## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 90a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 90a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 90a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/90a:1)

**הקדש** (שמקדיש דבר בקדושת הגוף), **חמץ** (שהגיע הפסח וחל איסור חמץ) **ושחרור** של עבד — **מפקיעים מידי שיעבוד.** ואף כאן, כיון שחבלה בעבד והוא משתחרר בכך — בטל ממנו השיעבוד שמשועבדים נכסי מלוג שלה לבעלה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 90a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 90a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/90a:2)

ואומרים: אם כן **לימא** [האם לומר] ששיטת **רבא** במחלוקת **תנאי** [תנאים] **היא** שנויה, שהרי בברייתא האחרת נאמר שאינו יוצא כלל בשן ועין ואם כן לדעה זו אין השחרור מפקיע ממנו את שיעבוד הבעל על נכסי המלוג! ודוחים: **לא, דכולי עלמא אית להו** [הכל יש להם, מקבלים] את שיטת **רבא, והכא אלמוה רבנן לשיעבודא** [וכאן לדעת הברייתא האחרת, חיזקו חכמים במיוחד את השיעבוד] של ה**בעל** יותר משאר שיעבודים, שלא יופקע על ידי שחרור.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 90a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 90a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/90a:3)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] באופן אחר: **דכולי עלמא לית להו להני תנאי** [לדעת הכל אין להם לתנאים הללו בשתי הברייתות] **תקנת אושא, והכא** [וכאן] **ב**עצם השאלה האם **קנין פירות כקנין הגוף דמי** [נחשב] **קמיפלגי** [חלוקים הם],


###### Steinsaltz on Bava Kamma 90a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 90a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/90a:4)

**ובפלוגתא דהני תנאי** [ובמחלוקת של תנאים אלה], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **המוכר עבדו** הכנעני **לאחר, ופסק עמו** עם הקונה תנאי **על מנת שישמשנו** העבד עוד **שלשים יום** לאחר שמכרו, ואם כן יש למוכר באותם שלושים יום קנין פירות בעבד. ונחלקו תנאים מה דינו של העבד באותם שלושים יום.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 90a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 90a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/90a:5)

**ר' מאיר אומר: ראשון,** כלומר, המוכר **ישנו בדין יום או יומים** כדין כל בעליו של עבד, שאם היכה בו מכות קשות ומת תחת ידיו, רק אם מת בתוך יום או יומיים מההכאה (ולא לאחר מכן) הרי הוא חייב מיתה עליו. ונחשב המוכר כבעליו של העבד **מפני שהוא תחתיו,** שבפועל הוא עדיין נמצא ברשותו. ומסבירים: **קסבר** [סבור הוא]: ש**קנין פירות,** כלומר, זכות השימוש בדבר **כקנין הגוף דמי** [נחשב].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 90a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 90a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/90a:6)

ואילו **ר' יהודה אומר:** האדון ה**שני,** הקונה, דווקא הוא **ישנו בדין יום או יומים, מפני שהוא כספו** ולא המוכר. ומסבירים: **קסבר** [סבור הוא]: **קנין פירות לאו** [לא] **כקנין הגוף דמי** [נחשב].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 90a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 90a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/90a:7)

ואילו **ר' יוסי אומר: שניהם ישנן בדין יום או יומים, זה,** המוכר, **מפני שהוא תחתיו, וזה,** הקונה, **מפני שהוא כספו.** ומסבירים: **מספקא ליה** [מסופק לו] לגבי **קנין פירות, אי** [אם] **כקנין הגוף דמי** [הוא נחשב] **אי לאו** [אם לא] **כקנין הגוף דמי** [הוא נחשב], **ו**כלל הוא: כל דבר שהוא בכלל **ספק נפשות,** נוהגים בדינו **להקל,** ולכן אם היכה אחד מהם את העבד ומת לאחר יומיים — אין הורגים מספק, שמא הוא האדון.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 90a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 90a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/90a:8)

**ר' אליעזר אומר: שניהם אינן בדין יום או יומים,** והריהם כשאר כל אדם ולכן אם מת מחמת ההכאה של אחד מהם — חייב הלה מיתה אף לאחר יומיים. ומדוע? **זה,** הקונה, **לפי שאינו תחתיו, וזה,** המוכר, **לפי שאינו כספו.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 90a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 90a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/90a:9)

**אמר רבא: מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' אליעזר?** — **אמר קרא** [הכתוב] בטעמה של הלכה זו: **"כי כספו הוא"** (שמות כא, כא), לדייק מכאן: **כספו המיוחד לו,** ולא בזמן שיש זכות כלשהי לאחר בו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 90a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 90a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/90a:10)

ועוד אומרים: **כמאן אזלא** [כדעת מי הולכת] **הא** [זו] ש**אמר אמימר: איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג** של האשה — **לא עשו ולא כלום? כמאן** [כדעת מי] — **כ**דעת **ר' אליעזר,** הסבור שדבר שאינו קנין גמור של אדם אינו יכול למכור אותו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 90a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 90a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/90a:11)

ועוד שואלים: **מאן תנא להא דתנו רבנן** [מי שנה את זו ששנו חכמים]: **מי שחציו עבד וחציו בן חורין, וכן עבד של שני שותפין** — **אין** הם **יוצאין** לחירות אם בעליהם חבלו בהם **בראשי אברים שאינן חוזרין** כגון שן ועין? **אמר ליה** [לו] **רב מרדכי לרב אשי, הכי אמרי משמיה** [כך אומרים משמו] של **רבא:** שיטת **ר' אליעזר היא;**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 90a:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 90a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/90a:12)

**מי** [האם] **לא אמר ר' אליעזר** בדין יום או יומיים: **"כספו"** כוונתו **המיוחד לו, הכא נמי** [כאן גם כן] בדין שן ועין נאמר שהכתוב **"עבדו"** ("וכי יכה איש את עין עבדו... לחפשי ישלחנו תחת עינו. ואם שן עבדו... לחפשי ישלחנו תחת שינו". שמות כ״א:כ״ו-כ״ז, פסוקים כו–כז) כוונתו: **המיוחד לו.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 90a:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 90a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/90a:13)

א משנה **התוקע** (המכה) **לחבירו** על אוזנו — **נותן לו סלע** כקנס דמי בושתו. **ר' יהודה אומר משום** (בשם) **ר' יוסי הגלילי:** נותן לו **מנה** (מאה דינרים). אם **סטרו** על לחיו — **נותן לו מאתים זוז.** סטרו **לאחר ידו,** כלומר, אם היכהו על הלחי, לא בחלק הפנימי של כף היד אלא בצידה החיצון, שהיא בושה גדולה — **נותן לו ארבע מאות זוז.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 90a:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 90a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/90a:14)

**צרם** (משך, פגם) **באזנו,** או **תלש בשערו,** או **רקק** (ירק בו) **והגיע** (ופגע) **בו ד**באיש שירק בו **רוקו,** או **העביר** (הוריד) **טליתו ממנו,** או **פרע** (חשף) **ראש האשה** מכיסויה **בשוק** (בפומבי) — **נותן לו** (לה) **ארבע מאות זוז.**