## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 109a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 109a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 109a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/109a:1)

א משנה **המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות,** פחות משבע שנים — **לא יזרענה פשתן,** מפני שהפשתן מנצל מאד את הקרקע. **ואין לו בקורות שקמה,** שאם היה עץ שקמה גדל בשדה, אינו רשאי לחתוך את הקורות ולהשתמש בהן, שכן עוברות שנים רבות עד שהאילן מצמיח קורות חדשות. ואולם אם **קיבלה הימנו לשבע שנים** ויותר — ב**שנה** ה**ראשונה יזרענה פשתן, ויש לו בקורות שקמה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 109a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 109a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/109a:2)

ב גמרא **אמר אביי:** אם קיבל ממנו את הקרקע לפחות משבע שנים **בקורות שקמה** אכן **אין לו,** ואולם **בשבח שקמה יש לו,** כלומר, במה שהשקמה גדלה בתוך הזמן שהוא בשדה, חלק מרווח זה הוא שלו. **ורבא אמר: אפילו בשבח שקמה נמי** [גם כן] **אין לו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 109a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 109a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/109a:3)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו בברייתא: **המקבל שדה מחבירו והגיע זמנו לצאת** — **שמין** (מעריכים) **לו. מאי לאו** [האם לא] הכוונה ש**שמין לו בשבח שקמה,** וכדומה לו? ודוחים: **לא, שמין לו ירקא וסילקא** [ירק ותרד] שנשארו בשדה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 109a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 109a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/109a:4)

ושואלים: אם **ירקא וסילקא** — **נעקור ונשקול** [שיעקור אותם ויקח]! ומשיבים: מדובר **ב**אופן ש**לא מטא יומא דשוקא** [הגיע עדיין יום השוק] ואם יעקרם עכשיו לא ימכרם, ועל כן משאיר אותם לבעל הקרקע, אבל מקבל תשלום עבורם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 109a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 109a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/109a:5)

ומנסים להביא ראיה אחרת, **תא שמע** [בוא ושמע], ששנינו בברייתא: **המקבל שדה מחבירו והגיע שביעית** (שנת השמיטה) **שמין לו** את מה שהיה בשדה. ותחילה תוהים על עצם הברייתא: שנת ה**שביעית מי קא מפקעא ארעא** [האם היא מפקיעה את הקרקע] מהמחזיק בה? ימשיך להחזיק בה כמקודם, ומה מקום לשומה? **אלא אימא** [אמור] ותקן כך: **המקבל שדה מחבירו והגיע יובל** — **שמין לו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 109a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 109a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/109a:6)

ושואלים: **ואכתי** [ועדיין] שנת ה**יובל מי מפקעא** האם היא מפקיעה חוזה **קבלנות?** והלא **"לצמיתת" אמר רחמנא** [אמרה תורה] בדין יובל, שקרקע שנמכרה לצמיתות חוזרת לבעלים, אבל שדה שלא נמכר לצמיתות אלא למשך זמן מסויים — אין היובל מפקיע את השדה מן המחזיק בו! **אלא אימא** [אמור] כך: **הלוקח** (קונה) **שדה מחבירו והגיע יובל** — **שמין לו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 109a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 109a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/109a:7)

**וכי תימא הכי נמי** [ואם תאמר גם כן] ש**שמין לו בירקא וסילקא** [בירק ותרד]? ואולם **סילקא וירקא** [תרד וירק] **ביובל הפקירא הוא** [הפקר הם], שהרי דין היובל כשנת השמיטה שאין מגדלים דבר, וכל הגדל בשדה הפקר לכל! **אלא לאו** [האם לא] הכוונה ששמין ב**שבח שקמה!** וקשה איפוא לרבא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 109a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 109a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/109a:8)

**תרגמה,** הסביר זאת **אביי אליבא** [על פי שיטתו] של **רבא** החולק עליו: **שאני התם** [שונה שם] ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"ויצא ממכר בית...** ביובל**"** (ויקרא כה, לג), **ממכר** — **חוזר** לבעליו, **שבח** — **אינו חוזר.** ושואלים: אם כן, **ונגמר מיניה** [ונלמד מכך] הלכה כללית ששבח אין מחזירים! ומשיבים: אין הדברים דומים, **התם זביני מעליא** [שם מכירה מעולה, שלימה] היא, **ויובל אפקעתא דמלכא היא** [הפקעה של מלך, הקדוש ברוך הוא, היא], ואין הדבר דומה כלל לחוזה קבלנות, שאינו מכירה ואין בו הפקעה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 109a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 109a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/109a:9)

מסופר: **רב פפא קביל ארעא לאספסתא** [קיבל בקבלנות שדה לגדל בו אספסת]. **קדחו** [צמחו] **בה** בקרקע **תאלי** [דקלים]. **כי קא מסתלק** [כאשר הסתלק] מן הקרקע, **אמר להו** [להם] לבעלי השדה: **הבו** [תנו] **לי שבחא** [את השבח] שהושבח השדה על ידי הדקלים. **אמר ליה** [לו] **רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי לרב פפא: אלא מעתה** לשיטתך, **דיקלא ואלים** [היה דקל ונעשה עבה], **הכי נמי דבעי מר שבחיה** [כך גם כן ירצה אדוני את שבחו] של הדקל? **אמר ליה** [לו]: **התם לאו אדעתא דהכי נחית** [שם לא על דעת כן ירד], כלומר, המקבל לא הביא בחשבון אלא את אכילת פירות הדקל, ולא את עצם גידולו, ואולם **אנא הכא** [כאן במקרה שלי] **אדעתא דהכי נחיתנא** [על דעת כן ירדתי] לקבל עבור כל מה שגדל השדה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 109a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 109a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/109a:10)

ושואלים: **כמאן** [כדעת מי] אמר זאת? — **כ**דעת **אביי,** ש**אמר: בשבח שקמה יש לו?** ודוחים: **אפילו תימא** [תאמר] שסבר **כ**דעת **רבא,** אלא **התם לית ליה פסידא** [שם אין לו הפסד] כשהשקמה גדלה לה בשדה, ואילו **הכא איכא פסידא** [כאן יש הפסד], שהרי הדקלים שצמחו ממעטים משטח הגידול של האספסת.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 109a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 109a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/109a:11)

**אמר ליה** [לו]: הרי אף כאן יכול בעל השדה לומר **מאי פסדתיך** [מה הפסדתיך] — **ידא דאספסתא** [מלוא יד שגדלה בו אספסת], **שקול ידא דאספסתא וזיל** [קח מלוא היד אספסת ולך]! **אמר ליה** [לו], יכול לומר לו: **אנא כורכמא רישקא רבאי** [אני כרכום הגננים גדלתי שם], כלומר, הפסדתי חלק מן הקרקע שיכולתי לגדל בו דברים יקרים, ולאו דווקא אספסת. **אמר ליה** [לו]: מכל מקום הלא אתה מודה שרצית לגדל גידולים שונים בשדה, ולא לנטוע דקלים — **גלית אדעתך דלמשקל ואסתלוקי עבדת** [גילית איפוא את דעתך שעל מנת לקחת ולהסתלק עשית], ואם כן, **שקל כורכמא רישקא וזיל** [קח כרכום גננים ולך] ומשום כך **אין לך אלא דמי עצים בלבד** כיון שלא התכוונת לגדל את העצים הללו, אם כן מגיע לך רק המחיר שיכול אתה לקבל עבור אותם דקלים אילו היית עוקר אותם ומוכרם כעצים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 109a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 109a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/109a:12)

מסופר: **רב ביבי בר אביי קביל ארעא ואהדר ליה משוניתא, קדחו ביה זרדתא** [קיבל קרקע והקיפה מסביב בגדר אדמה, ובינתיים צמחו בה עצים]. **כי קא מיסתלק** [כאשר הסתלק] מן השדה **אמר להו** [להם]: **הבו** [תנו] **לי שבחאי** [את שבחי] עבור העצים שגדלו. **אמר רב פפי: משום דאתיתו ממולאי** [שבאתם מאנשים קצוצים] **אמריתו מילי מולייתא** [אומרים אתם דברים קצוצים]?! כי משפחת אביי התייחסה לבית עלי שהיו מתים בקיצור ימים. והסביר לו: **אפילו רב פפא לא אמר** שמגיע לו עבור שבח הדקלים **אלא דאית ליה פסידא** [כשיש לו הפסד], שהרי צמחו הדקלים בתוך השדה ומיעטו ממנו, ואולם **הכא מאי פסידא אית** [מה הפסד יש] **לך,** שהרי גדלו העצים במקום שאין זורעים בו, וכיון שלא הפסדת דבר — אין ראוי לך לקבל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 109a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 109a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/109a:13)

ג מסופר: **רב יוסף הוה ליה ההוא שתלא** [היה לו שתלן], איש שהיתה אומנותו לשתול עצים, שהיה כאריס אצלו, **שכיב ושבק** [מת והניח] **חמשה חתנוותא** [חתנים]. **אמר** רב יוסף: **עד האידנא** [עכשיו] היה לי עסק רק עם **חד** [אחד], **השתא** [ועכשיו] עם **חמשה.** **עד האידנא** [עכשיו] **לא הוו סמכו אהדדי** [היו סומכים זה על זה] **ולא מפסדו** [היו מפסידים] **לי,** שהאחריות היתה על החותן, **השתא** [עכשיו] ש**חמשה** הם **סמכו אהדדי ומפסדו** [יסמכו זה על זה ויפסידו] **לי,** ומשום כך החליט שאין רצונו בהמשך ההסכם עמם. **אמר להו** [להם]: **אי שקליתו שבחייכו ומסתלקיתו** [אם תקחו את שבחכם שהשבחתם בעבודתכם ותסתלקו] — **מוטב, ואי** [ואם] **לא** — **מסליקנא לכו** [אסלק אתכם] **בלא שבחא** [שבח].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 109a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 109a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/109a:14)

ש**אמר רב יהודה, ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב הונא, ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **רב נחמן: האי שתלא דשכיב** [שתלן שמת] — ה**יורשים דיליה** [שלו] **מסתלקין להו** [להם] **בלא שבחא** [שבח]. ומעירים: **ולאו מילתא היא** [ואין זה דבר], כלומר, אין הלכה כן.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 109a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 109a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/109a:15)

מסופר: **ההוא שתלא** [אותו שתלן] ש**אמר להו** [להם] לאותם ששכרו אותו לשתול עצים בקרקעותיהם: **אי מפסדינא מסלקנא** [אם אפסיד בכרם ואקלקל בנטיעות הרי אני מסתלק מן השדה]. ואכן **אפסיד** [הפסיד]. **אמר רב יהודה:** הריהו **מסתלק** מן השדה **בלא שבחא** [שבח]. **רב כהנא אמר:** הריהו **מסתלק ושקיל שבחא** [ונוטל שבח] שהשביח בעבודתו. **ומודה רב כהנא דאי** [שאם] **אמר אי פסידנא מסתלקנא** [אם אני אפסדי הריני מסתלק] מן השדה **בלא שבחא** [שבח], שאכן הוא **מסתלק בלא שבחא** [שבח]. ואילו **רבא אמר:** תנאי כגון זה **אסמכתא היא ו**כלל הוא ש**אסמכתא לא קניא** [אינה קונה], כלומר, אין בה תוקף ואין חובה לקיים הבטחה כגון זו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 109a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 109a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/109a:16)

ושואלים: **ולרבא מאי שנא מהא דתנן** [מה שונה הדבר מזה ששנינו במשנה] שמתנה מקבל־השדה: **אם אוביר** את השדה **ולא אעביד** [אעבוד בו] **אשלם במיטבא** [במיטב]! ומשיבים: **התם** [שם] — **מאי דאפסיד** [מה שהפסיד] הוא **משלם,** **הכא, מאי דאפסיד** [כאן, מה שהפסיד] — **מנכינן ליה ואידך יהבינן ליה** [מנכים לו, ואת השאר נותנים לו], אבל אין ראוי שיפסיד הכל משום שגרם הפסד לחלק מן הנטיעות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 109a:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 109a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/109a:17)

מסופר, אדם בשם **רוניא שתלא** [שתלן] של **רבינא הוה** [היה], **אפסיד, סלקיה** [והפסיד, וסילק אותו] מן השדה. **אתא לקמיה** [בא לפני] **רבא** לדין. **אמר ליה** [לו] רוניא לרבא: **חזי מר מאי קא עביד לי** [יראה אדוני מה שעשה לי] רבינא! **אמר ליה** [לו] רבא: **שפיר עביד** [יפה עשה] שהרי הפסדת לו. **אמר ליה** [לו]: **הא** [הרי] **לא** **התרה בי** מראש, וכיון שלא התרה בי — לא היה לו לסלקני! **אמר ליה** [לו]: **לא צריכא** [צריך] להתרות במקרה כזה. ומעירים, **רבא לטעמיה** [לטעמו לשיטתו], ש**אמר רבא: מקרי דרדקי** [מלמד תינוקות], **שתלא** [שתלן], **טבחא** [שוחט], **ואומנא** [מקיז דם]