## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 117b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 117b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 117b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/117b:1)

א גמרא **אמר** **ר' יוחנן: בשלשה מקומות שנה לנו** **ר' יהודה** (כלומר, למדים אנו מדבריו) את העקרון ש**אסור לאדם שיהנה מממון חבירו** אם החבר אינו נותן לו את הדבר מדעתו. **חדא** [אחד] — **הא דתנן** [זו ששנינו במשנתנו] שלא ידור בדירת חבירו בלי לשלם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 117b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 117b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/117b:2)

**אידך מה היא** [האחרת מה היא] — **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **הנותן צמר לצבע לצבוע לו** את הצמר בצבע **אדום וצבעו** בצבע **שחור,** או לצבעו **שחור וצבעו אדום,** **ר' מאיר אומר: נותן לו** הצבע, לבעל הצמר **דמי צמרו** — שהאומן צריך להחזיר צמר חדש ולבן לבעל הצמר. **ר' יהודה אומר:** אומדים **אם השבח,** עליית ערך הצמר על ידי הצביעה **יותר על ההוצאה** שהוציא בצבעים — **נותן לו** בעל הצמר לאומן את **היציאה** (הוצאה) בלבד, **ואם ההוצאה יתירה על השבח** — **נותן לו את השבח.** אבל אין האומן לוקח לעצמו את הצמר הצבוע, לפי שאסור לו להנות בממון חבירו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 117b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 117b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/117b:3)

**ואידך מאי היא** [ואחרת מה היא] — **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו (**נתן את השטר בידי שלישי, אדם נאמן) **ואמר לו** החייב לנאמן: **"אם אין אני נותן לך מכאן ועד זמן פלוני** — **תן לו שטרו".** כלומר, שיוכל המלוה לגבות את מלוא הסכום הכתוב בשטר בלא לנכות מה ששולם כבר. אם **הגיע** ה**זמן** שקבע **ולא נתן** את שאר חובו, **ר' יוסי אומר: יתן** הנאמן, ו**ר' יהודה אומר: לא יתן** הנאמן, ואף כאן הטעם הוא שאסור למלוה להנות מממון שאינו שלו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 117b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 117b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/117b:4)

את הראיות הללו לשיטת **ר'** יהודה דוחים: **אמאי** [מדוע] פירש כך? **דלמא** [שמא] **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אמר] **ר' יהודה הכא** [כאן, במשנתנו] בענין בית ועלייה, **אלא משום דאיכא שחרוריתא** [שיש שחרורית], שהרי כאשר משתמש בבית משחירים כתליו והוא פוחת קצת בערכו, והרי הדייר לבסוף יגבה דמי בית חדש, ומטעם זה אסור להשתמש בבית בלא לשלם,


###### Steinsaltz on Bava Metzia 117b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 117b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/117b:5)

**אי נמי** [או גם כן] אפשר להסביר בענין **"לצבוע לו אדום וצבעו שחור"** טעמו של ר' יהודה הוא **משום דקא** [שהוא] **משנה** מרצון בעל הבית, **והתנן** [ואכן כן שנינו במשנה]: **כל המשנה ידו על התחתונה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 117b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 117b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/117b:6)

**ומי שפרע מקצת חובו נמי** [גם כן] אינו מן הטעם שאמרנו, אלא מפני שהחזרת כל השטר כשלא פרע בזמנו **הוי** [הריהי] כ**אסמכתא** שאדם מקבל על עצמו תנאי מוגזם שהוא מקוה שלא לקיימו, **ושמעינן ליה** [ושמענו אותו] את **ר' יהודה** ש**אמר לא קני** [שאין אדם קונה] באסמכתא. ואם כן, אין הוכחה כלל ש**ר'** יהודה סבור שאסור לאדם להנות מממון חבירו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 117b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 117b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/117b:7)

ב **אמר רב אחא בר אדא משמיה** [משמו] של **עולא: תחתון** בעל הבית, שנפל ורוצים עתה לבנותו מחדש, **הבא לשנות** ורוצה לבנות **בגויל,** באבנים גסות וגדולות יותר מכפי שהיו בתחילה — **שומעין לו,** שהרי הוא רק מועיל לדייר בעלייה, שהרי היסוד של העלייה, שהוא הבית, יהיה בסופו של דבר חזק יותר. ואם היה הבית בנוי מתחילה בגויל ורצה לבנות **בגזית,** שהם אבנים דקות (ומסותתות) יותר — **אין שומעין לו,** לפי שמפחית מחוזק הבנין, וכן אם היה בית בנוי בלבנים ורצה לבנות


###### Steinsaltz on Bava Metzia 117b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 117b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/117b:8)

**בכפיסין** שהוא קיר לבנים עבה — **שומעין לו,** היה בנוי בכפיסים ורוצה **בלבנים** — **אין שומעין לו.** רצה **לסכך** את התקרה **בארזים** שהם חזקים יותר — **שומעין לו, בשקמים** במקום ארזים — **אין שומעין לו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 117b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 117b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/117b:9)

רצה **למעט בחלונות** — **שומעין לו** שהרי על ידי כך מתחזקים הכתלים, **להרבות בחלונות** — **אין שומעין לו. להגביה** — **אין שומעין לו** שמא על ידי כך לא יהא הבנין יציב כמקודם. **למעט** בגובה — **שומעין לו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 117b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 117b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/117b:10)

ולהיפך, **עליון שבא לשנות** מן הבנין הקודם אם רצה לשנות מגויל ורוצה לבנות **בגזית** שהיא דקה יותר — **שומעין לו,** שהרי הוא מפחית מן העומס על הדירה התחתונה. רצה לשנות מגזית ל**גויל** — **אין שומעין לו,** שהרי בכך הוא מכביד על הבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 117b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 117b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/117b:11)

רצה לשנות מלבנים ל**כפיסים** — **אין שומעין לו,** ואם רצה לשנות ל**לבנים** — **שומעין לו.** רצה לקרות את ביתו **בארזים** שהם כבדים יותר — **אין שומעין לו,** רצה לקרות **בשקמה** במקום ארז — **שומעין לו.** רצה **לרבות בחלונות** שממעיט בכך ממשקל הבית — **שומעין לו. למעט בחלונות** — **אין שומעין לו. להגביה** — **אין שומעין לו** לפי שמכביד את הבנין, **למעט** — **שומעין לו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 117b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 117b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/117b:12)

ג שואלים: אם שני בעלי הבית אינם בעלי הקרקע, והם עניים ו**אין לו לזה** כסף לבנות, **ולא לזה** ואינם יכולים לבנות, ובעל הקרקע מוכן לפצותם שיעקרו לגמרי מן המקום, **מאי** [מה הדין ]? **תניא** [שנויה ברייתא]: **אין לו לא לזה ולא לזה** — **אין לו לבעל** ה**עלייה בקרקע כלום** וכל זכויות הבנין הן לבעל הקומה התחתונה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 117b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 117b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/117b:13)

**תניא** [שנויה ברייתא] אחרת: **ר' נתן אומר: תחתון נוטל שני חלקים** מן הקרקע **והעליון שליש. ואחרים אומרים: תחתון נוטל שלשה חלקים והעליון נוטל רביע. אמר רבה: נקוט** [החזק] בשיטת **ר' נתן בידך, דדיינא** [שדיין] **הוא ונחית לעומקא דדינא** [ויורד לעומק הדין], וטעמו — **קא סבר** [סבור הוא]: **כמה מפסיד,** כלומר, כמה הפסד יש כתוצאה מהיות ה**עלייה** על גבי ה**בית** בחוזקו ובשימושו — **תילתא** [שליש] ולכן **אית ליה תילתא** [יש לו שליש], שראוי לו לקבל שליש מן הסכום הכולל שמקבלים עבור הבית.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 117b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 117b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/117b:14)

ד משנה **וכן בית הבד שהוא בנוי** במערה **בסלע וגינה אחת** של אחר נטועה **על גביו, ונפחת** בית הבד והגינה שקעה למטה — **הרי בעל הגינה יורד וזורע למטה עד שיעשה** אותו אדם **לבית בדו כיפין** (בנין על קשתות), ויחזק את כיפת בית הבד, ויוכל בעל הגינה לזרוע למעלה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 117b:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 117b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/117b:15)

ודין אחר הקשור במפולת: **הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו** שם — **פטור** בעליהם **מלשלם,** שהרי אונס הוא. ראו בית הדין שהכותל רעוע והאילן נוטה, ו**נתנו לו זמן לקוץ את האילן,** או **לסתור את הכותל ונפלו,** אם נפלו **בתוך הזמן** שנתנו לו — **פטור, לאחר הזמן** — **חייב,** שהרי לשם כך הזהירוהו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 117b:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 117b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/117b:16)

**מי שהיה כותלו סמוך לגינת חבירו ונפל, ואמר לו** בעל הגינה: **פנה** את **אבניך, ואמר לו** בעל הכותל־האבנים: