## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 97a

###### Steinsaltz on Bava Kamma 97a:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 97a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/97a:1)

ושואלים: **ומי** [והאם] **אמר רב** כי **עבדא כמקרקעי דמי** [עבד נחשב כקרקעות]? **והאמר** [והרי אמר] **רב דניאל בר רב קטינא אמר רב: התוקף** (תופס) **בעבדו של חבירו ועשה בו,** בעבד, **מלאכה** — **פטור** מלשלם לחבירו את שכר עבודתו של עבדו. **ואי סלקא דעתך עבדא כמקרקעי דמי** [ואם עולה על דעתך לומר בשיטת רב שעבד נחשב כקרקעות], **אמאי** [מדוע] **פטור** מלשלם? הלא העבד, בדומה לקרקע, **ברשותא דמריה קאי** [ברשות בעליו הוא עומד] תמיד, בכל מקום שהוא נמצא, ונמצא שעשה מלאכה בדבר שאינו שלו וצריך לשלם!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 97a:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 97a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/97a:2)

ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] שהכריח התוקף את העבד לעבוד למענו **שלא בשעת מלאכה** רגילה, ולא ביטל אותו ממלאכתו. וכיון שלא חיסר מאומה מן הבעלים, אינו צריך לשלם עבור מה שנהנה. **כי הא** [כמו ענין זה] ש**שלח ליה** [לו] **ר' אבא למרי בר מר, בעי מיניה** [שאל ממנו] **מרב הונא** שאלה זו: **הדר בחצר חבירו שלא מדעתו** (מידיעתו ורצונו) של חבירו, שלא נתן לו את החצר מרצונו, האם **צריך להעלות לו שכר** על כך **או אין צריך להעלות לו שכר? ושלחו ליה** [לו] בתשובה: **אינו צריך להעלות לו שכר.** והסבר הדבר משום שלא הפסידו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 97a:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 97a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/97a:3)

את ההשוואה הזו דוחים: **הכי השתא** [כך אתה משווה] שני עניינים אלו זה לזה? **בשלמא התם** [נניח שם] בענין הדר בחצר חבירו, **בין למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] בהסבר הפטור שהוא משום **ביתא מיתבא יתיב** [שהבית הנושב בבני אדם הוא מיושב] ולכן **ניחא ליה** [נוח לו] לבעלים שיש מישהו שיושב בבית, **בין למאן דאמר** [למי שאומר] שטעם הדבר משום **"ושאיה יכת שער"** (ישעיה כד, יג), שבית שומם נחרב, ולכן הדר בחצירו שומר לו על ביתו, גם כן **ניחא ליה** [נוח לו] לבעלים הדבר, ולכן פטור הדייר מלשלם לו שכר,


###### Steinsaltz on Bava Kamma 97a:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 97a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/97a:4)

**אלא הכא מי ניחא ליה דנכחוש עבדיה** [כאן האם נוח לו שיכחיש, יפסיד, זה שהשתמש בעבד את עבדו] על ידי מלאכה? **אמרי** [אומרים] בתשובה לכך: **הכי נמי ניחא ליה** [כאן גם כן נוח לו] הדבר כדי ש**לא ליסתרי עבדיה** [יתרגל עבדו להתבטל].


###### Steinsaltz on Bava Kamma 97a:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 97a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/97a:5)

ובענין זה מסופר: **בי** [אנשי ביתו] של **רב יוסף בר חמא** על פי הוראתו **הוו תקיף** [היו תופסים] **עבדי דאינשי** [אנשים] **דמסיק בהו זוזי ועבדי בהו** [שהוא היה נושה בהם כסף, ועושים בהם] **מלאכה** בעל כרחם. **אמר ליה** [לו] לרב יוסף בר חמא **רבה בריה** [בנו]: **מאי טעמא עביד מר הכי** [מה טעם עושה אדוני כך] ומשתמש בעבדים אלה? **אמר ליה** [לו], ש**אמר רב נחמן: עבדא** [העבד] — אפילו את **נהום כריסיה לא שוי** [הלחם של כריסו אינו שווה], ואינו מחסר את הבעלים דבר כשהעבד עובד ואוכל אצלו. **אמר ליה** [לו] בנו: **אימא** [אמור] ש**אמר רב נחמן** דבר זה על עבד מסויים, **כגון דארו עבדיה דמרקיד בי כובי** [עבדו שהיה מרקד בין החנויות] ולא היה עושה דבר, אבל **כולהו עבדי מעבד עבדי** [כל העבדים עובדים הם]!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 97a:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 97a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/97a:6)

**אמר ליה** [לו]: **אנא** [אני] **כ**שיטת **רב דניאל סבירא לי** [סבור אני], ש**אמר רב דניאל בר רב קטינא אמר רב: התוקף בעבדו של חבירו ועשה בו מלאכה** — **פטור, אלמא** [מכאן] ש**ניחא ליה** [שנוח לו] לאדם ש**לא ליסתרי עבדיה** [יתרגל עבדו להתבטל], ואם כן אין הבעלים מפסיד בכך כשאינו משתמש בעבדיו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 97a:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 97a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/97a:7)

**אמר ליה** [לו] בנו: **הני מילי היכא דלא מסיק בהו זוזי** [דברים אלה אמורים דווקא במקום שאינו נושה התופס ומשתמש בהם בבעלים של העבד כסף], **מר** [אדוני] **כיון דמסיק בהו זוזי מחזי** [שנושה בהם כסף נראה] הדבר **כרבית.** ש**אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: אף על פי שאמרו הדר בחצר חבירו שלא מדעתו אין צריך להעלות לו שכר,** אבל אם **הלוהו** לחבירו **ודר בחצר חבירו** הלווה — **צריך להעלות לו שכר,** כדי שלא ייראה הדבר כריבית! **אמר ליה** [לו] רב יוסף בר חמא לבנו: **הדרי** [חוזר אני] **בי** ממעשים אלה ולא אעשה כך יותר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 97a:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 97a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/97a:8)

**איתמר** [נאמר]: **התוקף** (תופס) **ספינתו של חבירו ועשה בה מלאכה,** מה יכול בעל הספינה לתבוע? **אמר רב:** הברירה בידו, אם **רצה** — **שכרה נוטל,** אם **רצה** — **פחתה** (הפחת שפחתה מחמת מלאכה זו) **נוטל,** שיכול לתבוע את הסכום הגדול יותר. **ושמואל אמר: אינו נוטל אלא פחתה.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 97a:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 97a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/97a:9)

**אמר רב פפא: לא פליגי** [אין הם חלוקים] אלא כל אחד מהם דיבר במקרה אחר. **הא** [זה, רב] דיבר בספינה **דעבידא לאגרא** [שעשויה, שעומדת, להשכרה לעבודה], **הא** [זה, שמואל] דיבר בספינה ש**לא עבידא לאגרא** [עשויה להשכרה]. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **הא והא** [זה וזה] מדובר בספינה **דעבידא לאגרא** [שעשויה להשכרה], **הא דנחית ליה אדעתא דאגרא** [זה, רב, מדבר במקרה שירד התופס לספינה על דעת לשלם שכר] ולכן נותן שכר, **והא דנחית ליה אדעתא דגזלנותא** [וזה, שמואל, מדבר במקרה שירד על דעת גזלנות], שמשתמש בה כבגזילה, שלא על מנת לשלם, ומשום כך אינו נותן אלא פחתה ולא יותר, כדין הגזלנים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 97a:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 97a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/97a:10)

א שנינו במשנתנו: **גזל מטבע ונסדק** — משלם כשעת הגזילה (ששינוי הוא וקנאו בכך), אבל אם נפסל — אומר לו "הרי שלך לפניך" (שאין זה שינוי ולא קנאו בכך), ונחלקו חכמים בהסבר הלכה זו. **אמר רב הונא:** מה ששנינו **"נסדק"** — הכוונה ל**נסדק ממש,** מה ששנינו **"נפסל"** — הכוונה ש**פסלתו** ה**מלכות,** שאסרה להשתמש בו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 97a:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 97a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/97a:11)

**ורב יהודה אמר:** אם **פסלתו** ה**מלכות נמי** [גם כן] **היינו** [זהו] כ**נסדק** שהוא נפסד לגמרי, והרי זה שינוי של ממש. **אלא היכי דמי** [כיצד בדיוק הוא] ענין זה של **"נפסל"?** — **שפסלתו מדינה זו,** שאין בני המדינה רוצים עוד להשתמש בו, **ויוצאה** המטבע ומשתמשים בה **במדינה אחרת.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 97a:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 97a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/97a:12)

**אמר ליה** [לו] **רב חסדא לרב הונא: לדידך דאמרת** [לשיטה שלך שאתה אומר] כי **"נפסל"** הכוונה היא ש**פסלתו** ה**מלכות, הרי** המקרים האחרים הנזכרים במשנתנו **"פירות והרקיבו, יין והחמיץ", דכי** [שכמו] **פסלתו** ה**מלכות דמי** [נחשב הדבר] שאינם ראויים לשימוש, **וקתני** [ושנה] על כך: **משלם כשעת הגזילה,** שיש בכך שינוי, ומדוע כאן לא יהא הדין כן?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 97a:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 97a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/97a:13)

**אמר ליה** [לו]: **התם** [שם] במקרים אלה בזמן שמרקיב הפרי או מחמיץ היין הרי **נשתנה טעמו וריחו, הכא** [כאן] במטבע שנפסל על ידי המלכות **לא נשתנה** במטבע עצמה דבר.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 97a:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 97a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/97a:14)

ומן הצד השני **אמר ליה** [לו] **רבא לרב יהודה: לדידך דאמרת** [לשיטה שלך שאתה אומר] כי כאשר **פסלתו** ה**מלכות נמי** [גם כן] **היינו** [זהו] **"נסדק",** ששינוי של ממש הוא, **הרי** המקרה הנוסף הנזכר במשנתנו **"תרומה ונטמאת", דכי** [שכמו] **פסלתו** ה**מלכות דמי** [נחשב], **וקתני** [ושנה על כך]: **אומר לו "הרי שלך לפניך"!**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 97a:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 97a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/97a:15)

**אמר ליה** [לו]: **התם** [שם] **לא מינכר היזיקה** [ניכר ההיזק] ואי אפשר להבחין בין דבר טמא לטהור, **הכא מינכר היזיקה** [כאן ניכר ההיזק], שהרי רואים שמטבע בצורה זו אי אפשר לקנות בה.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 97a:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 97a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/97a:16)

ב ובענין זה של מטבע שנפסלה **איתמר** [נאמר] שנחלקו בבעיה הבאה: **המלוה את חבירו על המטבע, ונפסלה** אותה **המטבע, רב אמר:**