## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 106a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 106a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 106a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106a:1)

**מאי** [מה הדין]? הפסיק שדה של **זרע אחר מאי** [מה הדין]? ועוד: **חיטי** [חיטים] **לגבי שעורים** האם **כזרע אחר דמי** [נחשבים], **או לא?** ועוד: אם של **כל העולם כולו** מסביב לקה **בשדפון, ושלו** לקה **בירקון, אי נמי** [או גם כן] **כל העולם כולו** לקה **בירקון ושלו** לקה **בשדפון, מאי** [מה דינו]? לכל אחד מן הספיקות הללו לא נמצאה תשובה, ולכן **תיקו** [יעמוד] במקומו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 106a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106a:2)

ועוד שאלה: **אמר ליה** [לו] בעל הבית לחוכר: **זרעה חיטי** [זרע את השדה חיטים], **ואזל** [והלך] **הוא** החוכר **וזרעה שערי** [שעורים], **ואשתדוף רובא דבאגא** [והשתדפו רוב שדות אותה בקעה], **ואשתדוף נמי הנך שערי דיליה** [והשתדפו גם כן שעורים אלה שלו], **מאי** [מה הדין]? **מי אמרינן דאמר ליה** [האם אומרים אנו שיכול החוכר לומר לו] לבעל השדה: **אילו זרעתה חיטי הוה נמי משתדפא** [אילו הייתי זורעה חיטים היתה גם כן משתדפת] שהרי סביב השתדף הכל, **או דלמא מצי אמר ליה** [שמא יכול לומר לו המחכיר] **אילו זרעתה חיטי** [אילו היית זורע אותה חיטים] **הוה מקיים** [היה מתקיים] **בי** מה שנאמר **"ותגזר אמר ויקם** **לך** ועל דרכך נגה אור


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 106a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106a:3)

**"**(איוב כב, כח), ושמא היתה זכותי גורמת שיעשו משמים שיתמלא רצוני, וכיון ששינית ממה שבקשתי — לא נתקיים בי הדבר. ומשיבים: **מסתברא דאמר** [מסתבר שיכול הוא לומר] **אי זרעתה חיטי הוה מקיים** [אילו היה זורעה חיטים היה מתקיים] **בי** מה שנאמר **"ותגזר אמר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור".**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 106a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106a:4)

ועוד שאלה: **נשתדפו כל שדותיו של** ה**מחכיר, ואשתדוף נמי הא בהדייהו** [והשתדף גם שדה זה אתם], **ולא אשתדוף רובא דבאגא מאי** [השתדפו רוב שדות אותה בקעה, מה הדין]? **מי אמרינן** [האם אומרים אנו] כי **כיון** ש**לא אשתדוף רובא דבאגא** [השתדפו רוב שדות אותה בקעה] **לא מנכי ליה** [מנכה לו] החוכר מן החכירה, שהרי אין זו מכת מדינה, **או דלמא** [שמא] **כיון דאשתדוף כולהו ארעתיה** [שהשתדפו כל אדמותיו] של המחכיר, **מצי אמר ליה** [יכול החוכר לומר **לו]** למחכיר: **האי** [זה] **משום לתך דידך** [מזלך שלך] **הוא, דהא משתדפו** [שהרי השתדפו] **כל שדותיך.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 106a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106a:5)

ומשיבים: **מסתברא דאמר ליה** [מסתבר שיכול לומר לו] לחוכר: **אי** [אם] **משום לתאי דידי** [מזלי שלי] — **הוה משתייר** [היה נשאר] **לי פורתא** [מעט], **כדכתיב** [כפי שנאמר] **"כי נשארנו מעט מהרבה"** (ירמיה מב, ב) שאף בגללה אין היא מכלה הכל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 106a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106a:6)

ועוד שאלה: **נשתדפו כל שדותיו של** ה**חוכר ואשתדוף רובא דבאגא** [והשתדפו רוב שדות אותה הבקעה], **ואשתדוף נמי הא בהדייהו** [והשתדף גם שדה זה עמם] **מאי** [מה הדין]? **מי אמרינן** [האם אומרים אנו] כי **כיון דאשתדוף רובא דבאגא מנכי ליה** [שהשתדפו רוב שדות אותה בקעה הריהו מנכה לו], **או דלמא** [שמא] **כיון דאשתדוף כולהו ארעתיה** [שנשתדפו כל אדמותיו] של החוכר, **מצי אמר ליה** [יכול המחכיר לומר לו] לחוכר: **משום לתך דידך** [מזלך שלך] **הוא, דהא משתדפו** [שהרי השתדפו] **כל שדותיך.** ומשיבים: **מסתברא דאמר ליה** [מסתבר שיכול המחכיר לומר לו] לחוכר: **משום לתאך** [משום מזלך] **הוא.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 106a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106a:7)

ושואלים **אמאי** [מדוע]? **הכא נמי נימא ליה** [כאן גם כן יאמר לו] החוכר למחכיר: **אי** [אם] **משום לתאי דידי** [מזלי שלי] **הוא** — **הוה משייר** [היה **נשאר]** **לי פורתא** [מעט], **דהוה מקיים** [שהיה מתקיים] **בי** מה שנאמר **"כי נשארנו מעט מהרבה"** ומשיבים: **משום דאמר ליה** [שיכול לומר לו] המחכיר לחוכר: **אי הוה חזית לאישתיורי** [אם היה ראוי שישתייר] **לך מידי** [דבר] — **הוה משתייר** [היה נשאר] **לך מדנפשך** [משלך] מאדמתך הפרטית ולא מזו שחכרת.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 106a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106a:8)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו: **היתה שנת שדפון וירקון או שביעית** (שמיטה), או **שהיו שנים כשני אליהו** שאין גשם כלל — **אינו עולה לו מן המנין** של שנות החכירה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 106a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106a:9)

**קתני** [שנה שם] **שדפון וירקון דומיא** [בדומה] ל**שנים כשני אליהו, מה שני אליהו** — פירושו ש**לא הוי** [היתה אז] **תבואה כלל,** אף **הכא נמי** [כאן גם כן] מדובר באופן ש**לא הוי** [היתה] **תבואה כלל, אבל** באופן **דאיכא** [שיש] **תבואה** כלשהי — **סלקא ליה** [עולה לו מן החשבון], **ולא קאמרינן** [ואין אנו אומרים] **מכת מדינה היא!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 106a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106a:10)

**אמר רב נחמן בר יצחק: שאני התם** [שונה שם], ש**אמר קרא** [הכתוב] לענין מכירת וחכירת שדות: **"במספר שני תבואת ימכר** **לך"** (ויקרא כה, טו), שמשמעו: **שנים שיש בהן תבואה בעולם.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 106a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106a:11)

**אמר ליה** [לו] **רב אשי לרב כהנא: אלא מעתה שביעית תעלה לו מן המנין, דהא איכא** [שהרי יש] **תבואה בחוצה לארץ** על כל פנים! **אמר ליה: שביעית אפקעתא דמלכא** [הפקעה של מלך] **היא,** כלומר, הקדוש ברוך הוא הפקיע אותה, וממילא גזר עליה שלא תיכנס בחשבון.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 106a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106a:12)

**אמר ליה** [לו] **מר זוטרא בריה** [בנו] של **רב** **מרי לרבינא: אלא מעתה,** שהשביעית מופקעת ונחשבת כבטלה לגמרי, **שביעית לא תעלה לו מן הגירוע,** שלא יחשב אותה בתוך חשבון השנים שהוא מגרע ממחיר השדה כשפודים אותו, **אלמה תנן** [מדוע שנינו במשנה שם]: **נותן סלע ופונדיון לשנה** לפי החשבון האמור בתורה, ואם מדקדקים בחישוב מוצאים שנותן גם עבור שנת השביעית! **אמר ליה** [לו]: **שאני התם דחזיא למישטחא** [שונה שם שראוייה היא לשטוח] **בה פירי** [פירות], ואם כי איננו יכול להשתמש בשדה לזריעה, הרי יכול להשתמש בשדה לכל צורך אחר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 106a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106a:13)

**אמר שמואל: לא שנו** כן **אלא** באופן **שזרעה** החוכר **וצמחה ואכלה חגב** או זרע בה דבר אחר, **אבל** אם **לא זרעה כלל** — **לא,** שאין אנו מקילים על החוכר, אפילו היתה זו מכת מדינה. ומדוע — **דאמר ליה** [שיכול המחכיר לומר לו] לחוכר: **אילו זרעתה הוה מקיים** [היית זורע אותה היה מתקיים] **בי** מה שנאמר: **"לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו"** (תהילים לז, יט), כלומר, שמא זכותי היתה גורמת שמכת המדינה לא היתה פוגעת בשדותי.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 106a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106a:14)

**מתיב** [מקשה על כך] **רב ששת** ממה ששנינו: **רועה שהיה רועה** בהמות של אחרים **והניח עדרו ובא לעיר,** **ו**בינתים **בא זאב וטרף, ובא ארי ודרס** — **אין אומרים: אילו היה שם היה מציל, אלא אומדין אותו; אם יכול** היה **להציל** מחיה רעה זו — **חייב, ואם לאו** [לא] היה בכוחו להציל — **פטור.** ולפי שיטתך זו, **ואמאי** [ומדוע]? **נימא ליה** [שיאמר לו] בעל הבהמות: **אי הוית התם הוה מקיים** [אילו היית שם היה מתקיים] **בי** מה שנאמר: **"גם את הארי גם את הדוב הכה עבדך"** (שמואל א' יז, לו)!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 106a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106a:15)

ומשיבים: **משום דאמר ליה** [שיכול לומר לו] הרועה לבעל הבהמות: **אי הוית חזית לאיתרחושי** [אם היית ראוי שיתרחש] **לך ניסא** [נס] **הוה איתרחיש** [היה מתרחש] **לך ניסא** [נס] **כ**מו שאירע ל**ר' חנינא בן דוסא** **דמתיין עיזי דובי בקרנייהו** [שהביאו העיזים דובים בקרניהן] בלא כל צורך של סיוע מצד הרועה. ושואלים: **ונימא ליה** [ושיאמר לו] בעל הבהמות לרועה: **נהי דלניסא רבה** [אם אמנם שלנס גדול] **לא הוה חזינא** [הייתי ראוי], מכל מקום **לניסא זוטא** [לנס קטן]