## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 70a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 70a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 70a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:1)

**כסתם** משנה **יחידאה** [של דעת יחיד] **לא אמר,** ונמצא לדרך זו שהוא פוסק כדעת רבים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 70a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 70a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:2)

א בנושא קרוב לשאלה זו **אמרי נהרדעי** [אמרו חכמי העיר נהרדעא]: **לא כתבינן אורכתא** [כותבים אנו שטר הרשאה] בו מייפה אדם את כוחו של חבירו לתבוע את פקדונו או את חובו מאדם אחר **אמטלטלי** [על מיטלטלים]. **אמר רב אשי לאמימר: מאי טעמא** [מה טעם] אין עושים כן? **אמר ליה** [לו]: **משום** שיטת **ר' יוחנן,** ש


###### Steinsaltz on Bava Kamma 70a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 70a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:3)

**אמר ר' יוחנן: גזל ולא נתייאשו הבעלים** — **שניהם** (הבעלים והגזלן) **אינן יכולין להקדיש, זה** (הגזלן) **לפי שאינו שלו, וזה** (הבעלים) **לפי שאינו ברשותו.** ואף כאן, כיון שאין המיטלטלים ברשותו של המרשה אינו יכול להקנותם לאחר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 70a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 70a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:4)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים], **אמרי נהרדעי** [אמרו חכמי נהרדעא]: **לא כתבינן אורכתא אמטלטלי דכפריה** [אין אנו כותבים שטר הרשאה על מיטלטלים שכבר כפר בו הנפקד במפקיד], שטען שאין בידו חפץ של הלה. ומדייקים: **טעמא** [הטעם] שאין כותבים אורכתא דווקא **דכפריה** [כשכפר בו], משום **דמיחזי כשיקרא** [שנראה שטר ההרשאה כשקר], שמקנה בו המרשה לשליחו דבר שכל עוד לא יוכיח אחרת — אינו שייך לו. **אבל** אם **לא כפריה** [כפר בו] — **כתבינן** [כותבים אנו].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 70a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 70a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:5)

**ו**עוד **אמרי נהרדעי** [ואמרו חכמי נהרדעא] בענין זה של שטר הרשאה: **אורכתא** [שטר הרשאה] ש**לא כתיב ביה** [כתוב בו] **"זיל דון וזכי ואפיק לנפשך"** ["לך דון עם הנפקד וזכה בחפץ והוצא וקח אותו לעצמך"] — **לית ביה מששא** [אין בו ממש]. **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **משום דאמר ליה האיך** [שיכול לומר לו ההוא, הנתבע]: **לאו** [לא] **בעל דברים דידי את** [שלי אתה], ואין אני רוצה לדון עימך, אלא עם האיש שעימו יש לי משא ומתן.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 70a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 70a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:6)

**אמר אביי: ואי כתיב ביה** [ואם כתוב בו] בשטר ההרשאה שהוא נותן לו רשות לדון ולזכות לעצמו **למחצה** או **לשליש** **ו**כן **לרביע** (רבע) של החפץ הנתבע בו — **מיגו דמשתעי דינא אפלגא** [מתוך שחייב הנתבע לדבר עימו בדין, להתדיין, על חצי] החפץ או שליש ורבע שאותם הוא תובע לעצמו, **משתעי דינא אכולה** [מדבר עמו בדין על הכל].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 70a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 70a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:7)

**אמר אמימר: אי** [אם] **תפס** המורשה ממה שקיבל — **לא מפקינן מיניה** [מוציאים אנו ממנו], שהרי זיכה לו המרשה. **רב אשי אמר:** **כיון דכתביה ליה** [שכתב לו] בהרשאה: **"כל דמתעני מן דינא קבילית עלי"** ["כל מה שיצא מן הדין על ידך מקבל אני עלי"] — **שליח שויה** [עשה אותו].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 70a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 70a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:8)

**ואיכא דאמר** [ויש שאומר]: **שותפא שויה** [שותף עשה אותו]. ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מזה], מה ההבדל אם הוא שליח או שותף? ומשיבים: **למיתפס פלגא** [לתפוס מחצית], שאם שותף הוא, יכול לתפוס עבור עצמו. ומסכמים: **והלכתא** [והלכה היא]: **שליח שויה** [עשה אותו] ואין מחזיק ההרשאה רשאי לתפוס לעצמו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 70a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 70a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:9)

ב משנה מי שיודעים אנו בו ש**גנב על פי** עדות **שנים** עדים, **וטבח** או **מכר על פיהם** (על פי עדות אותם עדים), **או** שטבח או מכר **על פי** עדות **שנים אחרים** — **משלם תשלומי ארבעה וחמשה.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 70a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 70a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:10)

**גנב ומכר בשבת, גנב ומכר לעבודה זרה, גנב וטבח ביום הכפורים,** הרי אף שעבר עבירה מלבד זה שגנב ומכר או טבח, הואיל ואין בעבירה זו עונש מיתה, עדיין חייב הוא לשלם עבור הגניבה כל תשלומיה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 70a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 70a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:11)

**גנב משל אביו וטבח ומכר ואחר כך מת אביו** והוא מיורשי אביו, או אם **גנב וטבח ואחר כך הקדיש** — **משלם תשלומי ארבעה וחמשה.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 70a:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 70a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:12)

וכן אם **גנב וטבח** ואין שחיטה זו מביאה את הבהמה לאכילה, כגון ששחט **לרפואה, או** כדי להאכיל **לכלבים,** וכן **השוחט** את הבהמה הגנובה **ונמצאת טריפה,** או **השוחט חולין בעזרה** — **משלם תשלומי ארבעה וחמשה.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 70a:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 70a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:13)

**ר' שמעון פוטר בשני אלו,** בשני המקרים האחרונים, שלדעתו שחיטה שאינה ראויה להכשיר לאכילה, אינה קרויה שחיטה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 70a:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 70a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:14)

ג גמרא שנינו במשנה שאם שני עדים מעידים על הגניבה ושני עדים אחרים מעידים על הטביחה או המכירה — חייב בארבעה וחמישה. ומציעים: **לימא מתניתין** [האם לומר כי משנתנו] ש**לא כ**דעת **ר' עקיבא.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 70a:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 70a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:15)

**דאי** [שאם] **ר' עקיבא, האמר** [הרי אמר]: נאמר בתורה בדיני עדות "על פי שני עדים או על פי שלושה עדים יקום דבר" (דברים יט, טו), וההדגשה "דבר" באה ללמדנו: שהעדים צריכים להעיד על **דבר** שלם **ולא** על **חצי דבר.** ואם שניים מעידים על גניבה ושניים אחרים על טביחה או מכירה, הרי השניים האחרים מעידים רק על חצי דבר, שהרי בלעדי עדות השניים הראשונים אי אפשר לחייבו בארבעה וחמישה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 70a:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 70a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/70a:16)

**דתניא** [שכן שנינו בתוספתא]: **אמר ר' יוסי: כשהלך אבא** (ר') **חלפתא אצל ר' יוחנן בן נורי ללמוד תורה. ואמרי לה** [ויש אומרים] שכך היתה הגרסה: כשהלך **ר' יוחנן בן נורי אצל אבא**