## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 111b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 111b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 111b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111b:1)

נאמר: "לא תעשוק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך" (דברים כד, יד), וכך למדים: **"מאחיך"** — **פרט לאחרים,** לגויים, שאינם אחים. **"**מ**גרך"** — **זה גר צדק, "בשעריך"** — **זה** גר **אוכל נבילות** (הקרוי בדרך כלל גר תושב, וחי בארץ ישראל, ולא קיבל עליו לקיים מצוות התורה).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 111b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111b:2)

**אין לי** שאסור להלין **אלא שכר אדם, מנין לרבות** אף שכר **בהמה וכלים** שגם אותו אסור להלין — **תלמוד לומר: "בארצך"** — **כל שבארצך. וכולן,** בכל דבר שעושקים שכר שכיר **עוברים בכל השמות הללו** (סוגי האיסורים) שנאמרו בענין זה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 111b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111b:3)

**מכאן אמרו: אחד שכר אדם ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים** — **יש בו משום** חובה של **"ביומו תתן שכרו"** (שם טו) **ויש בהן משום "בל תלין פעלת שכיר"** (ראה ויקרא יט, יג). ואילו **ר' יוסי בר' יהודה אומר: גר תושב יש בו משום** חובת **"ביומו תתן שכרו"** אבל **אין בו משום** איסור **"לא תלין".** ואילו שכר **בהמה וכלים אין בהן** לא זה ולא זה, **אלא משום "בל תעשוק"** (ראה שם) **בלבד.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 111b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111b:4)

ואם כן משנתנו **מני** [כשיטת מי היא]? **אי** [אם] כשיטת ה**תנא קמא** [הראשון] שדורש **"מאחיך",** אם כן **קשיא** [קשה] מ**גר תושב,** שהרי הוא משווה גר תושב לישראל לכל דבר, ולא כמשנתנו. **אי** [ואם] כשיטת **ר' יוסי** בר' יהודה — **קשיא** [קשה] **בהמה וכלים,** שהרי לדעת ר' יוסי בהמה וכלים אין עובר עליהם!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 111b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111b:5)

**אמר רבא: האי תנא** [תנא זה] שבמשנתנו — **תנא דבי** [מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל** **הוא,** **דתנא דבי** [ששנה החכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל: אחד שכר אדם, ואחד שכר בהמה ואחד שכר כלים** — **יש בו משום "ביומו תתן שכרו" ומשום "לא תלין". גר תושב יש בו משום "ביומו תתן שכרו", ואין בו משום "בל תלין".** עד כאן עסקנו במציאת מקור שיטת המשנה, ומעתה באים לבירורן של השיטות השונות.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 111b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111b:6)

**מאי טעמא** [מה הטעם] של ה**תנא קמא** [הראשון] שדורש **"מאחיך"** — **גמר** [למד] בגזירה שווה **"שכיר"** ("לא תלין פעולת שכיר"), **"שכיר"** ("לא תעשוק שכיר עני"), שכשם שבפסוק "לא תעשוק" מדובר בכולם, בין בישראל בין בגר, בין באדם בין בכלים — אף ב"בל תלין" מדובר בכולם. **ור' יוסי בר' יהודה לא גמר** [אינו לומד] גזירה שווה זו של "שכיר" "שכיר". ומקשים: **נהי** [ואם אמנם]


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 111b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111b:7)

**לא גמר** [למד] גזירה שווה זו של "**שכיר**" "**שכיר**", ואולם בכל מקום **בהמה וכלים משום "ביומו תתן שכרו" נמי ניחייב** [גם כן מתחייב], ומה המקור לדעתו שאף זה אינו בכלל? **תני** [שנה] **ר' חנניא** בברייתא: **אמר קרא** [הכתוב] **"**ביומו תתן שכרו **ולא תבא עליו השמש כי עני הוא"** (דברים כד, א) לומר: בכתוב זה מדובר בבני אדם — **מי שהן באים לידי עניות ועשירות, יצאו בהמה וכלים שאינן באין לידי עניות ועשירות.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 111b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111b:8)

ושואלים: **ו**ה**תנא קמא** [הראשון] שאינו מתייחס לכך, **האי** [פסוק זה] **"כי עני הוא" מאי עביד ליה** [מה עושה הוא לו]? ומפרש: הפסוק **ההוא מיבעי** [נצרך] לו לענין אחר: **להקדים עני לעשיר,** שאם אין בידו כדי לשלם לכל שכיריו ישלם לעני תחילה. **ויוסי בר' יהודה** אומר: כי **ההוא** דין זה **מ"לא תעשק שכיר עני ואביון"** (שם יד) **נפקא** [יוצא] נלמד.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 111b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111b:9)

ושואלים: אם כן, **ו**ה**תנא קמא** [הראשון] לשם מה זקוק הוא לעוד פסוק? ומשיבים: לדעתו **חד** [פסוק אחד] בא **להקדים עני לעשיר,** **וחד** [ואחד] הפסוק השני בא **להקדים עני לאביון** (עני גמור שאין בידו מאומה).


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 111b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111b:10)

ואומרים: **וצריכא** [ונצרכה] שייאמרו שניהם, ומדוע — **דאי אשמעינן** [שאילו היה משמיע לנו] שעני קודם ל**אביון** בלבד הייתי אומר שהדין כך **משום דלא כסיף למתבעיה** [שאביון איננו מתבייש לתובעו], שהרי הוא דל כל כך שאינו מתבייש לתבוע כסף. **אבל עשיר דכסיף למתבעיה אימא** [שמתבייש לתבוע אותו אולי נאמר] ש**לא** ושמא יש להקדים אותו. ולהיפך, **ואי אשמעינן** [ואילו היה משמיע לנו] רק שיש להקדים את ה**עשיר** לעני — הייתי אומר שהדין כן **משום** שהוא בדרך כלל **לא צריך** את הכסף מיידית, ולכן אין אולי חובה ליתן לו דווקא ביומו, **אבל אביון** שהוא **צריך ליה** [לו, לכסף] **אימא** [אמור] ש**לא,** על כן **צריכא** [נצרכה] להיאמר בשניהם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 111b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111b:11)

ושואלים: **ו**ה**תנא דידן** [שלנו] של משנתנו: **מה נפשך,** מה גישתו לענין זה? שהרי **אי יליף** [אם לומד] הוא גזירה שווה זו של **"שכיר" "שכיר"** — אם כן **אפילו גר תושב נמי** [גם כן] יהיה בכלל החיוב, **אי לא יליף** [אם איננו לומד] גזירה שווה זו של **"שכיר" "שכיר"** — אם כן הדין ב**בהמה וכלים מנא ליה** [מנין לו]?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 111b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111b:12)

ומשיבים: **לעולם** תפרש שהוא **לא יליף** [לומד] גזירה שווה זו של **"שכיר" "שכיר" , ושאני התם** [ושונה שם] ש**אמר קרא** [הכתוב] **"לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר",** לומר: **כל שפעולתו** (עבודתו) **אתך,** ובכלל זה גם בהמה וכלים. ומקשים: **אי הכי** [אם כך], **אפילו גר תושב נמי** [גם כן] הרי גם הוא פעל אתך! ומשיבים: מה ש**אמר קרא** [הכתוב] **"רעך"** הרי זה למעט, ולומר שהדין כן רק **לגבי** **רעך** שמישראל **ולא** לגבי **גר תושב** שאיננו בכלל "רעך".


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 111b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111b:13)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך] **אפילו בהמה וכלים נמי** [גם כן] אינם בכלל "רעך"! ומשיבים: **הא כתיב** [הרי נאמר] **"אתך",** ומשמע — כל מי שעבד אתך. ומקשים: **מה ראית לרבות בהמה וכלים ולהוציא גר תושב?** ומשיבים: **מסתברא** [מסתבר] לומר ש**בהמה וכלים הוה ליה** [היה לו] **לרבות,** ומדוע? — **שכן ישנן** לפחות **בכלל ממון רעך,** ואילו **גר תושב אינו בכלל ממון רעך.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 111b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111b:14)

ושואלים: **ו**ה**תנא קמא** [הראשון] בברייתא שדורש **"מאחיך", האי** [זה] הכתוב **"רעך" מאי עביד ליה** [מה עושה הוא לו]? ומשיבים: **ההוא מיבעי ליה לכדתניא** [זה נצרך לו לכפי ששנינו בברייתא]: **"רעך"** — **ולא גוי.** ותוהים: לשם מה יש צורך בלימוד זה? הרי **גוי מ"אחיך" נפקא** [יוצא] ואין צורך בלימוד מיוחד!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111b:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 111b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111b:15)

ומשיבים: **חד למשרא עושקו** [חד להתיר את העושק שעושק אותו], **וחד למשרא גזלו** [ואחד להתיר לגזול אותו]. **וצריכי** [ונצרכו] שני אלה; **דאי אשמעינן** [שאילו היה משמיע לנו] **גזלו** בלבד, הייתי אומר: **משום** ש**לא טרח ביה** [בו הגוי בעבודה זו], **אבל עושקו,** שאותו גוי כבר **טרח ביה** [בו, אצלו] — **אימא** [אמור] ש**לא,** שמא אסור לו לעשוק אותו. ולהיפך, **ואי אשמעינן** [ואילו היה משמיע לנו] ב**עושקו** שמותר — **משום** שעדיין **לא אתא לידיה** [הגיע כסף לידו], **אבל גזלו** שהוא לוקח כסף **דאתא לידיה** [שכבר בא לידו] — **אימא** [אמור] ש**לא,** על כן **צריכא** [נצרכה] שתאמר בשני המקרים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111b:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 111b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111b:16)

ושואלים: **ור' יוסי בר' יהודה, האי** [פסוק זה] **"לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר" מאי עביד ליה** [מה עושה הוא בו]? ומשיבים: **מיבעיא ליה** [נצרך לו] לכפי שאמר **רב אסי.** ש**אמר רב אסי: אפילו לא שכרו** את הפועל **אלא לבצור לו אשכול אחד של ענבים,** אם מעכב את שכרו — **עובר משום "בל תלין".**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 111b:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 111b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/111b:17)

ושואלים: **ואידך** [והחכם האחר], מניין יודע הוא הלכה זו? ומשיבים: **מ**מה שנאמר — **"ואליו הוא נשא את נפשו"** (דברים כד, טו) **נפקא** [יוצא] הדבר, שהוא למד מכאן שמתחייב ב"בל תלין" על כל עבודה, שהיא **דבר המוסר נפשו עליו,** שהרי הפועל משעבד עצמו לעבודה זו.