## Steinsaltz on Bava Metzia Daf 15b

###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:1
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:1)

**המגיע לכתפים,** כלומר, שבח שכבר הגיע לשלב כזה שאפשר עוד מעט למסור אותו לסבלים שיקחוהו, ושבח כזה דינו כפירות, ואינו נמסר לבעל חוב. ו**כאן** מדובר **בשבח שאינו מגיע לכתפים,** שאז הריהו כגוף הקרקע וניתן לבעל חוב.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:2
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:2)

ומקשים: **והא** [והרי] **מעשים** אירעו **בכל יום,** **וקא מגבי** [והיה מגבה] **שמואל** לבעלי החוב **אפילו בשבח המגיע לכתפים!**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:3
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:3)

ומסבירים: **לא קשיא** [אינו קשה] **הא** [זה] — **דמסיק ביה** [שהוא תובע ממנו], שהוא היה חייב לו **כשיעור ארעא ושבחא** [הקרקע והשבח], ובכגון זה היה מגבה שמואל גם את השבח. **הא** [וזה] — **דלא מסיק ביה** [שאינו תובע ממנו], שאינו חייב לו **אלא כשיעור ארעא** [הקרקע] בלבד **דיהיב ליה שבחיה ומסליק ליה** [שנותן לו את שבחו ומסלק אותו], שאז נותן בעל החוב ללוקח את כל דמי השבח, כדי שלא יהיו לו טענות בעלות על השדה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:4
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:4)

ומקשים: **הניחא למאן דאמר** [זה נוח לדעת מי שאומר] **אי אית ליה זוזי** [אם יש לו זוזים, כסף] **ללוקח לא מצי מסליק ליה** [אינו יכול לסלק אותו], את **בעל** ה**חוב,** ובעל החוב יכול לדרוש ולקבל את השדה עצמו, אם כן **שפיר** [יפה]. **אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] **כי אית ליה זוזי** [כאשר יש לו זוזים, כסף] **ללוקח מצי מסליק ליה** [יכול הוא לסלק אותו], את **בעל** ה**חוב** שיקבל את הכסף המגיע לו, ואחר כך גובה הלוקח את הסכום הזה מן המוכר, **נימא ליה** [שיאמר לו] הלוקח לבעל החוב הטורף ממנו: **אילו הוה** [היה] **לי זוזי** [זוזים, כסף] **הוה מסלקינך מכולה ארעא** [הייתי מסלק אותך מכל הקרקע], **השתא דלית** [עכשיו שאין] **לי זוזי** [זוזים, כסף] ואיני יכול לסלקך מן השדה לגמרי, **הב** [תן] **לי גרבא דארעא בארעא** [חלק מן הקרקע בקרקע] **שיעור שבחאי** [השבח שהשבחתי], שהרי אתה חייב לי כסף!


###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:5
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:5)

ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — **כגון שעשאו** המוכר (הלווה) לאותו שדה **אפותיקי,** כלומר, שהשדה הזה היה ממושכן באופן מיוחד להלוואה זו. **דאמר ליה** [שאמר לו]: **לא יהא לך פרעון** לחובך **אלא מ**קרקע **זו.** וכיוון שכך, אין הלוקח יכול לסלק את בעל החוב מן השדה הזה, ולכן אינו יכול לטעון לזכות אף בחלק מן השדה.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:6
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:6)

א **הכיר בה** הקונה בשדה **שאינה שלו,** של המוכר, שידע שהשדה גזול בידו **ו**בכל זאת **לקחה,** **אמר רב: מעות** שנתן — **יש לו,** הריהו מקבלם בחזרה, ואולם **שבח** שהשביח — **אין לו,** שהרי ידע שקונה שדה שאינו שייך למוכר. **ושמואל אמר: אפילו מעות אין לו,** שמראש ידע שקונה דבר שאיננו שייך למוכר.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:7
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:7)

ושואלים: **במאי קמיפלגי** [במה, באיזה עקרון, הם חולקים]? ומשיבים: **רב סבר** [סבור]: **אדם יודע ש**את ה**קרקע אין לו, וגמר** איפוא בלבו **ונתן** את הכסף **לשום** [לשם] **פקדון.** ושואלים: אם כך **ונימא ליה** [ושיאמר לו במפורש] שהוא נותן לו **לשום** [לשם] **פקדון!** ומשיבים: **סבר** הנותן כי **לא מקבל,** שלא ירצה לקבל פקדון זה, ולכן עשה בצורה כזו שישמור את הכסף בינתיים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:8
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:8)

**ושמואל סבר** [סבור]: **אדם יודע שקרקע אין לו, וגמר** בלבו **ונתן** למוכר **לשום** [לשם] **מתנה.** ושואלים אף לשמואל: **ונימא ליה** [ושיאמר לו] שנותן לו את הכסף **לשום** [לשם] **מתנה!** ומשיבים: **כסיפא ליה מילתא** [מבייש אותו, הדבר] לקבל כסף במתנה, ולכן הלה מערים ונותן בצורה זו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:9
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:9)

ושואלים: **והא פליגי ביה חדא זימנא** [והרי כבר נחלקו בעקרון זה פעם אחת], **דאיתמר** [שנאמר] שנחלקו בבעיה הבאה: אדם **המקדש את אחותו, רב אמר:** ה**מעות חוזרין,** שכסף הקידושין שנתן שייך עדיין לאח, והוא יכול לתבוע אותו. **ושמואל אמר:** ה**מעות מתנה.** והסבר המחלוקת, **רב אמר: מעות חוזרין,** וטעמו: כל **אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו, ו**לפיכך **גמר** בלבו **ונתן** לאחותו את הכסף **לשום** [לשם] **פקדון.** ושאלנו שם: **ונימא לה** [ושיאמר לה] במפורש שנותן לה כסף זה **לשום** [לשם] **פקדון!** ומשיבים: **סבר** ש**לא מקבלה מיניה** [תקבל ממנו].


###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:10
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:10)

**ושמואל אמר:** ה**מעות מתנה** הן, ומדוע? — **אדם יודע שאין קידושין תופסין באחותו, וגמר** בלבו **ונתן לשום** [לשם] **מתנה.** ושואלים: **ונימא** [ושיאמר] **לה** במפורש שנותן לה **לשום** [לשם] **מתנה!** ומשיבים: **כסיפא לה מילתא** [מבייש אותה, בעיניה הדבר] לקבל מתנה, ולכן עושה בצורה זו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:11
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:11)

ומסבירים: **צריכא** [צריך] לפרש את מחלוקתם בשני המקרים, מפני שאינם נלמדים זה מזה. **דאי איתמר בהא** [שאם היה נאמר בזה] הייתי אומר כי דווקא **בהא קאמר** [בזה אמר] **רב** שהכסף חוזר, משום **דלא עבדי אינשי דיהבי** [שאין עשויים אנשים לתת] **מתנות לנוכראה** [לאיש זר], וודאי התכוון לשם פקדון. **אבל גבי** [אצל] **אחותו אימא** [אמור] ש**מודה ליה** [לו] **לשמואל** שהתכוון לתת לה מתנה, על כן היה צריך לגלות את דעתו בשני המקרים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:12
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:12)

ולהיפך **אי איתמר בהך** [אילו היה נאמר בההיא], בקדושין בלבד, הייתי אומר כי רק **בהך** [בההיא] **אמר שמואל** שהמעות מתנה **אבל בהא** [בזה], בקונה שהוא אדם זר **אימא** [אמור] שאולי **מודה** הוא **לרב** שהמעות פקדון, על כן **צריכא** [נצרכה] לפרש את המחלוקת בשני המקרים.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:13
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:13)

ושואלים: **בין לרב** ש**אמר** שהמעות **פקדון, בין לשמואל** ש**אמר** שהמעות **מתנה, האי** [זה] שידע שהשדה איננו של המוכר כאשר ירד **לארעא** [לשדה] לטפל בו **במאי קא נחית** [במה ירד], כלומר, באיזו זכות עשה זאת, **ו**ה**פירות** שאכל **היכי אכיל** [איך אכל]?


###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:14
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:14)

ומסבירים: **סבר** הלוקח: **אנא איחות לארעא ואיעביד ואיכול בגויה כי היכי דהוה קא עביד איהו** [אני ארד לקרקע ואעבוד בה ואוכל בתוכה את פירותיה כמו שהיה עושה הוא, המוכר] ו**לכי אתי מריה דארעא זוזאי נהוו** [כאשר יבוא בעל הקרקע, הכספים שלי יהיו] אם לדעת **רב** ש**אמר** שהמעות **פקדון** — יהיו המעות **פקדון,** אם **ל**דעת **שמואל** ש**אמר** שהמעות **מתנה** — יהיו המעות **מתנה.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:15
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:15)

בסוגיות אלה נתפרשו כמה מחלוקות, ולמעשה **אמר,** סיכם, **רבא: הלכתא** [הלכה היא]: **יש לו מעות ויש לו שבח, ואף על פי שלא פירש לו את השבח.** ואולם אם הקונה **הכיר בה,** בשדה, **שאינה שלו,** של המוכר **ולקחה,** ה**מעות** שנתן — **יש לו, שבח** — **אין לו.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:16
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:16)

ועוד: העדר **אחריות** מפורשת בשטר ההלוואה, **טעות סופר הוא,** וכאילו היתה כתובה שם, אלא אם כן פורש בשטר להיפך, **בין בשטרי הלואה, בין בשטרי מקח וממכר.**


###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:17
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:17)

ב **בעא מיניה** [שאל אותו] **שמואל** את **רב:** אם לאחר שמכר את השדה שגזל **חזר ולקחה** (קנאה) **מבעלים ראשונים, מהו** הדין בכגון זה? האם יכול עכשיו הגזלן לבוא בכוח השטר שבידו וליטול את השדה ממי שקנה אותה ממנו? **אמר ליה** [לו] רב: לא, כי **מה מכר לו ראשון לשני** הגזלן לקונה או בכל ממכר — **כל זכות שתבא לידו,** וכיון שזכות זו על השדה בתוך זכויותיו היא, הרי היא ממילא חלק מן המכר הראשון.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:18
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:18)

ושואלים: אם כן שאין הגזלן מקבל דבר, **מאי טעמא** [מה טעם] קנה את השדה? **מר זוטרא אמר: ניחא ליה** [נוח לו] ש**לא נקרייה גזלנא** [יקראנו הלוקח גזלן]. **רב אשי אמר: ניחא ליה דליקו בהמנותיה** [נוח לו שיעמוד במיהמנותו] ולא יצא שם עליו שמוכר דברים שאינם שלו.


###### Steinsaltz on Bava Metzia 15b:19
[Steinsaltz on Bava Metzia 15b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Bava%20Metzia/r/15b:19)

ושואלים **מאי בינייהו** [מה הבדל המעשי ביניהם]? ומסבירים: **איכא בינייהו דמית** [יש ביניהם הבדל למעשה באופן שמת] ה**לוקח; מאן דאמר** [מי שאומר] כי **ניחא ליה** [נוח לו] ש**לא לקרייה גזלנא** [יקראנו הלוקח גזלן] אחר שנטל ממנו את השדה אחר שלקחה ממנו כדין —