## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 10b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 10b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 10b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:1)

**רב פפא אמר** הסבר אחר: **כי תקינו ליה רבנן** [כאשר תקנו לו חכמים] שיקנו לו **ארבע אמות** — הרי זה **בעלמא** [בכלל], במקום הפקר, ואלו **בשדה** של **בעל הבית — לא תקינו ליה רבנן** [תקנו לו חכמים]. **ואף על גב דזכה ליה רחמנא בגוה** [שאף על פי שזיכתה לו התורה זכות מסויימת בה], בשדה בעל הבית בזמן חלוקת פאה, מכל מקום **כי זכה ליה רחמנא** [כאשר זיכתה לו התורה] הרי זה דווקא **להלוכי בה ולנקוטי** [ללכת בה ולקחת] את ה**פיאה,** ואולם **למיהוי** [שתהא] **חצירו** — **לא זכה ליה רחמנא** [זכתה לו התורה], ואין אפוא קושיה לדברי ריש לקיש מדין פיאה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 10b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 10b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:2)

כבר אמרנו ש**אמר רבא** ש**מותיב** [מקשה] היה **ר' יעקב בר אידי** על הלכה זו מדיני **נזיקין,** מהמשנה שלנו, ששנינו: **ראה את המציאה ונפל לו עליה ובא אחר והחזיק בה** — **זה שהחזיק בה זכה בה. ואי אמרת** [ואם אומר אתה] ש**ארבע אמות של אדם קונות לו בכל מקום** — אם כן **נקנו ליה** [שיקנו לו] **ארבע אמות דידיה** [שלו]!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 10b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 10b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:3)

ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים — כגון באופן ש**לא אמר "אקני"** ["אקנה"]. ומקשים: **ואי תקון רבנן** [ואם תקנו חכמים] שאדם זוכה בתוך ארבע אמות **כי** **לא אמר מאי הוי** [כאשר אינו אומר, מה היה] והרי סוף סוף שלו הן! ומשיבים: **כיון** ש**נפל עליה** בכך **גלי דעתיה** [גילה את דעתו] ש**בנפילה ניחא ליה דנקני** [נוח לו לקנות] ואילו **בארבע אמות לא ניחא ליה דנקני** [נוח לו לקנות], ומשום כך לא קנה כלל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 10b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 10b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:4)

**רב ששת אמר** הבדל אחר: **כי תקינו רבנן** [כאשר תקנו חכמים] תקנה זו של ארבע אמות הרי זו **ב**מקום כגון **סמטא** (רחוב צר) ש**לא דחקי** [דוחקים] בה **רבים** ואפשר לומר שארבע אמותיו הן לפי שעה כשלו וקונות לו, אבל **ברשות הרבים דקא דחקי** [שדוחקים] בה **רבים לא תקינו רבנן** [תקנו חכמים], כדי שלא להביא לבלבול.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 10b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 10b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:5)

ומקשים: **והא** [והרי] לשון ההלכה אינה כך, כי **"בכל מקום" קאמר** [אמר], ומשמע אפילו ברשות הרבים!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 10b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 10b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:6)

ומשיבים: **כל מקום** איננו ממש כל מקום, אלא **לאתויי** [להביא] אפילו **צידי רשות הרבים,** שאף שסמוכים לרשות הרבים, כיון שאין הרבים דוחקים בהם כל כך — ארבע אמותיו קונות לו בהן.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 10b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 10b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:7)

א ועוד הלכה **אמר ריש לקיש משום** [בשם] **אבא כהן ברדלא: קטנה אין לה חצר,** כלומר, דבר הנמצא בחצר שלה איננו נקנה לה **ואין לה** דין **ארבע אמות** שתקנה בהן. **ו**אילו **ר' יוחנן משום** [בשם] **ר' ינאי אמר: יש לה חצר ויש לה** דין **ארבע אמות.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 10b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 10b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:8)

ושואלים: **במאי קמיפלגי** [במה, באיזה עקרון, נחלקו]? ומסבירים: **מר סבר** [חכם זה, ר' ינאי, סבור] כי כח הקנין של **חצר משום** כח **ידה איתרבאי** [התרבה], ואם כן **כי היכי דאית** [כמו שיש] **לה יד** הן במובן הממשי והן במובן המשפטי, הרי אף דין **חצר נמי אית** [גם כן יש] **לה,** שהיא כהמשך של ידה. **ומר סבר** [חכם זה, אבא כהן, סבור] כי **חצר משום שליחות איתרבאי** [התרבתה] **ו****כי היכי** [וכמו] ש**שליחות לית** [אין] **לה,** שקטן אינו יכול למנות שליח, **חצר נמי לית** [גם כן אין] **לה,** ותוהים:


###### Steinsaltz on Bava Metzia 10b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 10b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:9)

**מי איכא מאן דאמר** [האם יש מי שאומר] כי **חצר משום שליחות איתרבאי** [התרבתה]? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] בענין זה: ממה שנאמר בכתוב "אם המצא תמצא **בידו** הגניבה משור עד חמור עד שה חיים שניים ישלם" (שמות כב, ג) **אין לי** ללמוד **אלא ידו** ממש, ואולם אם נכנסה הבהמה ל**גגו,** או **חצירו** או **קרפיפו** (חצר אחורית) ונעל בפניה בכוונה לגונבה **מנין** שאף בהם הדין כן — **תלמוד לומר: "המצא תמצא" מכל מקום.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 10b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 10b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:10)

**ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך לומר] ש**חצר משום שליחות איתרבאי** [התרבתה], **אם כן מצינו** (מצאנו) שיש **שליח לדבר עבירה** **ו**הרי **קיימא לן** [מוחזק בידינו] כי **אין שליח לדבר עבירה,** שכשנשלח מישהו לעשות דבר עבירה, פוקע קשר השליחות מעצמו!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 10b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 10b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:11)

**אמר רבינא:** מכאן אין להקשות, שכן **היכא אמרינן** [היכן אומרים אנו] ש**אין שליח לדבר עבירה** — **היכא** [היכן] שה**שליח** עצמו **בר חיובא** [בן חיוב] **הוא,** ולכן החיוב נופל על השליח ולא על המשלח, **אבל בחצר דלאו בר חיובא הוא** [שלא בת־חיוב היא] — **מיחייב שולחו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 10b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 10b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:12)

ומקשים על רבינא: **אלא מעתה, האומר לאשה ועבד: "צאו גנבו לי"** (עבורי) **דלאו** [שלא] **בני חיובא נינהו** [חיוב הם], שהרי אין להם רכוש משלהם שאפשר לגבות ממנו, **הכי נמי דמיחייב** [כך גם כן תאמר שמתחייב] **שולחן** ולא הם?!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 10b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 10b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:13)

ודוחים: **אמרת** [אומר אתה] **אשה ועבד** הלא אלה **בני חיובא נינהו** [חיוב הם] מצד אישיותם המשפטית, **ו**אולם **השתא מיהא לית להו לשלומי** [עכשיו בכל אופן אין להם לשלם], ואם כן, אף שאמנם אי אפשר לגבות מהם מכל מקום בעצם מוטל חיוב משפטי עליהם. וראיה לדבר — ממה **דתנן** [ששנינו במשנה]: **נתגרשה האשה** וחזר ממונה לידה, או ש**נשתחרר העבד** — **חייבים לשלם** על מה שגנבו או הזיקו בעודם תחת הבעל או האדון.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 10b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 10b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:14)

**רב סמא אמר** חילוק אחר: **היכא אמרינן** [היכן אנו אומרים] ש**אין שליח לדבר עבירה** — הרי זה דווקא **היכא דאי בעי עביד ואי בעי לא עביד** [אם השליח רוצה לעשות עושה ואם אינו רוצה אינו עושה], **אבל חצר** ש**בעל כרחיה מותיב** [כרחו מעמיד] הוא **בה** דברים והחצר איננה בעלת רצון, הרי אז **מיחייב** [מתחייב] **שולחו,** כלומר בעליה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 10b:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 10b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:15)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם הלכה למעשה] לענין טעם ההלכה ש"אין שליח לדבר עבירה"? ואומרים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל מעשי] כגון ב**כהן** ש**אמר ליה לישראל: צא וקדש לי** (עבורי) **אשה גרושה,** שהכהן אסור לשאת גרושה וישראל מותר בה, **אי נמי** [או גם כן] **איש** ש**אמר לה לאשה אקפי** [הקיפי] **לי,** עבורי, בשליחותי, את פאת ראשו של **קטן,** שהקפת הראש, גזיזת פיאות הראש, אסורה מן התורה ("לא תקיפו פאת ראשכם". ויקרא יט, כז) ואסורה היא רק לגברים ולא לנשים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 10b:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 10b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:16)

ומעתה **להך לישנא** [לאותה לשון] ש**אמר** **כל היכא דאי בעי עביד, אי בעי לא עביד** [מקום שאם רוצה עושה ואם רוצה אינו עושה] — **לא מיחייב** [מתחייב] **שולחו,** אלא השליח, **הכא נמי** [כאן גם כן] **אי בעי עביד, אי בעי לא עביד** [אם רוצה השליח עושה, ואם אינו רוצה אינו עושה] ולכן **לא מיחייב** [מתחייב] **שולחן.** ואולם **להך לישנא** [לאותה לשון] ש**אמרת** כי **כל היכא** [מקום] שה**שליח לאו בר חיובא** [בן חיוב] **מיחייב שולחו** [מתחייב שולחו], **הני נמי** [אלה גם כן] **כיון דלאו** [שלא] **בני חיובא נינהו** [חיוב הם] **מיחייב** [מתחייב] **שולחן.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 10b:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 10b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:17)

ועוד מקשים לגוף בעייתנו: **ומי איכא למאן דאמר** [והאם יש מי שאומר] ש**חצר לאו** [לא] **משום ידה איתרבאי** [התרבתה]? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] אחרת: ממה שנאמר **"**וכתב לה ספר כריתות ונתן ב**ידה"** (דברים כד, א) **אין לי** ללמוד **אלא ידה** ממש, ואולם אם נתן בתוך **גגה חצירה וקרפיפה מנין** שכן הוא הדין? — **תלמוד לומר: "ונתן"** — מכל מקום, משמע שחצר משום יד הוא!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 10b:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 10b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/10b:18)

ומשיבים: אכן, **לענין גט כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חולקים] ש**חצר משום ידה איתרבאי** [התרבתה] מטעם אחר, ואולם **כי פליגי** [כאשר נחלקו] היה זה **לענין** קנין **מציאה** של החצר. **מר סבר** [חכם זה סבור]