## Steinsaltz on Bava Kamma Daf 98b

###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:1
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:1)

**אי דאיכא סהדי דידעי מאי הוה בשטרא** [אם שיש עדים שיודעים מה היה כתוב בשטר], **ליכתבו ליה שטרא מעליא** [שיכתבו לו שנית שטר יפה], שהרי הם יכולים להעיד על מה שהיה, ולכתוב! **ואי דליכא סהדי, אנן מנא ידעינן** [ואם שאין עדים, מניין אנו יודעים] מה היה כתוב בשטר? **אמר רבא: תהא במאמינו,** ששורף השטר מאמין לבעליו שכך היה כתוב בו ובכל זאת פטור לדעת רבה, משום שלא הזיק ממון בידיו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:2
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:2)

**אמר רב דימי בר חנינא: הא** [זו] שאמר **רבה** — **מחלוקת ר' שמעון ורבנן היא. ל**שיטת **ר' שמעון** ש**אמר** שכל **דבר הגורם לממון כממון דמי** [הוא נחשב] — **מחייב** [חייב] על כך, **לרבנן דאמרי** [לחכמים שאומרים] ש**דבר הגורם לממון לאו** [לא] **כממון דמי** [הוא נחשב] — **לא מחייב** [חייב], וכן הוא דעת רבה הפוטרו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:3
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:3)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע: אימר** [אמור] ש**שמעת ליה** [אותו] את **ר' שמעון** שאומר **דבר הגורם לממון כממון דמי** [הוא נחשב] — **בדבר שעיקרו ממון,** שהדבר שהזיק היה בעל ערך כשלעצמו, **כ**פי שאמר **רבה,** ש**אמר רבה:** אם **גזל חמץ לפני הפסח, ובא אחר ושרפו במועד** — **פטור** השורף מלשלם לגזלן, **שהכל מצווים עליו לבערו** ומצוה עשה. אם שרפו **לאחר הפסח** — **מחלוקת ר' שמעון ורבנן** [וחכמים],


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:4
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:4)

**ל**דעת **ר' שמעון דאמר** [שאומר] ש**דבר הגורם לממון כממון דמי** [הוא נחשב] — **חייב** השורף, וצריך לשלם לגזלן, כי אף שהיה החמץ אסור בהנאה יכול היה הגזלן להחזיר אותו בעינו לנגזל ולהיפטר, ועכשיו שנשרף צריך להשיב לו דמי אותה כמות של חמץ, ואילו **לרבנן דאמרי** [לחכמים שאומרים] ש**דבר הגורם לממון לאו** [לא] **כממון דמי** [הוא נחשב] — **פטור,** ואולם **בדבר שאין עיקרו ממון מי אמרינן** [האם אנו אומרים] גם כן אף לדעת ר' שמעון שכממון הוא נחשב? והרי השטר אינו ממון כשלעצמו!


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:5
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:5)

**אמר אמימר: מאן דדאין דינא דגרמי** [מי שדן דין של גורמים], שהוא מחייב גם מי שגרם נזק עקיף — **מגבי ביה** [גובה בו] מן השורף שטרו של חבירו **דמי שטרא מעליא** [שטר מעולה, מושלם], **ומאן דלא דאין דינא דגרמי** [ומי שאינו דן דין של גורמים] — **מגבי ביה** [גובה בו] מן השורף **דמי ניירא בעלמא** [נייר סתם]. ומספרים: **הוה עובדא** [היה מעשה] כזה, **וכפייה** [וכפה אותו] **רפרם לרב אשי** ששרף שטר של אחר בצעירותו, **ואגבי ביה כי כשורא לצלמא** [וגבה בו כמו קורה נבחרת שעושים לצלמים, פסלים], כלומר, גבה שטר זה בשלימות.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:6
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:6)

א שנינו במשנה: אם גזל **חמץ ועבר עליו הפסח,** יכול הגזלן להחזירו לנגזל כמות שהוא אף שהוא עתה אסור בהנאה וחסר ערך, כי **אומר לו "הרי שלך לפניך".** ושואלים: **מאן** [מיהו] ה**תנא** שסבור ש**אומרין** גם **באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך"? אמר רב חסדא:** שיטת **ר' יעקב היא, דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **שור שהמית** את האדם ודינו לסקילה, הרי **עד שלא נגמר דינו** בבית דין לסקילה, אם **מכרו** — **מכור,** אם **הקדישו** — **מוקדש,** אם **שחטו** — **בשרו מותר,** אם **החזירו שומר לבעליו** — **מוחזר.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:7
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:7)

ואולם **משנגמר דינו** כבר לסקילה ונאסר בהנאה, אם **מכרו** — **אינו מכור, הקדישו** — **אינו מוקדש, שחטו** — **בשרו אסור, החזירו שומר לבעליו** — **אינו מוחזר,** שהרי הוא אסור בהנאה, ואין לו כל ערך. **ר' יעקב אומר: אף משנגמר דינו,** אם **החזירו שומר לבעליו** — **מוחזר.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:8
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:8)

**מאי לאו בהא קמיפלגי** [האם לא בנושא זה הם חלוקים], ש**ר' יעקב סבר** [סבור] ש**אומרין** גם **באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך", ורבנן סברי** [וחכמים סבורים] ש**אין אומרין באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך"** ומשנתנו בענין חמץ שעבר עליו הפסח כשיטת ר' יעקב היא?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:9
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:9)

**אמר ליה** [לו] **רבה: לא, דכולי עלמא** [לדעת הכל] **אמרינן** [אומרים אנו] **באיסורי הנאה "הרי שלך לפניך",** וכולם סבורים כדין משנתנו בענין חמץ, שאם כדבריך שחכמים ור' יעקב בברייתא חולקים בבעיה הכללית של השבת איסורי הנאה, **אם כן** **נפלגו** [שיחלקו] באותה ברייתא **בחמץ בפסח** אם מחזירו בעינו, שהוא איסור הנאה ברור. **אלא אמר רבה: הכא** [כאן] באותה ברייתא **ב**שאלה אחרת, והיא: האם **גומרין דינו של שור שלא בפניו קא מיפלגי** [חלוקים הם],


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:10
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:10)

**רבנן סברי** [חכמים סבורים] ש**אין גומרין דינו של שור שלא בפניו,** ומשום כך חייב — **דאמר ליה** [שאומר לו] הבעלים לשומר שמחזיר לו עתה את השור: **אי אייתיתיה ניהליה** [אם היית מביא אותו, את השור, אלי] לפני שנגמר דינו **הוה מעריקנא ליה לאגמא** [הייתי מבריח אותו לאגם] ואי אפשר היה לדון אותו שלא בפניו, והיה השור נשאר בהיתירו. **השתא מסרתיה ביד מאן דלא מצינא לאישתעויי דינא בהדיה** [עכשיו מסרת אותו בידי מי שאיני יכול להתדיין עימו], שלא החזרת אותו אלי לפני שנמסר לבית דין, ומשום כך אתה חייב לשלם לי, ואין השבה של עכשיו מועילה. **ור' יעקב סבר** [סבור]: **גומרין דינו של שור** גם **שלא בפניו,** ולכן אין הבעלים יכול לטעון טענה זו, משום **דאמר ליה** [שאומר לו] השומר בתשובה: **מאי עבדי ליה** [מה כבר עשיתי לו לשור]? **סוף סוף הוה גמרי ליה דינא** [היו גומרים לו את דינו] **שלא בפניו** בכל מקום שהוא, ואין ממש בטענת הבעלים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:11
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:11)

מסופר: **אשכחיה** [מצא אותו] **רב חסדא** שסבור היה כי משנתנו שיטת ר' יעקב היא, **לרבה בר שמואל, אמר ליה** [לו]: **תנית מידי** [האם שנית דבר] **ב**ענין דיני **איסורי הנאה** לגבי השבת גזילה? **אמר ליה** [לו]: **אין** [כן], **תנינא** [שניתי]: נאמר **"והשיב את הגזלה"** (ויקרא ה, כג), **מה תלמוד לומר** בהמשך **"אשר גזל",** מה בא זה ללמדנו? — כוונתו **יחזיר כעין שגזל,**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:12
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:12)

**מכאן אמרו: גזל מטבע ונפסל, פירות והרקיבו, יין והחמיץ, תרומה ונטמאת, חמץ ועבר עליו הפסח, בהמה ונעבדה בה עבירה** שפוסלת אותה מקרבן, **ושור עד שלא נגמר דינו** — **אומר לו** הגזלן לנגזל **"הרי שלך לפניך".**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:13
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:13)

ומעתה נברר: **מאן שמעת ליה דאמר** [מי שמעת אותו שאומר] ש**עד שלא נגמר דינו** של השור — **אין** [כן] אפשר להחזיר אותו, **משנגמר דינו** — **לא?** — שיטת **רבנן** [חכמים] היא החולקים על ר' יעקב בברייתא, **וקתני** [ושנה] ש**חמץ ועבר עליו הפסח** — **אומר לו "הרי שלך לפניך",** ומכאן מוכח שלא כדברי רב חסדא, אלא שאף חכמים מודים בהשבת איסור הנאה בעינו. **אמר ליה** [לו] רב חסדא לרבה בר שמואל: **אי משכחת להו** [אם תמצא אותם, את החכמים] **לא תימא להו ולא מידי** [אל תאמר להם דבר] ואל תפרסם שלא צדקתי בדברי.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:14
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:14)

ב אגב שהובאה ברייתא זו דנים במה ששנו בה: גזל **פירות והרקיבו** — **אומר לו** הגזלן לנגזל **"הרי שלך לפניך".** ומקשים: **והתנן** [והרי שנינו] במשנתנו: גזל **פירות והרקיבו** — **משלם כשעת הגזילה! אמר רב פפא: כאן** במשנתנו מדובר **שהרקיבו כולן,** שמה שגזל ממנו נשתנה שינוי של ממש שאינו יכול לומר "הרי שלך לפניך", ולכן צריך לשלם, ואילו **כאן** בברייתא מדובר **שהרקיבו מקצתן,** ולכן יכול להחזיר לו ולומר "הרי שלך לפניך".


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:15
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:15)

ג משנה **נתן לאומנין** (בעלי מלאכה) חפץ **לתקן, וקלקלו** אותו — **חייבין לשלם.** ודוגמאות לדבר: **נתן לחרש** (נגר) **שידה תיבה ומגדל** (סוגים שונים של ארוניות) **לתקן וקלקל** — **חייב לשלם. והבנאי שקיבל עליו לסתור** (לפרק) **את הכותל, ושיבר** בתוך כדי כך את **האבנים או שהזיקן** ועתה אין הן ראויות עוד לשימוש — **חייב לשלם.** ואם **היה סותר מצד זה** של הכותל **ונפל** הכותל **מצד אחר** והזיק — **פטור,** אבל **אם מחמת המכה** שהיכה בכח הותזה אבן והזיקה — **חייב.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:16
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:16)

ד גמרא שנינו במשנה שאם נתן לחרש שידה תיבה ומגדל לתקן, וקלקל — חייב לשלם. **אמר רב אסי: לא שנו** כן **אלא** במקרה **שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל לנעץ בהן מסמר** (או כל תיקון אחר כיוצא בזה הנעשה בכלי שלם), **ונעץ בהן מסמר ושיברן** בתוך כדי כך, שמשלם האומן עבור הכלי שקלקל. **אבל** אם **נתן לחרש עצים לעשות** מהם **שידה תיבה ומגדל, ועשה מהן שידה תיבה ומגדל ושיברן** לפני שמסרם לבעל הבית — **פטור** מלשלם על אבדן הכלי, ואינו חייב אלא במה שגרם נזק לעצים.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:17
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:17)

**מאי טעמא** [מה טעם הדבר]? — **אומן קונה בשבח כלי,** כלומר, האומן זוכה בכלי על ידי זה שהוא עובד בו ומעלה את ערכו, ומשום כך הכלי נחשב כשייך לאומן עד שיתננו לבעליו, ומשום כך אם קלקל את הכלי הזה — הריהו כמקלקל את שלו ואינו צריך להחזיר אלא את העצים בלבד.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:18
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:18)

ומנסים לסתור את דברי רב אסי ממה ששנינו בתחילת המשנה, **תנן** [שנינו במשנתנו]: **נתן לאומנין וקלקלו** — **חייבין לשלם. מאי לאו** [האם לא] מדובר פה במקרה **דיהיב להו** [שנתן להם] **עצים** ובכל זאת הם משלמים דמי כלי! ודוחים: **לא,** מדובר שנתן להם **שידה תיבה ומגדל** לעשות בהם תיקון כלשהו.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:19
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:19)

ומקשים: **הא מדקתני סיפא** [הרי ממה ששנה בסוף, בהמשך המשנה] **שידה תיבה ומגדל, מכלל דרישא** [שבתחילה] מדובר במקרה שנתן להם **עצים! אמרי** [אומרים] בדחיה לכך: **פרושי קא מפרש לה** [מפרש הוא] את הדברים שאמר בתחילה. שתחילה אומר כלל שהאומנים אחראים לקלקול, ומפרש: **כיצד נתן לאומנין לתקן וקלקלו חייבין לשלם?** — **כגון שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל.**


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:20
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:20)

ומעירים: **והכי נמי מסתברא** [וכך גם כן מסתבר לומר] כפירוש זה, שבלשון **"כיצד" קתני** [שנה]. **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך לומר] ש**רישא** [בתחילה] מדובר במקרה שנתן לו **עצים,** אם כן **השתא אשמעינן** [עכשיו, הרי השמיע לנו כבר] שאם נתן לו **עצים** — **חייבין לשלם, ולא אמרינן** [ואין אנו אומרים] ש**אומן קונה בשבח כלים,** אם כן נתן לו **שידה תיבה ומגדל מבעיא** [נצרכה לומר] שחייב לשלם?


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:21
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:21)

ודוחים: **אי** [אם] **משום הא** [ראיה זו] **לא איריא** [אינו שייך], ואפשר לדחות אותה ולומר ש**תנא סיפא לגלויי רישא** [שנה את סופה לגלות, להסביר, את תחילתה], **שלא תאמר** כי **רישא** [תחילתה] עוסקת בנותן **שידה תיבה ומגדל, אבל עצים לא,** לכן **תנא סיפא** [שנה בסוף] **שידה תיבה ומגדל, מכלל** זה תלמד **דרישא** [שתחילתה] מדברת בנותן **עצים, ואפילו הכי** [כך] **חייב לשלם,** ואם כן מן המשנה אין להביא הוכחה כלל.


###### Steinsaltz on Bava Kamma 98b:22
[Steinsaltz on Bava Kamma 98b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Kamma/r/98b:22)

ומציעים: **לימא מסייע ליה** [האם אפשר לומר שאפשר לסייע לו] לרב אסי ממה ששנינו במשנה: **הנותן צמר לצבע** לצובעו