## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 102b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 102b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 102b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102b:1)

**ובא** ה**מעשה לפני רבן שמעון בן גמליאל ולפני ר' יוסי. ואמרו: יחלוקו את חדש העיבור.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 102b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102b:2)

א גמרא ושואלים: הלא במשנה נראה כי חודש העיבור הוא כולו או לשוכר או למשכיר, והמעשה שהובא הוא **מעשה לסתור?!** ומשיבים: **חסורי מחסרא והכי קתני** [חסרה המשנה וכך היא שנויה]: **ואם אמר לו: בשנים עשר זהובים לשנה מדינר זהב לחדש** — הרי זו לשון המשתמעת לשני פנים, ו**יחלוקו. ומעשה נמי** [גם כן] **בציפורי באחד ששכר מרחץ מחבירו בשנים עשר זהובים לשנה מדינר זהב לחדש, ובא** ה**מעשה לפני רבן שמעון בן גמליאל ולפני ר' יוסי, ואמרו,** כך פסקו: **יחלוקו את חדש העיבור.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 102b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102b:3)

**אמר רב: אי הואי התם הוה יהיבנא ליה כוליה** [אם הייתי שם הייתי נותן את הכל] **למשכיר.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 102b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102b:4)

ושואלים: **מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו] בכך שהוא מחזיק בשלל **"תפוס לשון אחרון"!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 102b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102b:5)

כיון שצד זה בתנאי היה לשון אחרון — הוא הקובע, ואולם **הא** [הרי] כבר **אמר רב** דבר זה **חדא זימנא** [פעם אחת], ש**אמר רב הונא: אמרי בי** [אמרו בבית מדרשו] של **רב:** שנים שהסכימו על מחירו של דבר, ואמרו לשון כפולה: **אסתירא** (שהוא שווה תשעים ושש מעות) **מאה מעי** [מאה מעות] — הרי צריך לתת **מאה מעי** [מאה מעות], ואם אמרו **מאה מעי אסתירא** [מאה מעות אסתירא] — הרי הוא משלם **אסתירא,** לפי הכלל של "תפוס לשון אחרון". ואם כן מדוע חזר רב ואמר שוב אותם הדברים?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 102b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102b:6)

ומשיבים: **אי מהתם הוה אמינא** [אם משם הייתי אומר] שאין זה משום "תפוס לשון אחרון" אלא משום ש**פרושי קא מפרש** [פירוש הוא שמפרש את דבריו], שמסביר באילו מעות ובאיזו אסתירא מדובר, על כן **קמשמע לן** [השמיע לנו] שהולכים אחרי לשון אחרון אפילו כשיש סתירה בין הלשונות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 102b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102b:7)

**ושמואל אמר** הסבר אחר למשנה: **בבא באמצע** ה**חדש עסקינן** [עוסקין אנו], שכיון שבפועל כבר היה חציו בחזקת השוכר, לכן נותנים לו חצי חודש. **אבל** אם **בא** הדיון **בתחלת חדש** — **כוליה** [כולו] **למשכיר, בא בסוף חדש** — **כוליה** [כולו] **לשוכר,** שכבר זכה בו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 102b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102b:8)

ושואלים: **מי** [והאם] **אמר שמואל** כי **לא אמרינן** [אין אנו אומרים] **"תפוס לשון אחרון"? והא** [והרי] **רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: האומר לחבירו **כור בשלשים** דינר **אני מוכר לך** — **יכול לחזור בו אפילו בסאה אחרונה,** שכל הכור הוא כיחידה אחת, וכל עוד לא משכו כולו — לא נגמר המכר! ואם אמר: **כור בשלשים, סאה בסלע אני מוכר לך** — נמצא שכל סאה היא כקנין לעצמו, ו**ראשון ראשון קנה,** שכל סאה שקיבל הרי זה משך וקנה אותה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 102b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102b:9)

ומשיבים: **התם טעמא מאי** [שם מהו הטעם] שקנה — לא משום שאנו הולכים אחר לשון אחרון, אלא **משום דתפיס** [שתופס] את גוף הדבר הנקנה, **הכא נמי קא תפיס** [כאן גם כן במרחץ תופס] שאין שמואל בטוח מה היא הלשון המחייבת, והוא הולך רק לפי החזקה בלבד.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 102b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102b:10)

**ורב נחמן אמר: קרקע בחזקת בעליה קיימת** וכיון שכך נמצא המרחץ בחזקת הבעלים ובכל מקום של ספק — הכל למשכיר. ושואלים: **מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו בכך] — **"תפוס לשון אחרון"** שפוסקים כאילו אמר רק "דינר זהב לחודש" אם כן **היינו** [זהו] שאמר **רב,** ומה חידש רב נחמן? ומשיבים: אינו כן, שאף שלהלכה למעשה אינם חולקים, מכל מקום לדעת רב נחמן **אף על גב דאפיך מיפך** [אף על פי שהיה הופך] את התנאי ואומר "מדינר זהב לחודש" — בתחילה לא היה הדין משתנה כי לא אחרי הלשון אנו הולכים אלא אחרי החזקה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 102b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102b:11)

ב **בעו מיניה** [שאלו אותו] את **ר' ינאי:** במקרה שה**שוכר אמר: נתתי** כבר את התשלום, **ומשכיר אמר: לא נטלתי** — **על מי** מהם **להביא ראיה?**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 102b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102b:12)

ושואלים: **אימת** [מתי היה הדבר]? **אי** [אם] היה זה **בתוך זמנו** (בתוך תקופת הפרעון) — הלא כבר **תנינא** [שנינו], **אי** [ואם] היה זה **לאחר זמנו** — **תנינא** [שנינו]. **דתנן** [ששכן שנינו במשנה]: **מת האב בתוך שלשים יום** ללידת בנו הבכור — הרי זה **בחזקת שלא נפדה** הבן **עד שיביא ראיה שנפדה.** מת **לאחר שלשים יום** — הריהו **בחזקת שנפדה, עד שיאמרו לו שלא נפדה,** ואם כן אף לענין שוכר ומשכיר כך הדין.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 102b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102b:13)

ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא כשהיה הדין **ביומא דמשלם זמניה** [ביום שבו בדיוק נשלם זמנו]. והשאלה היא: **מי עביד איניש דפרע ביומא דמשלם זמניה** [האם עשוי אדם לפרוע בדיוק ביום שנשלם הזמן], **או לא?**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 102b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 102b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/102b:14)

**אמר להו** [להם] **ר' יוחנן** לשואלים: כבר **תניתוה** [שניתם אותה], שיש לנו תשובה לדבר מן המשנה,