## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 102a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:1)

**בגובתא דקניא** [בקנה] ושם יכניס את המזוזה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:2)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **המשכיר בית לחבירו** — **על השוכר לעשות לו מזוזה, וכשהוא יוצא** — **לא יטלנה בידו ויוצא** אלא משאירה במקומה. ואם השכיר את הבית ל**גוי** — **נוטלה בידו ויוצא. ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא** — **וקבר אשתו ושני בניו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:3)

ותוהים: **מעשה לסתור?!** והרי אמרת שנוטלה ויוצא! **אמר רב ששת:** הכוונה היא **ארישא** [על ראשה של הברייתא] שבמקום שנאמר בה שאסור להוציא, יש סכנה בדבר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:4)

א שנינו במשנה: כי **הזבל של בעל הבית ואין לשוכר אלא** הזבל־האפר **היוצא מן התנור ומן הכירים בלבד.** ושואלים: **במאי עסקינן** [במה אנו עוסקים]? **אילימא** [אם תאמר] שמדובר **בחצר דאגיר ליה** [שהיא מושכרת לו] **לשוכר ותורי** [וגם השוורים] שבחצר הם של **ה****שוכר** — **אמאי** [מדוע] הזבל **של בעל הבית? אלא** תפרש שמדובר **בחצר דלא אגירא** [שאינה מושכרת] **לשוכר ותורי** [וגם השוורים] שבחצר הם של **ה****משכיר,** אם כן **פשיטא** [פשוט] שכך הדין!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:5)

ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] לומר אלא **בחצר** של ה**משכיר** שאת החצר לא השכיר בעל הבית, **ותורי דאתו מעלמא קמו** [ושוורים שבאים מן החוץ עומדים] **בה** ויש בה זבל, ובזה אמרו שכיוון שלא השכיר את החצר הרי כל מה שנמצא בה שייך למשכיר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:6)

ומעירים: הרי זה **מסייע ליה** [לו] **לר' יוסי בר' חנינא.** ש**אמר ר' יוסי בר' חנינא: חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו.** ואף כאן, למרות שבעל החצר לא עשה מעשה לקנות את הזבל, כיוון שנמצא בחצרו הרי כל מה שהיה בחצר נקנה לו ממילא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:7)

**מיתיבי** [מקשים] על כך: **אם אמר** אדם **"כל מציאות שיבאו לתוכו** של ביתי או חצרי **היום תקנה לי חצרי"** — **לא אמר כלום** ואמירה זו אינה מקנה לו כל זכות. **ואם איתא להא** [יש, מקובל, זה] ש**אמר ר' יוסי בר' חנינא** ש**חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו, אמאי** [מדוע] **לא אמר כלום?**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:8)

ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **בחצר שאינה משתמרת,** שהחצר פרוצה ודבר הנמצא בה אינו נשמר, ובחצר זו אין נקנה לו מה שבחצר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:9)

ומקשים: **אי הכי אימא סיפא** [אם כך, אמור את סופה של המשנה]: אם **יצא לו שם מציאה בעיר,** שנודע לבריות שמצא מציאה בחצרו — הרי **דבריו קיימים** למרות שלא עשה מעשה. **ואי** [ואם] מדובר **בחצר שאינה משתמרת,** **כי** [כאשר] **יצא לו שם מציאה בעיר מאי הוי** [מה היה] על ידי כך?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:10)

ומשיבים: **כיון** ש**יצא לו שם מציאה בעיר** — **מיבדל בדילי אינשי מינה** [אנשים נבדלים ממנה] וסבורים שהמציאה בחצר שייכת לו, **והויא לה** [והרי דינה] **כחצר המשתמרת.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:11)

**מיתיבי** [מקשים] על כך: **זבל היוצא מן התנור ומן הכירים וה**דבר שהוא **קולט מן האויר** — **הרי הוא שלו,** של השוכר. **ושברפת ושבחצר** — **של בעל הבית. ואם איתא להא** [ישנה, יש בסיס לזו] ש**אמר ר' יוסי בר' חנינא, חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו,** אם כן **קולט מאויר אמאי** [מדוע] **הרי הוא שלו,** של השוכר? הלא ה**אויר חצרו** של המשכיר **הוא!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:12)

**אמר אביי:** כאן מדובר כגון ש**מדביק כלי בשולי פרה** שהניח את הכלי סמוך לפרה והטילה גלליה ישר לכלי, ולא שהיה מונח סתם באויר החצר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:13)

**רבא אמר: אויר שאין סופו לנוח,** כלומר, כל דבר המצוי בחלל (באויר), שאין סופו בהכרח לנוח במקום — **לאו** [לא] **כמונח דמי** [הוא נחשב].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:14)

ושואלים: **ומי פשיטא ליה** [והאם פשוט לו] **לרבא** ענין זה שכך הוא הדין? **והא מיבעי בעי לה** [והרי ידוע כי שאל והסתפק בכך], **דבעי** [ששאל] **רבא** שאלה זו: **זרק ארנקי** (ארנק, כיס מעות) והפקירו **בפתח זה** של הבית **ויצאתה** (יצאה) **בפתח זה, מהו** הדין? האם נחשב כאילו היה מונח בבית וזכה בו בעל הבית? והצד העקרוני בבעיה, האם אומרים אנו ש**אויר** (דבר שבחלל) **שאין סופו לנוח** האם **כמונח דמי** [הוא נחשב], **או לאו** [לא] **כמונח דמי** [הוא נחשב]?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:15)

ומשיבים: יש מקום לחלק בין המקרים; **התם לא מיפסק ולא מידי** [שם אין דבר מפסיק] ולכן יש מקום לשאול, **הכא מיפסק** [כאן מפסיק] ה**כלי** שבו נקלט הדבר ולכן כאן הדין שונה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:16)

שנינו בברייתא שזבל **שברפת ושבחצר הרי אלו של בעל הבית.** ותוהים: האם עוסק התנא ב**תרתי** [שני] דינים, גם בחצר שאינה מושכרת, וגם בזו המושכרת (שהרי הזכיר ענין בעל הבית)?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:17)

**אמר אביי:** אכן עוסק התנא גם בחצר מושכרת, ו**הכי קאמר** [כך אמר]: **ושברפת שבחצר** המושכרת **הרי אלו** הזבלים שנמצאים בתוכה הם **של בעל הבית,** שאף שהשכיר לו את החצר לא השכיר לו את הרפת. **אמר רב אשי: זאת אומרת המשכיר חצירו סתם** ולא פירש — **לא השכיר רפת שבה** והיא נשארת ברשותו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:18)

**מיתיבי** [מקשים] על שיטת ר' יוסי בר' חנינא, ממה ששנינו: **יוני שובך ויוני עלייה חייבות בשילוח** הקן, שכן הן נחשבות כיוני בר ואם מצא אם על הבנים — חייב לשלח את האם (כאמור בדברים כב, ו–ז), **ואסורות בגזל** לאדם אחר **מפני דרכי שלום.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:19)

**ואם איתא להא** [ואם ישנו לזה] ש**אמר ר' יוסי בר' חנינא: חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו,** אם כן שלו הם. **קרי** [קרא] **כאן** את האמור בדרשת הכתוב **"כי יקרא** לפניך**"** (דברים כב, ו) — **פרט למזומן** ואם כל שבחצרו שלו הוא, הרי אין כאן חובת שילוח!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:20
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:20)

**אמר רבא,** כך יש לומר: ה**ביצה** כבר **ביציאת רובה** מן הציפור **הוא דאיחייבה לה** [שגורמת לה להתחייב] **בשילוח, ו**אולם **מיקנא לא קניא** [לקנות אותה כרכושו אינה נקנית] לו לבעל החצר **עד** שלא **נפלה לחצרו** ממש, **וכי קתני** [וכאשר שנה] **"חייבות בשילוח"** — הכוונה היא **מקמי דתיפול** לפני שנפלה] **לחצירו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:21
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:21)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך] שעדיין אינו קניינו **אמאי** [מדוע] **אסורות משום גזל!** ומשיבים: איסור גזל זה הוא **אאמן** [על אמן] של הביצים הללו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:22
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:22)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] **לעולם** מדובר על ה**ביצים,** ואף על פי כן **ומדנפיק רובה דעתיה עילוה** [וכיון שיצא רובה של הביצה כבר דעתו עליה] ואם נוטלה מבעליה משום דרכי שלום הרי זה גזל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:23
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:23)

ומעירים: **והשתא** [ועכשיו] שנאמרה הלכה זו ש**אמר רב יהודה אמר רב: אסור לזכות בביצים כל זמן שהאם רובצת עליהם, שנאמר: "שלח תשלח את האם" והדר** [ואחר כך] **"**ו**את הבנים תקח לך"** (שם ז) אינך נזקק לתירוצים אלה, אלא **אפילו תימא** [תאמר] ש**נפלה לה** הביצה **לחצרו, כל היכא דאיהו מצי זכי ליה** [מקום, דבר, שהוא בעצמו היה יכול לזכות בו] באותה שעה — **חצרו** עצמה **זכיא ליה** — [זוכה לו], **וכל היכא דאיהו לא מצי זכי ליה** [היכן שהוא אינו יכול לזכות] — **חצרו נמי לא זכיא ליה** [גם כן אינה יכולה לזכות לו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:24
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:24)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך] אתה מפרש מדוע נאמר כי **אסורות בגזל מפני דרכי שלום** בלבד? הרי, **אי** [אם] מדובר באופן שכבר **שלחה** לאם ולקח לעצמו את הביצים — הלא **גזל מעליא** [מעולה, גמור] **הוא,** **אי** [ואם] מדובר באופן ש**לא שלחה** עדיין — **הא בעי שלוחה** [הרי צריך עדיין לשלוח אותה] לפני שיהא מותר לזכות בביצים?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:25
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:25)

ומתרצים: מדובר כאן **בקטן דלאו בר** [שלא בן] **שילוח הוא,** שאינו חייב במצות שילוח. ושואלים: אם כן, וכי, **קטן בר** [בן] **דרכי שלום הוא?** אם היה זה קטן מה דרכי שלום יש בו? ומשיבים, **הכי קאמר** [כך אמר, כך יש לומר]: **אביו של קטן חייב להחזיר לו** לבעל החצר **מפני דרכי שלום.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:26
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:26)

ב משנה **המשכיר בית לחבירו לשנה** אחת, אם **נתעברה השנה** — **נתעברה לשוכר** שאיננו משלם עבור החודש הנוסף. אם **השכיר לו** את הבית **לחדשים,** ולאחר מכן **נתעברה השנה** — **נתעברה למשכיר,** והוא מקבל שכר עבור החודש הזה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102a:27
[Steinsaltz on Bava Metzia 102a:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102a:27)

מסופר: **מעשה בציפורי באחד ששכר מרחץ מחבירו** והתנה שהוא שוכר ממנו **בשנים עשר** דינר **זהב לשנה, מדינר זהב לחדש,** ונתעברה השנה