## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 7a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 7a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 7a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/7a:1)

**ו**הרי **בעל חוב** גובה **בבינונית** ולא בעידית!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 7a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 7a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/7a:2)

**וכי תימא** [ואם תאמר] ש**סבר** [סבור] **ר' עקיבא** כי כל **בעל חוב נמי** [גם כן] **בעידית** הוא גובה, בכל זאת **איכא למיפרך** [יש מקום לפרוך] ולהוכיח שאין כח ההקדש יפה בזה ככח בעל חוב סתם, כי **מה לבעל חוב שכן יפה כחו בנזקין,** שהרי הדיוט שניזק מקבל עבור נזקו מעידית, **תאמר בהקדש שהורע כחו בנזקין,** שהרי אמרנו שאין ההקדש שניזוק מקבל כל תשלום! ואם כן לא ניתן להעמיד את מחלוקת ר' עקיבא ור' ישמעאל במי שנתחייב כסף להקדש.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 7a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 7a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/7a:3)

אלא, **לעולם** כך תפרש את מחלוקתם, במקרה ש**נגח תורא דידן** [שור שלנו] **לתורא** [לשור] של **הקדש,** ובזה אמר ר' עקיבא: קל וחומר להקדש שיגבה מן העידית של המזיק. **ודקא קשיא** [וזה שקשה] **לך** מה שדרשו חכמים: **"שור רעהו" אמר רחמנא** [אמרה התורה] ומכאן יש לדייק: **ולא שור של הקדש** שאינו משלם כלל תשלומי נזיקין להקדש — אין הכל מפרשים כך את הדברים, ואפשר לומר כי **ר' עקיבא סבר לה** [סבור בענין זה] **כ**שיטת **ר' שמעון בן מנסיא,**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 7a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 7a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/7a:4)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' שמעון בן מנסיא אומר: שור של הקדש שנגח שור של הדיוט** הרי ההקדש **פטור,** ואילו **שור של הדיוט שנגח שור של הקדש, בין** שהנוגח היה שור **תם בין** שהנוגח היה שור **מועד** — **משלם נזק שלם.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 7a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 7a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/7a:5)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך] אתה מפרש את שיטת ר' עקיבא, אם כן, **ר' ישמעאל ור' עקיבא ממאי** [ממה, מניין] יודע אתה ש**בעידית** של **ניזק וזיבורית** של **מזיק פליגי** [חלוקים הם]? **דלמא** [שמא] נפרש את מחלוקתם באופן אחר, **דכולי עלמא** [שלדעת הכל] **ב**נכסי ה**ניזק שיימינן** [אנו שמים, מעריכים], **והכא** [וכאן] **בפלוגתא** [במחלוקת] של **ר' שמעון בן מנסיא ורבנן** [וחכמים] **קמפלגי** [חלוקים הם], ובאופן זה:


###### Steinsaltz on Bava Kamma 7a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 7a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/7a:6)

**ר' עקיבא סבר** [סבור] **כ**שיטת **ר' שמעון בן מנסיא,** שהמזיק את ההקדש משלם עבור כל הנזק, וזהו "קל וחומר להקדש", **ור' ישמעאל סבר כרבנן** [סבור כחכמים] שאין הקדש שהוזק בכלל נזקי שור!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 7a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 7a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/7a:7)

ודוחים: **אם כן** אתה מפרש, **מאי** [מה פירוש] הביטוי **"לא בא הכתוב** אלא לגבות לנזקין מן העידית


###### Steinsaltz on Bava Kamma 7a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 7a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/7a:8)

**"**שאינו שייך לבעיה זו. **ועוד, מאי** [מה פירוש] הביטוי **"קל וחומר להקדש"** שאמר ר' עקיבא, והרי לשיטתו אין דין הקדש כדין הדיוט!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 7a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 7a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/7a:9)

**ועוד, הא** [הרי] **אמר רב אשי, תניא בהדיא** [שנויה ברייתא במפורש] ומסבירה את מחלוקתם: **מיטב שדהו ומיטב כרמו** (שמות כב, ד), **מיטב שדהו של ניזק, ומיטב כרמו של ניזק,** אלו **דברי ר' ישמעאל, ר' עקיבא אומר: מיטב שדהו של מזיק, ומיטב כרמו של מזיק.** ואם כן מפורש שבזה היתה המחלוקת.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 7a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 7a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/7a:10)

א כיון שהזכרנו את הכתוב בענין תשלומי נזקים, דנים בנושא זה מצד אחר. **רמי ליה** [השליך לו, הראה סתירה] **אביי לרבא: כתיב** [נאמר] **"מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם"** (שמות כב, ד) משמע: **מיטב** — **אין** [כן], **מידי אחרינא** [דבר אחר] — **לא** יתן,


###### Steinsaltz on Bava Kamma 7a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 7a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/7a:11)

**והתניא** [והרי מצד אחר שנויה ברייתא]: נאמר "בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו" (שמות כא, לד), וכיון שנאמר "ישלם" הרי המלה "ישיב" מיותרת ומה באה ללמדנו? אלא **"ישיב"** בא **לרבות** תשלום הנזק בכל דבר שהוא **שוה כסף ואפילו סובין** (פסולת התבואה לאחר טחינתה) שהם כשלעצמם פחותי ערך!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 7a:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 7a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/7a:12)

ותירץ לו רבא: **לא קשיא** [אינו קשה], **כאן** בברייתא שלמדנו שיכול להחזיר לו כל דבר — הרי זה כאשר המזיק משלם מרצונו ו**מדעתו,** שבא מעצמו לפצות את הניזק, ואז יכול הוא לשלם בכל דבר. **כאן בעל כרחו,** לאחר שהוגשה תביעה בפני בית דין, שכיון שהטריחו המזיק לניזק — מכריחים את המזיק שישלם לו ממיטב.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 7a:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 7a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/7a:13)

**אמר עולא בריה** [בנו] של **רב עילאי: דיקא נמי** [מדוייק גם כן] הדבר בלשון הכתוב, **דכתיב** [שנאמר] **"**מיטב שדהו... **ישלם"** ולא נאמר "ישיב", משמע **בעל כרחו,** שחייבוהו בכך.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 7a:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 7a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/7a:14)

**אמר ליה** [לו] **אביי:** דיוק זה אינו מוכיח, כי **מי כתיב** [האם נאמר] **"ישולם"** ומשמע: בלי קשר לרצונו של המשלם? **"ישלם" כתיב** [נאמר], וזה — אף **מדעתו משמע** וללמדנו שאף כשבא המזיק לשלם מרצונו אין הוא משלם אלא ממיטב, ולא תורצה איפוא הסתירה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 7a:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 7a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/7a:15)

**אלא אמר אביי:** יש לפרש זאת **כדמר** [כפי שאמר אדוני, רבי] (החכם רבה) בענין אחר. **דתניא** [ששנינו בברייתא]: **הרי שהיו לו** לאדם **בתים שדות וכרמים,** והרי הוא אמנם עשיר **ו**אולם **אינו מוצא** אפשרות **למוכרן** בשוויין, ולפי שעה אין לו מה לאכול — הרי **מאכילין אותו מעשר עני עד מחצה** עד שווי מחצית רכושו, שהרי בשעה זו עני הוא.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 7a:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 7a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/7a:16)

**והוי בה מר** [והיה מתקשה בה אדוני בבעיה זו]: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אי הוזל ארעתא דכולי עלמא ודידיה נמי זל בהדייהו** [אם הוזלו הקרקעות של הכל, וקרקעותיו שלו גם כן הוזלו יחד איתן], אם כן **אפילו טובא נמי ליספי ליה** [יותר ממחצית רכושו גם כן יתנו לו], **דהא זול דכולי עלמא נמי** [שהרי הוזלו הקרקעות של הכל גם כן], ואם כן נמצא שאין עכשיו בידו סכום מספיק כדי מחייתו, ועני הוא.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 7a:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 7a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/7a:17)

**אלא** צריך לומר **דאוקיר ארעתא דכולי עלמא** [שהתייקרו, עלו מחירי הקרקעות של הכל], **ו**אילו **דידיה, איידי דעייל ונפיק אזוזי** [ושלו על ידי זה שהוא נכנס ויוצא על כספים], כלומר, דשהכל יודעים שהוא דחוק ומשתדל להשיג כספים **זל ארעיה** [הוזלו קרקעותיו], שמאחר שיודעים שהוא דחוק בממונו רוצים אנשים לנצל את דוחקו ואין הם רוצים לקנות ממנו אלא במחיר מוזל.