## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 105a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 105a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 105a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/105a:1)

**תרי עיסקי וחד שטרא** [שתי עסקות ושטר אחד] — אם יהיה הפסד בעיסקה אחת יהיה זה **פסידא** [הפסד] גם של ה**לוה,** המקבל, שהרי שתי העיסקות נחשבות לעיסקה אחת.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 105a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 105a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/105a:2)

**ואמר רבא: האי מאן דקביל עיסקא מן חבריה ופסיד** [מי שקיבל עסק מחבירו והפסיד] בעסק, והמקבל **טרח ומלייה** [ומילא אותו, את ההפסד] **ולא אודעיה** [הודיעו] לבעל הסחורה, **לא מצי אמר ליה** [אינו יכול לומר לו] אחר כך: **דרי מהיאך פסידא בהדאי** [שא בהפסד זה יחד איתי]. והטעם — **משום דאמר ליה** [שיכול לומר לו] בעל העיסקה: **להכי** [משום כך] **טרחת למליותיה** [למלאותו, את ההפסד] — **כי היכי** [כדי] ש**לא ליקרו** [יקראו] **לך "מפסיד עיסקי** [עסקות]


###### Steinsaltz on Bava Metzia 105a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 105a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/105a:3)

**"**שייצא עליך שם רע ויימנעו בשל כך מלתת לך בעתיד עסקות. **ואמר רבא: הני בי תרי דעבדי עיסקא בהדי הדדי ורווח** [שנים שעשו, שקיבלו עיסקה יחד והרוויחו], ו**אמר ליה חד לחבריה** [לו אחד לחבירו]: **תא ליפלוג** [בוא ונחלק בינינו], **אי** [אם] **אמר ליה אידך** [לו האחר]: נמתין ו**נרווח טפי** [נרויח יותר] — **דינא** [הדין] **הוא דמעכב** [שיכול לעכב]. **ואי** [ואם] **אמר ליה** [לו]: **הב** [תן] **לי** לפחות **פלגא דרווחא** [חצי מהרווח] — **אמר ליה** [יכול האחר לומר לו]: **רווחא** [הרווח] — **לקרנא** [לקרן] **משתעבד** שהרווח והקרן נחשבים כיחידה אחת, ואם אין מוציאים את הרווח יכולים על ידי כך להרוויח יותר בדבר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 105a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 105a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/105a:4)

**ואי** [ואם] **אמר ליה** [לו]: **הב** [תן] **לי פלגא רווחא ופלגא קרנא** [חצי רווח וחצי מהקרן] **אמר ליה** [יכול האחר לומר לו]: **עיסקא** [העסק] — **להדדי** [לשנינו] **משועבד,** ששנינו שותפים בו, ואין אתה יכול לחלק. **ואי** [ואם] **אמר ליה** [לו]: **נפלוג רווחא ונפלוג קרנא** [נחלק את הרווח ונחלק את הקרן], **ואי מטי** [ואם יגיע] **לך פסידא** [הפסד] על ידי כך — **דרינא בהדך** [אני אשא עימך בהפסד] — **אמר ליה** [יכול לומר לו]: **מזלא דבי תרי** [מזל של שנים] **עדיף,** ורצוני שנמשיך שנינו יחד לעבוד, ובכל אלה הדין עמו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 105a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 105a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/105a:5)

א משנה **המקבל שדה מחבירו ולא רצה** המקבל **לנכש** את העשבים הרעים מהשדה, **ואמר לו** לבעל השדה: **מה איכפת לך?** הלא אתה לא תפסיד בדבר, **הואיל ואני נותן לך את חכירך,** כלומר, אותה כמות תבואה שהתחייבתי לתת לך — אתן לך, ומה איכפת לך אם אני מפסיד — **אין שומעין לו** לחוכר. **מפני שיכול** בעל השדה **לומר לו: למחר אתה יוצא ממנה ומעלת לפני עשבים,** שכל אותם עשבים רעים שהשארת ישארו בשדה, וישבשו את גידול תבואתו במשך שנים אחדות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 105a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 105a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/105a:6)

ב גמרא **אי אמר ליה** [ואם יאמר לו] החוכר: **לבתר הכי כריבנא לה** [אחר כך, אחרי שאקצור, אחרוש את השדה] ואז יחוסלו העשבים הרעים, ומה איכפת לך שאינני מנכש — יכול בעל השדה **אמר ליה** [לומר לו]: **חטי מעלייתא בעינא** [חיטים מעולות אני רוצה] ולא חטים פחותות בטיבן, שצמחו בין העשבים הרעים. **ואי אמר ליה** [ואם יאמר לו] המקבל: **זביננא** [אקנה] **לך חטי משוקא** [חיטים מעולות מהשוק], **** יכול בעל השדה **אמר ליה** [לומר לו]: **חטי דארעאי בעינא** [חטים מאדמתי אני רוצה]. **** **ואי אמר ליה** [ואם יאמר לו] המקבל: **מנכישנא** [אנכש] **לך שיעור מנתיך** [חלקך], ואת השאר לא אנכש — **** יכול בעל השדה **אמר ליה** [לומר לו]: **מנסבת** [מוציא אתה] **שם רע לארעאי** [על האדמה שלי], שהרי הכל יראו שהיא משובשת בעשבים רעים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 105a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 105a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/105a:7)

ושואלים: **והתנן** [והרי שנינו במשנה] טעם אחר: **מפני שמעלת לפני עשבים!** אלא כך צריך לומר, **משום** שיכול בעל השדה **אמר ליה** [לומר לו], למקבל: **בזרא** [זרע] ש**נפל** — **נפל,** כלומר, אף שאחר כך אתה חורש ועוקר את העשבים עצמם, ואולם זרעיהם נשארים בקרקע והם צומחים בה בשנים הבאות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 105a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 105a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/105a:8)

ג משנה **המקבל שדה מחבירו ולא עשתה** תבואה במדה שיהא כדאי לטפל בה, **אם יש בה** מספיק **כדי להעמיד כרי** — **חייב לטפל בה** ויקבל בעל השדה את חלקו. **אמר ר' יהודה: מאי** [מה] משמעות **יש ב****קצבה** זו שאמרנו **בכרי?** כלומר, קצבה זו של כרי שבשדה אין בה משמעות שהרי השדה יכול להיות גדול או קטן. **אלא** השיעור הוא: **אם יש בה כדי נפילה,** שאם יש בתבואה הצומחת לפחות כדי כמות הזרעים שצריכים כדי לזרוע שדה זה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 105a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 105a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/105a:9)

ד גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **המקבל שדה מחבירו ולא עשתה** דייה, **אם יש בה כדי להעמיד כרי** — **חייב לטפל בה** ולתת לבעל הבית את חלקו. **שכך כותב לו** בחוזה האריסות: **אנא אוקים** [אעמוד] **ואניר** [ואחרוש] **ואזרע ואחצוד** [ואקצור] **ואעמר ואדוש ואידרי** [ואזרה] **ואוקים כריא קדמך** [ואעמיד כרי לפניך], **ותיתי אנת** [ותבוא אתה] **ותיטול פלגא** [מחצית היבול], **ואנא** [ואני] **בעמלי ובנפקות** [ובהוצאת] **ידי** אקבל אף אני רק **פלגא** [חצי], ואם כן, כיון שניתן הדבר למילוי — חייב לעשות כלשון ההסכם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 105a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 105a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/105a:10)

ושואלים: **וכמה** הוא השיעור ששנינו **"כדי להעמיד בה כרי",** מה גדלו של כרי זה? **אמר ר' יוסי בר' חנינא: כדי שתעמוד בו הרחת,** שאם הכרי גדול מספיק שיעמוד בו הכלי שמשתמשים בו לזרות את התבואה הרי זה נחשב כבר כרי. **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: **רחת היוצא מהאי גיסא להאי גיסא** [היוצא מצד זה לצד זה], שבולטים קצות הרחת מתוך הכרי, **מאי** [מה הדין]? האם נחשב הוא מעמיד רחת, או לא?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 105a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 105a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/105a:11)

**תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ש**אמר ר' אבהו: לדידי מפרשא לי מיניה** [לי נתפרש הדבר ממנו] מ**ר' יוסי בר' חנינא** עצמו: **כל שאין כונס שלו רואה פני החמה,** כל כרי שבית הקיבול ("כונס") של הרחת מתכסה בו ("אינו רואה פני חמה") נחשב לכרי. **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בנושא זה. **לוי אמר** שיעור כרי זה הוא **שלש סאין, דבי** [בבית מדרשו] של **ר' ינאי אמרי** [אמרו] ששיעור כרי זה הוא **סאתים. אמר ריש לקיש: סאתים שאמרו** בענין זה כוונתו **חוץ מן ההוצאה.** כלומר, שלאחר שישלם את ההוצאות הממשיות שהוציא ישאר עוד רווח כדי סאתים, ובמקרה זה נחשב השדה כראוי לעבדו, ואם לאו יכול הקבלן להפקירו אם ירצה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 105a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 105a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/105a:12)

בדומה למחלוקת זו בשיעורים הביאו מחלוקת בנושא אחר שאף בה דנו בשיעורים דומים, **תנן התם** [שנינו במשנה שם] בדיני טומאת אוכלים: **פריצי זיתים וענבים, בית שמאי מטמאין,** שלדעתם הם נחשבים כמאכל **ובית הלל מטהרין,** שמפני טיבם הפחות אינם ראויים למאכל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 105a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 105a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/105a:13)

ושאלו: **מאי** [מה פרוש] **"פריצי זיתים"? אמר רב הונא: רשעי זיתים,** כלומר, זיתים רעים שאין בהם כמעט שמן. **אמר רב יוסף: ומאי קראה** [ומה המקרא] המלמדנו שכך היא משמעות הלשון — שנאמר: **"ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו"** (דניאל יא, יד), משמע ש"פריצים" הם רשעים. **רב נחמן בר יצחק אמר: מהכא** [מכאן] מפסוק זה אפשר ללמוד מה פירושו של "פריץ" — שנאמר: **"והוליד בן פריץ שפך דם"** (יחזקאל יח, י).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 105a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 105a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/105a:14)

ושואלים: **וכמה** הוא השיעור של **פריצי זיתים,** מתי נקראים הזיתים "פריצי זיתים"? **ר' אלעזר אמר:** כשאפשר להוציא **ארבעת קבין** שמן **לקורה** אחת שמכניסים בבת אחת בבית הבד, **דבי** [בבית מדרשו] של **ר' ינאי אמרי** [אומרים]: כשאפשר להוציא **סאתים לקורה** של שמן.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 105a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 105a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/105a:15)

ומעירים: **ולא פליגי** [נחלקו] חכמים אלה בהלכה עצמה, וההבדל ביניהם הוא תוצאה של הבדלי נוהג. כי **הא** [זה] שאמר ר' אלעזר, הרי זה **באתרא דמעיילי כורא באוללא** [במקום שמכניסים כור אחד בבת אחת] לעצור, ומזה יש להוציא ארבעה קבין, **הא** [וזה, בבית ר' ינאי] **באתרא דמעיילי תלתא כורין באוללא** [במקום שמכניסים שלושה כורים בבית הבד], שהוא פי שלוש, ולכן גם השמן שיוצא הוא בדיוק פי שלוש.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 105a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 105a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/105a:16)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: