## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 77b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 77b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 77b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/77b:1)

**ואמר ריש לקיש** בהסבר שיטת ר' שמעון: מדברים אלו יש ללמוד כי **אומר היה ר' שמעון: פרה** אדומה **נפדית** אפילו היא **על גבי מערכתה,** שאפילו לאחר שנשחטה והיתה כבר מונחת על גבי מערכת העצים שהכינו לה כדי לשורפה — אפשר לפדותה. וזו היא שעת הכושר של הפרה להיות מותרת באכילה. **אלמא** [מכאן] ש**כל העומד לפדות כפדוי** כבר **דמי** [הוא נחשב]. שהרי אף שלא נפדתה הפרה האדומה בפועל, כיון שראויה היתה להיפדות אמר ר' שמעון שהיתה לה שעת הכושר לאכילה. ומשום כך שחיטת בעלי מומים בחוץ — שחיטה ראויה היא, שהרי עומדים הם לפדייה, ולכן מחייב ר' שמעון באלו תשלומי ארבעה וחמישה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 77b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 77b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/77b:2)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] ש**ר' יוחנן לא אמר** ופירש את דברי ר' שמעון **כר' שמעון בן לקיש,** משום **דקא בעי לאוקמה למתניתין** [שרוצה להעמיד, להסביר, את משנתנו] **אפילו ב**קרבנות **תמימין, אלא ריש לקיש מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר כר' יוחנן?**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 77b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 77b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/77b:3)

ומשיבים: **אמר** [יכול היה ריש לקיש לומר] **לך:** נאמר בענין תשלומי ארבעה וחמישה: **"וטבחו** או **מכרו"** (שמות כא, לז), השוה הכתוב את הדברים, ללמדנו: **כל היכא דאיתיה** [היכן במקום שישנו] **ב**דין **מכירה** שמשלם ארבעה וחמישה — **איתיה** [ישנו] **ב**דין **טביחה** לשלם ארבעה וחמישה, **וכל היכא דליתיה** [היכן שאינו] **במכירה** — **ליתיה** [אינו] **בטביחה. ו**לכן **הני** [אלה] ה**קדשים הואיל דכי מזבין** [שכאשר הוא מוכר] **קדשים** תמימים **לא הויא** [אין היא] **מכירה,** שהרי אין אפשרות לקנות בהמת קדשים תמימה, אף **ליתנהו** [אינם] **ב**דין **טביחה,** ולכן היה צריך לפרש שמדובר בבעלי מומים, שאלה ניתנים למכירה, ובאלה יש גם דין טביחה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 77b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 77b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/77b:4)

א ומעירים: **ואזדו לטעמייהו** [והלכו ר' יוחנן וריש לקיש לטעמם, לשיטתם] בנושא דומה. **דאתמר** [שנאמר] שנחלקו בענין גנב **המוכר** בהמה שהיא **טריפה, לדברי ר' שמעון** שפוטר על טביחתה מתשלומי ארבעה וחמישה. **ר' יוחנן אמר: חייב** בתשלומי ארבעה וחמישה על מכירתה, **וריש לקיש אמר: פטור.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 77b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 77b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/77b:5)

ומסבירים את השיטות: **ר' יוחנן אמר: חייב, אף על גב דליתיה** [אף על פי שאינו] **ב**דין **טביחה** שהרי טריפה היא, ואין שחיטתה מכשרתה, ולדעת ר' שמעון שחיטה שאינה ראויה אינה נחשבת שחיטה — מכל מקום **איתיה** [ישנו] **ב**דין **מכירה** לשלם ארבעה וחמישה, שהרי חלה המכירה. **וריש לקיש אמר: פטור, כיון דליתיה** [שאינו] **בטביחה** אף **ליתיה** [אינו] **במכירה.** שרק בהמה שנגנבה שיש אפשרות לעשות בה גם פעולה זו וגם פעולה זו יש בה קנס ארבעה וחמישה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 77b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 77b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/77b:6)

**איתיביה** [הקשה לו] **ר' יוחנן לר' שמעון בן לקיש** ממה ששנינו בברייתא זו: **גנב** בהמת **כלאים** (שנולדה מהכלאת כבש ועז, שאינה ממש "שה") **וטבחה,** או גנב בהמה **טריפה ומכרה** — **משלם תשלומי ארבעה וחמשה. מאי לאו** [האם לא] שיטת ברייתא זו כשיטת **ר' שמעון היא, אלמא** [מכאן] ממקרה זה של טריפה נלמד ש**אף על גב דליתיה** [אף על פי שאינו] **בטביחה איתיה** [ישנו] **במכירה!**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 77b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 77b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/77b:7)

**אמר ליה** [לו] ריש לקיש בתשובה: **לא,** ברייתא זו אינה כשיטת ר' שמעון אלא כשיטת **רבנן** [חכמים] היא.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 77b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 77b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/77b:8)

והקשה לו ר' יוחנן: **אי רבנן** [אם כשיטת חכמים] היא, וכי **טריפה** שמפורשת בברייתא **במכירה איתא** [ישנה], **בזביחה** (שחיטה) **ליתא** [אינה]? הרי לשיטת חכמים גם שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה, וחייב עליה!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 77b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 77b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/77b:9)

ודחה ריש לקיש: **ואלא מאי** [מה] תאמר, שזו שיטת **ר' שמעון?** הלא גם לשיטתו אפשר לשאול שאלה זו: וכי **כלאים,** שמפורשת בברייתא **בטביחה איתא** [ישנה], **במכירה ליתא** [אינה]? והלא אין הבדל בין זה לזה!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 77b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 77b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/77b:10)

**אלא** אין להבין את דברי הברייתא בדרך של דיוק, ויש להסביר אף לשיטתך כי **תנא** [שנה] החכם בענין כלאים **טביחה, והוא הדין למכירה.** אם כן, **אימא לרבנן נמי** [אמור לדעת חכמים גם כן], כך יש לפרש את הברייתא, ובאופן ש**תנא** [שנה] בענין טריפה **מכירה והוא הדין לטביחה. ו**בתשובה לכך


###### Steinsaltz on Bava Kamma 77b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 77b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/77b:11)

**ר' יוחנן אמר** [יכול היה לומר] **לך: האי מאי** [הסבר זה, מה הוא]? **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אומר אתה] שהברייתא כדעת **ר' שמעון,** אזי יכול אני לומר בברייתא **איידי דתנא** [מתוך ששנה] **טריפה בחדא** [בדין אחד] של מכירה, שהרי לדעתו אינה בדין טביחה, שאין זו שחיטה ראויה — **תנא** [שנה] **כלאים בחדא** [בדין אחד] של טביחה, אף שישנם גם במכירה, שכך היא דרך הברייתות.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 77b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 77b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/77b:12)

**אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] שהוא כדעת **רבנן** [חכמים], **נערבינהו וניתנינהו** [שיערבם וישנה אותם, את שני המקרים] ביחד, כך: **גנב כלאים וטריפה, טבחן ומכרן** — **משלם תשלומי ארבעה וחמשה!** ומעירים: אכן, זה **קשיא** [קשה] לריש לקיש.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 77b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 77b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/77b:13)

ב ומבררים עתה עיקרה של הלכה זו שנזכרה בברייתא: מדוע יהא דין זה של תשלומי ארבעה וחמישה ב**כלאים?** הלא **"שה" כתיב** [נאמר] בפרשה זו (שמות כא, לז), **ואמר רבא:** הכתוב בענין בהמות הכשרות לאכילה "שה כשבים ושה עיזים" (דברים יד, ד) **זה בנה** (בנין) **אב:** כלומר, מה שנתפרש בו הוא המקור להלכות רבות אחרות: **כל מקום שנאמר** בתורה **"שה", אינו** בא **אלא להוציא** (למעט) **את הכלאים** ולומר שאינם בכלל אותו ענין, וכיון שבדין תשלומי ארבעה וחמישה על טביחה ומכירה נאמר גם כן "שה", יש לומר שבא הכתוב להוציא את הכלאים!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 77b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 77b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/77b:14)

ומשיבים: **שאני הכא** [שונה כאן] **דאמר קרא** [שאומר הכתוב] **"או"** ("שור או שה") — **לרבות את הכלאים.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 77b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 77b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/77b:15)

ושואלים: **ו**האם **כל "או"** שבכתוב **לרבות הוא? והתניא** [והרי שנינו בברייתא] על הכתוב בכשרים לקרבן **"שור או כשב** או עז... ירצה לקרבן אשה לה'**"** (ויקרא כב, כז), דרשו: "או" שנאמר במילים "שור או כשב" בא ללמד: **פרט לכלאים, "או עז"** (ויקרא כב, כז) — **פרט לנדמה,** לבעל חיים שאינו דומה לאביו ואמו, הרי ש"או" בא למעט ולא לרבות!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 77b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 77b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/77b:16)

**אמר רבא:** אף ש"או" מיעוט הוא בדרך כלל, אין לקבוע כלל בדבר, אלא **הכא מענייניה דקרא, והכא מענייניה דקרא** [כאן מעניינו של הכתוב, וכאן מעניינו של הכתוב]. **הכא** ל**גבי** [כאן אצל] **גניבה, דכתיב** [שנאמר] בה: **"שור או שה",** והרי אלו בעלי חיים **שאי** (שאין) **אתה יכול להוציא כלאים מביניהם,** שאי אפשר שיוולד ולד כלאים משור ושה, ואי אפשר להבין "או" זה כממעט כלאים — יש להבין שהמילה **"או"** באה **לרבות כלאים** (של שה ועז), ואילו ל**גבי** [אצל] **קדשים דכתיב** [שנאמר] בהם: **"כשב ו"עז"** ("כשב או עז), **שאתה יכול להוציא כלאים מביניהם** מהכלאת כשב ועז, הביטוי **"או" למעט הוא.**