרא** [הכתוב] בענין תשלומי ארבעה וחמישה: **"שור ו"שה" "שור ו"שה" שני פעמים** ("כי יגנוב איש שור או שה וטבחו או מכרו, חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה". שמות כא, לז), ובא הדבר להדגשה למעט: **שור ושה** — **אין** [כן], **מידי אחרינא** [דבר אחר] — **לא.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 67b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 67b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/67b:8)

בבירור דבר זה **אמרי** [אומרים]: **הי מייתר** [איזה משני הכתובים מיותר] ובא רק ללמדנו הלכה זו? **אילימא** [אם תאמר] **שור ושה דסיפא** [שכתוב בסוף] הוא **מייתר** [המיותר], **דניכתוב רחמנא** [שיכולה היתה התורה לכתוב] כך בלי להזכיר שור ושה פעם נוספת: **"כי יגנב שור או שה****וטבחו ומכרו חמשה בקר ישלם תחתיו וארבע צאן תחתיו",** על כך יש להשיב: **אי כתב רחמנא הכי** [אילו היתה כותבת התורה כך], **הוה אמינא בעי שלומי** [הייתי אומר שצריך לשלם] **תשעה,** חמישה בקר וארבעה צאן, **לכל אחד ואחד.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 67b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 67b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/67b:9)

**וכי תימא** [ואם תאמר] גם בנוסח זה של הכתוב לא הייתי אומר כך, שכן **הא כתיב** [הרי נאמר] בו **"תחתיו" "תחתיו"** שתי פעמים, ואם כן **חד** [פעם אחת] **"תחתיו" מייתר** [מיותר] ובא לומר שמשלם תחת כל אחד מן הדברים הגנובים תשלום נפרד.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 67b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 67b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/67b:10)

ואולם **ההוא מיבעי ליה** [צריך אותו "תחתיו"] **לדרשה אחרינא** [אחרת], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **יכול גנב שור שוה מנה ישלם תחתיו נגידין** (שוורים כחושים וגרועים)? **תלמוד לומר: "תחתיו" "תחתיו"** ("תחת השור... תחת השה"), לומר: השור שמשלם תחתיו יהיה שווה כמו השור שגנב. נמצא ש"שור" ו"שה" שבסוף הפסוק אינו מיותר!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 67b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 67b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/67b:11)

**אלא** תאמר כי **"שור" ו"שה" דרישא** [שכתוב בתחילה] הוא ה**מיותר, דנכתוב רחמנא** [שיכולה היתה התורה לכתוב] כך: **"כי יגנב איש וטבחו ומכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה".**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 67b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 67b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/67b:12)

על כך יש להשיב: **אי כתב רחמנא הכי** [אילו היתה כותבת התורה כך] **הוה אמינא** [הייתי אומר]: אינו חייב בארבעה וחמישה **עד דגניב תרי וטבח להו** [שגונב שניים גם שור וגם שהוטובח אותם] ולא יתחייב על אחד מהם בלבד, לכן מחלק הפסוק בתחילתו בין שור לשה, ואין כתוב זה מיותר! ומשיבים: ללימוד זה אין צורך לכתוב "שור ו"שה" שהרי **"וטבחו" כתיב** [נאמר] בלשון יחיד, ומלשון זו למדים **לחד** [לאחד] בלבד.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 67b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 67b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/67b:13)

ומקשים: ועדיין יש לומר שאין כתוב זה מיותר, **ואימא** [ואמור] כך: אילו לא היה כתוב "שור או שה" בתחילה, סבורים היינו כי אינו משלם ארבעה וחמישה **עד דגניב תרוייהו ומזבין להו** [שגונב את שניהם ומוכר אותם] ולא אחד בלבד! ומשיבים: לא היינו אומרים כן, שהרי **"ומכרו" כתיב** [נאמר] בלשון יחיד, **לחד** [לאחד] בלבד.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 67b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 67b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/67b:14)

ומציעים: **ואימא** [ואמור] אם לא היה כתוב "שור ו"שה" בתחילת הפסוק **הוה אמינא** [הייתי אומר] שאינו חייב ארבעה וחמישה **עד דגניב תרי, וטבח חד ומזבין חד** [שגונב שניים יחד וטובח אחד ומוכר אחד]! ומשיבים: **"או מכרו" כתיב** [נאמר], משמע שחייב על טביחה או על מכירה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 67b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 67b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/67b:15)

ומקשים: **ואכתי** [ועדיין] אם לא היה כתוב "שור" ו"שה" **הוה אמינא** [הייתי אומר]: אינו חייב ארבעה וחמישה **עד דגניב תרוייהו וטבח חד ומשייר חד** [שגונב שניהם וטובח אחד ומשייר אחד], **או מזבין חד** [מוכר אחד] **ומשייר חד** [אחד]! ונמצא איפוא שגם "שור או שה" שבתחילת הפסוק אינו מיותר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 67b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 67b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/67b:16)

**אלא** כך יש לומר: **"שור" דסיפא** [שכתוב בסוף] **ו"שה" דרישא מייתר** [שכתוב בתחילה מיותר], **דניכתוב רחמנא** [שיכולה היתה התורה לכתוב]: **"כי יגנב איש שור וטבחו ומכרו חמשה בקר ישלם תחתיו וארבע צאן תחת השה",** אם כן **"שור" דסיפא** [שבסוף] **ו"שה" דרישא** [שבתחילה] **למה לי? שמע מינה** [למד מכאן] מכפל זה כי דווקא **שור ושה** — **אין** [כן], חייב בארבעה וחמישה, **מידי אחרינא** [דבר אחר] — **לא** חייב.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 67b:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 67b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/67b:17)

ב שנינו במשנה כי **אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל. אמר רב: לא שנו** הלכה זו **אלא** שגנב את החפץ מן הגנב **לפני יאוש** בעלים הראשונים, **אבל** אם גנבו **לאחר יאוש** — כבר **קנאו גנב ראשון** ונעשה גוף החפץ שייך לו, **וגנב שני משלם תשלומי כפל לגנב ראשון** כאילו היה בעליו מתחילה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 67b:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 67b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/67b:18)

**אמר רב ששת: אמינא כי ניים ושכיב** [אומר אני שכאשר נמנם ושכב] **רב אמר להא שמעתא** [את ההלכה הזו], כלומר, שאין ההלכה מבוססת כראוי. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **אמר ר' עקיבא: מפני מה אמרה תורה טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה?** — **מפני שנשתרש** (היכה שורשים, נתחזק) **בחטא** על ידי מעשה עבירה כפול זה של גניבה וטביחה או מכירה. ומעתה נברר: **אימת** [מתי] היתה הטביחה או המכירה? **אילימא** [אם תאמר] **לפני יאוש** הבעלים,