## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 108a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 108a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 108a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/108a:1)

**ואי** [ואם] **לא** — **לא מיסתגי להו** [יכלו ללכת], אלא יצטרכו לעבור לעבר הנהר השני, ואם כן אין טעם בקציצת חלק משפת הנהר בלבד.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 108a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 108a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/108a:2)

מסופר: **רבה בר רב נחמן הוה קא אזיל בארבא** [היה מהלך באניה] **חזא ההוא אבא דקאי אגודא דנהרא** [ראה אותו יער המצוי על שפת הנהר ממש] שלא קצצו ופינו בו דרך לנגדים. **אמר להו** [להם] לאנשים שעמו: **דמאן** [של מי הוא יער זה]? **אמרו ליה** [לו]: של **רבה בר רב הונא** הוא. **אמר** רבה בר רב נחמן, הרי זה כעין שנאמר: **"ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה"** (עזרא ט, ב), שחכם מפורסם אינו נוהג כהלכה. **אמר להו** [להם]: **קוצו קוצו** [קצצו קצצו] ופנו את הדרך!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 108a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 108a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/108a:3)

**אתא** [בא] **רבה בר רב הונא אשכחיה דקייץ** [ומצא את יערו שהוא קצוץ] והרי כאמור צדק הוא במה שלא קצץ, ולכן כעס ו**אמר** בלשון קללה: **מאן קצייה** [מי שקצצו] את היער הזה — **תקוץ ענפיה** [יקצצו ענפיו]. ואומרים: כיון שיצאה קללה זו מפיו, אף על פי שלא ידע מי עשה זאת, מכל מקום קללת חכם נתקיימה, **כולהו שני** [כל שנותיו] של **רבה בר רב הונא,** כל עוד היה חי, **לא אקיים ליה זרעא** [התקיים לו זרע] **לרבה בר רב נחמן,** שהיו ילדיו ("ענפיו") מתים בחייו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 108a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 108a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/108a:4)

א **אמר רב יהודה: הכל** משתתפים בתשלום **לאיגלי גפא** [עבור בניית חומת העיר], **ואפילו מיתמי** [מיתומים] לוקחים לצורך זה, **אבל רבנן** [מן החכמים] **לא.** **מאי טעמא** [מהו טעם] הדבר — **רבנן לא צריכי נטירותא** [חכמים אינם צריכים שמירה], שזכות תורתם משמרתם. **לכריא דפתיא** [לכריית בורות, או בארות] לצורך שתייה **לוקחים** **ואפילו מרבנן** [מחכמים].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 108a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 108a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/108a:5)

**ולא אמרן** [אמרנו] שאף החכמים משתתפים בכריית הנהר, **אלא דלא נפקא באוכלוזא** [שאין יוצאים באוכלוסיה] ובני העיר אינם עושים את העבודה בעצמם, אלא רק משלמים עבור פועלים. **אבל לאוכלוזא לא** [אם יוצאים באוכלוסיה] — **לא,** והטעם: משום **דרבנן לאו בני מיפק באוכלוזא נינהו** [שחכמים אינם בני יציאה בתוך הקהל לעשות עבודה בפומבי].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 108a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 108a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/108a:6)

**אמר רב יהודה: לכריא דנהרא** [לכריית הנהר], שהיו חופרים מפעם לפעם ומעמיקים את אפיקו שלא יסתם — **תתאי מסייעי עילאי** [התחתונים שליד מורד הנהר מסייעים לעליונים] לכרות ולתקן את הנהר, אבל **עילאי לא מסייעי תתאי** [העליונים אינם מסייעים לתחתונים], שהרי הנמצאים במורד הנהר שותפים בהנאה שיהיה הנהר כרוי עד המקום שלהם, ולא להיפך. **וחילופא במיא דמיטרא** [וחילוף, היפך הדברים, כשחופרים תעלה כדי להפטר ממי הגשמים] ששם העליונים הם המעוניינים בכך, ועל כן התחתונים אינם מסייעים להם, ולהיפך, הם צריכים לסייע לתחתונים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 108a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 108a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/108a:7)

ומעירים, **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: היו **חמש גנות המסתפקות** (המקבלות צרכיהן במים) **ממעין אחד, ונתקלקל המעיין** — **כולם מתקנות עם העליונה. נמצאת התחתונה מתקנת עם כולן ומתקנת לעצמה. וכן** אם היו **חמש חצרות שהיו מקלחות מים** ממי גשמים **לביב אחד ונתקלקל הביב** — **כולן מתקנות עם התחתונה, נמצאת העליונה מתקנת עם כולן ומתקנת לעצמה.** והוא כדברי רב יהודה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 108a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 108a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/108a:8)

ב **אמר שמואל: האי מאן דאחזיק ברקתא דנהרא** [מי שמחזיק בשפת הנהר], שהיו משאירים כרגיל את שפת הנהר פנויה קצת, לאפשר לפרוק ולטעון שם, וכיון שהשטח היה פנוי יכול היה אדם לבוא ולהשתמש לפי שעה בשטח הפנוי הזה לחרוש ולזרוע בו — **חציפא הוי** [חצוף הוא], אבל **סלוקי** [לסלק] — **לא מסלקינן ליה** [אין מסלקים אותו], שהרי המקום הוא כעין מקום הפקר. **והאידנא דקא כתבי פרסאי** [ועכשיו שכותבים הפרסים] לאדם שקונה אחוזה ליד הנהר: **קני** [קנה] **לך** את השדה **עד** תוך הנהר שיעור שיהא **מלי צוארי סוסיא מיא** [מלוא צווארו של הסוס בתוך המים] — **סלוקי נמי מסלקינן ליה** [מסלקים אותו גם כן], שהרי השטח שייך לבעל השדה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 108a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 108a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/108a:9)

**אמר רב יהודה אמר רב: האי מאן דאחזיק ביני אחי וביני שותפי** [מי שהחזיק בקרקע בין שני אחים או בין שני שותפים] והוא גורם להם על ידי כך קשיים, **חציפא הוי** [חצוף הוא], ואולם **סלוקי** [לסלק] — **לא מסלקינן ליה** [אין מסלקים אותו], שהרי אין להם תביעה ממשית עליו. **ורב נחמן אמר: נמי מסלקינן** [גם כן מסלקים אנו אותו], כי אין לו לאדם לעשות דבר שגורם נזק לחבירו. **ואי** [ואם] קובלים עליו **משום דינא דבר מצרא** [דין בר מיצר], שהיו להם שדות סמוך לשדה זה מצד אחר — **לא מסלקינן ליה** [אין מסלקים אותו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 108a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 108a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/108a:10)

**נהרדעי אמרי** [חכמי נהרדעא אומרים]: **אפילו** אם הוא בא בתביעה **משום,** מכוח, **דינא דבר מצרא** [דין של בן מיצר] — **מסלקינן ליה** [מסלקים אנו אותו], **משום שנאמר: "ועשית הישר והטוב בעיני ה'"** (דברים ו, יח), ואין לו לאדם לעשות דבר שאינו ישר וטוב, גם אם יש לו זכות לכך מן הדין.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 108a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 108a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/108a:11)

על פי הלכות אלה שואלים: אם **אתא אימליך ביה** [בא הזר להמלך בו], באחד מבעלי השדות ו**אמר ליה** [לו]: האם **איזיל איזבון** [אלך ואקנהו]? **ואמר ליה** [לו]: **זיל זבון** [לך קנה] ואין אני מעכב בידך, האם **צריך למיקנא מיניה** [לקנות ממנו], לעשות עמו קנין על הסכמה זו, **או לא,** ודי בהבטחה בלבד? **רבינא אמר: לא צריך למיקנא מיניה** [אינו צריך לקנות ממנו], **נהרדעי אמרי** [חכמי נהרדעי אמרו]: **צריך למיקנא מיניה** [לקנות ממנו]. ומסכמים: **והלכתא** [והלכה היא] ש**צריך למיקנא מיניה** [לקנות ממנו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 108a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 108a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/108a:12)

ומעירים: ו**השתא דאמרת** [ועכשיו שאתה אומר] ש**צריך למיקנא מיניה** [לקנות ממנו] את הזכות, **אי** [אם] **לא קנו מיניה** [קנה את הזכות ממנו], אם **אייקור וזול** [התייקר או הוזל השדה], הרי הוא **ברשותיה** [ברשותו של בן המיצר], שכן קנייתו של הקונה אינה נחשבת, שהרי מסלקים אותו מן הקנין.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 108a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 108a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/108a:13)

אם הקונה הזה **זבן במאה ושוי מאתן** [קנה במאה והיה השדה שווה מאתים], **חזינא** [רואים אנו]; **אי לכולי עלמא קא מוזילא ומזבין** [אם לכל העולם היה מוזיל ומוכר] — **יהיב ליה** [נותן לו] **מאה ושקיל ליה** [ולוקח אותו], שהרי יכול היה בן המיצר עצמו לקנותו במאה. **ואי** [ואם] **לא,** שעשה טובה רק לקונה זה — **יהיב ליה מאתן ושקיל ליה** [נותן לו מאתים דמי השדה ויקח אותו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 108a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 108a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/108a:14)

ולהיפך: אם **זבן במאתן ושויא** [קנה במאתים **ושווה]** הקרקע **מאה,** **סבור מינה, מצי אמר ליה** [סבורים היו שיכול לומר לו]: **לתקוני שדרתיך** [לתקן שלחתיך] **ולא לעוותי** [לעוות, לקלקל], וכיון שקנין זה אינו נשאר ברשותך, הרי אתה כשלוחי, ואם טעית אין אני מוכן לשלם יותר ממאה. **אמר ליה** [לו] **מר קשישא** [המבוגר] **בריה** [בנו] של **רב חסדא** **לרב אשי: הכי אמרי נהרדעי** [כך אומרים חכמי נהרדעא] **משום** (בשם) **רב נחמן: אין אונאה לקרקעות,** לפי שאין להם מחיר קצוב אמיתי, ולכן אינו יכול לומר ששילם יותר מהמחיר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 108a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 108a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/108a:15)

אם **זבין ליה גריוא דארעא במיצעא נכסיה** [מוכר לו אדם לחבירו בית סאה של קרקע באמצע נכסיו] ושדות המוכר מקיפים אותו מכל צד, **חזינן** [רואים אנו] את הקרקע הזאת, **אי** [אם] **עידית היא, אי** [אם] **זיבורית היא** כיון שהיא מיוחדת במינה משום טיבה — **זביניה זביני** [מכירתו מכירה] ואין בני המיצר של המוכר יכולים לעכב בידו, שהרי אין שדותיהם גובלים ממש בחלקה זו.