## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 111a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:1)

**וזה,** השוכר, **לפי שאין פעולתו** [עבודתו] **אצלו.** ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה?] **אי** [אם] ש**אמר להו** [להם השוכר] **שכרכם עלי** — הרי **שכרו עליו הוא** שכל האחריות על השוכר, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו** לעבוד **בשל חבירו** — **נותן לו** השוכר **שכרו משלם,** ואחר כך **חוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנה אותו!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:2)

ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] ולא נאמרה ההלכה שאמרנו אלא לאופן ש**אמר להו** [להם]: **שכרכם על בעל הבית,** שאז מתחלקים הם במדת מה באחריות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:3)

ואכן מסופר: **יהודה בר מרימר אמר ליה לשמעיה** [היה אומר לו לשמשו] **זיל אגיר** [לך שכור] **לי פועלים, ואימא להו** [ואמור להם]: **שכרכם על בעל הבית,** כדי שלא תעבור ב"בל תלין". **מרימר ומר זוטרא אגרי להדדי** [היו שוכרים זה לזה פועלים] מטעם זה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:4)

**אמר רבה בר רב הונא: הני שוקאי** [אותם אנשי **השוק]** של **סורא לא עברי** [אינם עוברים] **משום "בל תלין"** כשאינם משלמים מיד לשכיריהם, כי **מידע ידעי** [יודעים הכל] ש**על יומא דשוקא סמיכי** [יום השוק הם סומכים], שאז הם מרוויחים, ויש בידם כסף, והפועל שנשכר להם יודע שלא יוכל לקבל שכרו בו ביום, **אבל משום "בל תשהא" ודאי עובר** אם משהה את התשלום לאחר יום השוק.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:5)

א שנינו במשנה ש**שכיר שעות גובה** שכרו **כל הלילה וכל היום** שלאחריו. **אמר רב: שכיר שעות** שעבד **ב****יום** — **גובה** שכרו **כל** אותו **היום, שכיר שעות** שעבד ב**לילה** — **גובה כל** אותו **הלילה. ושמואל אמר: שכיר שעות** של **יום** — אכן **גובה כל היום, ושכיר שעות** של **לילה** — **גובה כל הלילה וכל היום.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:6)

**תנן** [שנינו במשנתנו]: **שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום,** והרי זו **תיובתא** [קושיה חמורה] על **רב!** ומשיבים: **אמר** [יכול **היה** לומר] **לך רב:** **לצדדין קתני** [שנה]. כלומר, אין לקרוא דבר זה כהלכה אחת, אלא כשתי הלכות צמודות: **שכיר שעות** של **יום** — **גובה כל היום, שכיר שעות** של **לילה** — **גובה כל הלילה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:7)

**תנן** [שנינו במשנה] עוד: **היה שכיר שבת** [שבוע], **שכיר חדש, שכיר שנה, שכיר שבוע** (שבע **שנים),** אם **יוצא ביום** — **גובה כל היום,** ואם **יוצא בלילה** — **גובה כל הלילה וכל היום.** משמע שהיוצא בלילה היה גובה גם כל היום!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:8)

ומשיבים: **אמר** [יכול **היה** לומר] **לך רב** כי **תנאי** [מחלוקת תנאים] היא בנושא זה, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **שכיר שעות** של **יום** — **גובה כל יום, שכיר שעות** של **לילה** — **גובה כל הלילה,** אלו **דברי ר' יהודה.** ואילו **ר' שמעון אומר: שכיר שעות** של **יום** — **גובה כל היום, שכיר שעות** של **לילה** — **גובה כל הלילה וכל היום.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:9)

וממשיכה ברייתא זו: **מכאן אמרו** חכמים: **כל הכובש שכר שכיר** ואינו משלם לו **עובר בחמשה שמות** (איסורים) **הללו,** שיש בהם לא תעשה, **ו**גם עובר על מצות **עשה.** כיצד? עובר **משום "בל תעשק את רעך"** (ראה ויקרא יט, יג), **ומשום "בל תגזל"** (ראה שם), **ומשום "בל תעשק שכיר עני"** (ראה דברים כד, יד), **ומשום "בל תלין"** (ראה ויקרא יט, יג), **ומשום** מצות עשה של **"ביומו תתן שכרו"** (דברים כד, טו), **ומשום** לא תעשה של **"**ו**לא תבוא עליו השמש"** (שם).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:10)

ומקשים: הלא אין חמישה איסורים אלה חלים כאחד, כי **הני דאיכא ביממא** [אלה שישנם ביום] — **ליכא בליליא** [אינם בלילה], ואלה **דאיכא בליליא** [שישנם בלילה] — **ליכא ביממא** [אינם ביום] ואיך יכול לעבור על כולם? **אמר רב חסדא: שם שכירות בעלמא** [המושג "הכובש שכר שכיר" בכלל] יש בו כל האיסורים האלה, ומצות עשה אחת.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:11)

ב מאחר ששנינו שהכובש שכר שכיר עובר בין השאר על "לא תגזול" ועל "בל תעשוק", מבררים: **איזה הוא "עושק" ואיזהו "גזל",** ומה ההבדל ביניהם? **אמר רב חסדא:** אם אמר לו: **"לך ושוב", "לך ושוב",** ועדיין אומר שיתן — **זה הוא עושק,** אם אמר: **"יש לך בידי ואיני נותן לך"** — **זה הוא גזל.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:12)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב ששת** ממה ששנינו בברייתא: **איזהו עושק שחייבה עליו תורה קרבן** — **דומיא** [בדומה] ל**פקדון בעינן דקא כפר ליה ממונא** [צריכים אנו, שהוא כופר לו ממון] ולא כדברי רב חסדא שהוא מודה שחייב לו! **אלא אמר רב ששת,** זהו ההבדל: אמר לו **"נתתיו לך"** — **זהו עושק,** ואם אומר לו **"יש לך בידי ואיני נותן לך"** — **זה הוא גזל.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:13)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **אביי** ממה ששנינו: **איזה הוא גזל שחייבה עליו תורה קרבן דומיא** [בדומה] ל**פקדון בעינן** [אנחנו צריכים], **דקא כפר ליה ממונא** [שהוא כופר לו ממון] ואינו מודה כלל בחובו! **אלא אמר אביי:** אם אמר לו: **"לא שכרתיך מעולם"** — **זה הוא עושק,** אם אמר לו: **"נתתיו לך"** — **זה הוא גזל.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:14)

ושואלים: **ולרב ששת, מאי שנא** [במה שונה] **עושק דקשיא ליה** [שקשה לו] והקשה על דברי רב חסדא וניסה ליישב, **ומאי שנא** [ובמה שונה] **גזל דלא קשיא ליה** [שאינו קשה לו] אף שלכאורה קושיית אביי היתה מעין הקושיא שלו! ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך:** **גזל** כוונתו **דגזליה והדר כפריה** [שקודם גזל ממנו ואחר כך כפר בו]. ואין הכרח לפרש כדברי אביי דווקא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:15)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך], **אפילו עושק נמי דהדר כפריה** [גם כן אפשר לומר שחזר וכפר בו]! ודוחים: **הכי השתא** [כיצד אתה משווה]?! **בשלמא התם כתיב** [נניח שם, מובן כי נאמר] שם: **"**וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד **או בגזל"** (ויקרא ה, כא) וכיון שנאמר "וכחש" — **מכלל** הדבר אתה למד **דאודי ליה מעיקרא** [שהודה לו מתחילה]. **אבל גבי** [אצל] **עושק מי כתיב** [האם נאמר] **"או בעושק"?** הלא **"או עשק" כתיב** [נאמר], שאין זה המשך הדברים הקודמים ביחס לכחש אלא הכוונה לעבירה לעצמה — **שעשקו כבר.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:16)

ו**רבא אמר:** אין צורך ליצור חלוקה מלאכותית, אלא **זה הוא עושק זהו גזל,** ולהלכה אין הבדל ביניהם. **ולמה חלקן הכתוב** לשני נושאים — **לעבור עליו בשני לאוין,** שאם גזל — עובר גם משום גזל וגם משום עושק.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:17)

ג משנה **אחד שכר אדם** שעובד אצלו **ואחד שכר בהמה** שמשכיר לו, **ואחד שכר כלים** שמשכיר לו — **יש בו משום "ביומו תתן שכרו"** (דברים כד, טו), **ויש בו משום "לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר"** (ויקרא יט, יג). **אימתי** עובר על איסורים אלה — **בזמן שתבעו** השכיר. ואולם אם **לא תבעו** — **אינו עובר עליו. המחהו,** כלומר, נתן הוראה לאחר לשלם לו עבור עבודתו וכגון **אצל חנוני,** שהיה הפועל רוצה לקנות פירות ואמר בעל הבית לחנווני שיתן לו פירות בסכום מסויים והפרעון עליו, **או** שהמחהו **אצל שולחני** — **אינו עובר עליו,** אם אין החנווני או השולחני משלם לו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:18)

ועוד הלכה בדינים אלה: **שכיר בזמנו,** בזמן שבו תובע ואסור להלינו, אם בעל הבית טוען ששילם לו — **נשבע** השכיר שלא קיבל את שכרו **ונוטל** מבעל הבית. אבל אם כבר **עבר זמנו** — **אינו נשבע ונוטל.** אבל **אם יש עדים שתבעו בזמנו** ולא פרע לו אז — **הרי זה נשבע ונוטל.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:19)

שכיר **גר תושב יש בו משום** מצוות עשה של **"ביומו תתן שכרו",** אבל **אין בו משום** מצוות לא תעשה של **"לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר".**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111a:20
[Steinsaltz on Bava Metzia 111a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111a:20)

ד גמרא שואלים: **מני מתניתין** [כשיטת מי היא משנתנו]? **לא** כדעת **תנא קמא** [הראשון] הדורש בברייתא מ**"מאחיך",** **ולא** כשיטת **ר' יוסי בר' יהודה.** על השאלה הזו שואלים שאלת הבהרה: **מאי היא** [מה זו], כלומר, הגמרא מתייחסת למקור מסויים, ואומרת שמשנתנו איננה מתאימה לו, ואולם מהו מקור זה? ומסבירים, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא],