## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 11a

###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:1)

**ילפינן** [למדים אנו] **מציאה מגט, ומר סבר** [וחכם זה סבור]: ש**לא ילפינן** [לומדים אנו] **מציאה מגט,** ובכל מקרה יש לחצר דין לעצמו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:2)

**ואיבעית אימא:** [ואם תרצה אמור] כך: **בקטנה כולי עלמא לא פליגי** [הכל אינם חלוקים] **דילפינן** [שלומדים אנו] **מציאה מגט,** וכיון שחצירה משום ידה לענין גט, כן היא גם לענין מציאה וקנין. **והכא** [ואולם כאן] **ב**דינו של **קטן קא מיפלגי** [נחלקו],


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:3)

**מר סבר** [חכם זה סבור] כי **ילפינן** [לומדים אנו] **קטן מקטנה,** שלכאורה אין כל הבדל ביניהם בהלכה. **ומר סבר** [וחכם זה סבור] ש**לא ילפינן** [לומדים אנו] **קטן מקטנה,** אלא קטנה שנתרבה בה דין חצר בגט — יש לה דין חצר למציאה, ואילו בקטן לא.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:4)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] שמעיקר הדבר אין כאן מחלוקת, אלא **מר** [חכם זה], אחד מהם **אמר חדא** [הלכה אחת] שיש חצר לענין גט לקטנה, **ומר** [וחכם זה], האחר, **אמר חדא** [דבר אחד, אחר] לענין מציאה **ולא פליגי** [ואינם חלוקים] כלל.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:5)

א משנה עמד בעל שדה ו**ראה אותם** אנשים **רצין אחר מציאה,** כגון שרודפים **אחר צבי שבור** (שרגלו שבורה) שאינו יכול לרוץ היטב, או **אחר גוזלות שלא פרחו** עדיין וניתנים להיתפס בנקל, **ואמר: "זכתה לי שדי** במציאה זו **"**— **זכתה לו,** אם כי אנשים אחרים הם שהיו רודפים אחרי הצבי או הגוזלות. ואולם אם **היה צבי רץ כדרכו, או שהיו גוזלות מפריחין** (מתעופפים), **ואמר "זכתה לי** בהם **שדי"** — **לא אמר כלום,** שאין חצירו יכולה לקנות לו דבר שאינו נשאר בה מעצמו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:6)

ב גמרא **אמר רב יהודה אמר שמואל:** זכות קנין זו שאמרנו במשנה **הוא** דווקא באופן **שעומד** באותה שעה **בצד שדהו,** ומכיון שכן הרי זו חצר המשתמרת.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:7)

ומקשים: **ותקני ליה** [ושתקנה לו] **שדהו** עצמה אף בלא שיאמר במפורש, שהרי **אמר ר' יוסי בר' חנינא: חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:8)

ומסבירים: **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא **בחצר המשתמרת,** שהדברים הנמצאים בה משתמרים בעצמם שם, אבל ב**חצר שאינה משתמרת, אי** [אם] **עומד** הזוכה **בצד שדהו** — **אין** [כן], קנה, **אי** [ואם] **לא** — **לא** קנה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:9)

ומוסיפים: **ומנא תימרא** [ומניין תאמר] ש**חצר שאינה משתמרת, אי** [אם] **עומד בצד שדהו** — **אין** [כן] קנה, **אי** [ואם] **לא** עומד בצידה — **לא** קנה?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:10)

— **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **היה** בעל הבית **עומד בעיר ואומר: "יודע אני שעומר שיש לי בשדה** אחר שאני הנחתיו שם מתוך כוונה שהפועלים יביאוהו וה**פועלים** הם ש**שכחוהו** ואולם אני זוכר אותו ו**לא יהא שכחה,** ולא יהא שייך לעניים,**יכול לא יהא** בו דין **שכחה** — **תלמוד לומר:** "כי תקצור קצירך בשדך **ושכחת עמר בשדה** לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה" (דברים כד, יט), וכך יש לדייק מן הכתוב: **בשדה ושכחת** — **ולא בעיר.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:11)

מתחילה מבררים את לשון הברייתא הזו לגופה, שהרי **הא גופא קשיא** [זו עצמה קשה]: שכן **אמרת** [אומר אתה] **יכול לא יהא שכחה** — **אלמא** [מכאן] שהתנא רוצה להוכיח כי בכל זאת **הוי** [הריהי] **שכחה, ונסיב לה תלמודא** [ומביא את הלימוד] **"בשדה ושכחת" ולא בעיר, אלמא** [מכאן] כי **לא הוי** [אין זה] **שכחה,** בניגוד להנחה הראשונה!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:12)

**אלא לאו הכי קאמר** [האם לא כך אמר], שכך יש להבחין: אם היה הדבר **בשדה** — **שכוח מעיקרו הוי** [הריהו] **שכחה,** אבל **זכור ולבסוף שכוח, אין** קרוי **שכחה, מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — ש**כיון דקאי גבה** [שעומד לידה] **הויא ליה** [הרי זו] **חצרו וזכתה ליה** [לו] בעומר שזכר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:13)

**אבל בעיר, אפילו זכור ולבסוף שכוח** — **הויא** [הרי זו] **שכחה.** ומסתבר, כי **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **דליתיה גביה דלזכי ליה** [שאינו שם כדי שתזכה לו חצרו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:14)

ומקשים: **ממאי** [ממה, מניין יודע אתה שזהו הטעם?] **דלמא** [שמא] **גזירת הכתוב היא,** ש**בשדה נהוי** [תהא] זו **שכחה ובעיר לא נהוי** [תהיה] זו **שכחה** ולא מחמת דיני הקניינים?!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:15)

ומשיבים, **אמר קרא** [הכתוב]: **"לא תשוב לקחתו"** (דברים כד, יט), **לרבות שכחת העיר.** הרי שגם שכחת העיר קרויה שכחה, ואם כן טעם החלוקה הנזכר בהיותו בעיר אינו משום ההבדל בין עיר ושדה, אלא משום אפשרות הקנין.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:16)

ודוחים: **האי מיבעי ליה** [כתוב זה נצרך לו] **ללאו,** ללמד שאם לקח את העומר אחר ששכחו עבר על מצוות לא תעשה!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:17)

ומשיבים: אם בא הכתוב רק לצורך זה, **אם כן נימא קרא** [שיאמר הכתוב] **"לא תקחנו", מאי** [מה לשון] **"לא תשוב"** — **לרבות שכחת העיר.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:18)

ומעירים: **ואכתי מיבעי ליה** [ועדיין צריך לו] לכתוב זה בלשון "לא תשוב" **לכדתנן** [לכפי ששנינו במשנה]: כל עומר בשדה **ש**עומד עדיין **לפניו,** ושהוא עתיד לבוא לצד זה של השדה תוך כדי העבודה — **אין** בו **שכחה** גם אם שכחו. וכל עומר **ש**נמצא כבר **לאחריו** — **יש בו שכחה, שהוא ב"בל תשוב".**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:19)

ו**זה הכלל: כל שהוא ב"בל תשוב",** כלומר שצריך לחזור במיוחד כדי לקחתו — הרי זו **שכחה,** ו**כל שאינו ב"בל תשוב"** אלא מגיע לשם מעצמו לצורך עבודתו — **אינו שכחה.** ואם כן לענין זה נצרכה הלשון "תשוב"!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:20
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:20)

**אמר רב אשי: אמר קרא** [הכתוב] **"יהיה"** (שם) ומשם למדנו **לרבות שכחת העיר.** וכיון שלמדנו שכחת העיר, ודאי החילוק בהלכה הוא משום שדה קונה ואינו קונה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:21
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:21)

**וכן אמר עולא** בביאור משנתנו: **והוא שעומד בצד שדהו. וכן אמר רבה בר בר חנה: והוא שעומד בצד שדהו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 11a:22
[Steinsaltz on Bava Metzia 11a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/11a:22)

**איתיביה** [הקשה לו] **ר' אבא לעולא** ממה ששנינו: **מעשה ברבן גמליאל וזקנים שהיו באים** (נוסעים) **בספינה.** ולאחר שנזכר שלא עישר **פירותיו** **אמר רבן גמליאל: "עישור** (מעשר) **שאני עתיד למוד** (למדוד, להפריש מתוך שדותי) **נתון ליהושע** בן חנניה שהוא לוי ומגיע לו מעשר,