## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 92a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:1)

**יכול אפילו** היה אילן הסרק **מעולה בדמים,** יקר יותר מאילן מאכל, יהא כך הדין שאילן סרק קודם בקציצתו לאילן מאכל? — **תלמוד לומר: "רק",** למעט, שאף שאילן סרק קודם לאילן פרי, הכל תלוי בהפסד שיש בדבר, ובמקרים מסויימים יהא אילן פרי קודם לאילן סרק.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:2)

ומסופר: **שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי** [הביא לו אריסו תמרים]. **אכיל, טעים בהו טעמא דחמרא** [אכל, טעם בהם טעם של יין]. **אמר ליה** [לו] לאריס: **מאי האי** [מה זה]? **אמר ליה** [לו]: **ביני גופני קיימי** [בין הגפנים התמרים עומדים] ולכן יש בהם טעם מסויים של יין. **אמר** שמואל: **מכחשי בחמרא כולי האי** [מכחישים ביין כל זאת כל כך הרבה] שמרגישים בתמרים טעם יין? **למחר** קצוץ את התמרים ו**אייתי** [הבא] **לי** את **מקורייהו** [קצה האילן] לאכילה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:3)

וכיוצא בו: **רב חסדא חזא תאלי בי גופני** [ראה באחוזתו דקלים בין הגפנים]. **אמר ליה לאריסיה** [לו לאריסו]: **עקרינהו** [עקור אותם], את הדקלים, שכן **גופני קני דקלי** [הגפנים קונים את הדקלים] ומחירם מרובה יותר, ואילו **דקלי לא קני גופני** [דקלים אינם קונים גפנים].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:4)

א משנה **אף על פי שהוא,** המזיק, **נותן לו** לניזק את כל התשלומים המגיעים לו עבור נזקו, **אין נמחל** **לו** משמים **עד שיבקש ממנו** מחילה, **שנאמר: "ועתה השב אשת** האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך**"** (בראשית כ, ז). **ומנין שאם לא מחל לו** הניזק **שהוא אכזרי? שנאמר: "ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך"** (שם פסוק יז).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:5)

**האומר** לחבירו **"סמא את עיני",** או **"קטע את ידי",** או **"שבר את רגלי"** ועשה זאת — אף על פי כן **חייב** בכל הנזקים. ואף אם הוסיף ואמר לו במפורש **"**עשה כן **על מנת לפטור"** — בכל זאת **חייב.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:6)

אם אמר לו **"קרע את כסותי",** או **"שבר את כדי"** — **חייב,** אבל אם אמר לו במפורש שיעשה כן **על מנת לפטור** — **פטור.** לעומת זאת, אם אמר **"עשה כן,** כלומר, הזק **לאיש פלוני על מנת לפטור"** — **חייב, בין** שאמר להזיקו **בגופו בין בממונו.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:7)

ב גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כל** סכומים **אלו שאמרו** במשנה הקודמת, שחייב אדם לשלם לחבירו אם סטר לחבירו וכיוצא בזה, הם **דמי בושתו,** שלזה יש קנס קצוב, **אבל** בנוגע ל**צערו** של אדם **אפילו הביא** החובל **כל אילי נביות** המשובחים **שבעולם** לשם קרבן, **אין נמחל לו** למזיק **עד שיבקש ממנו,** מן הניזק, מחילה, **שנאמר: "השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך"** (שם פסוק ז).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:8)

ואגב שהובא הפסוק תוהים: וכי יש להבין מכאן ש**אשת נביא בעי אהדורי** [צריך להחזיר], **אשת אחר לא בעי אהדורי** [צריך להחזיר]?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:9)

**אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן,** כך צריך לפרש: **"השב אשת האיש" מכל מקום,** שהרי אשתו היא. **ודקא אמרת** [ומה שאמרת] אבימלך: **"הגוי גם צדיק תהרג. הלא הוא אמר לי אחתי היא והיא גם הוא אמרה אחי הוא"** (שם פסוקים ד–ה)! על כך יש להשיב לך כי אינך כה צדיק, וטעם הדבר שאמר ששרה אחותו היא, כי **נביא הוא, וכבר לימד,** כלומר, כבר למד כיצד לנהוג מתוך התנהגותך שלך, ש**אכסנאי** (אורח) **שבא לעיר, על עסקי** (ענייני) **אכילה ושתיה שואלין אותו, או על עסקי אשתו שואלין אותו,** האם שואלים את האורח **אשתך היא? אחותך היא?** ולכן האשמה תלויה בך, שחשד שבאים לגזול ממנו את אשתו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:10)

ומעירים: **מכאן לבן נח שנהרג** אפילו על דבר שחטא בו בלי לדעת שהוא אסור, משום **שהיה לו ללמוד ולא למד.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:11)

אגב הזכרת ענין אברהם ואבימלך מפרשים עוד מהפסוקים באותו ענין. נאמר שם: **"כי עצר עצר ה'** בעד כל רחם לבית אבימלך" (שם פסוק יח). **אמר ר' אלעזר: שתי עצירות הללו** הכתובות שם ("עצור עצר"), **למה?** **אחת באיש** — שלא יצאה ממנו **שכבת זרע, שתים באשה** — שלא יצאה לא **שכבת זרע** **ו**לא **לידה,** שלא יכלה ללדת.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:12)

**במתניתא תנא** [בברייתא שנה]: **שתים באיש** — **שכבת זרע וקטנים** (מי רגלים), **שלשה באשה** — גם **שכבת זרע** **ו**גם **קטנים** **ו**גם **לידה.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:13)

**רבינא אמר: שלש באיש** — **שכבת זרע וקטנים ופי טבעת,** שגם צואה לא יכלו להוציא, שלא יכלו כלל לעשות צרכיהם, ואילו **ארבעה באשה** — **שכבת זרע** **ולידה, וקטנים ופי טבעת.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:14)

עוד נאמר שם: **"בעד כל רחם"** — **אמרי דבי** [אמרו החכמים של בית מדרשו] של **ר' ינאי: אפילו תרנגולת של בית אבימלך לא הטילה ביצתה** באותה הזמן, שהרי נאמר "כל רחם" לא רק של הנשים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:15)

ג אגב הזכרת ענין זה של אבימלך מביאים שורה של שאלות ששאל רבא את רבה בר מרי, והראשונה בהן קשורה לענין זה. **אמר ליה** [לו] **רבא לרבה בר מרי: מנא הא מילתא דאמור רבנן** [מנין דבר זה שאמרו חכמים]: **כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה? אמר ליה** [לו]: ראיה לדבר, **דכתיב** [שנאמר]: **"וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו"** (איוב מב, י).


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:16)

**אמר ליה** [לו] רבא: **את אמרת מהתם, ואנא אמינא מהכא** [אתה אומר משם, מן הכתובים, ואני אומר מכאן, מן התורה], שנאמר: **"ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו"** (בראשית כ, יז), **וכתיב** [ונאמר] מיד אחר כך **"וה' פקד את שרה כאשר אמר"** (שם כא, א), הכוונה היא **כאשר אמר אברהם אל אבימלך,** שמשום שהתפלל עליו שתלדנה הנשים בביתו — הוא עצמו זכה להיענות בכך.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:17)

ועוד **אמר ליה** [לו] **רבא לרבה בר מרי: מנא הא מילתא דאמרי אינשי** [מנין דבר זה שאומרים אנשים] בפתגם עממי: **בהדי הוצא לקי כרבא** [יחד עם הקוץ לוקה גם הכרוב], שפעמים עוקרים את הכרוב עם הקוץ? **אמר ליה** [לו], **דכתיב** [שנאמר]: **"למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם ה'"** (ירמיה ב, כט), משמע מלשון "כולכם" שנאמרה התוכחה לכולם, אפילו לאלה שלא היו פושעים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:18)

**אמר ליה** [לו] רבא: **את אמרת מהתם, ואנא אמינא מהכא** [אתה אומר משם, מן הנביאים, ואני אומר ראיה מכאן, מן התורה] שאמר ה' למשה לאחר שליקטו אנשים מבני ישראל מן בשבת: **"עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי"** (שמות טז, כח), ומשמע שאף משה בכלל זה, אף שהוא לא חטא.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:19)

ועוד **אמר ליה** [לו] **רבא לרבה בר מרי: כתיב** [נאמר] ביוסף: **"ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים** ויציגם לפני פרעה**"** (בראשית מז, ב), **מאן נינהו** [מי הם אותם] **חמשה? אמר ליה** [לו]: **הכי** [כך] **אמר ר' יוחנן: אותן שהוכפלו בשמות** בברכה שבירכם משה, דן, זבולון, גד, אשר, ונפתלי (ראה דברים, לג), משום שהיו חלשים, ואותם הביא יוסף לפני פרעה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:20)

ושואלים: הרי **יהודה נמי איכפולי מיכפל** [גם כן הוכפל] בברכה, ובוודאי שהיה גיבור!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:21
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:21)

**אמר ליה** [לו]: **למילתיה** [לעניינו] **הוא דאיכפל** [שהוכפל] לשם דבר אחר, ש**אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן, מאי דכתיב** [מהו שנאמר] בברכת משה: **"יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר"** (דברים, לג ו) ומיד אחר כך: **"וזאת ליהודה"** (שם פסוק ז)?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:22
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:22)

ש**כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון,** ולא היה שלדו מחובר **עד שבא משה** לפני מותו **ובקש** עליו **רחמים.** **אמר לפניו: רבונו של עולם, מי גרם לראובן שיודה** על מה שחטא בבלהה ועל כך זכה לברכה שלא יצא מכלל מנין שנים עשר בני יעקב (ראה בראשית לה, כב)? — **יהודה,** לכן נאמר


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:23
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:23)

**מיד** אחר כך שהתפלל משה **"שמע ה' קול יהודה"** (דברים, לג, ז), **על איבריה לשפא** [נכנסו איבריו למקומם] והיה שלדו מחובר ושלם. ועדיין **לא הוו קא מסקי למתיבתא דרקיעא** [העלוהו לישיבה של מעלה], על כך התפלל משה: **"ואל עמו תביאנו"** (דברים, לג, ז), שיהא עם "עמו" — שאר החכמים. הועילה תפילה זו, ועדיין **לא הוה ידע מאי קאמרי רבנן** [היה יודע שם מה אומרים חכמים], **ולמשקל ומיטרח בהדי רבנן** [ולשאת ולתת יחד עם החכמים], על כך ביקש: **"ידיו רב לו"** (דברים, לג, ז), שתהיה לו יכולת ללמוד איתם. ועדיין **לא הוה סליק ליה שמעתתא אליבא דהלכתא** [היתה עולה לו השמועה על פי הלכה], התפלל עליו: **"ועזר מצריו תהיה"** (דברים, לג, ז). כלומר, שינצח בדבר הלכה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 92a:24
[Steinsaltz on Bava Kamma 92a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/92a:24)

ועוד **אמר ליה** [לו] **רבא לרבה בר מרי: מנא הא מילתא דאמרי אינשי** [מנין דבר זה שאומרים אנשים]: **בתר עניא אזלא עניותא** [אחר העני הולכת עניות]? **אמר ליה** [לו], **דתנן** [שכן שנינו במשנה] **עשירים מביאין בכורים בקלתות** (סלים) **של זהב ושל כסף,** והכהנים נוטלים את הביכורים ומחזירים את הקלתות, **ועניים** מביאים אותם **בסלי נצרים של ערבה קלופה,** ובמקרה זה **הסלים והבכורים נותנים לכהנים.** נמצא שהעשיר מקבל בחזרה את הסל של זהב שהביא, ואילו העני מאבד גם את סלו. **אמר ליה** [לו]: **את אמרת מהתם, ואנא אמינא מהכא** [אתה אומר משם, מן המשנה, ואני אומר מכאן, מן התורה] ראיה לדבר: