## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 118b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 118b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 118b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118b:1)

**ומה "אתה אומר** כן **"**— יש להסביר כי **הכי קאמרי ליה** [כך אמרו לו]: **מדבריך לדברינו אין באין משל צבור. וכן כי אתא** [כאשר בא] **רבין** מארץ ישראל לבבל, **אמר** בשם **ר' יוחנן: חוששין לבעלי זרועות איכא בינייהו** [יש ביניהם], כלומר, בענין זה נחלקו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 118b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118b:2)

א משנה **המוציא זבל לרשות הרבים** כדי לשאתו למקום אחר, **המוציא** — **מוציא, והמזבל** — **מזבל,** שאינו רשאי לשהות את הזבל ברשות הרבים, אלא אחד מוציא והשני מעביר מיד את הזבל למקומו. וכן **אין שורין טיט** לגבל **ברשות הרבים, ואין לובנים לבנים** ברשות הרבים. **אבל גובלין טיט ברשות הרבים** שדבר זה נעשה בתוך זמן קצר, **אבל לא** גובלין **לבנים,** שדבר זה לוקח זמן רב, ומבטל את רשות הרבים מבעליה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 118b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118b:3)

**הבונה ברשות הרבים; המביא אבנים** — **מביא, והבונה** — **בונה** אותן מיד, ואינו משאירן שם. **ואם הזיק** — **משלם מה שהזיק. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום,** כלומר, רשאי להכין למלאכת הבניה תוך כל שלושים יום לבניה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 118b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118b:4)

ב גמרא שואלים: **לימא מתניתין** [האם לומר שמשנתנו] ש**לא כ**שיטת **ר' יהודה? דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יהודה אומר: בשעת הוצאת זבלים אדם מוציא זבלו לרשות הרבים וצוברו כל שלשים יום, כדי שיהא נישוף** (נדרס) **ברגלי אדם וברגלי בהמה** ונעשה מוכן לזבל בו, **שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ.** כלומר, דבר זה הוא חלק מן ההסכמה הכללית של כל ישראל, שיוותרו במקצת זה לזה על זכויותיהם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 118b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118b:5)

ומשיבים: **אפילו תימא:** [תאמר] שמשנתנו כשיטת **ר' יהודה,** מכל מקום **מודה** **ר' יהודה ש**אף שעשה זאת ברשות, **אם הזיק** — **חייב לשלם.** ומקשים: **והתנן** [והרי שנינו במשנה ]: **מודה** **ר' יהודה בנר חנוכה** שהניחו אדם ברשות הרבים וכתוצאה ממנו אירעה דליקה **ונזוקו חפצים** **שהוא פטור,** **מפני שהוא עושה ברשות. מאי לאו** [האם לא] מפני שיש בכך **רשות בית דין** לעשות שימוש זה ברשות הרבים. ומכאן שלדעתו אם עשה ברשות בית דין — פטור מנזקין? ודוחים: **לא,** שם יש **רשות** של **מצוה,** שהרי המצוה היא להניח נר חנוכה בחוץ ומשום כך פטור. אבל אם עושה דבר שאינו מצוה — חייב לשלם מה שהזיק.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 118b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118b:6)

ומקשים ממה ששנינו במקור אחר, **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **כל אלו שאמרו** חכמים שהם **מותרין לקלקל ברשות הרבים,** מכל מקום **אם הזיק** — **חייב לשלם, ו****ר' יהודה פוטר.** הרי שהוא סבור שבמקום שיש לו רשות פטור מלשלם! **אלא מחוורתא, מתניתין** [מחוור שמשנתנו] ש**לא כ**דעת **ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 118b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118b:7)

**אמר אביי:** **ר' יהודה, ורבן שמעון בן גמליאל, ור' שמעון כולהו סבירא להו** [כולם סבורים הם] בשיטה אחת: **כל מקום שנתנו לו חכמים** לאדם **רשות** לעשות דבר מה **והזיק** על ידי כך — **פטור.** **ר' יהודה** — **הא דאמרן** [זו שאמרנו]. **רבן שמעון בן גמליאל** — **דתנן** [שכן שנינו במשנה ]: **רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף מתקן הוא את מלאכתו לפני שלשים יום.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 118b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118b:8)

**ר' שמעון** — **דתנן** [שכן שנינו במשנה ]: **היה מעמידו** את התנור **בעלייה** — **צריך שיהא תחתיו מעזיבה** (טיט של כיסוי התקרה) בעובי **שלשה טפחים,** שאם לא כן יתכן שהתנור, על ידי החום שבו, ישרוף את הקורות ויזיק בדירה התחתונה, **ו**אם היתה זו **כירה** שהיא קטנה והאש בה מעטה — דיו במעזיבה בעובי של **טפח.** **ו**מכל מקום **אם הזיק** בכל זאת — **משלם מה שהזיק.** **ר' שמעון אומר: לא** הדגישו ו**אמרו** חכמים את **כל השעורים הללו אלא** לומר **שאם הזיק פטור מלשלם.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 118b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118b:9)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **החצב** (חוצב אבנים) **שמסר** אבנים **לסתת,** מאותה השעה **הסתת חייב** באחריות נזקיהן. **הסתת שמסר לחמר** להביא לבנין — מאז **החמר חייב** באחריות נזקיהן. **החמר שמסר לכתף** (סבל) שהוא מביא את האבנים לבנין — **הכתף חייב. הכתף שמסר לבנאי** — **הבנאי חייב, הבנאי שמסר לאדריכל,** שהוא זה שמעמיד ממש ומיישר את האבנים בבנין — ה**אדריכל חייב. ואם הניח אבן על הדימוס** (נדבך) **והזיקה** האבן בנפילה — **כולן חייבין לשלם.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 118b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118b:10)

ושואלים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא ] שה**אחרון,** כלומר, האדריכל שהוא האחרון **חייב וכולן,** של השאר שלפניו **פטורים!** ומשיבים: **לא קשיא** [אינו קשה]; **כאן בשכירות** שאז האחרון חייב, **כאן בקבלנות** שקיבלו כולם יחד את העבודה, ולכן כולם חייבים לשלם.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 118b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118b:11)

ד משנה **שתי גנות** שהיו **זו על גב זו,** שאחת היתה במקום נמוך והשניה בחצר סמוכה וגבוהה, והיה **ירק** צומח **בינתים** בגובה הכותל שבין הגינות, **ר' מאיר אומר:** ירק זה **של** ה**עליון,** **ר' יהודה אומר: של** ה**תחתון. אמר** **ר' מאיר** להצדיק את שיטתו: והלא **אם ירצה העליון** לחפור ו**ליקח את עפרו,** אם כן **אין כאן ירק,** ואם כן ודאי ששלו הוא. ומאידך **אמר** **ר' יהודה:** והלא **אם ירצה התחתון למלאות את גנתו** בעפר ולהגביהה, גם אז **אין כאן ירק,** ואם כן ודאי ששלו הוא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 118b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118b:12)

**אמר** **ר' מאיר: מאחר ששניהן יכולים למחות זה על זה,** והרשות בידם לעשות שלא יהא ירק זה קיים, אין ללמוד מכך דבר לענין זכותם אלא **רואים מהיכן ירק זה חי,** כלומר, להיכן פונים שורשיו ומהיכן הם יונקים, אם מלמעלה או מלמטה. **אמר** **ר' שמעון,** כך יש לעשות: **כל שהעליון יכול לפשוט את ידו וליטול** מן הירק — **הרי הוא שלו, והשאר של** ה**תחתון.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 118b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118b:13)

ה גמרא **אמר רבא: בעיקרו,** בענין שרשו של הירק (כגון שהיתה זו לפת הצומחת בתוך האדמה), **כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים] של **עליון הוי** [הוא שייך], שהרי הקרקע ודאי של העליון היא. **כי פליגי** [כאשר נחלקו] הרי זה **בנופו** הצומח בתוך חלל החצר התחתונה. **ר' מאיר סבר** [סבור]: **שדי** [זרוק, החשב] את **נופו בתר** [אחר] **עיקרו,** והכל הולך לפי העיקר. ו**ר' יהודה סבר** [סבור]: **לא אמרינן** [אין אנו אומרים] **שדי** [זרוק, החשב] את **נופו בתר** [אחר] **עיקרו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 118b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 118b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/118b:14)

ומעירים: **ואזדא לטעמייהו** [והולכים הם לטעמם, לשיטתם] כפי שבוטאה במקום אחר, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא] לגבי עץ השייך לאדם אחד, הגדל בקרקעו של אדם אחר, ש**היוצא מן הגזע ומן השרשין** — **הרי אלו של בעל הקרקע,** אלו **דברי** **ר' מאיר.** ומשמע שאף הנוף הצומח הולך אחר השורש. **ר' יהודה אומר:** מה שיוצא **מן הגזע** הריהו **של בעל האילן, ו**מה שיוצא **מן השרשין** הריהו **של בעל הקרקע,** משמע שהוא סבור שלא הכל הולך אחרי השורש.