## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 76a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:1)

**תשלום** של **כפל.** כלומר, הם משלמים לו בהמה אחת כנגד מה שרצו לחייבו בכפל, אבל הוא עצמו נותן את הקרן.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:2)

א שנינו במשנה: **גנב והקדיש ואחר כך טבח ומכר** — אינו חייב תשלומי ארבעה וחמישה על הטביחה והמכירה. ועל כך **אמרי** [אומרים] בשאלה: **בשלמא** [נניח] שעל ה**טביחה** וכן על המכירה אחר ההקדש הוא **לא מחייב** [מתחייב], משום **דכי קא טבח** [שכאשר הוא טובח] — של ה**הקדש קא טבח** [הוא טובח], **ולא** את **דמריה קא טבח** [של בעליו הוא טובח].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:3)

**אלא** על ה**הקדש** עצמו שהקדש **ליחייב** [שיתחייב] ותהא פעולת ההקדש נחשבת כמכירה, שהרי **מה לי מכרו להדיוט** שחייב על המכירה **מה לי מכרו לשמים** על ידי הקדשה?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:4)

ומשיבים: **הא מני** [משנה זו כשיטת מי היא]? — כשיטת **ר' שמעון היא,** ש**אמר: קדשים ש**המקדיש אותם **חייב באחריותן,** כלומר, שאם נגנבו או אבדו מבית הבעלים, הריהו חייב להביא קרבן אחר תחתיהם — **ברשותיה דמריה קיימי** [ברשות בעליהם עדיין הם עומדים] ולכן אין עצם ההקדשה נחשב כמכירה של הבהמה, ובסוג כזה של הקדש עוסקת משנתנו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:5)

ומקשים: **הא מדסיפא** [הרי מאחר שסופה של המשנה] הם דברי **ר' שמעון, הוי** [הרי] נראה כי **רישא** [תחילתה] **לאו** [לא] כשיטת **ר' שמעון,** אלא שיטה אחרת!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:6)

**אלא** יש לדחות תירוץ זה ולומר כך: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] **ב**מקרה שהקדישם הגנב לשם **קדשים קלים** (כגון שלמים), **ואליבא** [ועל פי שיטתו] של **ר' יוסי הגלילי,** ש**אמר: קדשים קלים ממון בעלים הוא, וברשותיה קיימי** [וברשותו הם עומדים].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:7)

ועל כך מקשים: לדרך זו **אבל** אם הגנב הקדישם לשם **קדשי קדשים מאי** [מה] יהא דינו? — **משלם תשלומי ארבעה וחמשה** על הקדשתם כמו על מכירה, שאלו כבר אינם ממונו, אם כן, **אדתני רישא** [עד שהוא שונה בתחילה] במשנה קודמת (לעיל בבא קמא ע,א): **גנב וטבח ואחר כך הקדיש** — **משלם תשלומי ארבעה וחמשה, ליפלוג וליתני בדידה** [שיחלוק וישנה באותה פיסקה עצמה] בפרטי הדין במשנה שלנו, כשהקדיש ואחר כך טבח ומכר, ויאמר כך:


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:8)

**במה דברים אמורים** שאינו משלם ארבעה וחמישה על שהקדיש את הבהמה שגנב — **בקדשים קלים, אבל בקדשי קדשים** — **משלם תשלומי ארבעה וחמשה** על הקדשתם!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:9)

**אלא,** יש לדחות את מה שאמרנו, ו**לעולם לא שנא** [שונה] **קדשי קדשים ולא שנא** [שונה] **קדשים קלים,** שעל עצם הקדשתם של אלו ושל אלו — פטור מתשלומי ארבעה וחמישה. **ודקשיא** [ומה שהיה קשה] **לך: מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים,** שלכאורה העברת רשות לבעלים אחרים נחשבת למכירה ומה ההבדל ביניהם — יש לחלק: אם **מכרו להדיוט** — **מעיקרא תורא** [מתחילה היה זה השור] של **ראובן** המוכר, **והשתא תורא** [ועכשיו הוא השור] של **שמעון** הקונה, אולם אם **מכרו לשמים** כלומר, הקדישו — **מעיקרא תורא** [מתחילה, לפני שהקדישו, היה נקרא השור] של **ראובן** **והשתא תורא** [וגם עכשיו הוא נקרא השור] של **ראובן,** שעל ידי ההקדש לא חדל להיקרא על שמו, אלא עדיין הוא מזוהה כקרבן שלו. ולכן אין דינו של ההקדש כמכירה לאדם אחר, ואינו חייב בתשלומי ארבעה וחמישה על ההקדשה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:10)

ב שנינו במשנה ש**ר' שמעון אומר:** קדשים שחייב באחריותם משלם תשלומי ארבעה וחמישה. **אמרי** [אומרים] בשאלה על שיטה זו: **נהי דסבר** [אמנם שסבור] **ר' שמעון: מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לשמים,** שעצם ההקדשה הריהי כמכירה, ואולם לסברה זו **איפכא מיבעי ליה** [ההיפך היה צריך לו לומר]:


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:11)

**קדשים שחייב באחריותן** — **פטור** הגנב מתשלומי ארבעה וחמישה משום שבהקדשה **אכתי** [עדיין] **לא נפק מרשותיה** [יצאו מרשותו] כמו במכירה, לעומת זאת,


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:12)

**קדשים שאינו חייב באחריותן** — **חייב** הגנב, **דמפקי ליה מרשותיה** [שהרי בהקדשתו הוציאם לגמרי מרשותו] כאילו מכרם!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:13)

**אמרי** [אומרים] בתשובה לכך: **ר' שמעון אמילתא אחריתי קאי** [על דבר אחר הוא עומד, מתייחס],


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:14)

**והכי קתני** [וכך שנה]: שעל מה ששנינו קודם (לעיל בבא קמא סב,ב) **אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמשה,** יש להוסיף: **וכן גונב הקדש מבית בעלים** — **פטור,** ומסבירים:


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:15)

**מאי טעמא** [מה הטעם, מקור הדבר]? — משום גזירת הכתוב, שנאמר בדינים אלו: **"וגנב מבית האיש"** (שמות כב, ו) להדגיש: דווקא מבית האיש הפרטי — **ולא מבית הקדש.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:16)

ועל כך **ר' שמעון אומר:** הגונב **קדשים ש**המקדישם **חייב באחריותן** וטבחם — **חייב** הגנב עליהם ארבעה וחמישה, **מאי טעמא** [מה הטעם] — **קרינא ביה** [קוראים אנו בו] **"וגנב מבית האיש",** שכיון שלאחר שנגנב הבעלים חייבים להקדיש קרבן אחר נמצא שמחסר אותו ממון, ודבר הגורם לממון נחשב כממון. **ושאינו חייב באחריותן** — **פטור,** ש**לא קרינן ביה** [קוראים אנו בו] **"וגנב מבית האיש",** שבהקדש זה אין עוד קשר ממוני בין בעל הקרבן והקרבן.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:17)

ג ולעצם שיטתו של ר' שמעון, המחייב תשלומי ארבעה וחמישה על טביחה של קדשים, שואלים: **מכדי שמעינן ליה** [הלא שמענו אותו] את **ר' שמעון,** ש**אמר: שחיטה שאינה ראויה** שאינה מכשרת את הבשר לאכילה **לא שמה** (אינה נחשבת) **שחיטה** לכל ענין שבו שייך דין שחיטה, ומשום כך פטר במשנה לעיל (בבא קמא ע,א) את השוחט טריפה מתשלומי ארבעה וחמישה. אם כן, שחיטת **קדשים נמי** [גם כן] **שחיטה שאינה ראויה היא,** שהרי אם שחט קדשים מחוץ למקדש נפסלו ואסורים בהנאה!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:18)

ומשיבים: **כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** מארץ ישראל **אמר** בשם **ר' יוחנן** שמדובר כאן **ב**גנב ה**שוחט** קרבנות **תמימים** (שאינם בעלי מום, כלומר, כשרים להקרבה) **מבפנים** במקדש עצמו, כלומר, במקום הראוי, ושוחט אותם **לשם בעלים** הראשונים והרי זו שחיטה הראויה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:19)

**ו**תוהים על כך: אם כך **הרי חזרה קרן לבעלים** ונמצא שלא נגנב דבר מהם, שהרי הוקרב הקרבן לשם בעליו הראשון כפי שהיה צריך לעשות, ומדוע יתחייב הגנב? **אמר ר' יצחק בר אבין:** מדובר באופן **שנשפך הדם,** שאירעה תקלה בקרבן, שלא נזרק הדם ולא כיפר הקרבן על בעליו, ואולם הגנב עצמו בשעת שחיטה שחט את הקרבן כראוי לו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 76a:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 76a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/76a:20)

**כי אתא** [כאשר בא] **רבין** מארץ ישראל **אמר** בשם **ר' יוחנן** הסבר אחר לשיטת ר' שמעון: כאן מדובר **בשוחט** קרבנות **תמימים בפנים** אלא **שלא לשם בעלים** הראשונים. שאמנם הקרבן כשר ומותר והרי זו שחיטה ראויה, אלא שלא יצאו בו הבעלים ידי חובתם, ואם כן לא חזרה קרן לבעלים.