## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 103b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 103b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 103b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/103b:1)

**בזמורות ובקנים, ושניהם,** גם בעל הבית וגם האריס יחד, **מספקין את הקנים** הללו לסמוך את הגפנים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 103b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 103b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/103b:2)

א גמרא **תנא** [שנה] החכם בתוספתא: **מקום שנהגו לקצור** — **אינו רשאי לעקור, לעקור** — **אינו רשאי לקצור, ושניהם מעכבין זה על זה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 103b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 103b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/103b:3)

ומפרשים: **לקצור אינו רשאי לעקור,** כי **האי אמר** [זה הרוצה לקצור אומר]: **בעינא דתתבן לי ארעאי** [רצוני שישאר התבן בתוך אדמתי] כזבל, **ו**מאידך **האי אמר** [זה האריס אומר]: **לא מצינא** [איני יכול] שיש טירחה בעקירה. וכן **לעקור אינו רשאי לקצור,** כי **האי אמר** [זה, בעל הבית, אומר]: **בעינא דתינקר ארעאי** [רצוני שתתנקה אדמתי] מקש ושאר חומרים, **ו**מאידך **האי אמר** [זה האריס אומר]: **בעינא תיבנא** [רוצה אני את התבן] להשתמש בו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 103b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 103b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/103b:4)

ושואלים: **שניהם מעכבים זה על זה למה לי** לומר, הלא כבר אמרו דברים אלה! ומסבירים: בלשון **"מה טעם" קאמר** [אמר]: **מה טעם** במקום שנהגו **לקצור אינו רשאי לעקור,** או במקום שנהגו **לעקור אינו רשאי לקצור** — **משום** ש**שניהם מעכבין זה על זה** ויש דברים שונים בדבר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 103b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 103b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/103b:5)

ב שנינו במשנה שאם המנהג **לחרוש אחריו** — **יחרש.** ושואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שאינו רשאי לשנות! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא **באתרא דלא מנכשי** [במקום שאין נוהגים לנכש] את העשבים הרעים, **ואזל איהו ונכיש** [והלך הוא, האריס, וניכש]. **מהו דתימא** [שתאמר]: **אמר ליה** [יכול האריס לומר לו]: **האי דנכישנא** [זה שניכשתי] את העשבים היה זה **אדעתא** [על דעת] ש**לא כריבנא לה** [אחרוש אותה, את האדמה] לאחר מכן, ועל כן **קא משמע לן דאיבעי ליה לפרושי ליה** [השמיע לנו שהיה צריך לפרש לו], ואם לא התנה במפורש — אינו רשאי לשנות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 103b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 103b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/103b:6)

ג כלל שני שנינו במשנה: **הכל כמנהג המדינה.** ושואלים: **"הכל" לאתויי מאי** [להביא, להוסיף את מה]? ומשיבים: **לאתויי הא דתנו רבנן** [להביא את זו ששנו חכמים]: **מקום שנהגו להשכיר אילנות** הגדלים בתוך השדה, שאף שאין האריס מעבדם מקבל הוא חלק מפירותיהם **על גבי** (יחד עם) ה**קרקע** — **משכירין, מקום שאין נהגו להשכיר** — **אין משכירין.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 103b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 103b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/103b:7)

ושואלים: **מקום שנהגו להשכיר משכירין** — **פשיטא** [פשוט, ומובן מאליו]! ומשיבים: **לא צריכא,** [נצרכה] אלא למקרה **דכולי עלמא יהבי בתילתא** [שכל העולם, הכל, נוהגים לתת לאריס שדה בשליש מיבול התבואה], **ואזל איהו ויהביה בריבעא** [והלך הוא, בעל שדה זה, ונתן אותו ברבע]. **מהו דתימא** [שתאמר], **דאמר ליה** [שיכול בעל השדה לומר לו]: **האי דבצרי** [זה שהפחתתי] **לך** מחלקי, היה זה **אדעתא** [על דעת] ש**לא יהיבנא** [אתן] **לך** מפירות ה**אילנות,** ועל כן **קא משמע לן דאיבעי ליה לפרושי ליה** [השמיע לנו שהיה צריך לפרש לו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 103b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 103b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/103b:8)

שנינו בברייתא שב**מקום שנהגו שלא להשכיר** — **אין משכירין.** ושואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו]! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא לאופן **דכולי עלמא מקבלי בריבעא, ואזל איהו** [שהכל מקבלים ברבע מן היבול והלך הוא, אותו אריס] **וקיבלה בתילתא** [בשליש]. **מהו דתימא** [שתאמר] כי **אמר ליה** [שיכול האריס לומר לו]: **האי דטפאי** [זה שהוספתי] **לך** היה זה **אדעתא דיהבת** [על דעת שתתן] **לי** גם **באילנות,** על כן **קא משמע לן דאיבעי ליה לפרושי ליה** [השמיע לנו שהיה צריך לפרש לו]


###### Steinsaltz on Bava Metzia 103b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 103b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/103b:9)

ד שנינו במשנה ש**כשם שחולקים בתבואה** — **כך חולקין בתבן ובקש. אמר רב יוסף: בבבל נהיגו דלא יהיבי תיבנא לאריסא** [נוהגים שאין נותנים תבן לאריס]. ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מזה]? שהרי אם זה המנהג, מה חידש לנו רב יוסף? ומשיבים: החידוש בדבריו הוא **דאי איכא איניש דיהיב** [שאם יש אדם שנותן] לאריס — ב**עין יפה הוא** שנוהג באריסו **ולא גמרינן מיניה** [ואין לומדים ממנו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 103b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 103b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/103b:10)

**אמר רב יוסף: בוכרא וטפתא וארכבתא וקני דחיזרא** [הגידור הראשון של תעלת המים והשני והשלישי וכן הקנים שעושים בכדי לשים עליהם קוצים בגדר] הם משל **בעל הבית, וחזרא גופיה דאריסא** [והקוצים עצמם שעושים לגדר הם של האריס]. **כללא דמילתא** [כללו של דבר]: **כל עיקר בלמא** [המחיצה] הוא משל **בעל הבית,** **נטירותא יתירתא** [שמירה יתירה] — **דאריסא** [משל האריס]. **ואמר רב יוסף: מרא** [המעדר], **וזבילא** [והאת], **ודוולא** [הדלי] **וזרנוקא** [והנאד] למלא בו מים — של **בעל הבית,** ואילו **אריסא עביד בי יאורי** [האריס עושה את התעלות] להשקות על ידן.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 103b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 103b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/103b:11)

ה שנינו במשנה ש**כשם שחולקין ביין** — **כך חולקין בזמורות ובקנים.** ושואלים: **קנים מאי עבידתייהו** [מה מעשיהם, מה עניינם] לגפנים? **אמרי דבי** [אמרו בבית מדרשו] של **ר' ינאי** שהכוונה היא ל**קנים המוחלקין** (המחולקים לשניים), **שבהן מעמידים את הגפנים.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 103b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 103b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/103b:12)

ו עוד שנינו במשנה **שניהם מספקין את הקנים.** ושואלים: **למה לי** לומר דבר זה, מה עניינו כאן? ומסבירים כי בסגנון **"מה טעם" קאמר** [אמר]; וכך יש להבין: **מה טעם שניהם חולקין בקנים** — **משום** ש**שניהם מספקין את הקנים.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 103b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 103b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/103b:13)

ז משנה **המקבל שדה מחבירו והיא בית השלחין** (שדה שאינו מסתפק בגשם אלא זקוק להשקאה נוספת), **או בית האילן** (פרדס של אילנות), אם **יבש המעין** או **נקצץ האילן,** אף על פי שמסתבר שבדברים אלה התחשב המקבל כשלקח את השדה — בכל זאת **אינו מנכה לו מן חכורו** (משכר החכירה) למרות מה שקרה בינתיים. ואולם **אם אמר לו** במפורש: **"חכור לי שדה בית השלחין זו", או** שאמר לו **"**חכור **לי** **שדה בית האילן זה",** אם **יבש המעין** או **נקצץ האילן** — **מנכה לו מחכורו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 103b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 103b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/103b:14)

ח גמרא על גופה של המשנה שואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אילימא** [אם תאמר] ש**יבש נהרא רבה** [הנהר הגדול] שממנו יוצאות כל אמות המים — **אמאי** [מדוע] **אינו מנכה לו מן חכורו? נימא ליה** [שיאמר לו]: הרי כאן היתה **מכת מדינה,** כלומר, אסון לכל הסביבה כולה, ולכן יכול לנכות! **אמר רב פפא:** מדובר כאן באופן ש**יבש** רק **נהרא זוטא** [הנהר הקטן] שמושך לשדה זה בלבד, **דאמר ליה** [שיכול לומר לו] בעל הבית: