## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 118a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:1)

**הגיעוך,** הרי הן שלך, כלומר אני מפקיר אותן ואתה יכול לקחת אותם לעצמך — **אין שומעין לו,** שאינו יכול לכפות על האחר לקחת את האבנים. **משקבל עליו,** אם הסכים בעל הגינה לקבל את האבנים, ולבסוף **אמר לו** בעל האבנים: **הילך את יציאותיך** (הוצאותיך) לפינויין, **ואני אטול את** האבנים **שלי** — **אין שומעין לו,** שהרי נתן לחבירו הכל במתנה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:2)

ועוד דין דומה: **השוכר את הפועל לעשות** (לעבוד) **עמו בתבן** או **בקש, ו**לאחר שסיים מלאכתו **אמר לו** הפועל לבעל הבית: **תן לי שכרי. ואמר לו** בעל הבית: **טול מה שעשית בשכרך,** כלומר, קח לך מן התבן והקש ויהא זה שכרך — **אין שומעין לו.** ואולם **משקבל עליו** הפועל והסכים לקחת תבן, ואחר כך התחרט בעל הבית **ואמר לו: הילך שכרך ואני אטול את שלי** — **אין שומעין לו,** שכבר קנה הפועל את התבן לעצמו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:3)

א גמרא מה שאמרנו ש**נפחתה** קרקעית הגינה נחלקו אמוראים בשיעור שנפחתה, **רב אמר** שנפחתה **ברובה, ושמואל אמר** שנפחתה **בארבע** אמות, ומסבירים טעמיהם: **רב אמר: ברובה, אבל בארבע** אמות עדיין אין זה מקום לתביעה, כי **אדם זורע חציו** (כלומר, חלק) **למטה וחציו למעלה. ושמואל אמר: בארבע** אמור, כי **אין אדם זורע חציו למטה וחציו למעלה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:4)

ומעירים: **וצריכא** [וצריך] שתיאמר מחלוקתם של רב ושמואל גם כאן וגם בעין דירה שנפחתה. **דאי אשמועינן** [שאילו היה משמיע לנו] רק בענין **דירה,** היינו אומרים כי **בהא קאמר** [בזו אמר] **שמואל** שכך הדין **משום דלא עבידי אינשי דדיירי פורתא הכא ופורתא הכא** [שאין אנשים עשויים שיגורו מעט כאן ומעט כאן], **אבל לענין זריעה** — **עבידי אינשי דזרעי הכא פורתא והכא פורתא** [עשויים בני אדם שיזרעו כאו מעט וכאן מעט], ואם כן **אימא** [אמור] שאולי הוא **מודה ליה** [לו] **לרב** בענין זה. **ואי איתמר בהך** [ואילו נאמר רק בזו, בגינה ], היינו אומרים: **בהך קאמר** [בזו בלבד אמר] **רב** מה שאמר, **אבל בהא** [בזו שבדירה ] **אימא** [אמור] שאולי הוא **מודה ליה** [לו] **לשמואל,** על כן **צריכא** [נצרכה] שתיאמר המחלוקת בשני המקרים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:5)

ב שנינו במשנה שאם **נתנו לו זמן** לקצוץ ונפל, יש הבדל להלכה בין אם נפל בתוך הזמן או לאחריו. ושואלים: **וכמה זמן** נותן **בית דין** כרגיל? **אמר** **ר' יוחנן:** בדרך כלל **שלשים יום** שנותנים בית דין לאדם לסדר את ענייניו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:6)

ג שנינו במשנה בענין **מי שהיה כותלו** סמוך לגינת חבירו ונפל, שאם אמר בעל הכותל לבעל הגינה על אבני הכותל "הגיעוך" — אינו יכול לחזור בו. ומעירים: **הא מדקתני סיפא** [הרי ממה ששנינו בסוף המשנה ] בענין שאמר בעל הכותל **"הילך יציאותיך", מכלל** הדבר אתה למד שבמקרה **דפנינהו עסקינן** [שבעל הגינה פינה אותן, את האבנים, עוסקים אנו]. ונדייק: **טעמא** [הטעם] דווקא — **דפנינהו** [שפינה אותן], **הא** [הרי] אם **לא פנינהו** [פינה אותן] — **לא,** ועדיין הן נחשבות כשייכות לבעל הכותל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:7)

ותוהים: **אמאי** [מדוע] צריך שיעשה בהן מעשה? **ותקנה ליה** [לו] **שדהו** לבעל הגינה את האבנים, שמכוח העובדה שהאבנים נפלו בשדהו — קנה אותן, ואינו צריך קנין נוסף, שהרי **אמר** **ר' יוסי ב****ר' חנינא: חצירו של אדם קונה לו** חפצים הנכנסים לתוכה אפילו **שלא מדעתו!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:8)

ומשיבים: **הני מילי היכא דקא מיכוין לאקנויי ליה** [דברים אלה אמורים במקום, במקרה שהנותן מתכוון להקנות לו], שאז קונה השדה אותם בלי צורך בקנין נוסף. **אבל הכא** [כאן] — **אישתמוטי** [להשתמט] **הוא דקא מישתמיט ליה** [שהוא משתמט לו], לפי שרוצה שבעל הגינה יטפל באבנים, ואז יוכל הוא לקבלן ממנו בלא לטרוח הרבה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:9)

ד שנינו בענין **השוכר** פועל **לעשות עמו בתבן** ותבע **ממנו הפועל את שכרו, ואמר לו בעל הבית שיטול את מה שעשה בשכרו** — אין שומעים לו. ומעירים: **וצריכא** [ונצרכה] הלכה זו להיאמר, אף שלכאורה היא דומה להלכה הקודמת.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:10)

**דאי אשמועינן להך קמייתא** [שאילו היה משמיע לנו רק את זו הראשונה באבנים שנפלו ], **דכי קאמר ליה** [שכאשר אמר לו] **"הגיעוך"** **אין שומעין לו,** היינו אומרים שהדין כך **משום דלית ליה אגרא גביה** [שאין לו שכר אצלו], כלומר, אין ביניהם משא ומתן ואין לבעל הגינה כל התחייבות או קשר לבעל האבנים, **אבל הכא, דאית ליה אגרא גביה, אימא** [כאן שיש לו שכר אצלו, אמור] ש**שומעים לו,** והטעם — **דאמרי אינשי** [שאומרים אנשים] בפתגם עממי: **ממרי רשותיך פארי אפרע** [מבעל חובך תבן הפרע], כלומר, קח כל מה שתוכל לקחת.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:11)

**ואי אשמועינן** [אם היה משמיע לנו כאן] בענין התבן, הייתי אומר: דווקא **הכא** [כאן] **שמשקבל עליו אין שומעין לו,** ומדוע — **משום דאית ליה אגרא גביה** [שיש לו שכר אצלו], ולכן יש טעם לומר שמגיע לו את התבן, **אבל הכא דלית ליה אגרא גביה, אימא** [כאן באבנים שאין לו שכר אצלו, אמור] ש**שומעין לו** ויכול לחזור בו, על כן **צריכא** [נצרכה] לומר כן בשני הנושאים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:12)

ה שנינו במשנה שהמשלם לפועל בתבן — **אין שומעין לו.** ושואלים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא ] להלכה ש**שומעין לו!** **אמר רב נחמן: לא קשיא** [אינו קשה]; **כאן** במשנתנו ששנינו שאין שומעים לו מדובר כשעשה הפועל עבודה **בשלו, כאן** ששנינו בברייתא ששומעים לו הרי זה כשעשה בשל **חבירו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:13)

**אמר ליה** [לו] **רבא לרב נחמן:** הרי **בשלו מאי טעמא** [מה הטעם] אין שומעים לו — משום **דאמר ליה** [שאומר לו] הפועל: **אגרא עלך** [השכר עליך], ואם כן **בשל חבירו** הרי **נמי** [גם כן] **שכרו עליו. דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **השוכר את הפועל לעשות בשלו,** ובמקום זה **הראהו** לעשות **בשל חבירו** — **נותן לו** לפועל שכרו **משלם, וחוזר ונוטל מבעל הבית מה שההנה אותו** בעבודת הפועל. ואם כן אין מבחינתו של הפועל הבדל אם עשה בשלו או בשל חבירו!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:14)

**אלא** **אמר רב נחמן,** יש לחזור מן ההסבר הקודם, ולומר כך: **לא קשיא** [אינו קשה]; **כאן** כשעובד הפועל בתוך **שלו** של בעל הבית אין שומעים לו, **כאן** כשעובד **בשל הפקר** כגון ששכרו לאסוף תבן מן ההפקר, ולבסוף אמר לו: קח לך את התבן לעצמך, שומעים לו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:15)

**איתיביה** [הקשה לו] **רבא לרב נחמן** הלא שנינו: **מציאת פועל** — **לעצמו, אימתי** — **בזמן שאמר לו בעל הבית** לעשות לו מלאכה מסויימת כגון **נכש עמי היום, או עדור עמי היום,** שאם מצא מציאה בנוסף לעבודה שעבד — המציאה שלו. ואף כאן כיון ששכר את הפועל לאסוף קש — נקנה הקש לבעל הבית והריהו שלו, **אבל אם אמר לו** סתם: **עשה עמי מלאכה היום** — **מציאתו לבעל הבית.** ואם כן נמצא שעבד הפועל בשל בעל הבית!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:16)

**אלא אמר רב נחמן:** אפשר לומר שבשני המקרים מדובר ששכרו לעשות בהפקר, ו**לא קשיא** [אינו קשה]; **כאן** במשנה האומרת שאין שומעים לו מדובר **בהגבהה,** שמלאכתו היתה להגביה את התבן או לאספו, שעל ידי כן נעשה כשליחו של בעל הביתן וכאילו עובד בשבילו. **כאן** בברייתא האומרת ששומעים לו — הרי זה **בהבטה** בלבד, וכגון ששכרו לשמור שלא יקחו אחרים תבן וקש של הפקר, שאז לא קנה אותם אף בעל הבית בעצמו, ונמצא שהכל הפקר ויכול לומר לפועל שיזכה בתבן זה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:17)

**אמר רבה** השאלה לגבי **הבטה** אם היא קונה **בהפקר** — **תנאי היא** [מחלוקת תנאים] **היא.** **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **שומרי ספיחי שביעית** שהיו מציבים שומרים בשנת השמיטה על התבואה הצומחת מעצמה (ספיחים) כדי שתשאר תבואה שיוכלו להקריב ממנה את העומר ושתי הלחם, שומרים אלה **נוטלין שכרן מתרומת הלשכה,** מכספי בית המקדש, כשאר צורכי המקדש. **ר' יוסי אומר:** אין חובה לשכור שומרים, ו**הרוצה מתנדב הוא ושומר חנם. אמרו לו: אתה אומר כן?** אם כן **אין באין משל צבור,** שלשיטתך בעצם היחיד, השומר, הוא המביא את העומר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:18)

ומציעים: **מאי לאו בהא קמיפלגי** [האם לא בנושא זה נחלקו]: שה**תנא קמא סבר** [הראשון סבור] ש**הבטה בהפקר קני** [קונה], שהשומר דבר של הפקר, אף שלא הגביהו, קנה אותו לעצמו, **ו**לכן **אי יהיבי ליה אגרא** [אם נותנים לו שכר] משל הציבור, נמצא ששומר (וקונה) עבור הציבור — **אין** [כן], **ואי** [ואם] **לא** נותנים לו שכר — **לא,** אלא קנאו לעצמו בלבד. **ו**אילו **ר' יוסי סבר** [סבור]: ש**הבטה בהפקר לא קני** [אינה קונה] **וכי אזלי** [וכאשר הולכים] ה**צבור ומייתי** [ומביאים] את השעורים לעומר או את החיטים לשתי הלחם — **השתא** [עכשיו] **הוא דקא זכי ביה** [שהם זוכים בו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:19)

**ומה** משמעות **"אתה אומר** כן **"**שבמשנה זו — יש להבין כי **הכי קאמרי ליה** [כך אומרים לו]: **מדבריך לדברינו,** אם נצרף את הדרך שאתה מציע, לפי השיטה שלנו בהלכות קנין ההפקר — נמצא ש**אין עומר ושתי לחם באין משל צבור.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:20
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:20)

**אמר רבא: לא,** את ההוכחה הזו אפשר לדחות, ולפרש הכל אחרת. כלומר, **דכולי עלמא** [שלכל העולם, לדעת הכל] **הבטה בהפקר קני** [קונה], **והכא** [וכאן] מחלוקת בנושא אחר היא; בשאלה האם **חיישינן** [חוששים אנו] **שמא לא ימסרם יפה יפה** לציבור **קמיפלגי** [חלוקים הם]. **דרבנן סברי** [שחכמים סבורים]: **יהבינן ליה אגרא** [שנותנים לו לשומר שכר] **ואי** [ואם] **לא** יתנו לו שכר אלא הוא מתנדב באפן כזה **חיישינן** [חוששים אנו] **שמא לא ימסרם** לציבור **יפה יפה,** שיהא בלבו שבעצם התבואה שייכת לו והוא הוא שמקריבה משלו, ואם כן אין זה ממש משל צבור.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:21
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:21)

**ר' יוסי סבר** [סבור] ש**לא חיישינן** [איננו חוששים] **שמא לא ימסרם** לציבור **יפה יפה, ומה "אתה אומר** כן **"**הכתוב במשנה — יש להבין כי **הכי קאמרי ליה** [כך אומרים הם לו]: **מדבריך,** לשיטתך שאפשר להתנדב, **לדברינו דחיישינן** [שאנו חוששים] **שמא לא ימסרם יפה יפה,** אם כן **אין עומר ושתי לחם באין משל צבור.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118a:22
[Steinsaltz on Bava Metzia 118a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118a:22)

**איכא דאמרי** [יש אומרים] בלשון אחרת: **רבא אמר: דכולי עלמא** [לכל העולם, לדעת הכל ] **הבטה בהפקר לא קני** [אינה קונה], **והכא** [וכאן] לענין העומר השאלה אם **חיישינן** [חוששים אנו] **לבעלי זרועות קמיפלגי** [חולקים], האם חוששים שיבואו אנשים אלימים ויקחו תבואה זו לעצמם, או לא. שה**תנא קמא סבר** [הראשון סבור] **דתקינו רבנן למיתב ליה ארבע זוזי** [שתיקנו חכמים לתת לו ארבעה זוזים], או שכר אחר לפי הענין כשכר שמירה, **כי היכי דלישמעי** [כדי שישמעו] **בעלי זרועות וליפרשו מינייהו** [ויפרשו מהן] כי כאשר השומר מודיע שהוא של הקדש ודאי לא יקחו. **ו****ר' יוסי סבר** [סבור]: **לא תקינו** [תיקנו] דבר זה, שאין חוששים לכך, ואף אדם פרטי יכול לשמור את התבואה בלא שיקחו ממנו.