## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 78a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 78a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 78a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/78a:1)

ומקשים על הכלל הזה: **והא גבי** [והרי אצל] **קדשים,** כלומר, בדין הכשרים לקרבנות **נמי** [גם כן] **נאמר "שור או כשב"** (יקרא כב, כז), **שאין אתה יכול להוציא כלאים מביניהם, ונרבי** [ונרבה] גם שם את הכלאים והרי אלה מינים שכשרים להקריב! ומשיבים: **מדסיפא** [מכיון שבסופו של אותו כתוב] בא ה"או" **למעט** ("כשב או עז"), שהרי שם אפשר להוציא כלאים מביניהם — **רישא נמי** [בראשו גם כן] בא ה"או" **למעט.** ומקשים: **אדרבה** [להיפך], נאמר: **מדרישא** [מכיון שבראשו] בא **לרבות, סיפא נמי** [בסופו גם כן] בא **לרבות!**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 78a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 78a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/78a:2)

על קושיה זו תוהים: **האי מאי** [זו מה טענה היא]? **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אומר אתה] ש"או" בא **למעט,** אם כן **הוא** הטעם **דאיצטריך תרי מיעוטי** [שהוצרכו שני מיעוטים] כלאים ונדמה, **דאף על גב דאימעט** [שאף על פי שכבר התמעט] **כלאים, איצטריך** [הוצרך] מיעוט נוסף **למעוטי** [למעט] **נדמה,** לומר שפסול למרות שהוא מאותו מין עצמו. **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] ש"או" בא **לרבות** כלאים ונדמה, **תרי ריבויי** [שני ריבויים] אלה **למה? השתא** [עכשיו הרי] **כלאים אירבי ליה** [התרבה לו] להכשירו לקרבן, **נדמה מבעיא** [נצרכה] ללימוד נוסף שהוא גם כן כשר?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 78a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 78a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/78a:3)

ושואלים: אם כן, **אלא הא** [זה] ש**אמר רבא** ככלל: **זה בנה** (בנין) **אב,** שזהו המקור להלכות אחרות: **כל מקום שנאמר "שה" אינו אלא להוציא את הכלאים, למאי הלכתא** [למה, לאיזו הלכה] הוא נאמר? שכן **אי** [אם] **ל**ענין **קדשים, בהדיא כתיב בהו** [במפורש נאמר בהם] **"שור או כשב** או עז**"** (יקרא כב, כז) ולמדנו מכאן **פרט לכלאים!**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 78a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 78a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/78a:4)

**אי** [אם] **ל**ענין **מעשר** בהמה, שלא ניתן להפריש כלאים — הלא בגזירה שווה של המילים **"תחת" "תחת"** (יקרא כב, כז, כז, לב) **יליף** [למד] **מקדשים!**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 78a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 78a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/78a:5)

**אי** [אם] **ל**ענין **בכור,** שכלאים שאינו קדוש בבכורה, הלא בגזירה שווה של **"העברה" "העברה"** ("והעברת כל פטר רחם". שמות יג, יב. "כל אשר יעבור". ויקרא כז, לב) **יליף** [למד] **ממעשר!**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 78a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 78a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/78a:6)

**אי נמי** [או גם כן] אפשר להוכיח הלכה זו בבכור בדרך אחרת: אם לענין בכור שהוא **נדמה אמרת** [אומר אתה] שהוא **לא** קדוש בבכורה, משום **דכתיב** [שנאמר]: **"אך בכור שור"** (במדבר יח, יז) ולמדו מכאן: **עד שיהא הוא שור ובכורו שור,** ואין וולד השור מתקדש בבכורה אם אינו דומה לאביו השור, וכי **כלאים מבעיא** [נצרכה] לומר שאינו קדוש בקדושת בכור?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 78a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 78a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/78a:7)

**אלא, כי איתמר** [כאשר נאמרו] דבריו של **רבא** הם **לענין** פדיון **פטר חמור** שציותה התורה לפדותו בשה, **כדתנן** [כפי ששנינו במשנה]: **אין פודין** פטר חמור **לא בעגל ולא בחיה** כגון צבי ואיל, **ולא ב**בהמה **שחוטה ולא בטריפה** אף אם היה זה כבש, **ולא בכלאים** של תיש ורחל, ששניהם מין שה, **ולא בכוי.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 78a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 78a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/78a:8)

ושואלים: **ול**שיטת **ר' אלעזר** ש**מתיר** לפדות פטר חמור **בכלאים** הבא משני מיני שה, ד**תנן** [שכן שנינו במשנה]: **ר' אלעזר מתיר בכלאים מפני שהוא שה, למאי הלכתא** [למה, לאיזו הלכה] אמר רבא את כללו?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 78a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 78a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/78a:9)

ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך ר' אלעזר: כי איתמר** [כאשר נאמר] כלל זה של **רבא** הרי זה **ל**ענין איסור אכילה של בעל חיים **טמא שנולד מן הטהור ועיבורו מן הטמא,** כגון רחל שנתעברה מבעל חיים טמא, לומר שהוולד הנולד להם אסור באכילה. ומעירים: **ו**דבר זה הוא ש**לא כ**שיטת **ר' יהושע** במסכת בכורות, **דאי** [שאם] כשיטת **ר' יהושע** — דין זה **מ**הפסוק **"**זאת הבהמה אשר תאכלו, שור **שה כשבים ושה עזים"** (דברים יד, ד) **נפקא ליה** [יוצא, נלמד לו] הדבר, שמלשון הרבים של "כשבים" (כבשים) הוא לומד שאין הוולד מותר באכילה כלל **עד** **שיהא אביו כבש ואמו כבשה,** כלומר, בעלי חיים טהורים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 78a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 78a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/78a:10)

לגופו של תירוץ זה שואלים: **ו**בהמה **טהורה מטמאה מי מיעברא** [האם היא כלל מתעברת], הלא שני מינים אלה נבדלים לגמרי, ואיך אפשר שיהיו כלאים מביניהם? ומשיבים: **אין** [כן], **דקיימא לן** [שמוחזק בידינו]