## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 113a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 113a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 113a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/113a:1)

**אבל** אם כבר **מטא** [הגיע] **זמן חיוביה** [חיובו] — **רמי אנפשיה ומידכר** [הריהו מטיל על עצמו ונזכר] בכל הפרטים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 113a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 113a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/113a:2)

ושואלים: מדוע סומכים אנו על חזקת בעל הבית? **וכי שכיר** חשוד שהוא **עובר משום "בל תגזל"?** ומשיבים: **התם תרי חזקי** [שם אצל בעל הבית שתי חזקות] הן, **הכא חדא חזקה** [כאן בשכיר חזקה אחת] היא. כיצד? ל**גבי בעל הבית איכא תרי חזקי** [יש שתי חזקות]: **חדא** [אחת] מהן ש**אין בעל הבית עובר משום "בל תלין", וחדא** [ואחת] ש**אין שכיר משהא שכרו** בלא לתבוע. **והכא** [וכאו] יש רק **חדא חזקה** [חזקה אחת] ולא שתים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 113a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 113a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/113a:3)

א שנינו במשנה ש**אם יש עדים שתבעו** — **הרי זה נשבע ונוטל** אפילו לאחר זמן. ושואלים: מה צורך יש בעדים? **והא קתבעו לקמן** [והרי הוא תובע אותו לפנינו]! **אמר רב אסי:** הכוונה — עדים **שתבעו בזמנו.** ושואלים: **ודלמא לבתר הכי** [ושמא לאחר מכן] **פרע,** ואם כן מה ההבדל אם תבעו בזמנו? **אמר אביי:** שהעדים מעידים **שתבעו כל זמנו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 113a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 113a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/113a:4)

ושואלים: **ו**כי **לעולם לא פרע ליה** [אינו פורע לו]?! האם מפני שתבעו בזמנו יוכל תמיד לתבוע מבעל הבית ויהא נאמן?! **אמר רב חמא בר עוקבא:** הכוונה היא ש**כנגד אותו היום של תביעה** נותנים לו יום אחר שבו יכול השכיר לטעון שעדיין לא שולם לו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 113a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 113a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/113a:5)

ב משנה **המלוה את חבירו** והגיע זמן הפרעון ולא פרע — **לא ימשכננו** לקחת מרכושו דבר להבטחת תשלום ההלוואה **אלא בבית דין,** ואינו רשאי לקחת בעצמו. **ולא יכנס לביתו ליטול משכונו, שנאמר:** "כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו **בחוץ תעמוד** והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה" דברים כד, י–יא). **היו לו** ללווה **שני כלים** מאותו מין — **נוטל אחד ומניח אחד** ברשות הלווה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 113a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 113a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/113a:6)

**ומחזיר** המלוה **את הכר בלילה** שתשמיש לילה הוא, וצריך הלווה לישון עליו, **ואת המחרישה** שצריך לעבוד בה **ביום** — מחזיר ביום. **ו**אולם **אם מת** הלווה — **אינו מחזיר ליורשיו. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף ל**לווה **עצמו אינו מחזיר אלא עד שלשים יום, ומשלשים יום ולהלן מוכרן בבית דין** וגובה על ידי כך את חובו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 113a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 113a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/113a:7)

ג גמרא **אמר שמואל: שליח בית דין** שנתנו לו רשות לקחת כדי שיעור ההלוואה **מנתח נתוחי** [לחטוף] מן החייב כשנמצא בשוק — **אין** [כן], **אבל משכוני** [להכנס לביתו ולמשכן] — **לא.** ושואלים: **והתנן** [והרי שנינו במשנתנו]: **המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בבית דין, מכלל** הדברים אתה למד כי **בבית דין** כן **ממשכנין!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 113a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 113a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/113a:8)

ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך שמואל:** **אימא** [אמור ופרש]: **לא ינתחנו,** כלומר, לא יקח ממנו בכח **אלא בבית דין.** ומעירים: **הכי נמי מסתברא** [כך גם כן מסתבר] לפרש, **דקתני סיפא** [ששנינו בסופה של משנתנו]: **לא יכנס לביתו ליטול משכונו.** ונברר: **מני** [במי מדובר שם]? **אילימא** [אם תאמר] שב**בעל חוב** מדובר — הלא כבר **מרישא שמע מינה** [מתחילת המשנה לומד אתה] זאת, שהרי אמרנו שהמלוה אינו רשאי למשכנו! **אלא לאו** [האם לא] הכוונה היא ל**שליח בית דין,** ובכל זאת נאמר שלא יכנס לביתו!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 113a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 113a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/113a:9)

ודוחים: **אי** [אם] **משום הא** [זה] — **לא איריא** [אינו שייך ואינו הוכחה]. ומדוע — שאפשר לפרש כי **הכי קאמר** [כך אמר]: **המלוה את חבירו** — **לא ימשכננו אלא בבית דין, מכלל** זה נלמד ש**בבית דין ממשכנים, ו**אולם **בעל חוב אפילו נתוחי נמי** [לחטוף משלו גם כן] **לא,** שאין מתירין לו כלל, כדי **שלא יכנס לביתו ליטול משכונו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 113a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 113a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/113a:10)

**מתיב** [מקשה] **רב יוסף** על שמואל ממה ששנינו בברייתא: נאמר **"לא יחבל ריחים ורכב"** (דברים כד, ו), ומכאן נלמד: **הא** [הרי] **דברים אחרים** — **חבל,** רשאי אתה לחבול. וכן נאמר **"**ו**לא תחבל בגד אלמנה"** (שם יז), ומכאן נלמד: **הא** [הרי] **של אחרים** — **תחבל,** ונברר: **מאן** [מי] יכול לעשות זאת? **אי נימא** [אם תאמר] ש**בעל** ה**חוב** — **הא כתיב** [הרי נאמר] במקרא **"לא תבא אל ביתו לעבט עבטו"** (שם י), **אלא לאו** [האם לא] הכוונה ל**שליח בית דין,** ומשמע ששליח בית דין רשאי להכנס ולמשכן, אף כי אינו רשאי לקחת כל דבר!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 113a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 113a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/113a:11)

**תרגמה** [הסביר אותה] **רב פפא בריה** [בנו] של **רב נחמן קמיה** [בפני] **רב יוסף, ואמרי לה** [ויש אומרים] שהיה זה **רב פפא בריה** [בנו] של **רב יוסף קמיה** [לפני] **רב יוסף: לעולם** מדובר **בבעל חוב,** והכתוב בתורה שאסור לו לקחת דברים מסויימים אין להבינו לעצמו, אלא כתוספת לאיסור הכולל להכנס לביתו של החייב, **ולעבור עליו בשני לאוין.** שאם למשל לקח ריחים ורכב עובר גם משום "לא תבוא אל ביתו" וגם משום לאו זה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 113a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 113a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/113a:12)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] מה ששנינו בברייתא אחרת: **ממשמע שנאמר "בחוץ תעמד"** (שם יא) **איני יודע ש"האיש אשר אתה נשה בו יוציא"** (שם)?! **אלא מה תלמוד לומר "והאיש"** שהוא לשון ריבוי — הרי זה בא **לרבות שליח בית דין.** ומציעים: **מאי לאו** [האם לא] נפרש ש**שליח בית דין** דינו **כלוה,** שכשם שהלווה נכנס לביתו בכל עת, כן יכול שליח בית דין לעשות זאת.