## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 88b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 88b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 88b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/88b:1)

**אזל** [הלך] **רב שמואל בר אבא קמיה** [לפני] **ר' ירמיה בר אבא** לתבוע את נכסי אמו שניתנו לו, **אוקמיה בנכסי** [העמידו, נתן לו זכות, בנכסים] לפי השטר. **אזל** [הלך] **ר' אבא** בעלה של האם **אמרה למילתא קמיה** [אמר את הדבר לפני] **רב הושעיא, אזל** [הלך] **רב הושעיא אמרה קמיה** [אמר אותה לפני] **רב יהודה. אמר ליה** [לו] רב יהודה: **הכי** [כך] **אמר שמואל: האשה שמכרה בנכסי מלוג** (נכסים שלה שהבעל אוכל את פירותיהם) **בחיי בעלה ומתה** — דין הוא ש**הבעל מוציא** אותם **מיד הלקוחות** (הקונים). ואף מתנה זו שנתנה לבנה — כמכר הוא, והכל שייך לבעל.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 88b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 88b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/88b:2)

**אמרוה** את ההלכה הזו של רב יהודה **קמיה** [לפני] **ר' ירמיה בר אבא** שפסק לא כך, שכן נתן הנכסים ביד רב שמואל, **אמר להו** [להם]: **אנא מתניתא ידענא** [אני את המשנה אני יודע] ועליה אני סומך, **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **הכותב נכסיו לבנו** שיזכה בהם הבן **לאחר מותו** וכל עוד האב חי הוא יהנה מפירות הנכסים — **הבן אינו יכול למכור** את הנכסים הללו **מפני שהן** עדיין **ברשות האב,** **והאב אינו יכול למכור מפני שהן כתובין** ושייכים **לבן.** אם **מכר האב** — הריהם **מכורים** לקונה, לאכול מפירותיהם **עד שימות** האב. אם **מכר הבן** את הנכסים — **אין לו ללוקח** בהם דבר **עד שימות האב.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 88b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 88b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/88b:3)

ומכאן נלמד: **כי מיית** [כאשר ימות] ה**אב מיהא אית ליה** [בכל אופן יהיה לו] **ללוקח** נכס זה, **ואף על גב** [ואף על פי] ש**מת הבן בחיי אב,** ש**לא אתו** [באו] כלל **לידי הבן.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 88b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 88b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/88b:4)

ומסבירים ביתר פירוט את דבריו של ר' ירמיה בר אבא, שאנו מפרשים משנה זו **כ**דעת **ר' שמעון בן לקיש,** ש**אמר: לא שנא** [שונה] אם **מת הבן בחיי האב** ש**לא אתו** [באו] הנכסים כלל **לידיה** [לידו] של ה**בן,** **לא שנא** [שונה] אם **מת האב בחיי הבן, דאתו לידיה** [שבאו לידו] של ה**בן,** בכל אופן **קנה** ה**לוקח.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 88b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 88b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/88b:5)

**דאתמר** [שנאמר] שנחלקו בהלכה הנוגעת למשנה בכותב נכסיו לבנו. **מכר הבן** את ירושתו **בחיי האב, ומת הבן בחיי האב,** ואחר כך מת האב, **ר' יוחנן אמר: לא קנה לוקח, ריש לקיש אמר: קנה לוקח.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 88b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 88b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/88b:6)

ומסבירים את טעמיהם בפירוט: **ר' יוחנן** ש**אמר** ש**לא קנה לוקח, אמר** [אומר] **לך** את טעמו בהסבר דבריו: **כי קתני מתניתין** [כאשר שנה במשנתנו] **מכר הבן לא קנה לוקח עד שימות האב, וכי מיית** [וכאשר מת] **האב אית ליה** [יש לו] **ללוקח** נכס זה, מדובר ש**לא מת הבן בחיי האב, דאתו** [שכבר באו] הנכסים לגמרי **לידי הבן** כשמת האב, ומידיו עוברים הם ליד הלוקח. **אבל מת הבן בחיי האב,** ש**לא אתו לידיה** [באו לידיו] של ה**בן,** **כי מיית** [כאשר מת] **אב נמי לית ליה** [גם כן אין לו] **ללוקח** בהם דבר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 88b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 88b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/88b:7)

ואומרים: **אלמא קא סבר** [מכאן רואים שהוא סבור] ש**קנין פירות** שיש לאדם בדבר — **כקנין הגוף דמי** [נחשב], **ו**כיון שהאב אוכל את הפירות נמצא ש**כי זבין** [כאשר מכר] הבן — **לאו דידיה זבין** [לא את שלו מכר], שהרי אינו יכול למכור את זכות אכילת הפירות, השייכת לאב.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 88b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 88b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/88b:8)

ואילו **ר' שמעון בן לקיש** ש**אומר קנה לוקח,** טעמו **כי קתני מתניתין** [כאשר שנה במשנתנו] **מכר הבן אין ללוקח עד שימות האב,** משמע: **כי מיית** [כאשר ימות] **אב מיהת אית ליה** [מכל מקום יש לו] **ללוקח,** **לא שנא** [שונה] **לא מת הבן בחיי האב דאתו לידיה** [שבאו לידיו] של ה**בן** **ולא שנא** [שונה] אם **מת הבן בחיי האב** ש**לא אתו לידיה דבן** [באו לידיו של הבן] בכל מקרה **קנה לוקח,** ומעירים:


###### Steinsaltz on Bava Kamma 88b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 88b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/88b:9)

**אלמא קסבר** [מכאן שהוא סבור]: **קנין פירות לאו** [לא] **כקנין הגוף דמי** [נחשב], **וכי קא זבין** [וכאשר הוא מוכר] — **דידיה קא זבין** [את שלו הוא מוכר]. ושבים להסבר טענתו של ר' ירמיה בר אבא.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 88b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 88b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/88b:10)

**ואנן השתא** [ואנו עכשיו], **בין ר' ירמיה בר אבא ובין רב יהודה,** הלא **כר' שמעון בן לקיש סבירא להו** [סבורים הם], **וקאמר** [ואומר] **ר' ירמיה בר אבא: אי סלקא דעתך** [אם עולה על דעתך] לומר ש**קנין פירות כקנין הגוף דמי** [נחשב], אם כן, **כי מיית** [כאשר ימות] ה**אב** **ומיית** [ומת] **הבן בחיי האב, אמאי אית ליה** [מדוע יש לו] **ללוקח** זכות בהם? הרי **כי קא זבין האי לאו דידיה קא זבין** [כאשר זה הבן מכר, לא את שלו הוא מכר]!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 88b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 88b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/88b:11)

**אלא לאו שמע מינה** [האם לא תלמד מכאן] ש**קנין פירות לאו** [לא] **כקנין הגוף דמי** [נחשב], ואם כן מדוע לא יזכה רב שמואל בר אבא בנכסים שנתנה לו אמו בחייה?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 88b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 88b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/88b:12)

**אהדרוה לקמיה** [החזירו את התשובה הזו לפני] **רב יהודה, אמר להו** [להם]: **הכי** [כך] **אמר שמואל:** הלכה **זו** שבעל מוציא מיד לקוחות **אינה דומה למשנתנו** באב שכתב נכסיו לבנו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 88b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 88b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/88b:13)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **אמר רב יוסף: בשלמא אי תני איפכא** [נניח אם היה שונה ההיפך]: **הכותב נכסיו לאביו** לאחר מותו, ומכר האב בחיי הבן, ומת בחיי הבן, ואומרת המשנה כי הלוקח זוכה בנכסים לאחר מות הבן, **איכא למפשט מינה** [יש, אפשר, לפתור מכאן] ש**קנין פירות לאו** [לא] **כקנין הגוף דמי** [נחשב], וכפי שהוכחנו קודם.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 88b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 88b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/88b:14)

**אלא השתא** [עכשיו] **דקתני** [שהוא שונה] דווקא **הכותב נכסיו לבנו,** טעמו של דבר שהמכר של הבן בחיי אביו תקף **משום** שהבן **ראוי ליורשו הוא,** שיש לו כבר זכות בנכסים, ולא משום השטר לבדו. ואילו במקרה של רב שמואל בר אבא, הרי לא הבן יורש, אלא הבעל הוא יורשה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 88b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 88b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/88b:15)

**אמר ליה** [לו] **אביי** לרב יוסף: **אטו ברא ירית אבא, אבא** [וכי הבן יורש את האב, והאב] **לא ירית ברא** [יורש את הבן]? ומצד זכות הירושה אין איפוא הבדל ביניהם. **אלא** גם אם היה שונה במשנה "הכותב נכסיו לאביו", היינו מבינים כי טעם הדבר — **לאברוחינהו לנכסי מבריה קא אתי** [להבריח את הנכסים מבנו הוא בא, רוצה], ומשום כך כתבם לאביו. **הכא נמי לאברוחינהו לנכסי מאחוה אתי** [כאן גם כן, באב שכותב לבנו, להבריח את הנכסים מאחיו הוא בא], שיש לאב בנים אחרים, והוא רוצה שרק בנו זה יירש נכסיו. ואם כן, אין ראיה משימוש המשנה במקרה זה דווקא.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 88b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 88b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/88b:16)

**אלא** יש לדחות הסבר זה שאמרנו, ולומר באופן אחר: **מאי** [מה] פירוש מה שאמר שמואל שזכות הבעל בנכסים שמכרה אשתו בחייה **אינה דומה למשנתנו** לפיה אב אינו זוכה בנכסים שמכר בנו? הטעם הוא אחר: **משום** שיש כאן **תקנת אושא,** שהיא תקנה מיוחדת לגבי זכות הבעל בנכסי אשתו. ש**אמר ר' יוסי בר חנינא: באושא התקינו,** ש**האשה שמכרה בנכסי מלוג** שהכניסה בנישואיה לבעלה והיה המכר **בחיי בעלה ומתה, הבעל מוציא** את הנכסים **מיד הלקוחות.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 88b:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 88b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/88b:17)

**אמר רב אידי בר אבין, אף אנן נמי תנינא** [אף אנו גם כן שנינו] רמז לתקנת אושא במקור אחר, אם היו עדים שאמרו: **"מעידים אנו באיש פלוני שגירש את אשתו ונתן** לה את **כתובתה",**