## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 107b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 107b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 107b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/107b:1)

**לא קשיא** [אין זה קשה]; **הא** [זה] שאמרנו בדעת רב שנכס הסמוך לעיר יש בו ברכה, הרי זה באופן **דמהדר ליה שורא ורתקא** [שסובבת אותו חומה ומחיצה], **הא** [זה] שאמרנו להיפך, הרי זה באופן **דלא מהדר ליה שורא ורתקא** [זה שאין סובבת אותו חומה ומחיצה].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 107b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 107b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/107b:2)

א אגב הדברים שהזכרנו בענייני ברכה וכיוצא בהם מביאים עניינים דומים אחרים. נאמר **"והסיר ה' ממך כל חלי"** (דברים ז, טו), **אמר רב:** "כל חולי" **זו עין** הרע. ומעירים: **רב לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**רב סליק לבי קברי** [הלך לבית הקברות], **עבד מאי דעבד** [עשה מה שעשה] כדי לברר על פי השבעה מה אירע לאנשים שמתו, **אמר: תשעין ותשעה** מאלה מתו **בעין רעה,** ורק **אחד בדרך ארץ,** כלומר, כדרך הטבע לגמרי.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 107b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 107b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/107b:3)

**ושמואל אמר:** "כל חולי" **זה הרוח** ומעירים: **שמואל לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**אמר שמואל: הכל ברוח.** כלומר, כל הפגעים הבאים על בני אדם הם מחמת רוח שנכנסת בפצעים ובחלל הגוף. ושואלים: **ול**שיטת **שמואל, הא איכא** [הרי יש] **הרוגי מלכות** ושאר הנהרגים בפציעה וכיוצא בהם ולא ברוח! ומשיבים: **הנך נמי, אי לאו זיקא,** **עבדי להו סמא וחיי** [אלה גם כן, לולא הרוח היו עושים להם סם והיו מתרפאים], ומחמת הרוח אינם מתרפאים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 107b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 107b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/107b:4)

**ר' חנינא אמר:** "כל חולי" **זו צינה,** ש**אמר ר' חנינא: הכל,** כל המאורעות, באים על אדם **בידי שמים, חוץ מצנים פחים,** כלומר, מדברים הבאים על ידי צינה שיכול אדם להזהר ולהתרחק מהם, ואינם בידי שמים. **שנאמר: "צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם"** (משלי כב, ה).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 107b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 107b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/107b:5)

**ר' יוסי בר' חנינא אמר:** "כל חולי" **זו צואה.** ש**אמר מר** [החכם]: **צואת החוטם,** כלומר, אותם לכלוכים המצויים באף, **וצואת האוזן** — **רובן** אם יוצאים הרבה הרי זה **קשה** ומזיק, **ומיעוטן יפה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 107b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 107b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/107b:6)

**ר' אלעזר אמר:** "כל חולי" **זו מרה.** ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה כך בברייתא גם כן]: **"מחלה" זו מרה, ולמה נקרא שמה** של מרה **"מחלה"** — **שהיא מחלה כל גופו של אדם. דבר אחר:** קוראים למרה **"מחלה"** — משום **ששמונים ושלשה חלאים** כמנין "מחלה" **תלוין במרה.** ומעירים: **וכולן,** אכילת **פת שחרית במלח ו**שתיית **קיתון** (כוס גדולה) **של מים** — **מבטלתן,** שאוכל פשוט בסעודת שחרית מרפא את הגוף.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 107b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 107b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/107b:7)

ב ואגב כך מביאים את מה ששנינו בברייתא. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שלשה עשר דברים** של שבח **נאמרו ב**ארוחת **פת שחרית: מצלת** את האוכלה **מן החמה, ומן הצנה, ומן הזיקין** (הרוחות), **ומן המזיקין, ומחכימת פתי,** ואותו אדם **זוכה בדין,** וזוכה **ללמוד תורה וללמד, ודבריו נשמעין, ותלמודו מתקיים בידו,**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 107b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 107b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/107b:8)

**ואין בשרו מעלה הבל** (זיעה יתירה), **ו**הוא **נזקק לאשתו** בשעה הראויה, **ואינו מתאוה לאשה אחרת, ו**אף **הורגת כינה שבבני מעים.** כל כך מועילה ארוחה זו. **ויש אומרים: אף מוציא את הקנאה ומכניס את האהבה.** שכיון שבריאותו שלמה, אינו נוטה להתרגז ולריב עם הבריות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 107b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 107b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/107b:9)

דרך אגב מספרים ש**אמר ליה** [לו] **רבה לרבא בר מרי: מנא הא מילתא דאמרי אינשי** [מנין אותם דברים שאומרים אנשים כפתגם מקובל]: **שיתין רהיטי רהוט** [שישים רצים רצו] **ולא מטו לגברא דמצפרא כרך** [הגיעו, השיגו, לאדם שאכל בבוקר]. **ו**כן **אמרו רבנן** [חכמים]: **השכם ואכול, בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצינה** שיתחזק הגוף לשאת באלה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 107b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 107b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/107b:10)

ש**אמר ליה** [לו]: מקרא הוא, **דכתיב** [שנאמר] **"לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש"** (ישעיה מט, י), מדוע **לא יכם שרב ושמש** — **כיון** ש**לא ירעבו ולא יצמאו** אלא השכימו ואכלו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 107b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 107b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/107b:11)

**אמר ליה** [לו] רבא: **את אמרת** [אתה אומר] **לי** משום **מהתם** [משם] **ואנא אמינא** [ואני אומר] **לך מהכא** [מכאן], מפסוק אחר, שנאמר **"ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך"** (שמות כג, כה), וכך הוא מפרש: **"ועבדתם את ה' אלהיכם"** — **זו קריאת שמע ותפלה,** עבודת ה' שבכל יום. **"וברך את לחמך ואת מימך"** — **זו פת במלח וקיתון של מים** שאוכל בשחרית לאחר התפילה, **מכאן ואילך** מתקיים המשך הפסוק **"והסרתי מחלה מקרבך"** (שם).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 107b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 107b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/107b:12)

ג **אמר ליה** [לו] **רב יהודה לרב אדא משוחאה** [המודד], שהיה במקצועו מודד שדות: **לא תזלזל במשחתא** [אל תזלזל במדידה] ואפילו בשטחים קטנים, ש**כל פורתא ופורתא חזי לכורכמא רישקא** [מעט ומעט ראויה לגדל בה כרכום תרבותי] שהוא יקר מאוד, ואם כן אין אתה רשאי לזלזל אף בקרקע קטנה. **אמר ליה** [לו] **רב יהודה לרב אדא משוחאה** [המודד]: **ארבע אמות דאניגרא** [שסמוכות לתעלה] העשוייה לצורך השקיית השדות ויוצאת מן הנהר — **זלזל בהו** [בהן] ואל תמדדן בדיוק, כשאתה מודד שטחם של שדות. ארבע אמות **דאנהרא** [שסמוכות לנהר] **לא תמשחנהו** [אל תמדוד אותן] **כלל,** אלא שער במדה גדולה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 107b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 107b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/107b:13)

ומעירים: כי בענין זה **רב יהודה לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**אמר רב יהודה: ארבע אמות דאניגרא** [שסמוכות לתעלה] — הריהן שייכות **לבני אניגרא** [ליושבים על יד התעלה]. ארבע **אמות** **דאנהרא** [שסמוכות לנהר] — הריהן **דכולי עלמא** [שייכות לכול].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 107b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 107b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/107b:14)

היה **מכריז ר' אמי: מלא** שיעור **כתפי נגדי בתרי עברי נהרא** [הנגדים מושכי הספינות בשני עברי הנהר] — **קוצו** [קצצו] את העצים שעל שפת הנהר כדי שלא יפריעו למושכי הספינות. מסופר: **רב נתן בר הושעיא קץ שיתסר אמתא** [ציוה לקצץ שש עשרה אמות] לכל צד של הנהר. **אתו עליה** [באו עליו] **בני** המקום **משרוניא דפנוהו** [והכו אותו] על שקצץ כה הרבה. ומסבירים: **הוא סבר** שאם עושים דרך צריכה היא להיות **כרשות הרבים** שרוחבה שש עשרה אמה, ולאמיתו של דבר **ולא היא** (ולא כן), אלא **התם** [שם] ברשות הרבים אכן **בעינן כולי האי** [צריכים כל כך הרבה] ואילו **הכא** [כאן] **משום אמתוחי אשליהן** [מתיחת החבלים] **הוא,** שיש למתוח כדי למשוך את האניות, ו**כמלא כתפי נגדי סגי** [הנגדים, המושכים, מספיק].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 107b:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 107b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/107b:15)

מסופר: **רבה בר רב הונא הוה ליה ההוא אבא אגודא דנהרא** [היה לו יער על שפת הנהר], **אמרו ליה** [לו]: **ניקוץ מר** [שיקצוץ אדוני] את העצים שעל שפת הנהר, שהרי שנינו שצריך לקצוץ כדי לעזור לנגדי הספינות! **אמר להו** [להם]: **קוצו עילאי ותתאי** [יקצצו עליונים ותחתונים], כלומר, אלה הנמצאים במעלה הנהר ובמורד הנהר מסביב לי ושייכים לאחרים, **והדר ניקוץ אנא** [ואחר כך אקצוץ אני], שהרי אין בכך תועלת אם אקצוץ אני קודם. ושואלים: **היכי עביד הכי** [כיצד עשה כן] להמתין עד שיעשו אחרים? **והכתיב** [והרי נאמר] **"התקוששו וקושו"** (צפניה ב, א), ועל כך **אמר** (דרש) **ריש לקיש: קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים,** והרי שצריך אדם קודם לעשות את הטוב והישר ואחר כך לייעץ לאחרים!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 107b:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 107b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/107b:16)

ומשיבים: **התם אבא דבי פרזק רופילא הוה** [שם היער של בית פרזק שר הצבא היה] וברור היה שהם לא ישמעו בקול החכם הישראלי, ולכן אמר: **אי קייצו** [אם יקצצו הם] אנשי השר הפרסי — **קייצנא** [אקצוץ], **ואי לא קייצו** [ואם אינם קוצצים] — **אמאי איקוץ** [מדוע אקצוץ], שהרי אין בדבר כל תועלת. **דאי ממתחי להו אשלייהו** [שאם יכולים הנגדים למתוח את החבלים] — הרי **מסתגי להו** [יוכלו ללכת] בצד זה של הנהר,