## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 72a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 72a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 72a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/72a:1)

משום ש**לא אכלי בשרא דתורא** [אכלתי בשר שור] מפני שהתעניתי אתמול והייתי חלוש בגלל העדר אוכל, ולכן לא דקדקתי בדבר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 72a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 72a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/72a:2)

ושאלו רבא: אם כן **ואלא מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא** [במה שונה ההתחלה ובמה שונה הסוף] ומדוע לא ישלם בכל מקרה לאחיו את חלקם בארבעה וחמישה?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 72a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 72a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/72a:3)

**אמר ליה** [לו] רב נחמן בתשובה: **רישא קרינא ביה** [בתחילה קוראים אנו בו] **"וטבחו" כולו באיסורא** [באיסור], שבזמן הטביחה היתה הבהמה שייכת כולה לאב, ונמצא שעשה מעשה עבירה גמור בטביחה. **סיפא לא קרינא ביה** [בסוף אין אנו קוראים בו] **"וטבחו" כולו באיסורא** [באיסור]. כי לאחר מות האב יש חלק גם לבנו הגנב בבהמה זו, ונמצא שטביחתה לא היתה כולה באיסור.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 72a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 72a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/72a:4)

א שנינו במשנה: **השוחט ונמצאת טריפה** וכן השוחט חולין בעזרה — משלם תשלומי ארבעה וחמישה. **אמר ליה** [לו] **רב חביבי מחוזנאה** (איש מחוזא) **לרב אשי: שמע מינה** [למד מכאן] מן הדין לגבי שחיטת חולין בעזרה, כי **אינה לשחיטה אלא לבסוף,** שאין מעשה השחיטה נחשב כמעשה גמור אלא בסופו,


###### Steinsaltz on Bava Kamma 72a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 72a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/72a:5)

**דאי** [שאם] תאמר ש**ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף,** ושמתחילת מעשה השחיטה הרי הוא נחשב כשוחט, אם כן, יש להקשות על דין המשנה: **כיון** ש**שחט בה פורתא** [מעט] מיד **אסרה** בהנאה כדין חולין שנשחטו בעזרה, **אידך** [השאר] **לא דמריה קא טבח** [של בעליו הוא טובח]!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 72a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 72a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/72a:6)

**אמר ליה** [לו] **רב הונא בריה** [בנו] של **רבא: כי קא מחייב** [כאשר הוא מתחייב] בתשלומים על הטביחה — **אההוא פורתא** [על אותו מעט] ששחט בראשונה הוא שמתחייב. **אמר ליה** [לו] **רב אשי: לא תידחי** [תדחה] כך, כי **"וטבחו" כולו בעינן** [צריכים אנו] **וליכא** [ואין כאן]. שלענין תשלומין אין החיוב אלא על שחיטה מלאה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 72a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 72a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/72a:7)

אמר לו רב הונא: **אלא** מכל מקום **קשיא** [קשה] מדין זה של שוחט חולין בעזרה, שהרי מכאן הוכחה ששחיטה היא רק בסוף! **אמר ליה** [לו]: **הכי** [כך] **אמר רב גמדא משמיה** [משמו] של **רבא: כגון ששחט מקצת** שני ה**סימנין** (קנה וושט) של הבהמה **בחוץ** והכניס את הבהמה למקדש, **וגמרן,** ששחט עוד מעט עד לגמר מצוות השחיטה, **בפנים.** נמצא שרק בסוף השחיטה מתחייב על עבירה של שחיטת חולין בעזרה והן בחיוב הטביחה לענין תשלומים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 72a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 72a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/72a:8)

**איכא דמתני לה אהא** [יש ששונה את הסוגיה הזו על דבר זה] שאמרנו: **אמר ר' שמעון** בן לקיש **משום** (בשם) **ר' לוי סבא** [הזקן]: **אינה לשחיטה אלא לבסוף, ור' יוחנן אמר: ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף.** **אמר ליה** [לו] **רב חביבי מחוזנאה לרב אשי: לימא קסבר** [האם לומר שסבור] **ר' יוחנן** ש**חולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא** [אין איסורם מן התורה]?