## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 106b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 106b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 106b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106b:1)

**חזינא** [אני ראוי], ומשיבים: אכן **קשיא** [קשה] הדבר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 106b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106b:2)

א **תני חדא** [שנויה ברייתא אחת]: **פעם ראשונה ושניה** — **זורעה** את השדה אם היתה תקלה שגרמה לאבד את הזרעים ופעם **שלישית אינו זורעה.** **ותניא אידך** [ושנויה ברייתא אחרת]: פעם **שלישית** — **זורעה,** ופעם **רביעית** — **אינו זורעה.** ואם כן ישנה סתירה! ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]; **הא** [זו] **כ**שיטת **רבי,** **הא** [זו] **כ**שיטת אביו **רבן שמעון בן גמליאל.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 106b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106b:3)

ומסבירים: **הא** [זו] **כ**שיטת **רבי,** ש**אמר** את הכלל: **בתרי זימני הוי** [בשתי פעמים היא] **חזקה** [חזקה], **והא** [וזו] **כ**שיטת **רבן שמעון בן גמליאל** ש**אמר: בתלת זימני הוי** [בשלוש פעמים היא] **חזקה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 106b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106b:4)

**אמר ריש לקיש: לא שנו** שהאריס זורע רק מספר פעמים **אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב, אבל** אם **זרעה ולא צמחה** כלל — **מצי אמר ליה** [יכול לומר לו] **בעל הקרקע: כל ימי זרע זרעא לה ואזיל** [זמן ימי הזריעה זרע אותה ולך]. ושואלים: **ועד אימת** [מתי] הוא זמן הזריעה? **אמר רב פפא: עד** אותו זמן **דאתו אריסי מדברא** [שבאים האריסים מן השדה] **וקיימא** [ועומד] כוכב **כימה ארישייהו** [על ראשיהם], שהוא בערך בחודש שבט.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 106b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106b:5)

**מיתיבי** [מקשים] על כך מברייתא המפרשת את הכתוב "עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו" (בראשית ח, כב) כמתייחס לשש עונות השנה: **רבן שמעון בן גמליאל משום** [בשם] **ר' מאיר אומר, וכן היה ר' שמעון בן מנסיא אומר כדבריו:** ה**חצי** השני של חודש **תשרי,** חודש **מרחשון** כולו, **וחצי** הראשון של חודש **כסליו** — הן ימי ה**זרע,** ה


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 106b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106b:6)

**חצי** השני של חודש **כסליו,** חודש **טבת** כולו**,** **וחצי** הראשון של חודש **שבט** — הם ימי ה**חורף,** ה**חצי** השני של חודש **שבט,** חודש **אדר** כולו, **וחצי** הראשון של חודש **ניסן** — **קור,** ה**חצי** השני של חודש **ניסן,** חודש **אייר** כולו, **וחצי** הראשון של חודש **סיון** — הוא הקרוי **קציר,** ה**חצי** השני של חודש **סיון,** חודש **תמוז** כולו, **וחצי** הראשון של חודש **אב** — הוא **קיץ,** ה**חצי** השני של חודש **אב,** חודש **אלול** כולו, **וחצי** הראשון של חודש **תשרי** — **חום.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 106b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106b:7)

ומעירים: **רבי יהודה מונה מ**תחילת חודש **תשרי,** כלומר, אף הוא היה מחלק את השנה לשש עונות אלה, אלא שהוא היה מתחיל את החשבון לא ממחצית החודש אלא מתחילתו, וכן **ר' שמעון מונה** חודשים שלמים, כשלדעתו הכל מתחיל **ממרחשון,** שמרחשון וכסלו הם "זרע", וכן הלאה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 106b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106b:8)

ושואלים: **מאן** [מי הוא] ה**מיקל בכולהו** [בכולם] שמאריך את זמן הזרע — הלא הוא **ר' שמעון, וכולי האי** [וכל זה] עד לזמן שעומד כוכב כימה על ראשם **לא קאמר** [אמר]! ומשיבים: **לא קשיא** [אינו קשה]; **הא דקבלה מיניה בחרפי, הא דקבלה מיניה באפלי** [זה שקבל ממנו לזרוע מינים מקדימים, ביכורים, וזה שקיבל ממנו באפילים], שמינים אפילים נזרעים הרבה יותר מאוחר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 106b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106b:9)

ב שנינו במשנה ש**רבי יהודה אומר: אם קבלה ממנו** האריס מבעל הבית **במעות,** ולא בחלק מן היבול, בין כך ובין כך, גם אם היתה מכת מדינה — משלם. מסופר: **ההוא גברא דקביל ארעא למיזרעה בהו תומי אגודא** [אדם אחד קיבל קרקע לזרוע בה שום על שפת] **נהר מלכא סבא בזוזי** [בכספים], כלומר, עבור סכום כסף מסוים. **איסתכר** [נסכר, נסתם] משום מה **נהר מלכא סבא.** **אתא לקמיה** [בא הדין לפני] **רבא** **אמר ליה** [לו] **נהר מלכא סבא לא עביד דמיסכר** [אינו עשוי להיסכר], ואם קורה דבר כזה הרי **מכת מדינה היא,** ולפיכך **זיל נכי ליה** [לך נכה לו] בגלל ההפסד הזה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 106b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106b:10)

**אמ** **רו ליה רבנן** [לו חכמים] **לרבא: הא אנן תנן** [הרי אנו שנינו במשנה] ש**ר' יהודה אומר: אם קבלה הימנו** (ממנו) **במעות** — **בין כך ובין כך אינו מנכה לו מן חכורו** (שכר החכירה)! **אמר להו** [להם]: **לית דחש לה** [אין מי שחושש להלכה זו] של **ר' יהודה,** כלומר, דברי יחיד הם ונדחו מן ההלכה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 106b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106b:11)

ג משנה **המקבל שדה מחבירו** לעבד את השדה עבור תשלום של **עשרה כור חטים לשנה ולקתה** תבואת השדה במחלה וכיוצא בזה — **נותן לו מתוכה,** כלומר, נותן לו עשרה כור מן החטים שבאותו שדה, ואינו חייב לתת חטים יפות. וכן אם **היו חטיה יפות** ביותר הרי **לא יאמר לו** לבעל השדה: **הריני לוקח מן השוק** חטים רגילות, **אלא נותן לו מתוכה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 106b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106b:12)

ד גמרא **ההוא גברא דקביל ארעא לאספסתא בכורי דשערי** [אדם אחד קיבל אדמה לגדל בה אספסת עבור כורים של שעורים], **עבדא אספסתא** [עשתה השדה אספסת]. אחר כך **חרשה וזרעה** אותו אדם **שערי** [שעורים], **ולקו הני שערי** [אותם שעורים], ורצה המקבל לשלם את כורי השעורים מן השעורים הלקויות הללו. **שלחה רב חביבא מסורא דפרת** לאותה בעיה **לקמיה** [לפני] **רבינא,** ושאלו: **כי האי גונא מאי** [כגון זה מהו]? האם **כי** [כמו] **"לקתה נותן לו מתוכה" דמי** [נחשב הדבר], **או לא?**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 106b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106b:13)

**אמר ליה** [לו]: **מי דמי** [האם דומה]? **התם** [שם במשנתנו ] **לא עבדא ארעא שליחותא דמרה** [עשתה האדמה את שליחות בעליה] וגם המקבל קיבל תבואה לקויה, **הכא עבדא ארעא שליחותא דמרה** [כאן הרי עשתה האדמה את שליחות בעליה], שהרי חכרה לאספסת, ואספסת זו הצליחה. ומה שהוסיף וזרע בה שעורים — אינו בגדר ההסכם, ואינו רשאי לשלם בשעורים לקויות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 106b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106b:14)

**ההוא גברא** [אדם אחד] ש**קבל פרדס מחבריה** [מחבירו], **בעשר דני חמרא** [כדי יין], **תקיף ההוא חמרא** [החמיץ אותו היין] מהפרדס. **סבר רב כהנא למימר** [לומר]: **היינו מתניתין** [זוהי משנתנו] ששנינו בה: **לקתה** — **נותן לו מתוכה. אמר ליה** [לו] **רב אשי: מי דמי** [האם דומה הדבר]? **התם** [שם במשנה] **לא עבדא ארעא שליחותא** [עשתה האדמה את שליחותה] והיה היבול לקוי, **הכא עבדא ארעא שליחותא** [כאן עשתה האדמה שליחותה] והיו הענבים כדרכן, וזה שהחמיץ היין — בחלקו של המעבד החמיץ, ואין לבעל השדה קשר עם הדבר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106b:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 106b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106b:15)

ומעירים: **ומודה רב אשי בעינבי דכדום** (בענבים שהצטמקו בגדילתם) **ובשדה שלקתה בעומריה,** שכיון שהיה הפגם ביבול השדה עצמו יכול החוכר לשלם מתוך מה שגדל בשדה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106b:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 106b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106b:16)

ה משנה **המקבל שדה מחבירו** על מנת **לזרעה שעורים** — **לא יזרענה חטים,** כי החטים מנצלות יותר את השדה. אבל אם קבלה לזרוע בה **חטים,** אם רוצה — **יזרענה שעורים. רבן שמעון בן גמליאל אוסר.** וכן כיוצא בזה אם קיבלה לזרוע בה **תבואה** — **לא יזרענה קטנית** שמנצלת את השדה, אם קבלה ל**קטנית** — **יזרענה תבואה, ורבן שמעון בן גמליאל אוסר.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106b:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 106b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106b:17)

ו גמרא **אמר רב חסדא: מאי טעמא** [מה הטעם] של **רבן שמעון בן גמליאל,** שהרי לכאורה אין בעל השדה מפסיד כלל? ומסביר: טעמו הוא **דכתיב** [שנאמר] **"שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית"** (צפניה ג, יג), כלומר, אסור לאדם לשנות ממה שקיבל על עצמו גם כאשר אין בזה הפסד לאחרים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 106b:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 106b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/106b:18)

**מיתיבי** [מקשים על הסבר זה] ממה ששנינו: **מגבת פורים** כסף שגובים בפורים הרי זה **ל**צרכי **פורים** של העניים, **ואין מדקדקין בדבר. ואין העני רשאי ליקח מהן רצועה לסנדלו** אלא לצרכי הסעודה בלבד, **אלא אם כן התנה במעמד אנשי העיר** שישתמש בכסף לכל צרכו, אלו **דברי ר' יעקב שאמר משום** [בשם] **ר' מאיר. רבן שמעון בן גמליאל**