## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 83a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 83a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 83a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/83a:1)

השימוש ב**לשון סורסי** (ארמי סורי) **למה?** מדוע ידברו יהודים בלשון ארמית, שבה היו רגילים? אלא ידברו **או לשון הקדש** שהוא לשונם **או לשון יונית** שהיא לשון השלטון! **ו**כיוצא בזה **אמר ר' יוסי:** ב**בבל לשון ארמי** שמדברים בו יהודים **למה? או** שידברו **לשון הקדש** שהיא לשונם, **או** שידברו **לשון פרסי** שהיא לשון השלטון, והרי שחכמת יוונית מותרת! ומתרצים, **אמרי** [אומרים]: יש להבחין בין הדברים, **לשון יוני לחוד** שהוא מותר, **חכמת יונית לחוד** והיא שנאסרה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 83a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 83a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/83a:2)

ומקשים על כך: **וחכמת יונית מי אסירא** [האם היא אסורה]? **והאמר** [והרי אמר] **רב יהודה אמר שמואל משום** (בשם) **רבן שמעון בן גמליאל,** על הכתוב **"עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי"** (איכה ג, נא), אמר שכך אירע לו עצמו: **אלף ילדים** (צעירים) **היו בבית אבא,** בבית הנשיאים ממשפחת הלל, **חמש מאות מהם למדו תורה, חמש מאות** האחרים **למדו חכמת יונית, ולא נשתייר מהם** לאחר המלחמות ומפלת ביתר **אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא!** משמע שמותר ללמוד חכמת יוונית!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 83a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 83a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/83a:3)

**אמרי** [אומרים] בתשובה: **שאני** [שונים] **בית רבן גמליאל, שהיו קרובים למלכות,** ומשום כך היו צריכים ללמוד חכמת יוונית. **וכדתניא** [וכמו ששנויה ברייתא]: **המספר קומי** (תספורת מיוחדת לגויים) — **הרי זה מדרכי האמורי** ואסור. ואולם **אבטולמוס בר ראובן התירו לו** חכמים **לספר קומי, מפני שהוא קרוב למלכות.** וכיוצא בזה **של בית רבן גמליאל התירו להם לספר** (לעסוק) **בחכמת יונית, מפני שקרובים למלכות.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 83a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 83a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/83a:4)

א שנינו במשנה ש**לא יגדל אדם את הכלב אלא אם כן קשור בשלשלאות כו'.** ומביאים באותו ענין: **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **לא יגדל אדם את הכלב** — **אלא אם כן קשור בשלשלת, אבל מגדל הוא** כלב **בעיר הסמוכה לספר** (לגבול), **וקושרו ביום ומתירו בלילה** לצורך שמירה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 83a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 83a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/83a:5)

ועוד באותו ענין, **תניא** [שנויה ברייתא] **ר' אליעזר הגדול אומר: המגדל כלבים** הרי הוא **כמגדל חזירים.** ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מכאן] ומה הוסיף על האיסור שבמשנה לגדל כלבים? ומשיבים: **למיקם עליה** [לעמוד, להתחייב על כך] **ב"ארור",** שלא רק איסור, אלא גם קללה יש בדבר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 83a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 83a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/83a:6)

**אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: בבל כעיר הסמוכה לספר דמי** [היא נחשבת] ומותר לגדל בה כלבים. ומעירים: **תרגמה** [תרגם, הסביר אותה] שאין הדבר מתייחס לכל ארץ בבל, אלא על העיר **נהרדעא** שבבבל שהיתה סמוך לספר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 83a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 83a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/83a:7)

ומעין הסבר לאיסור לגדל כלב, **דריש** [דרש] **ר' דוסתאי** ש**מן** העיר **בירי:** מה שנאמר **"ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל"** (במדבר י, לו), הרי זה בא **ללמדך, שאין שכינה שורה על ישראל** אם היו **פחות משני אלפים ושני רבבות,** שהוא "רבבות" ו"אלפי", ומיעוט רבים שנים. ואם היה **חסר** נפש **אחת** מביניהם, **והיתה אשה מעוברת ביניהם וראויה להשלים** מספר זה, **ונבח בה** עליה **כלב** ונבהלה **ו**כתוצאה מכך **הפילה** את עוברה, **נמצא זה** בעליו של הכלב **גורם לשכינה שתסתלק מישראל,** ומטעם זה אסרו לגדל כלבים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 83a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 83a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/83a:8)

וכעין זה מסופר: **ההיא איתתא דעלת למיפא בההוא ביתא** [אשה אחת שהיתה הרה שנכנסה לאפות לחם בבית אחד], **נבח בה כלבא** [הכלב] ונבהלה מאד. **אמר לה מריה** [בעליו של הכלב]: **לא תיסתפי מיניה, שקולי ניביה** [אל תפחדי ממנו כי נטולות שיניו] ואינו יכול לנשוך, **אמרה ליה** [לו]: **שקילי טיבותיך ושדיא אחיזרי** [קח את טובתך וזרוק אותה לקוצים], כלומר, אין כבר תועלת בטובה זו שאתה מודיעני בה, שכן כבר נגרם נזק, ו**כבר נד ולד** ממקומו, ועומדת אני להפיל.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 83a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 83a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/83a:9)

ב שנינו במשנה ש**אין פורסין נישבין** (מלכודות) **ליונים** במרחק של שלושים ריס (ארבעה מילין) מן העיר. ושואלים: **ומי אזלי כולי האי** [האם היונים הולכות רחוק כל כך]? **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה** כדי שלא יזיקו היונים לגני העיר. נמצא שאין תחום מעופן אלא בחמישים אמה! **אמר אביי: מישט שייטי טובא** [לשוט, לעוף, שטות הן הרבה] יותר מזה, ולכן אסור לפרוס מלכודות בתוך שלושים ריס מן העיר, ואולם **כרסייהו** [כרסן] **בחמשים אמה מליא** [מלאה], ולכן כשמרחיקן יותר מחמישים אמה אינן מזיקות הרבה, ולא גזרו על כך.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 83a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 83a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/83a:10)

ושואלים: **ומישט** [וכי לשוט] שטות הן רק **שלשים ריס ותו** [ויותר] **לא?** **והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: **בישוב** (איזור מיושב) **אפילו מאה מיל לא יפרוס** את הנישבין ליונים! **רב יוסף אמר** בתשובה לכך: מדובר בברייתא **בישוב כרמים,** שיש בו כרמים סמוכים זה לזה, והיונים עוברות מכרם לכרם. **רבה אמר:** מדובר כאן **בישוב שובכין** ודרך היונים לעוף למרחקים גדולים משובך לשובך.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 83a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 83a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/83a:11)

ומקשים על רבה: **ותיפוק ליה** [ותצא לו] הלכה זו שאין פורסים **משום שובכין גופייהו** [עצמם] שהרי עלול הוא לצוד את היונים שמאותם השובכים! ומשיבים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] שמדובר כאן **ב**שובכים שהם של **גוי. ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] **ב**שובכים שהם של יוני **הפקר. ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] **ב**שובכים **דידיה**