## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 101b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:1)

**בבית,** שבנה חורבה בלא רשות — **שומעין לו,** ויכול ליטול מה שבנה. **בשדה** — **אין שומעין לו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:2)

ומסבירים: **בשדה מאי טעמא** [מה טעם] אין שומעין לו — **משום ישוב ארץ ישראל. איכא דאמרי** [יש אומרים]: **משום כחשא דארעא,** שהרי בין כה וכה כבר כחשה האדמה על ידי הנטיעות, ולכן אין הוא יכול לומר "הריני נוטל את נטיעותי" ולא יהיה עוד בינינו משא ומתן. ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם] אם זה הטעם או זה הטעם? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל למעשה] לגבי **חוצה לארץ,** שאז אין טעם של ישוב ארץ ישראל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:3)

א משנה **המשכיר בית לחבירו בימות הגשמים** — **אינו יכול להוציאו** מן הבית **מן החג** (סוכות) **ועד הפסח,** שאלה הם ימות הגשמים. **בימות החמה** שיעורו **שלשים יום. ובכרכים, אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים** — הזמן המקובל לענין שכירות בתים הוא **שנים עשר חדש,** לפי שקשה יותר להשיג מקום פנוי בכרך. וכן בשכירת **חנויות, אחד** ב**עיירות ואחד** ב**כרכים** — **שנים עשר חדש. רבן שמעון בן גמליאל אומר: חנות של נחתומים ושל צבעים** זמנם **שלש שנים,** כפי שיבואר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:4)

ב גמרא שואלים: **מאי שנא** [במה שונה] בשוכר ל**ימות הגשמים, דכי אגר איניש ביתא** [שכאשר שוכר אדם בית] **בימות הגשמים אגר לכולהו** [שוכר לכל] **ימות הגשמים,** ואולם ב**ימות החמה נמי** [גם כן], **דכי אגר איניש ביתא לכולהו** [שכאשר שוכר אדם בית הרי לכל] **ימות החמה אגר** [שכר]! **אלא** יש לומר כך: כאן מדובר בשוכר בית סתם, ולא פירש לכמה זמן שוכרו ו**בימות הגשמים היינו טעמא** [זהו הטעם]: ש**לא שכיח ביתא למיגר** [מצוי בית לשכור] ולכן אינו יכול להוציאו אלא בסוף ימות הגשמים, ובימות החמה יכול הוא לעשות זאת.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:5)

ומקשים, **אימא סיפא** [אמור את סופה של משנתנו]: **בכרכים, אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים** זמנם **שנים עשר חדש, ו**לפי זה, **אילו מלו ליה יומי** [אם ימלאו לו ימי] **שכירות ב**תוך **ימות הגשמים, מפיק ליה** [מוציא אותו] בימות הגשמים, **ואמאי** [ומדוע]? **הא** [הרי] **לא שכיח ביתא למיגר** [מצוי בית לשכור] ונמצא שמוציאו בזמן שגורם לו טירחה יתירה!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:6)

**אמר רב יהודה:** כל משנתנו לענין **להודיע קתני** [שנה]. **והכי קאמר** [וכך אמר, כך יש לומר]: **המשכיר בית לחבירו סתם** בלא לקבוע לו זמן מסויים — **אין יכול להוציאו בימות הגשמים מחג ועד הפסח אלא אם כן הודיעו שלשים יום מעיקרא** [מתחילה] עוד בימות החמה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:7)

ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנוייה ברייתא גם כן כך]: **כשאמרו** ודברו אודות זמן של **שלשים** יום, **וכשאמרו שנים עשר חדש** — **לא אמרו אלא** לענין **להודיעו.** ומוסיפים: **כשם שמשכיר צריך להודיע** — **כך שוכר צריך להודיע** שהוא יוצא, **דאמר ליה** [שאומר לו] המשכיר לשוכר: **אי אודעתן, הוה טרחנא ומותיבנא ביה איניש מעליא** [אם היית מודיע לי בשעה הראויה, הייתי טורח ומושיב שם אדם מעולה, הגון].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:8)

**אמר רב אסי:** אם **נכנס יום אחד בימות הגשמים** — **אינו יכול להוציאו מן החג עד הפסח.** ומקשים: **והא אנן** [והרי אנחנו] **שלשים יום קאמר!** ומשיבים, **הכי קאמר** [כך אמר, כך יש לומר]: **אם נכנס יום אחד בימות הגשמים** ואותו יום הוא **מהני** [מאותם] **שלשים יום** — שוב **אינו יכול להוציאו מן החג ועד הפסח.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:9)

**אמר רב הונא: ואם בא לרבות בדמיה,** אם בעל הבית רוצה להעלות את שכר הדירה — לאחר ההודעה — **מרבה. אמר ליה** [לו] **רב נחמן: האי לנקטיה בכובסיה דלשבקיה לגלימא** [הרי זה דומה כמי שמחזיק אותו באשכיו שיעזוב את גלימתו], כלומר, הרי זה אונס גמור, ומה ההבדל אם מוציא אותו במישרין מביתו או מרבה במחיר?! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] לומר אלא לאופן **דאייקור בתי** [שנתייקרו הבתים בינתיים] וברור שיש לו לבעל הבית הפסד.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:10)

ג ומביאים כמה דינים בנושא זה: **פשיטא** [פשוט, ברור לנו] שאם **נפל ליה ביתא** [לו, למשכיר, הבית] שבו הוא עצמו דר — **אמר ליה** [אומר לו] המשכיר לשוכר: **לא עדיפת מינאי** [אין אתה עדיף ממני] בזכותך לדירה, וכיון שהגיע סוף השכירות הרי הוא מוציאו, אף שלא הודיעו מראש, לפי שהרי הוא עצמו לא ידע שייפול ביתו ויימצא ללא מקום מגורים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:11)

אם **זבניה** [מכרו], המשכיר **או אורתיה** [הורישו], **או יהביה** [נתנו] **במתנה** לאחר — **אמר ליה** [אומר לו] השוכר לבעל הבית החדש: **לא עדיפת מגברא דאתית מיניה** [אין אתה עדיף מהאיש שבאת ממנו, מכוחו], שכשם שהוא אינו יכול להוציאני אלא בזמן קבוע, גם אתה אינך יכול.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:12)

אם **כלליה לבריה** [אם עשה את הבית הזה בית חתונה עבור בנו], **חזינן** [רואים אנו]: **אי הוה** [אם היה] **אפשר לאודועיה** [להודיעו] מראש — **איבעי ליה לאודועיה** [היה צריך להודיעו], **ואי** [ואם] **לא, אמר ליה** [אומר לו] בעל הבית: **לא עדיפת מינאי** [אין אתה עדיף ממני].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:13)

מסופר: **ההוא גברא דזבן ארבא דחמרא** [אדם אחד קנה אניה טעונה כדי יין]. **לא אשכח דוכתא לאותוביה** [מצא מקום להעמידה בינתיים]. **אמר ליה לההיא איתתא** [לה לאשה אחת] שהיתה לה חלקה ליד הנהר: האם **אית** [יש] **לך דוכתא לאוגרי** [מקום להשכיר לי]? **אמרה ליה** [לו]: **לא** [לא] אין אני רוצה להשכיר. **אזל** [הלך] ו**קדשה** להיות אשתו. **יהבה ליה דוכתא לעייליה** [נתנה לו מקום להכניס את אונייתו]. **אזל לביתיה** [הלך אותו אדם לביתו] ו**כתב לה גיטא** [גט], **שדר** [ושלח] **לה,** מאחר שקיבל מה שרצה. **אזלא איהי, אגרא שקולאי מיניה וביה, אפיקתיה ואותביה בשבילא** [הלכה היא, שכרה סבלים מתוך דמי היין שבאניה, הוציאה את כל היין משם והעמידה אותו בשביל מחוץ לקרקעה]. הגיע הדבר לדין, **אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע:** על מקרה זה אפשר לומר **"כאשר עשה כן יעשה לו, גמולו ישוב בראשו"** (ראה עובדיה א, טו), כי


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:14)

**לא מיבעיא** [נצרכה] לומר שאם זו היתה **חצר דלא קיימא לאגרא** [שאינה עומדת כלל להשכרה] שרשאית היתה לעשות כן, **אלא אפילו** אם היתה זו **חצר דקיימא לאגרא** [שעומדת להשכרה], **אמרה ליה** [יכולה היא לומר לו]: **לכולי עלמא ניחא** [לכל העולם נוח] **לי לאוגורי** [להשכיר] **ולך לא ניחא** [נוח] **לי** משום **דדמית עלי כי אריא ארבא** [שנחשב אתה בעיני כאריה אורב] שכך נהגת בי ברמאות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:15)

ד שנינו במשנה ש**רבן שמעון בן גמליאל אומר:** שחנויות **של נחתומים ושל צבעין** זמנם **שלש שנים. תנא** [שנה] החכם בתוספתא והסביר שהטעם הוא **מפני שהקיפן מרובה,** שכן בעלי החנויות אלה נותנים לקונים בהקפה לזמן ארוך, ואם צריכים הם לעבור ממקום למקום קשה להם לקבל את פרעון הקפותיהם ולייצב את עסקיהם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:16)

ה משנה **המשכיר בית לחבירו, המשכיר חייב** לספק לבית **דלת, ונגר** לנעול **ובמנעול,** וכן **בכל דבר ש**הוא **מעשה אומן,** צריך לקחת בעל מלאכה לעשותו. **אבל דבר שאינו מעשה אומן** אלא כל אדם יכול לעשותו — **השוכר עושהו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:17)

**הזבל של בעל הבית,** המשכיר, הוא, **ואין לשוכר** זכות **אלא** לגבי האפר **היוצא מן התנור ומן הכירים בלבד.** וכאשר יבואר בגמרא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:18)

ו גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **המשכיר בית לחבירו,** ה**משכיר חייב להעמיד לו** לבית שהשכיר **דלתות, לפתוח לו חלונות, לחזק לו תקרה, לסמוך לו קורה** כדי לחזקו. **ושוכר חייב לעשות** לבית **סולם, לעשות לו מעקה, לעשות לו מרזב ולהטיח את גגו** בטיח שלא יכנסו בו גשמים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:19)

**בעו מיניה** [שאלו אותו] את **רב ששת:** **מזוזה על מי** חובה לעשותה, האם על המשכיר, או על השוכר? ותוהים: **מזוזה?! האמר** [הרי אמר] **רב משרשיא: מזוזה חובת הדר היא;** שמוטלת המצווה על האדם הדר בדירה, ובוודאי שחייב בה השוכר. **אלא** השאלה היתה: החובה להכין **מקום** כדי להכניס בו **מזוזה על מי?**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 101b:20
[Steinsaltz on Bava Metzia 101b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/101b:20)

**אמר להו** [להם] **רב ששת:** הלא כבר **תניתוה** [שניתם אותה] במשנתנו; שהרי שנינו בה: **דבר שאין** הוא **מעשה אומן** — **השוכר עושהו, והאי נמי לאו** [וזה גם כן לא] **מעשה אומן הוא,** שהרי **אפשר** שהשוכר **הוא** שיעשה מקום למזוזה, וכגון