## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 112b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 112b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 112b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/112b:1)

א שנינו במשנה כי **שכיר בזמנו נשבע ונוטל.** ושואלים: **שכיר אמאי תקינו ליה רבנן למשתבע ושקיל** [מדוע תיקנו לו חכמים שישבע ויקח] בניגוד לנוהג הכללי שהנתבע הוא שנשבע שאינו חייב ונפטר מן התביעה?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 112b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 112b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/112b:2)

**אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכות גדולות שנו כאן.** ומיד תוהים על הלשון: וכי **הני הלכתא נינהו** [אלה הלכות הן]? הלא **הני** [אלה] **תקנות נינהו** [הן] להסדיר את ענייני המשא והמתן, ולא הלכות שהכל חייבים לעשותן תמיד. **אלא** יש לתקן את הלשון כך, **אמר רב יהודה אמר שמואל: תקנות גדולות שנו כאן.** ושוב תוהים על הלשון: **גדולות** — **מכלל** הלשון אתה למד **דאיכא** [שיש] תקנות **קטנות,** ומה הן אותן תקנות קטנות?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 112b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 112b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/112b:3)

**אלא אמר רב נחמן אמר שמואל: תקנות קבועות שנו כאן** שיש בהן צורך במציאות החיים. וכך יש להבין: בעצם חיוב ה**שבועה** של **בעל הבית היא** שהוא הנתבע, והיה צריך להשבע ולהפטר. **ו**אולם **עקרוה רבנן** [חכמים] את ה**שבועה** מ**בעל הבית ושדיוה** [והטילוה] על ה**שכיר** **משום כדי חייו** של ה**שכיר** שהרי השכיר נזקק לשכר זה כדי חייו, ואם ישבע בעל הבית ויפטר ימצא השכיר ללא כסף. ותוהים **ומשום כדי חייו** של ה**שכיר מפסדנא ליה** [מפסידים אנו לו] **לבעל הבית?** שהרי אם יש כאן חשש לשבועת שקר, מדוע יפסיד בעל הבית דווקא?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 112b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 112b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/112b:4)

ומשיבים: **בעל הבית גופיה ניחא ליה דמשתבע** [עצמו נוח לו שיישבע] ה**שכיר ושקיל** [ויקח] **כי היכי דליתגרו ליה** [כדי שיישכרו לו] **פועלים,** שהרי על ידי כך יודעים הם ששכרם מובטח להם. ושואלים: ומדוע לא נאמר כי ה**שכיר גופיה** [עצמו] **ניחא ליה דמשתבע** [נוח לו שיישבע] **בעל הבית ויפקע, כי היכי דליגרוהו** [ויפטר, כדי שישכרו אותו] שאם יכביד הדבר על בעל הבית — לא ישכור שכירים! ומשיבים: **בעל הבית על כרחיה אגר** [על כרחו הוא שוכר]. ושואלים: **שכיר נמי** [גם כן] **בעל כרחיה איתגר** [בעל כרחו נשכר]!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 112b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 112b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/112b:5)

**אלא** עלינו לחזור בנו מן ההסבר הקודם ולומר טעם אחר, **בעל הבית טרוד בפועלים הוא** ויש מקום להניח שמא בתוך טרדתו שכח, וסבור ששילם. ושואלים: **אי הכי** [אם כך] שמסתבר שבעל הבית הוא ששכח **ניתב ליה** [ושיתן לו] אם כן **בלא שבועה,** שהרי יש רגלים לדבר ששכח בעל הבית! ומשיבים: שבוע זו היא **כדי להפיס דעתו של בעל הבית,** שאם לא ישבע השכיר ידמה בעל הבית בנפשו שרימו אותו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 112b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 112b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/112b:6)

ושואלים: הלא יש דרך אחרת לצאת מקושי זה **וניתב ליה** [ושיתן לו] תמיד בעל הבית לשכיר **בעדים,** ואז שוב לא יהיה מקום לטענה שלא נתן! ומשיבים: **טריחא להו מילתא** [מטריח להם הדבר] הן לבעל הבית והן לשכיר, לחפש בכל פעם עדים. ושואלים: **וניתב ליה מעיקרא** [ושיתן לו מתחילה] שבעל הבית ישלם לשכיר לפני העבודה, כשאינו טרוד כל כך? ומשיבים: **שניהם רוצים בהקפה** שיהא התשלום בסוף הזמן, בעל הבית שמא אין לו עדיין ממון בידו. והשכיר מחשש שמא במשך היום יאבד את הכסף.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 112b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 112b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/112b:7)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך], אם זהו הטעם, **אפילו קצץ נמי** [גם כן], שאם יש ויכוח בין השכיר ובעל הבית ביחס לסכום שקבעו כתשלום — ישבע השכיר. **אלמה תניא** [מדוע שנויה ברייתא], אם ה**אומן אומר: שתים קצצת לי** כשכר, **והלה** נותן העבודה **אומר:** **לא קצצתי לך אלא אחת,** במקרה זה **המוציא מחבירו עליו הראיה.** ומדוע אין אומרים שבעל הבית טרוד ושוכח? ומשיבים: **קציצה** בקביעת שכר **ודאי מידכר דכירי לה אינשי** [ודאי זוכרים אותה אנשים] ואין לחשוש שבעל הבית שכח עד כדי כך.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 112b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 112b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/112b:8)

ושואלים שוב: **אי הכי** [אם כן], אם חוששים אנו שבעל הבית שכח מפני טרדתו, **אפילו עבר זמנו נמי** [גם כן] ישבע הפועל ויטול, **אלמה תנן** [ומדוע שנינו במשנה]: **עבר זמנו** — **אינו נשבע ונוטל?** ומשיבים: שם הטעם הוא משום **חזקה: אין בעל הבית עובר משום "בל תלין".**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 112b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 112b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/112b:9)

ומקשים: **והא** [והרי] **אמרת** כי **בעל הבית טרוד בפועליו הוא!** ודוחים: **הני מילי** [דברים אלה] אמורים — **מקמיה דלימטייה** [לפני שיגיע] **זמן חיוביה** [חיובו] לשלם, שאז יתכן שמפני הטירדה אינו זוכר אם שילם כבר,