## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 104a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 104a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 104a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/104a:1)

**איבעי** [היה] **לך לאתויי בדוולא** [להביא מים בדלי].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 104a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 104a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/104a:2)

**אמר רב פפא: הני תרתי מתניתא קמייתא משכחת לה** [שתי המשניות הראשונות הללו מוצא אתה] שהן שייכות ונכונות **בין בחכרנותא** [בחכירה] **בין בקבלנותא** [בקבלנות], **מכאן ואי** **לך, דאיתא בקבלנותא** [זו שישנה ושייכת למקרה של קבלנות] — **ליתא בחכרנותא** [אינה בחכירה], **ודאיתא בחכרנותא** [ושישנה בחכירה] — **ליתא בקבלנותא** [אינה בקבלנות].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 104a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 104a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/104a:3)

א שנינו במשנה: **אם אמר לו "חכור לי שדה בית השלחין זה"** ונפסק המעיין — מנכה לו משכר החכירה. ושואלים: **ואמאי** [ומדוע] יהא כך הדין? **לימא ליה** [שיאמר לו] המשכיר: **שמא בעלמא אמרי** [את השם בלבד של השדה אמרתי] **לך,** שכך קוראים לשדה, אבל אין זה בהכרח בית השלחין, **מי** [האם] **לא תניא** [שנינו בברייתא], **האומר לחבירו: "בית כור עפר אני מוכר לך", אף על פי שאין בו אלא** בית **לתך** (שהוא חצי כור) — **הגיעו** (השיגו, תפסו), שאינו יכול לחזור בו, **שלא מכר לו אלא שמא** [שם], **והוא דמתקרי** [שנקרא] שדה זה בפי הבריות **"בית כור".**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 104a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 104a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/104a:4)

וכן אם אמר לו: **"כרמא** [כרם] **אני מוכר לך", אף על פי שאין בו גפנים** — **הגיעו, שלא מכר לו אלא שמא** [שם], **והוא דמתקרי** [שנקרא] **"כרמא".** וכן אם אמר לו **"פרדס אני מוכר לך", אף על פי שאין בו רמונים** — **הגיעו, שלא מכר לו אלא שמא** [שם], **והוא דמתקרי "פרדסא"** [שנקרא "פרדס"]. **אלמא** **אמר ליה** [מכאן שיכול המוכר לומר לו] לקונה: **שמא בעלמא אמרי** [שם בלבד אמרתי] **לך,** שכך קוראים לו. ואם כן, **הכא נמי נימא ליה** [כאן גם כן יאמר **לו]:** **שמא בעלמא אמרי** [שם בלבד אמרתי] **לך!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 104a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 104a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/104a:5)

**אמר שמואל: לא קשיא** [אינו קשה]; **הא** [זה] — ש**אמר ליה** [לו] ה**מחכיר לחוכר, הא** [זה] — ש**אמר ליה** [לו] ה**חוכר למחכיר.** ומה ההבדל; אם **אמר ליה** [לו] ה**מחכיר לחוכר** — יכול המוכר לומר כי **שמא בעלמא** [שם בלבד] **אמר ליה** [לו], ואין החוכר יכול להתנגד, ולעומת זאת אם **אמר ליה** [לו] כך ה**חוכר למחכיר** — הרי זה **קפידא** [הקפדה], שוודאי אינו מעונין אלא בדבר זה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 104a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 104a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/104a:6)

**רבינא אמר: אידי ואידי** [זה וזה] מדובר באופן ש**אמר ליה** לו ה**מחכיר לחוכר** וכלשון משנתנו, ואולם הטעם הוא **מדקאמר** [מכיון **ש**הוא אומר] **"זה", מכלל** הדבר אתה למד **דקאי בגוה עסקינן** [שהוא עומד בתוכה אנו עוסקים], ואם הוא מצוי שם **בית השלחין למה ליה למימר** [לו לומר]? הלא הכל רואים שבית השלחין הוא, אלא ודאי מתכוון להדגיש, **דקאמר ליה** [שאומר לו]: **בית השלחין כדקיימא השתא** [כמו שהוא עומד כעת].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 104a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 104a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/104a:7)

ב משנה **המקבל שדה מחבירו והובירה,** שלא עבד בה כלל — **שמין** (מעריכים) **אותה** את השדה **כמה ראויה** היתה **לעשות** אם היתה מעובדת כראוי, **ונותן לו** המקבל לבעל השדה. והטעם: לפי **שכך כותב לו** בשטרות הקבלנות הרגילים במפורש: **"אם אוביר** את השדה **ולא אעביד** [אעבוד בו] **אשלם במיטבא** [במיטב] **".**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 104a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 104a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/104a:8)

ג גמרא **ר' מאיר היה דורש לשון הדיוט,** כלומר, שהיה מוציא מסקנות הלכתיות מלשונם של שטרות שנהגו בהם הדיוטות, אף על פי ששטרות אלה לא נכתבו על פי חכמים, אלא כיון שכך כתוב בשטר ראוי לדקדק בלשונו, ולהוציא משם את כל המסקנות. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא] כעין משנתנו, **ר' מאיר אומר:** חייב לשלם, שכן כותב: **"אם אוביר** את השדה **ולא אעביד** [אעבוד בו] **אשלם במיטבא** [במיטב] **",** וכך יש לו לעשות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 104a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 104a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/104a:9)

וכן **ר' יהודה היה דורש לשון הדיוט;** **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יהודה אומר: אדם מביא קרבן עשיר על** (לצורך) **אשתו,** שאם נתחייבה אשתו בקרבן יולדת שיש בו חילוק בין עשיר לעני, אם עשיר הוא — מביא עליה קרבן עשיר, ואין אומרים שכיון שאין לאשה ממון משלה היא נחשבת לעניה, **וכן** מביא עבורה **כל קרבן וקרבן שהיא חייבת** (כגון חטאת או אשם), **שכך כותב לה** בכתובה בין שאר התחייבותיו לה: כל **אחריות דאית ליך** [שיש לך] **עלי מן קדמת דנא** [מלפנים], ובהתאם להתחייבות זו משלם גם עבור הקרבנות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 104a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 104a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/104a:10)

וכן **הלל הזקן היה דורש לשון הדיוט; דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **אנשי אלכסנדריא היו מקדשין את נשותיהם** זמן ניכר לפני כניסתן לחופה, כפי שהיה נהוג באותם ימים, **ובשעת כניסתן לחופה** היה קורה ש**באין אחרים וחוטפים אותם מהן, ובקשו חכמים לעשות בניהם ממזרים,** שהרי אחר הקידושין האשה היא ארוסה לבעלה ואם חטף אותה אחר הרי היא כאשת איש שנחטפה ובניה ממזרים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 104a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 104a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/104a:11)

**אמר להן הלל הזקן: הביאו לי כתובת אמכם** ונעיין בה. **הביאו לו כתובת אמן, ומצא שכתוב בהן** בכתובות אלה נוסח מיוחד: **לכשתכנסי לחופה הוי** [היי] **לי לאינתו** [לאישה], ונמצא שהקידושין לא חלו בשעת הקידושין, אלא רק עם הכניסה לחופה. וכיון שלא נכנסו לחופה — לא חלו כלל קידושין ראשונים, **ו**על כן **לא עשו בניהם ממזרים.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 104a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 104a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/104a:12)

וכן, **ר' יהושע בן קרחה היה דורש לשון הדיוט; דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יהושע בן קרחה אומר: המלוה את חבירו לא ימשכננו** (לא יקח ממנו משכון) **יותר** משווי **חובו, שכך כותב לו** הלווה למלוה, אם המלוה מחזיר לו את המשכון כדי שישתמש בו הלווה: **תשלומתא דאית** [תשלום שיש] **לך עלי כל קבל דיכי** [כנגד זה], ומשמע — שלא יותר מכדי חובו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 104a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 104a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/104a:13)

ומעירים: **טעמא** [הטעם] דווקא — ש**כתב ליה הכי** [לו כך], **הא אי** [הרי אם] **לא כתב ליה הכי** [היה כותב לו כך] — **לא קניא** [היה קונה] את המשכון? **והא** [והרי] **אמר** **ר' יוחנן: משכנו** המלוה ללווה **והשיב לו** את **המשכון, ומת** הלווה — **שומטו** את המשכון **מעל גבי בניו,** ואין אומרים שאין נכסים מטלטלים של יתומים נקנים לבעל חוב של אביהם, כי כיון שמשכנו — נחשב המשכון כרכוש המלוה לענין לגבות ממנו.